הראייה ההוליסטית של חיים, בריאות, רפואה וחולי/ מאת פרופ' אבשלום מזרחי

הראייה ההוליסטית של חיים, בריאות, רפואה וחולי
מאת פרופ' אבשלום מזרחי, מנהל אקדמי ומרכז מגמת הנטורופתיה
במכללת רידמן המכללה הבינלאומית לרפואה משלימה

"אין עושר כבריאות"

(בן-סירא ל, יח)
"מי שמחפש את האמת במדעי הטבע, מגיע למסקנה שקיים כוח עליון היוצא לפועל בחוקי היקוּם"

(פרופ' אלברט  איינשטיין)

לחיים ולטבע זוויות שונות, לבריאות אלף פנים, לרפואה גישות שונות ולחולי שורה ארוכה של מחלות.
כל אלה שזו?רים זה בזה ומהווים את פסיפס החיים, הבריאות, הרפואה והחולי, סביב ישו?תו? של האדם.
מאמר זה יובאו כמה מהעקרונות מפסיפס החיים, הבריאות, הרפואה והחולי, כפי שהם באים לביטוי בראייה ההוליסטית.

הגדרת הבריאות
ראשית דבר, מהי הגדרת הבריאות? ארגון הבריאות העולמי, (WHO) World Health Organization, הגדיר את הבריאות כדלקמן:
בריאות היא מצב של שלמות מב?חינה גופנית, נפשית וחברתית. היא איננה מסתכ?מת בהעדר של מחלה או נכו?ת. זו הגדרה כוללנית החובקת את בריאות הגוף, בריאות הנפש והאקולוגיה החברתית החיונית לבריאות האדם.

בדרך כלל אין אנו שואלים את עצמנו כיצד מרגיש אדם בריא. מסתבר שאדם בריא, פרט לשמחה פנימית אשר איננה יכולה להיות מתוארת, אינו מרגיש דבר: לא כאב, לא מיחוּשים כלשהם, לא דיכאון, לא עצבות לא מרירות וכדומה.

האמת ניתנת להיאמר שאין בעולמנו (או כמעט שאין) אדם בריא. לכל אחד ואחד מאתנו יש בעיות בריאות כאלה או אחרות קטנות או גדולות. מכיוון שאין כמעט אדם בריא בעולמנו, בא מאמר זה להרחיב על ערכים שצוינו בכותרתו.

ובחרת בחיים צו אלוהי
החיים ניתנו לנו על ידי כוח עליון, אשר נסתר מעינינו ומב??ינתנו?. לאותו כוח עליון שמות שונים. כל אחד מכנה אותו על פי דתו, כל אחד על פי אמונתו, או תרבותו.

אנו בני דת משה מאמינים שהקדוש-ברוך-הוא הוא שנתן לנו חיים וציווה עלינו לחיות נכון על פי חוקי הטבע, וכך נאמר, בלשון ציוו?י, בספר דברים (ל, יט):
ה?ע?ד?ת?י בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמו?ת נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים.
חיים מושג רחב וגדול. אפשר לומר תחום רחב ביותר בתכולתו והסך הכולל שלו מוליד את מסגרות החיים.

במילונו של אבן שׁוש??ן על הערך חיים נאמר:
תכונתו וכ?ש??רו? של כל יצור חי (אדם, בהמה, עוף, רמש, צמח וכו') לנש??ם לה?זו?ן ולצמ?ח, להפעיל את איברי גופו במשך פרק-הזמן מ?שעת הל?דה ועד שעת המ??ו?ת.

בריאות מטרה נעלה
שמירה על חוקי הטבע חוקי היקוּם על ידי האדם מהרמה הפלנטרית-הקוסמית-הגלובלית ועד לרמה האישית-האינדיווידואלית, היא צו עליון.
את הבריאות ניתן ממשיל לגבעת חול. זו האחרונה בנויה ממספר עצום של גרגרי חול זעירים ביותר. אם נוציא מהגבעה גרגר חול אחד ועוד גרגר חול אחד ועוד גרגר חול אחד, הרי בסופו של דבר לא תהיה גבעת חול. כך גם הבריאות "גבעת הבריאות" בנויה ממספר עצום של הרג?לי חיים וחוקי טבע. אלה הם "גרגרי הבריאות". אם לא נקיים הרגל חיים זה או אחר ואם לא נקפ?יד לשמור על חוק טבע זה או אחר, הרי שנוציאם מ"גבעת הבריאות" וזו האחרונה הבריאות תיפ?גם ותתמוטט כגבעת החול אז, האדם יחלה.

אדם בא לעולם בריא. על כך אמר הרמב"ם: "והיות גוף האדם בריא מדרכי השם הוא" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות ד, יא). כל שיש לאדם לעשות הוא לשמור על בריאותו.
משמעויות הבריאות

בריאות בעברית, Health באנגלית. מילים אלה נגזרות ממקורות לשוניים מעניינים.
בריאות נגזרת מלשון בר?א. בריאה פירושה, בין היתר, יצירה, ויצירה מתקשרת תמיד עם שלמות. ליצירה באופייה? של הבריאות תמיד יש אספ?קטים חיוביים, בונים וזורמים.

המשמעות הבסיסית של המילה Health גם היא "שלמות". מקורה של מילה זו באותו שורש אנגלו-סכ?סי שממנו נגזרות המילים holy ,whole ו-hale שפירושן בהקבלה: שלם, קדוש ותקין.
כל הדתות והתרבויות רואות בשלמו?ת האדם בבריאותו המושלמת דבר שיש לשאוף אליו. אין אדם, או בעל חיים, שיוכל להתקיים ללא הבריאות המושלמת. בכל הדתות והתרבויות מקור הקדוּשה של הבריאות הוא השלם והשלמו?ת.

י?ש?ו?ת טהורה ב??ר?ה?מ?אן כך מכנה ההינדו?איזם מציאות זו, אשר נושאת בכנפיה ה?יבט יצירתי, ה?יבט מ?ש??מ??ר ובמקביל גם ה?יבט הרסני של הקיוּם.
דווקא ביהדות ובלשונה העברית, השלמות היא הישוּת של העבר: זה שהיה בעבר, זה שקיים בהו?וה וזה שיהיה בעתיד. ישוּת מושלמת זו היא כה קדושה עד שאין לבטא את שמה ואין לכתוב אותה בשום שפה שהיא. ישות מושלמת וטהורה זו גדולה מכל שפה. זהו ה"שם המקודש" השלם, המוּשלם והבריא.
הצורך בבריאות שלמה דורש שקיומם של פולחנים ייעשה אך ורק על ידי האדם הבריא.
 
