ביה"ס לרפואה טבעיתבית הספר לרפואה סיניתביה"ס לתרפיות מגעלימודי פסיכותרפיה הוליסטיתבית הספר לאימון הוליסטי (קואצ'ינג) ו-NLP בית הספר לקורסי המשך למטפליםחטיבת לימודי רפואה מערבית ומדעיםסגל ההוראה
טיפול בתפישת המטאיזם™קורסי הכשרה והסמכה מקצועית

בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


לרדת בגדול- גם בהודו...


חוויותיי מהסטאז' בהודו -  אוגוסט 2010

כתבה: נטע מלכוב, בוגרת איורוודה במכללת רידמן ומרצה במגמה

לפני קצת יותר מארבע שנים (מרגיש כאילו ארבעים), בשנת 2006, התחלנו ללמוד איורוודה. כבר אז הזכירו את הסטאג' הצפוי בהודו בסיום הלימודים. באותו זמן ועוד הרבה חודשים ואף שנים אחרי, החוויה נראתה כל כך רחוקה. אבל עברו כמעט ארבע שנים וגם זה קרה, זמן הסטאג' הגיע.

באוגוסט 2010, יצאנו מארץ הקודש לעבר ארץ האיורוודה. כשחבר טוב שמתעסק במכוניות ואופנועים שאל אותי למה אני נוסעת ומה ההבדל בין הודו לפה, הסברתי לו. זה כמו ההבדל בין לצאת לטיול אופנועים או ארבע על ארבע בשבת להרי ירושלים לבין לצאת לראלי במדבריות של אפריקה. אמרתי ורק אחרי חודשיים של לימודים אינטנסיביים, הבנתי עד כמה צדקתי.

ארבע שנים של לימודי איורוודה היו בסיס מוצק ואיתן ללימודים בהודו. יצאנו משלחת לא גדולה אבל גם לא קטנה של חמישה תלמידי איורוודה ואיתנו המורה שלנו, עמי ריין. למדנו חודש במכללה המוצמדת לבית חולים במדינת קרנטאקה בעיר שנקראית האסאן (SDM College) וחודש באוניברסיטה הגדולה ביותר ללימודי איורוודה בהודו, גם היא כוללת מספר בתי חולים, במדינת גוג'אראט בעיר ושמה ג'מנאגאר. במעבר בין שני המקומות הללו, ביקרנו בעיר ושמה אודופי. גם היא ממוקמת במדינת קרנטאקה. עיר הודית יפה, עם חוף ים נהדר. אבל, בשבילנו האטרקציה הגדולה ביותר הייתה הביקור במכללה האיורוודית שנמצאת בעיר זו ובמיוחד בבית החרושת לתרופות איורוודיות.

זו היתה חוויה מהממת לראות את תהליך הייצור של תרופות שלמדנו עליהן כל כך הרבה. מקבלת הצמחים, דרך בדיקת האיכות שלהם ואיחסונם ולבסוף ייצור התרופות השונות, על כל צורות ההכנה המגוונות שמציעה האיורוודה שמנים, ארישטים (הכנות אלכוהוליות ייחודיות), גהריטים (חמאה מזוקקת רקוחה בצמחי מרפא), אבקות וכדורים. כמויות עצומות של חומרים, של תרופות נוצרות ומחולקות מבית הייצור הנפלא הזה. המנהל של המפעל שליווה אותנו הסביר על ההקפדה שיהיה מאוד מסודר, מאוד נקי ומאוד ידידותי (כמו המנהל עצמו!!!)

מכיוון שעברנו כל כך הרבה, אני רוצה להתמקד בחוויה לימודית מסויימת שהיתה לי במהלך החודשיים פלוס הללו.

בבוקר הראשון שהתעוררתי במכללת SDM בהאסאן, יצאתי די מוקדם בבוקר להליכה מסביב לקמפוס. הייתי בטוחה שאני אהיה שם לבד. אבל התברר שטעיתי. הקמפוס מוקף בצמחי מרפא איורוודיים שונים קיקיון, אלוורה, גודוצ'י, נירגונדי, תמר הינדי ועוד. האחיות של בית החולים, לפני שמתחילות במשמרת בוקר (המשמרת העמוסה ביותר כי בזמנים אלו גם מגיעים רוב החולים למרפאות החוץ, מעבר לטיפול בחולים המאושפזים), יוצאות לסיבוב בוקר בשביל לקטוף צמחים שונים לריפוי. הייתי נפעמת מהסיטואציה. כל כך פשוט וטבעי אבל מראה שלאישה מערבית שרגילה לבתי חולים מערביים נראה מופלא.

