ביה"ס לרפואה טבעיתבית הספר לרפואה סיניתביה"ס לתרפיות מגעלימודי פסיכותרפיה הוליסטיתבית הספר לאימון הוליסטי (קואצ'ינג) ו-NLP בית הספר לקורסי המשך למטפליםחטיבת לימודי רפואה מערבית ומדעיםסגל ההוראה
טיפול בתפישת המטאיזם™קורסי הכשרה והסמכה מקצועית

בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


הרגלי אכילה נכונים נוסחה לבריאות מאת פרופ' אבשלום מזרחי

הרגלי אכילה נכונים נוסחה לבריאות מאת פרופ' אבשלום מזרחי

אותו צו עליון המעו?גן באמירה "ובחרת בחיים" מחייב כל בעל חיים לחיות לפי חוקי הטבע. כאמור, גם האדם מצו?ו?ה ברוח אותו צו עליון לקיים את חוקי הטבע כלשונם וללא כל "זיופים". מי שמזייף, מי שאינו פועל לפי חוקי הטבע סופו שישלם במחיר של בריאותו.
"אין המחלות נופלות עלינו כרעם ביום בהיר. אלה הן תולדה של חטאים מתמשכים כנגד הטבע" כך אמר וטען, ובצדק רב, היפ?ו?קרטס, בן יוון העתיקה, הנחשב לאבי הרפואה ההו?ליסטית-הטבעית. ראיית הבריאות של היפוקרטס, אשר או?מצה כולה על ידי הרמב"ם, דוגלת בצורך לשמור על הרגלי חיים נכונים, יום-יום, שעה-שעה. ברוח זו ט?בע הרמב"ם את המושג שעל כל אדם "להתמיד בהנהגת הבריאות", דהיינו לחיות על פי חוקי הטבע ולדקדק בעשייתם של כל אחד מהרגלי החיים. "התמדה בהנהגת הבריאות" זהו למעשה המונח הנכון והמש??קף ביותר את מה שקרוי היום בעולם המערבי "רפואה מונעת". שמירת הבריאות על ידי הפרט היא למעשה אקולוגיה אישית.
אדם השומר נפשו מהרגלי חיים פסולים ומכניס את שגרת חייו למסגרות חיים על פי חוקי הטבע והליכותיו, כל הסיכויים שיזכה לחיים ארוכים ובריאים. על כך אמר הרמב"ם: "כל המנהיג עצמו בדרכים אלה שהורינו (דהיינו: אימוץ של הרגלי חיים בריאים הערה שלי. א"מ.) אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות ואינו צריך לרופא ויהיה גופו שלם ועומד על ב??ריו? כל ימיו" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, ד, כ).
נושא שמירת הבריאות נידון בהרחבה במידה זו או אחרת בתרבויות, בדתות ובעמים שונים הפרוש?ים על פני כל היקום שאנו חיים בו.
תרבויות וגישות בריאותיות-רפואיות עתיקות יומין מכסות את הפ??ן של "התמדה בהנהגת הבריאות". אנו מוצאים התייחסות לנושא זה ברפואות הסינית, הטיב?טית, ההודית (א?יו?ר-ו?ד?ה), הערבית וגם ברפואה היהודית.
כך לאורך כל ההיסטוריה שלנו המקורות היהודיים: תנ"ך, תלמוד, ק?צור שולחן ערוך ודברי ח?כמה של חכמי היהדות, עוסקים בנושא של התמדת הבריאות. הגדול בין חכמי היהדות שעסקו בנושאי בריאות ורפואה הוא הרמב"ם. בין כתביו המרשימים והמ?קיפים בנושא שמירת הבריאות וטיפול במחלות, ידועים ספריו "פרקי משה ברפואה הנהגת הבריאות". אלה שופעים כמעיין מים חיים במה שקשור לבריאות ולרפואה הטבעית-ההו?ליסטית. נחטא אם לא נזכיר גם כמה מגדולי חכמי היהדות האחרים שעסקו ברפואה ובשמירת הבריאות: שמואל אסיא הרופא, אסף הרופא, שבתי דונולו, הרמב"ן, יצחק ישראלי, חסדאי א?ב?ן-שפרו?ט, יעקב צהלון, טוביה הרופא, ד"ר משה וואלך, ואחרים.
הרגלי החיים החשובים ביותר אשר על האדם לקיימם הם הרגלי האכילה: מתי אוכלים? איך אוכלים? כמה אוכלים? תשובות והתייחסות להרגלים אלה ולקיומם חשובות לא פחות מאשר התשובות על השאלה מה אוכלים? הרגלי אכילה הם פ??ן חשוב ביותר בנוסחה לבריאות.