כך בתורה בפרשת א?מ?ר ישנו תיאור קשה מאוד המציין את האיסורים החלים על מי שרשאי לערוך פולחן:
וידבר ה' אל משה לאמ?ר: דבר אל אהרן לאמ?ר: איש מזרעך לד?ר?ת?ם אשר יהיה בו מו?ם לא יקרב להקריב לחם אלהיו. כי כל איש אשר בו מו?ם לא י?ק?ר?ב איש ע?ו??ר או פ?ס??ח? או ח?ר?ם או ש??רו?ע?. או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד. או ג?ב??ן או ד?ק או ת??ב?ל??ל בעינו או ג?ר?ב או י?ל??פ?ת או מ?רו?ח? א?ש??ך. כל איש אשר בו מו?ם מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את א?ש???י ה' מום בו את ל?ח?ם אלהיו לא יגש להקריב. לחם אלהיו מ?ק??ד?ש??י ה?ק??ד?ש??ים ומן ה?ק??ד?ש??ים י?אכ?ל. אך אל ה?פ??ר?כ?ת לא י?ב?א ואל המזבח לא י?ג??ש? כי מו?ם בו ולא יחלל את מ?ק?ד??ש??י כי אני ה' מ?ק?ד??ש??ם. (ויקרא כא, טז-כג).

ראייה הוליסטית אל מול ראייה נקוּדתית
הרפואה המערבית, שהופיעה לעולם לפני קצת יותר מארבע מאות שנים, מבוססת על ראייה נקודתית בהבנת החיים, הבריאות, הרפואה והחולי. זו אמוּנתה, זו דרכה, ולה הצלחות בצד אי-הצלחות.
אל מול של הרפואה המערבית מככבת בעולם, מ?זה אלפי שנים, גישה בריאותית-רפואית אחרת גישה עתיקת יומין והיא הגישה ההוליסטית. גישה אחרונה זו רואה את כל מרכיבי היקוּם, החיים, הבריאות, הרפואה והחולי כמ?קשה אחת שמשמעויותיה תפורטנה בהמשך.

המילה הוליסטית נגזרת מהמלה Whole, שפרושה הכול שלם, כוללני.
לגישה ההוליסטית זוויות לא מעטות, החל מהתחום הגלובלי ועד לתחום האישי-האינדוידואלי.
להלן החשובים והמעניינים במרכיבי פסיפס הראייה ההוליסטית של חיים, בריאות, רפואה וחולי.
אין חשיבות לסדר הופעתם בכתובים. כולם חשובים בשווה.
 
• האדם הוא מיקרוקוֹסמוס בקוֹסמוּס
האדם אינו יכול להתקיים לבדו-בעצמו, אלא שהוא חלק מהפלנטה-מהיקוּם. לא האטום, לא המוליקילה, לא האדם, לא בעלי חיים זה או אחר ולא צמח זה או אחר, יכולים להתקיים כל אחד לבדו ביקום. ברוּאי העולם חיים יחדיו בהרמוניה, מסייעים זה לזה ומשלימים זה את זה. זה בסיס הראייה ההוליסטית הגלובלית. וכך, האדם הוא מ?יקרוֹקוֹסמוּס בקוֹסמוּס.

• האדם בהווייתו מורכב מ"המשולש האנושי" של גוף-נפש-רוח (דעת)
"המשולש האנושי", אשר מהווה את ישות האדם. כל הפרדה ו/או התייחסות רק לאחד ממרכיבו של משולש זה, פוגם בשלמות ההבנה של החיים, הבריאות, הרפואה והחולי בתשתית האדם ובדרך התנהלותו.

ההתמקדות בקשרי גוף-נפש הוא תחום שמקבל ה?ע?צ?מ?ה בהתייחסות של אלה האמוּנים על ראיית האדם במארג ההוליסטי. זה גם בסיס ההבנה שהניעה את מסגרת הניסוי בבית ספר "צורים" (ועל כך בהמשך).
סימוכים על קשרי גוף-נפש ניתן למצוא בדתות ובתרבויות שונות וגם ביהדות.

שתי דוגמות:
 נאמר בספר דברים (ד, טו): "ונשמרתם מאד לנפשׁ?תיכם". שמירת הנפש מולידה את שמירת הגוף ולא הה?יפך.

 "כי הנפש היא העושה את הגוף". זו אחת מהתייחסויותיו של הרמב"ם לקשרי גוף-נפש.
יש לשים לב לעובדה שההכוונה היא שיש לשמור על הנפש וממנה מוּשלכת הבריאות גם על הגוף. לא ביהדות ולא בדתות ובתרבויות אחרות לא נאמר שיש לשמור על הגוף לשמור יש רק על הנפש.
על בסיס הבנה זו, תצפית (הסתכלות), א?בחון וטיפול באדם יחייב לה?עשות במכלול הכולל של "המשולש האנושי", דהיינו: באדם השלם.
 
• מורכבות הטבע: מרכיבים מדידים ובלתי מדידים בכלים מדעיים
מה שקיים על גבי הפלנטה מורכב ממרכיביה שניתנים למדידה ולהערכה, בכלים מדעיים וגם מרכיבים שאינם ניתנים למדידה בכלים מדעיים. שתי קבוצות מרכיבים אלה מהווים את הוויית הטבע וישוּת האדם בכל מקרה, יש להתייחס אל שניהם כיחידה אחת.

• כוח הרוּח הכוח המניע את חיינו
כך ברצף ההיסטוריה אנו מוצאים הגדרות וכינויים שונים לאותו כוח הרוח אשר מניע את היקום ואת ברואיו.
כמה דוגמות:
 היפ?ו?קרטס, "אבי הרפואה הטבעית", גדול רופאי יוון העתיקה, כתב על פו?נו?ס כוח החיים, ככוח הפנימי אשר דואג לשיקום תקינותו של הגוף.