חוץ מהאחיות של בית החולים, צעדו יחד איתי, או יותר נכון הרבה יותר מהר ונמרץ ממני, חבורה של אנשים שמנים. בבוקרו של היום הראשון לא בדיוק הבנתי מי הם, אבל מהר מאוד הבנתי שהם שייכים למחנה של הסובלים מעודף משקל. או כשמו המקורי בבית החולים Sthulya Camp. המילה "סטהוליה" בסנסקריט היא השם למחלה עודף משקל.

אם חשבתם שבהודו כולם רזים, טעיתם. גם להודו הגיעה המודרניזציה לטוב ולרע. והרע כולל איתו מחלות מודרניות כמו סכרת ועודף משקל.

לאנשים הסובלים ממחלה זו מציעה המכללה תכנית של עשרה ימי אישפוז בבית החולים. בימים אלו מלמדים הרופאים את החולים תזונה ואורח חיים מתאימים למצבם, שיעזרו להם גם לאחר האישפוז להמשיך ולרדת במשקל. הצוות שם דגש מרכזי גם על הפן הריגשי של התופעה.

ביום הראשון, מגיעים המשתתפים ומתחילים בסדרה של בדיקות גופניות, כולל מדדים של שומנים בדם. ואז מתחילים ללמד אותם תרגילי יוגה ותרגילי נשימה (פראניאמה) שונים המותאמים למצבם, עליהם יחזרו המשתתפים פעמיים ביום לפחות לאורך עשרת הימים.

עד היום התשיעי משתתפי המחנה שומרים על שיגרה: הליכת בוקר מלווה בנשימות, עיסוי מיוחד עם אבקה שמעודד את שריפת השומנים מהגוף ולאחריו אמבטיית אדים מבוקרת. שיעורי בישול לתזונה בריאה, מזינה וגם מרזה. התעמלות בחדר הכושר שבבית החולים. המשתתפים נוכחים בשיעורים פרונטאליים להסבר על אורח חיים נכון ושיעורי יוגה. כמובן שמקפידים על שלוש ארוחות מסודרות ביום הכוללות תפריט מותאם לעונה ולמצב (כלומר תפריט דל בקלוריות ומפייס שומן). כמו כן, מקפידים להימנע משינה לאורך היום. שנת יום אינה בריאה לרוב האנשים על פי האיורוודה, בעיקר לא במצב של עודף שומן.

לאורך כל הימים הללו, מקבלים משתתפי המחנה תרופה איורוודית פעמיים ביום, בוקר וערב ששמה Navaka Guggulu. זוהי פורמולה איורוודית ידועה להורדה במשקל הכוללת עשרה מרכיבים צמחיים שונים שפעילותם בגוף מעודדת ניקוי כללי ובעיקר ניקוי של ערוצים, סטימולציה לכל מערכות הגוף, הגברת תהליכי פירוק שומנים בגוף ושיפור תפקודים שונים של העיכול בגוף ברמות שונות (הפורמולה כוללת גוגולו, טריפלה, טריקאטו, טרימדה).

ביום התשיעי של המחנה, עוברים המשתתפים תהליך שנקרא וירצ'נה. זהו תהליך ניקוי אינטנסיבי ומבוקר של גרימת שלשול ייזום לגוף המשתתף. בתהליך זה בדרך כלל מאבדים ממשקל הגוף, מנקים באופן יסודי את צינור העיכול, מנקים באופן יסודי רעלים שונים שהצטברו בגוף ומאזנים את מערכת העיכול.

לוירצ'נה יש שני תפקידים חשובים כתהליך המסיים את המחנה. התפקיד הראשון הוא ירידה מורגשת במשקל שגורמת למשתתפים מוטיבציה להמשך, התפקיד השני הוא בניקוי יסודי של המערכות והכנה להמשך הדרך.

ביום העשירי והאחרון, המשתתפים נבדקים שוב בבדיקות דם ושתן וניתנת להם תוכנית תזונה קפדנית לאחר הוירצ'נה שעברו וכן תוכנית תזונה להמשך החיים. כמובן, שאלו יכולים להמשיך ולהגיע לייעוץ ולהדרכה בבית החולים. ישנם משתתפים שממליצים להם על השתתפות במחנה נוסף.

יש לציין שיש ממשתתפי הקורס שחוזרים לחייהם וחוזרים להרגלים הישנים והמשמינים. אולם, חלק מהמשתתפים משתמשים בחוויה שעברו כדי ליצור שינוי אמיתי בחייהם. כל המשתתפים מאבדים ממשקלם במשך עשרת ימי המחנה עצמו.

בחרתי לתאר את המחנה הזה מתוך כל החוויות הלימודיות שעברנו כי אני חושבת שהנושא מאוד רלוונטי בכל העולם, בשאיפה שבמהרה נצליח לקיים מחנה איורוודי לעודף משקל בארצינו הקטנטונת.