מאת: יוכי קשת
לפני שנים רבות התבוננו הסינים בשינויים המתחוללים באופן סדיר, רצוף וקבוע בטבע ובעיקר בתופעות של אור וחושך, בהירות וכהות. הם נוכחו לדעת כי הבהירות הביאה עימה הבנה ותנועה מהירה, והכהות הביאה עמה צללים, חוסר בהירות ותנועה מואטת. ליסוד הבהיר שבטבע הקוסמי וכהד לו בגרעין האנושי הם קראו יאנג והוא סימל את השאיפה ליציב ולקבוע. ליסוד הכהה שבטבע הם קראו יין והוא סימל וייצג את הרכות והשינוי. להמחשת הרעיון הם בחרו בסמל מעגלי, סמל הטאי צ'י ובו מתואר בצורה גרפית רעיון המחזוריות והשינויים הדינמיים המתרחשים בין שתי המהויות הנפרדות והמשלימות הנ"ל.
מן הזמן בו התעצבה והתגבשה תפיסה זו כל התופעות מוסברות דרך הדינמיקה המשתנה שבין היין ליאנג.
כחלק מן ההתבוננות המחזורית התגבשה יחידת הזמן של יום, חודש ושנה בתרבות הסינית.
המילה שנה נגזרת מהמילה הישנות כלומר היא נושאת בחובה משמעות של דבר החוזר שוב ושוב על עצמו. התופעות חוזרות על עצמן באופן מעגלי ומחזורי במרווחים ומקצבים ידועים מראש. המילה "ראש" נגזרת מהמילה ראשון ומלמדת על התחלה, קצה וראשית.
מן הזמן בו התעצבה והתגבשה תפיסה זו כל התופעות מוסברות דרך הדינמיקה המשתנה שבין היין ליאנג.
כחלק מן ההתבוננות המחזורית התגבשה יחידת הזמן של יום, חודש ושנה בתרבות הסינית.
המילה שנה נגזרת מהמילה הישנות כלומר היא נושאת בחובה משמעות של דבר החוזר שוב ושוב על עצמו. התופעות חוזרות על עצמן באופן מעגלי ומחזורי במרווחים ומקצבים ידועים מראש. המילה "ראש" נגזרת מהמילה ראשון ומלמדת על התחלה, קצה וראשית.
ראש השנה הסיני נחגג בדרך- כלל בחורף בין סוף ינואר לאמצע פברואר. הוא מסמן את נקודת הזמן בה ניתן לחזות בתופעות החורף המגיעות לשיאן ומשתנות. קור, שלגים, גשמים וחשכה נוכחים בטבע בזמן זה בעוצמה רבה, אך בקצה המערכת האקלימית אנו עדים להופעתם של שינויים: תהפוכות ומעברים בין סוגי אקלים שונים, שעות האור שהולכות ומתארכות, וניצני פריחה אביבית ראשונים מופיעים.
רעיון ההתחלה או הראשית הנובעת מתוך החשוך, השקט והנסתר, מתקשר לתפיסת העולם המזרחית העתיקה הגורסת שאין יצירה של יש מאין ; שורשיו של היום החדש נעוצים ביום שחלף, תינוק מתחיל את חייו כעובר ברחם אימו ונבט מקורו בזרע שהתפתח בבטן האדמה.
מתוך התבוננות זו בטבע ומופעיו התגבשה התובנה הסינית הקדומה אודות התמורות והשינויים העומדים בבסיס היחסים בין יין ליאנג, ובהמשך לרעיון האנרגיה שמגיעה לשיאה ולכן חייבת להשתנות, להיות מותמרת, לאנרגיה הנולדת ממנה וממשיכה אותה. כך לעד, במחזוריות קבועה ומנחמת הסוף נושק להתחלה והראשית לאחרית. ניתן להבין הכל כפוטנציאל ומימוש. חורף כפוטנציאל הצמיחה ולילה כבסיס לתנועה.
בהתאם לתפישת עולם זו, ראש השנה הסיני נקבע לזמן בשנה בו החורף הגיע כבר לשיאו אך האביב עוד לא ממש מורגש. בזמן ביניים זה שלאחר השיא וטרם ההתגשמות מונחות כל ההתחלות החדשות.
לוח השנה הסיני, נערך בסביבות שנת 2600 לפני הספירה. הוא מבוסס על שילוב בין השנה הלונארית (שנת ירח) לבין השנה הסולארית (שנת שמש). הירח תואם את היסוד הכהה שבטבע ולכן זוהה עם אנרגיית היין. השמש מצידה תואמת את היסוד הבהיר שבטבע ולכן זוהתה עם אנרגיית היאנג. מכאן שמו של לוח השנה הסיני: Yin Yang Li כלומר לוח יין/יאנג או לוח לונארי סולארי.
ראש השנה בסין נחגג כחג משפחתי ומאופיין בצורתו המסורתית בטקסים המודים לטבע על השפע ועל החיים. בחג זה הסינים מברכים את האמהות והאבות הקדמונים של המשפחה שהלכו לעולמם ואת ההורים הקדמוניים שיצרו את העולם. דמויות מיתולוגיות של ההורים הקדמונים עולות ומוזכרות בחג זה:
הראשון ביניהם הוא פאן- גו, המייצג את ימי הבראשית. הוא בקע מהביצה בהפרידו את שני חלקיה, הגדיר את השמים והארץ ואיפשר לאור לפזר את העלטה.
מצטרפת אליו בגן העדן הראשון נו- ווה, שיצרה או לשה את המין האנושי מהאדמה הצהובה ואחראית גם על המשך קיומו, יחד עם אחיה/בן זוגה פו- שי. ועוד.
הארוחה המשפחתית המסורתית נקראת Wei Lu שפירושה מסובים סביב התנור או האש. ניתן אולי לראות בהסבה זו סביב האש והחום של התנור את גילגולה המודרני של מדורת השבט הקדומה.
האסטרונומיה הסינית
האסטרונומיה הסינית התפתחה לאורך שנים רבות ומרתקות של חשיבה, הגות והתבוננות בטבע היקום על תופעותיו המשתנות ומופעיו המחזוריים. היא יוצרת קשר מושכל בין התופעות הנ"ל לבין מופעי הגוף.