 צ?'י-Qi המושג האנרגטי לכוח החיים אשר הטביעו הסינים בפילוסופיית הבריאות והרפואה שלהם. אותו צ?'י זורם בערוצי האנרגיה ורטואלים המצויים בגוף במ?ר?יד?י?אנ?ים. אלה הפרוש?ים בתשתית מוּפלאה בגופנו. כאשר ישנה חסימה בזרימת הצ'י, משמע שישנה בעיה בריאותית. הסרת החסימה האנרגטית גורמת לחזרה לבריאות תקינה.

 פ??ר?צ?ל?זו?ס (Paracelsus), הפילוסוף והפיזיקאי יליד שוויץ (1541-1493), טבע את המושג מו?נ?י?ה כוח מגנטי הקיים בכל בעלי החיים ושומר על חיוּניוֹתם ועל תפקודם התקין של הגוף והנפש.

 "נוזל החיוניו?ת" מושג אשר היה מקובל על הא?לכימאים בימי הביניים. תפקידו הוא שמירת הבריאות.

 אנרגיות האו?ר?גו?ן הקוסמית מושג שטבע ויליאם רייך במאה העשרים. אלה האנרגיות אשר מולידות בריאות באדם.

 הכוח הח?יו?נ?י (Vital force) מושג שטבע ד"ר סמואל ה?אנ?מ?ן (1843-1755), אבי ההומיאופתיה הקלאסית המודרנית.

 כוח החיים (Life force) מושג אשר גם הוא מקובל בימינו והמציין את הכוח המניע את חיינו.

 "אנרגיה רוחנית" מושג שטבע רופא בשם ד"ר לינדלר, במאמר פילוסופי שפרסם בשנת 1975. הוא טוען שזו אנרגיה אשר מניעה אטומים ומולקולות ושאר יסודות החומר. בעזרתה של אנרגיה זו מושגת שליטה מוחלטת על הגוף והנפש ונמנעות וגם נרפ??אות מחלות.

 בכתובים היהודיים אנו מוצאים את האמירה החשובה הבאה: "ל?א ב?ח?י?ל ו?ל?א ב?כ?ח? כ??י א?ם ב??רו?ח?י א?מ?ר ה' צ?ב?או?ת" (זכריה ד, ו). כוֹח הרוח הוא הכוח המניע את העולם גם לפי ההבנה היהודית.
רק בכוח הרוח מו?נ?ע העולם: בנייה, הרס, שמירת הבריאות וריפוי האדם ממחלותיו. זהו אחד מיסודות האמונה היהודית, התואמת את התפיסה ההו?ליסטית של חיים, בריאות, רפואה וחולי.

כאמור, כוח הרוח פועל בערוצי הזרימה האנרגטית המ?ר?יד?י?אנ?ים, בנוסף קיימים בגוף מרכזי אנרגיה וירטואלים הנקראים בשם צ?'אקרו?ת (Chakras). הצ'אקרות מפוזרות על פני כל הגוף. שבע מהצ'אקרות המרכזיות ופזורות לאורך הגוף מהמפסעה ועד לראש.

כוח החיים, הוא הכוח האנרגטי, פועל כנגד כוח המשיכה של כדור הארץ (כוח הג?ר?וויט?צ?י?ה). כוח זה מושך את האדם כלפ?י מעלה. כך האדם הבריא עומד זקוף, הולך ופועל כנגד כוח משיכת כדור הארץ. כאשר אדם נחלש ובריאותו מתרופפת כוח החיים שב?ו? אינו פועל כתיקונו. האדם הולך שפוף ולע?תים הוא דורש לשכב. במקרים אלה כוח משיכת כדור הארץ חזק מכוח החיים. המקרה הקיצוני הוא כאשר האדם עובר לעולם האמת. במקרה זה, אין כוח החיים כבר פועל בקרבו של המ?ת. האדם המ?ת נמצא רק תחת כוח משיכת כדור הארץ בלבד. כך המת תמיד מוטל שוכב. והרי מעולם לא ראינו אדם מ?ת שעומד...
החלשת כוח החיים יכולה להיעשות על ידי גורמים שונים: תזונה לקויה, מצבי נפש ורוח שליליים, ז?הום סביבתי (אוויר, מים), חיים תחת לחץ, ועוד. כך ששמירה על אורחות חיים בריאים מולידה ת??פקוד אופטימלי ויעיל של האדם על כל מרכיבי ה"משולש האנושי". לכן, רק בכוח הרוח כוח החיים נע ומוּנע כל דבר בחיינו ובעולמנו.

• הומ?יאוס?ט?ז?יס מצב של איזון הבריאות בכוחות פנימיים
בשנת 1925 טבע הביולוג ולטר ק?נו?ן (Walter Canon) מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית, את המושג הו?מ?יאו?ס?ט?ז?יס. ראשית ההתייחסות הייתה בת?אוריה פותחה לראשונה, עוד בשנת 1885, על ידי הפיזיקאי הצרפתי ק?לוֹד ב??ר?נ?ר?ד.

המושג הו?מ?יאו?ס?ט?ז?יס נגזר משתי מילים יווניות: הוֹמ?יאוֹ, שמשמעותו דומה, ו?ס?ט?ז?יס, שפירושו עומד, קיים.
מושג ההומיאוסטזיס בא לבטא את האיזון בבריאות הקיימת בגופו של כל בעל חיים ובאדם (שהוא ענייננו). בגופנו מנגנונים (או מנגנון) אשר בעזרתו הגוף מגיב לגורמים אשר מאיימים על מצבו התקין על המצב הבריא של האדם. זוהי חוכמת הגוף (The wisdom of the body).
בדרך כלל, לגוף יכולות לשמור על הבריאות התקינה שלו: הכוח החיוני, תעצוּמוֹת הנפש, מערכת החיסוּן למרכיביה, מערכת קרישת הדם, ועוד. כאמור, ברוב המקרים אלה מסוגלים להתמודד עם מ?ר?ע?ין ב??יש??ין שמתקיפים את הגוף, כמו למשל: חיידקים מחוללי מחלות, רעלים כימיים במזון, גורמים אלרגניים, מצבי טראומה פגיעה כירורגית (תאונה לדוגמה), ועוד.

כאשר מנגנוני ההגנה הטבעיים בגוף לוקים בחסר ואינם מסוגלים להתמודד עם בעיה בריאותית, כזו או אחרת, ההומיאוסטזיס המצב המאוזן עובר למצב של חוסר איזון ה?ט?רו?ס?ט?ז?יס. במצב אחרון זה הבריאות אינה תקינה. ערעור האיזון דורש עזרה וסיוע מחוץ לגוף. כאן באות לסייע תרופות וגישות טיפוליות למיניהן: צום, צמחי-מרפא, אמבטיות מים חמים-קרים, חוק?נים, דיקור סיני א?קו?פ?ו?נ?ק?טו?ר?ה, תרופות הומיאופתיות, טיפולי מגע, ועוד. יש הרואים בצו?ם כדרך האופטימלית לטיפול בבעיות הבריאות לסוגיהן. תרופות אלה מחזקות את כוח החיו?ת ולא רק מרפאות את הסימפטום. אז, כאשר כוח החיים חוזר לתיקונו, יש לו היכולות להחזיר את הגוף למצב מאוזן למצב של הומיאוסטזיס.
• האיזון וההרמוניה כנוסחאות לבריאות
איזון והרמוניה הם בין מרכיבי החיים, שכאמור חלקם מנוגדים. זוהי נוסחה לשמירת הבריאות.
איזון בעברית נגזר ממשמעות: "ה?טה אוזן". הצורך להקשיב לרחשי הלב, לקולות הפנימיים לפתח מודעות, לרחשי הסביבה הקוסמית, ועוד. בכך האיזון מוליד הרמוניה ושלמות בבריאות. זוהי מטלה לא קלה לאדם להביא להרמוניה ולאיזון בדרך התנהלותו, לשם כך, דרושה מו?דעו?ת רמה גבוהה ביותר על מנת להגיע לאיזון.

אותה מילה א?יזו?ן יש אומרים שהיא נגזרת מהמילה מ?אזנ?יים שעליהם, יום-יום, שעה-שעה, על האדם להניח את פסיפס עשייתו, לא?זנה? ולהביאה להרמוניה, שפירושה כאמור בריאות.
ד"ר אנדרו וייל, מגדולי הרופאים ההו?ליסטיים בני זמננו שאני מוקיר ומעריץ, מביא בספרו המרתק "בריאות וריפוי" (הוצאת אור-עם) דברי ח?כמה על משמעות המילה איזון באנגלית Balance. לדבריו, מקור המילה הוא במילה שבשפה הלטינית Bilanx (כפי שהיא מופיעה בצירוף Libra bilanx מציינת איזון, או יחידת מידה לשקילה.

המילה Libra מו?כ?רת כסימן בגלגל המזלות מאזניים. זהו סמל ומזל אשר בא לבטא איזון. זהו הסימן האסטרולוגי היחיד בגלגל המזלות אשר הוא ח?פץ דומם ולא בעל חיים או אדם.
אסטרולוגים מספ?רים לנו שמזל מאזניים נשלט על ידי כוכב נו?ג?ה? (ו?נו?ס) א?לת היופי, האהבה וההרמוניה. הדבר בא ללמדנו שיופי והדרו הוא ממרכיבי העולם שיש בו איזון. איזון זה נעשה בעזרת המאזניים: המאזניים של החיים, המאזניים של הטבע.

ההרמוניה בגוף מתבטאת גם בתשתית התאים, הרקמות והא?יברים המרכיבים את גוף האדם: כל א?יבר (או קבוצת א?יברים) ותפקידו. כל אלה מחוברים על ידי מה שנקרא "ר?שתות תקשורת". הכ?וונה למערכות הדם, מערכת הלימפה, מערכת העצבים וערוצי זרימת האנרגיה המ?ר?יד?י?אנ?ים. אלה כאמור פ?רו?ש?ים לאורכו של הגוף ומ?גיעים אל כל פינה ופינה שב?ו?. כך התשתית המרשימה הזאת מולידה את הצורך בהתייחסות כוללנית הו?ליסטית בראיית הבריאות, החולי והרפואה. כל זה כשהוא מופיע כתשתית אחת יש להתייחס אליו כאל יחידה אחת, יחידה שלמה, הפועלת בהרמוניה מוּפלאה.
 
• הבריאות כזרימה
מים חיים הזורמים באפיקיהם השונים ומהווים תשתית מרשימה של מערך מים הזורם תמיד, שופע און, הדר וחיו?ת. כך היא גם הבריאות. בכל ערוצי האנרגיה שב?ה? קיימת זרימה של כוח החיו?ת אשר במכלול הכולל מהווה את תשתית הבריאות. בין היתר, זהו אחד מעקרונות הבריאות והרפואה הסינית, הטוענת שבריאות תקינה היא זרימה אנרגטית מתמשכת.

• המחלה מהותה ומשמעותה
יש הרואים במחלה כעין פסק זמן בבריאות. המחלה משמשת כעין תמרור אדום לאדם להתעורר ולפ?תח מו?דעו?ת כי משהו לקוי במסגרות חייו. המחלה היא ערעור שיוו?י המשקל, הפרת האיזון, שיבוש ההרמוניה וחסימה בזרימת האנרגיה אנרגיית החיים. תופעות המחלה יכולות להיות שונות: פגיעה במערך הגופני, הנפשי, המנטלי או הרוחני, או בכמה מתחומים אלה יחדיו.

התמרור האדום בא לומר לאדם: "תקן את הליכותיך, עש??ה הכול על מנת להשיב את האיזון וההרמוניה לאפיקיהם, עש??ה הכול על מנת להסיר חסמים בזרימת אנרגיית החיים". במילים אחרות, על האדם החולה לבדוק היכן שגה, היכן לא פעל נכון והיכן לא הקשיב לחוקי הטבע חוקי היקו?ם והקיו?ם.
ברבים מן המקרים האדם יכול להסיר מעצמו את תופעות המחלה ולחזור ולהיות בריא, אך לעתים עליו לקבל סיוע מבחוץ בצורת תרופה ארו?כ?ה ומרפ??א בלשון העברית כזו או אחרת, על מנת שבריאותו תשוב אליו.
מחלה, לכשנרפ??את, מולידה החלמה. במילים מחלה והחלמה מצויות אותן האותיות, רק בסדר הפוך.

• טיפול בשורש הבעיה הבריאותית ולא בסימפטום שלה
בראייה ההוליסטית כמעט ואין התייחסות בטיפול בסימפטום של בעיה בריאותית. כזו או אחרת.
בראייה ההוליסטית והטיפול הם בהתייחסות שורש הבעיה, דהיינו: בגורם (או בגורמים) שבגינם הופיע סימפטום תחלואתי כזה או אחר.
הטיפול הרפואי שניתן מטרתו הסדרת שורש הבעיה הבריאותית. אז ורק אז נעלם הסימפטום נעלם, והאדם חוזר לבריאות תקינה.

• ניגוּדים חלק משלמו?ת הבריאות והחיים
מסתבר שבשלמות הבריאות יש גם ניגודים אשר משלימים זה את זה.
הדבר התחיל עוד בגן עדן. עץ הדעת עומד ליד עץ החיים. מול מקור החוכמה היצירה, והישוּת הטהורה, עומדים החיים, החולי והמוות.

הי?ין והי?אנ?ג ס?מל הט?או?א?יז?ם מצביעים על מהותה של השלמות שהיא מיזוג של ניגודים משלימים.
אומנות שמירת הבריאות קשורה ליכולתו של האדם לווסת בין הניגודים שבחייו ולהביא לביטוי בכל רגע נתון של חייו כל מה שיכול להוליד שלמו?ת.

• חמשת היסודות הווית הטבע וי?שוּת האדם על פי הפילוסופיה הסינית המסורתית
חמשת היסודות (The Five Elements), הם מרכיבים הנגזרים מתורת הניגודים של ה?י?ין-י?אנ?ג, תורה שמקורה בפילוסופיית החיים, הבריאות והרפואה הסינית המסורתית עתיקת היומין.
המדובר בחמשה יסודות: אש, מים, אדמה, עץ ומתכת.

כל אחד מיסודות אלה מהווה חלק מהפסיפס המרכיב את הווית הטבע ואת י?שוּת האדם.
על פי ראייה זו, מיוצגים במארג חמשת היסודות כל האפשרויות הקיימות בי?קוּם ובאופיו של האדם ותכונותיו. זאת ועוד. על פי ראייה זו, כל מה שקורה בטבע נשלט אנרגטית על ידי חמשת היסודות המחוברים זה לזה ואשר חובקים בתוכם את כל מרכיבי היקום: שמים וארץ, חי, צומח ודומם.
כך, במצב התנהלות תקינה הטבע ובריאות האדם, ישנה הרמוניה וזרימה אנרגטית תקינה בין כל חמשת היסודות.
הפרת האיזון שבין חמשת היסודות מוליד בעייה אקולוגית בטבע, או בעיה בריאותית באדם.

• תורת היסודות והלחוּיות (ל?יחוֹת) ברפואה היוונית הקדומה
כבר בתקופות קדומות הכירו פילוספים, רופאים ומדענים שקיים קשר בין יסודות ומרכיבי הטבע השונים. המדובר בקשר אשר מאפשר התנהלות תקינה של כל מארג הטבע למרכיביו ומכלול מסגרות האדם בחיי היום-יום שלו.
ראייה רחבה ומקיפה זו הייתה כבר ידועה בתקופה היוונית הקדומה. מעריכים שהיא הוּצגה לראשונה על ידי קלאוּדיוּס גלנוּס, רופא יווני, (199-129 לספירה). תיאוריה זו התקבלה כמעט ככתבה וכלשונה על ידי הרופאים בימי הביניים.

חובה נעימה לציין שגם הרמב"ם וגם ר' יעקב צהלון הרופא היו נאמנים לתורה זו.
אחד ממרכיביה של ראייה פילוסופית זו של הטבע והאדם היא תורת היסודות והלחוּיוֹת (או הל?יחוֹת). אף שמייחסים תורה זו לגלנוּס. אחרים המייחסים אותה להיפוקרטס גדול רופאי יוון העתיקה, בן המאה החמישית לפני הספירה.

בראייה עתיקת יומין זו, מדוּבר על ארבעה יסודות. אוויר, מים, אש ואדמה. זאת בניגוד לחמשת היסודות אשר מרכיבים פילוסופיה דומה מאד המקובלת ברפואה הסינית המסורתית. כאן נוסף היסוד מתכת.
המדובר בארבע ל?יחות: מ?ר?ה שחורה, קשורה ליסוד האדמה, מ?ר?ה אדומה (דם) קשורה ליסוד האויר, מ?ר?ה צהובה (קשורה ליסוד האש ומ?ר?ה לבנה (ר?יר, כ??יח) קשורה ליסוד המים.
על פי ראייה פילוסופית-רפואית-בריאות זו, קיימת הרמונייה בתפקוּד הל?יחות והיסודות. ערעור בשילוב תיפקודיהם מוליד מחלה.

השילוב בין תורת הל?יחות לבין תורת היסודות, מאפשר ניתוח עמוק, יסודי ומעניין בראייה הוליסטית רחבה ומקיפה של אופי ותכונות האדם וסוגי המחלות העלולות לפקוד אותו בעיתות של ערעור ההרמוניה בין הל?יחות ליסודות.
 
ארבעת היסודות וארבעת הלחוּיוֹת וההרמוניה שבניהן ותכונות אופיו של האדם (לקוח מתוך הספר "שמירת הבריאות להרמב"ם פירושו של ר' יעקב צהלון הרופא להלכות דעות פרק ד". מבאר ז?הר עמר. הוצאה עצמית, תשס"א
 
• לגוף יכולות לריפוי עצמי
אולי אין אנו ש?מים לב לכך במידה מספקת, אבל לגוף יש היכולות הפנימיות שלו לרפא את עצמו.
כמה דוגמות:
 נפצענו למשל ביד חתך קטן. אם נתבונן, נראה שהדימום מהחתך נפסק תוך מספר דקות. הדם נקרש. זהו מנגנון מופלא למניעת הפסד דם. הגוף ביכולותיו הפנימיות מביא לקרישת הדם. אם יש בחתך בפצע חיידקים, הרי שתוך מספר שעות עד יממה או שתי יממות נראה הצטב?רות של מו?גלה בפצע. נשמע מפחיד? המוגלה היא למעשה הצטב?רות של כדוריות דם לבנות אשר תפקידן להתמודד ולחסל את המזהם החיידקי. הן מו?אצות על ידי הגוף אל אותו החתך הקטן שביד.
מאוחר יותר, לאחר מספר ימים, מתחיל הפצע להתייב?ש, להגליד. רקמות מתאימות באות וסוגרות את אזור החתך והפצע נעלם כל?א היה (או שהוא משאיר צלקת).
זהו התהליך שכ?ל אחד מא?תנו חווה, איך אומרים? "על בשרו". זוהי דוגמה מופלאה ליכולת הגוף להתמודד עם בעיות בריאות.

 אדם חולה בשפ?עת. נ?גיף השפעת מצוי בגופו, בדמו. חום גופו עולה כתגובה לקיומו של הנגיף בדם. זו דרך איד?אלית שב?ה? הגוף מתמודד עם הנגיף. לא מעטים מא?תנו מתרגשים מאוד מעליית חום הגוף וממהרים להביא להורדתו לרמת חום גוף בריא. בהרבה מהמקרים זו טעות. החו?ם בא להילחם בנגיף הפולשני. זה לא נעים לראות אדם קודח בחו?ם, אך עליית חום הגוף היא הדרך הטבעית להילחם בנגיף, או בכל גוף זר הפולש אל תוכ?נו ומתמקד בדם.

 בנוסף לעליית חום הגוף, במקרה של אינפקציה וירלית כשפ?עת הגוף יוצר כמויות גדולות של חלבון הקרוי בשם אינטרפרון המצוי בדם. האינטרפרון מעכב את ה?תר?ב?ו?ת הנגיף מחולל המחלה, את נגיף השפ?עת שבעניינו?.

 אדם אוכל מזון המכיל רעלנים כאלה או אחרים. הגוף ביכולותיו חש בכך ומגיב אם בהקאות ואם בשלשולים. זוהי תגובת הגוף להיפ?טר מהמזון הקלוקל. א?ל לו לאדם לעצור לא את ההקאות ולא את השלשולים. זו דרך הגוף להרחיק את הרעלים מתוכו.

• הסיבות של רוב בעיות הבריאות הן ברמות הנפש והרוח
הקורא הממוצע שאינו בקיא בר?ז?י הבריאות, הרפואה והחולי, יחשוב למ?קרא כותרת זו, שאם בעיות הבריאות שלו מקורן בנפש או ברוח משמע שהוא חולה נפש או חולה רוח. אך לא כך הדבר. כל שנאמר בקידמת מאמר זה, מלמד על הקשר ההדוק בין הגוף לבין הנפש והרוח. "כי הנפש היא העושה את הגוף" קבע הרמב"ם. ועוד נאמר: "ו?נ?ש??מ?ר?ת??ם מ?א?ד ל?נ?פ?ש??ת?יכ?ם" (דברים ד, טו). לא נאמר לשמור על הגוף נאמר לשמור על הנפש, ולא ככה סתם אלא מאוד.

כל האמו?נים על ראיית הבריאות ההו?ליסטית מסכ?ימים לראייה זו. עוצמת הפגיעה בנפש וברוח משליכה על הבריאות ופוגעת, או בגוף, או בנפש, או ברוח. בראייה המערבית מדברים על מחלות פסיכוסומטיות.
ואם הפגיעה היא נפשית-רוחנית הרי שגם הריפוי חייב להיות נפשי-רוחני: בכוח האנרגיות הטמונות בנו, או שנחדירו? לגוף, למשל בסיוע תרופות אנרגטיות- רוחניות.

• הדחקה ואיזון מדוּמה מקור של לא מעטות מהמחלות
בתהליכי הריפוי שאנשים נוהגים לאמצם אנו מוצאים תהליכי הדחקה אשר מולידים מה שנקרא איזון מדומה.

המדובר בטיפול אשר במסגרתו האדם נוטל תרופות מערביות, כמו למשל מורחים משחות על פריחה בעור, ועוד. הגוף עם מנגנוני ההישרדות שלו מביא לשיפור ולהיעלמות של הסימפטום, אך אינו מטפ?ל בשורש הבעיה שבגינה הופיעה הפריחה. זוהי הדחקה של טיפול השורש בבעיית הבריאות. במצב זה הגוף נמצא באיזון מדומה ולא באיזון אמיתי. עם הזמן, ועם חזרתם של הסימפטומים, הגוף נמצא בעומס של עשייה לטפ?ל במצבי החולי החוזרים ונשנים, עד שבסופו של דבר (והדברים יכולים לקחת גם מספר שנים), המחלה מתפרצת במלוא עוצמתה ומופיעה לרוב מחלה כרונית. התפרצות זו משמעה כאילו אמר הגוף לבעליו: "א?ל להדחיק את בעיית הבריאות, ח?ד?ל להביא לאיזון מדומה. אנא טפ?ל בשורש בעיית הבריאות ואז אולי תחלים".
התנהגויות כאלה חוזרות ונשנות במסלולי החיים של רבים מא?תנו, כאשר אנו מטפלים בסימפטום ולא בעיית הבריאות.

• מיקרואורגנזמים אינם הגורמים למחלות
גופנו מש?ו?פ??ע בחיידקים חלקם חיידקים "טובים" השוכנים למשל במעיים (כמו חיידקי הקו?ל?י (Eschericia coli)). אלה האחרונים מייצרים ומפרישים למעיים ויטמינים: ויטמין B12 ו?ויטמין K (האחרון הוא חלק מהמערכת לקרישת הדם). בנוסף, עם החיידקים ה"טובים" נמנים גם החיידקים ה"פ??רו?ב??יו?ט?יים" חיידקים מקבוצת חיידקי חומצת החלב, שעוסקים בהם רבות בתקופתנו ורואים אותם כחיידקים המחזקים את מערכת ההתגוננות בגוף.

אבל לצ?דם של החיידקים ה"טובים" שוכנים גם חיידקים "רעים" חיידקים שלכאורה הם מחוללי מחלות. לאלה אפשר להוסיף גם פטריות, שמרים ונגיפים (וירוסים) אשר נחשבים למחוללי שורה ארוכה של מחלות. ש??ם כולל לכל יצורים מיקרוסקופיים אלה הוא: מיקרואורגניזמים.
כך בשגרת חיים בריאה, כאשר הגוף נמצא במצב של איזון הומיאוסטזיס, אין המיקרואורגניזמים מחוללי המחלות גורמים לנו לחולי כזה או אחר: לא לדלקות אוזן, לא לדלקות גרון, לא לדלקת ריאות ולא למחלות אחרות.

לו?א?י פ??ס?ט?ר היה הראשון במאה התשע-עשרה אשר טען שחיידקים הם מחוללי מחלות. הוא זכה לכינוי: "צייד החיידקים". בגינו התפתחה ת?אוריה, המקובלת עד היום על אסכולת הבריאות המערבית, שטוענת שמיקרואורגניזמים (חיידקים, פטריות, שמרים ונגיפים) הם מחוללי מחלות רבות (כמו אנגינה, שפ?עת, דלקות אוזן, גרון, ועוד).

ללו?אי פ?סטר היה ויכוח נוקב עם עמיתו מתחרהו ק?לו?ד ב??ר?נ?ר?ד. זה האחרון טען שלא החיידקים הם הגורמים למחלה אלא כ??ש??ל של מערכות ההגנה של הגוף. רק כ??ש??ל זה, מוביל להתפשטות הגורם החיידקי ולהתהוו?ת המחלה. על ע?ר?ש? מותו לואי פסטר הודה שקלוד ברנרד צדק.

זו גם התפיסה ההו?ליסטית הטוענת שלא החיידק, לא הנגיף ולא הפטרייה הם הגורמים למחלה. חוסן גופני ונפשי מונע את ערעור ההומיאוסטזיס ואת התפתחות מחלות על ידי מיקרואורגניזמים.
אף על פי שזו האמת הערומה, כדאי לציין שיש מקרים שבהם מיקרואורגניזם א?לים מסוגל לגרום נזק לבריאות האדם, גם כאשר חו?סנו? ובריאותו תקינים. המדובר בקבוצת חיידקים ונגיפים אלימים, כמו למשל חיידק הד?ב?ר Pasteurella pestis, חיידק הג?ח?ל?ת Bacillus anthracis, נגיפים קטלניים כנגיפים התוקפים את מערכת העצבים והמוח. אבל "בגדול" אפשר לומר שלא המיקרואורגניזמים הם הגורמים למחלות.

• כוחו של הדמיון רב ועצום בשמירת הבריאות
זהו אחד התחומים המרתקים, המדהימים והשנויים במחלוקת בקרב אלה האמוּנים על הרציונל, הלוגי והמד?יד. המדובר בכוחו של הדמיון בשמירת הבריאות ובריפוי מחלות.
תחום זה כולו נמצא במערך של ישותנו הבלתי ניתנת למדידה ועל כך חלוקות הדעות.
פ??ר?צ?ל?זו?ס (Paracelsus), הפיזיקאי והפילוסוף, יליד שוויץ, אשר חי כאמור במאה החמש-עשרה, ואשר זכה לתואר "אבי הרפואה המודרנית", כבר אז טען בערך כך: "הרוח היא העליון, הדמיון הוא הכלי והגוף הוא החומר הפלסטי. כוח הדמיון הוא פקטור עצום ברפואה. הוא עלול לגרום למחלה באדם ובבעלי החיים וגם להביא לריפוי ולהחלמה".

כאמור, כוחו של הדמיון הוא עצום ברפואה. הוא יכול ליצור מחלה באדם ובאותה מידה גם לרפ?א אותה. מחלות בגוף ניתן לרפא על ידי תרופות כימיות, או על ידי כוח הרוח הפועל באמצעות הנשמה.
מעניין שעל כוח הדמיון (וגם על כוח התפילה) ידעו כבר לפני יותר מאלף שנים. הרופא והפייטן הערבי הידוע אלסעיד איב??ן סינ?א מלו?ך? (נולד בבוכרה ומת בפרס: 1037-980), אמר בלשון הבאה: "הדמיון והתפילה של האדם יכולים לפעול לא רק על האדם עצמו, אלא גם על אחרים. לא רק מקרוב אלא גם מרחוק. הם יכולים לגרום לחולי או להביא להחלמה או לבריאות שלמה".

• אוֹמנוּת הא?בחו?ן מה שיוצא אל מחוץ לגוף מעיד על מצב הבריאות
אמירה זו המופיעה בכותרת, מצביעה על הפוטנציאל הגלוּם בהכרת בריאות האדם, המתבטאת במרקם הגופני, המנטלי, הרגשי והרוחני.
אומנות הא?בחון היא מהפ??נים אל החוץ. דהיינו: מה שמתרחש וקורה בתוך גופנו ניתן לא?בחו?ן ברוב המקרים על ידי תופעות וסימפטומים הקורים באדם מחוץ לגופו.
זוהי אומנות אשר נלמדת, ידועה ושימושית ליועצי בריאות הו?ליסטיים כל אחד בתחומו, כל אחד בגישתו.

הדברים הבאים הם המדדים החיצוניים אשר מעידים על פנימיותו של האדם.
ראשית דבר, כל שאדם אומר ומתאר, כל מה שיוצא מפיו ומעיד על מצב בריאותו?. בנוסף, תצפיות ברו?ק, בצואה, בשתן, בצבע הלשון ובצורתה, בצורת הבטן ובמצבה, מצב איריס העין (אירידולוגיה), כירולוגיה של כפות הידיים (צורה, צבע, קווים, ועוד), הציפורניים וצורתן, רפלקסולוגיה של כפות הרגליים ושל כפות הידיים, גרפולוגיה צורת כתב-היד והיבטים נוספים הקשורים לכתב-היד, צורת הדיבור: ברוגע או בגמגום, ברצף או בצעקות או בבכי, ציור שיצייר, שפת הגוף, תנועתו ויציבותו, הבגד שהאדם לובש, כיצד האדם לובש את בגדיו (הדו?ק, משוחרר, זרו?ק, ועוד), צבעי הבגדים, אביזרי לבוש אחרים, תסרוקת, כובע, משקפיים (לקריאה ולש??מ?ש), סוג וצורת הנעליים, מבנה הפ??נים, חזוּת העור ובריאותו, אופן מעוף העיניים. כל אלה וסימנים אחרים מהווים כלים מדהימים המאפשרים בניית פסיפס מרשים של מצב בריאותו? של האדם. אם נוסיף לכלים אלה גם בדיקות אחרות כמו למשל בדיקות דם, נוזל מ?ח חוט השדרה, ועוד נגיע לדיוק מ?ר?ב?י ביכולת האבחון.

רוב, מרכיבי הפוטנציאל שיוצא אל מחוץ לאדם ודרך התנהלותו אינם שימושיים בגישות הא?בחון המקובלות ברפואה המערבית. אך כל אלה מהווים את חו?ד החנית בכל?י האבחון אשר מצויים ברשותה של הרפואה ההו?ליסטית.
 
• הטיפול בחולה על בסיס אישי
גישה זו שבכותרת היא אחת מיסודותיה של הראייה ההוליסטית בראייה של הבריאות וחולי.
ההתייחסות לחולה חייבת להיות על בסיס אישי. על כך טבע הרמב"ם את אמירתו: "אין חולה אחד דומה למשנהו". כל אדם נבדל מרעהו, גם בהיותו בריא וגם בהיותו חולה. לכן, התייחסות הרופא/המרפא חייבת להיות לחולה ברמה האישית, ולכלול בהבנת מצבו של החולה את כל מרכיבי הוויתו: הגופנית, הנפשית, הרגשית, המנטלית והרוחנית כאחד. אין הפרדה בין מרכיבי י?שׁוּת האדם ויש להתייחס למכלול השלם.
• שמירה הרגלי חיים על פי חוקי הטבע נוסחה לבריאות
זה אחד מנדבכי ההבנה של בריאות. חוקי הטבע בהווייתם קשורים והרגלי חיים (הרגלי אכילה, למשל) הם הבסיס לבריאות מתמשכת ולמ?יעוט מחלות.
על כך אמר היפוקרטס, גדול רופאי יוון: "אין המחלות נופלות עלינו כרעם ביום בהיר, אלא הן תולדה של חטאים מתמשכים נגד הטבע".

• תזונה נכונה ונבונה נוסחה לבריאות
הקפדה על תזונה נכונה ונבונה היא הדבר החשוב ביותר המשפיע על הבריאות.
האידיאל הוא לעבור לתזונה שמרכיביה הם מוצרים מן הצומח, העדר או מיעוט של מזונות מן החי, וכדומה.
תזונה טבעית הוכיחה את עצמה כבריאה ומבריאה. יש להתאים לכל אדם על בסיס אישיאת הרכב מזונו.

• האינטואיציה מרכיב חשוב בא?בחון ובטיפול
על כוחה ויכולתה של האינטואיציה בניהול מסגרות חיי האדם, על יכולות הא?בחון שלו וקביעת הטיפול האופטימלי, נכתב רבות.
כאן, אנו עוסקים בתחום שאינו מדעי כלל ועיקר, אך האינטואיציה קיימת בכל אדם ואדם. בכדי להשתמש באינטואיציה ככלי בחיים יש להעלותה אל-על ולטפחה. כל מי שנעזר בכוחות האינטואיציה שבקרבו יוצא נשכר. האינטואיציה משמשת גם ככלי בקביעת הא?בחון והטיפול על פי אמוֹת הראייה ההוליסטית.

• רפואה משולבת היא הגישה האופטימלית
כיום, עומדות זו בצד זו שתי גישות בריאותיות-רפואיות: הגישה ההוליסטית והגישה המערבית-המודרנית-האורתודוקסית.
לכל אחת ואחת מהן יש יתרונות וחסרונות.
שילוב בין שתי הגישות בא?בחון ובטיפול בבעיות בריאות שונות יכול להביא לה?ע?צ?מ?ה בשמירת הבריאות.
רפואה משולבת, מה שנקרא באנגלית Integrative Medicine, היא הגישה האופטימאלית.
לו? יהי.

מילות לסיום
 התחומים  אשר בונים את פסיפס  הרפואה ההוליסטית,  מציבים אותה בשורה אחת עם הגישות האחרות העוסקות בבריאות וברפואה.

מקורות
• פרקי משה ברפואה הנהגת הבריאות/רמב"ם. הוצאת מוסד הרב קוק.

• תורת חובות הלבבות/רבנו בחיי בן-יוסף בן-פקוּדה. מהדיר: הרב יוסף קאפח זצ"ל. הוצאת הוועד הכללי ליהודי תימן בירושלים.

• גן הש???כ?ל?ים/רבי נתנאל פ?יוּמ?י. מהדיר: הרב יוסף קאפח זצ"ל. הוצאת האגודה להליכות עם ישראל.

• ספר בן-סירא השלם/עורך: משה צבי סגל. הוצאת מוסד ביאליק.

• שמירת הבריאות להרמב"ם פירושו של ר' יעקב צהלון הרופא להלכות דעות, פרק ד'. מבאר: ז?הר עמר. הוצאה עצמית.

• מארס/פריץ צורן. הוצאת מסדה.

• בריאות וחולי/ד"ר אנדרו וייל. הוצאת אור-עם.

• אכילה נכונה לבריאות שלמה/ד"ר אנדרו וייל. הוצאת מטר.

• האוֹר?ג?נוֹן של אומנות הרפואה/ד"ר סמואל האנמן. הוצאת ו?יאָ הומיאופתיקה.

• מוח, חשיבה ויצירתיות/הוארד גארדנר. הוצאת ספרית פועלים.

• אלכימיה רגשית/טארה בנט-גולמן. הוצאת מטר.

• לחיות ב??א?מ?ת - ב??ה?גוּד ג?ית??א כמו שהיא/ש??ר?י ש??ר?ימ?ד א.צ' ב??ה?ק?ת?יו?אנ?ת??ה ס?ו?אמ?י פ??ר?בּ?הוֹפ??אד?ה. הוצאת נאמנות ספרי בהקתיודאנתה.

• תזונת האדם ובריאותו/יצחק בן-אורי. הוצאת המחבר.

• הדרך לבריאות מושלמת/ד"ר דיפאק צ'ופרה. הוצאת מודן.

• הראש הוא ה?מ?ר?פ??א/נורמן קאזנס. הוצאת מודן.

• רפואה והחוש השביעי/ד"ר בוטו. הוצאת מודן.

• ריפוי קוונטי/דיפאק צ'ופרה. הוצאת מודן

• האינציקלופדיה החדשה לריפוי טבעי/ד"ר ג'יימס בלאך וד"ר מארק סטנגלה. עריכה מדעית: פרופ' אבשלום מזרחי. הוצאת פוקוס.