הרגלי אכילה נוסחה לבריאות
י?צר האכילה הוא היצר הקשה ביותר לשליטה אצל האדם. לעומת האדם, בעלי החיים שולטים היטב ביצר זה (כשם שהם שולטים גם ביצרים אחרים) וחיים על פי חוקי הטבע.
ואגב אורחא: יצרים אחרים הקשים לשליטה לאדם (אחרי יצר האכילה) הם יצר המין ואחריו התאווה לכסף. והגיבור? הוא זה הכובש את יצרו לא לגמרי אלא יודע להציב לעצמו גבולות לסיפוק היצרים.
נושא התזונה הנבונה והנכונה מעסיק מאוד את האדם (בעיקר בעולם המערבי בחברת השפע). הסיבה ברורה ומובנת: מחלות רבות קשורות להרגלי אכילה פסולים ולאיכות מזון קלוקלת. ועל כך נאמר בק?צור שולחן ערוך (לב, ב): "רוב מחלות הגוף וחולשתו תלויים בעיכול המאכל".
ככל בעלי החיים, כך גם האדם נולד כשהוא בעל חושים בריאים. הדבר נכון גם לגבי הרגלי האכילה. כל בעלי החיים, למע?ט האדם, מ?אמצים הרגלי אכילה (והרגלי חיים בכלל) המעוגנים בחוקי הטבע, ואילו האדם "בוגד" או "מזייף" בחלק לא קטן מחוקי טבע אלה.
צורך ראשון במעלה הוא לשמור ולהקפיד על הרגלי אכילה כנוסחה לבריאות. הבעיה קיימת לא רק בימינו. מסתבר שזוהי תופעה שא?פיינה חברת שפע בכל הדורות. על כך מצאנו גם במקורות היהודיים העוסקים בנושא הבריאות. הם מרחיבים את חשיבות נושא הרגלי האכילה ומתמקדים גם במענה על השאלות: מתי אוכלים? איך אוכלים? וכמה אוכלים?
אני יכול להעיד על עצמי, שמאותו שלב בחיי שב?ו? התחלתי לאמץ הרגלי אכילה והרגלי חיים נוספים נכונים (ואין הדבר קל!), השתפ?רה בריאותי ואורח חיי נעשה זורם, נעים ומ?הנה.
מתי אוכלים?
אדם צריך לאכול או לשתות רק כאשר הוא רע?ב או צמ?א. זהו חוק טבע. על כך אמר הרמב"ם: "לעולם לא יאכל אדם אלא כשהוא רעב ולא ישתה אלא כשהוא צמא" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, ד, א).
אך מתברר שישנם שני סוגי רעב. כמו שמוסבר בצורה בהירה בק?צור שולחן ערוך (לב, י): "זמן האכילה הוא, שיתאווה לאכול תאווה אמ?תית ולא זרה. ולהבדיל בין תאווה אמ?תית לתאווה זרה היא זאת: הראשונה נקראת רעב כי הא?צ?טו?מ?כ?א (קיבה בארמית) ריקה והשנייה היא כשמתאווה מאכל מיוחד. והרוצה לשמור בריאותו, לא יאכל עד שתהיה האצטומכא ריקה מן המאכל הקודם... והדרך הממוצעת שהיא שש שעות".
ובנושא זה כבר קדם הרמב"ם בספרו הנהגת הבריאות (השער הראשון, 4): "ומדרכ?י הנהגת הבריאות, שלא יכניס מאכל על מאכל, ולא יאכל אלא אחר הרעב הצודק, ותהיה האסטומכא נק?י??ה".
כדי שהקיבה תהיה ריקה אין לאכול בין הארוחות, ואז לאחר כשש שעות הקיבה מתרוקנת ומופיע מה שקרוי הרעב האמ?תי. אחד ההרגלים הפסולים בחיינו הוא האכילה על פי מה שנקרא התאווה הזרה, כלומר על פי הרעב הזר: אנו נוהגים לחטוף אוכל בין הארוחות. הקפדה על ארוחות קבועות ומסודרות והימנעות מאכילה בין הארוחות הן מהנוסחאות לבריאות טובה.
לגבי מועדי הארוחות, במספר לא קטן של שפות אנו מכירים פתגם האומר בערך כך: "אכו?ל בבוקר כמלך, בצהריים כאזרח, ובערב תן את האוכל לאוי?בך" (בג?רסה אחרת: "בערב אכו?ל כעני").
רוב הגישות התזונתיות מדגישות את חשיבותה של ארוחת הבוקר (פת שחרית). בק?צור שולחן ערוך (לב, יא) נאמר: "טוב להרגיל את עצמו לאכול פת שחרית". כבר חכמי התלמוד הגדילו בש??ב?ח?ה? של אכילת פת שחרית, שהשלכותיה החיוביות נוגעות לאפיקים רבים של חיינו. וכך נאמר במסכת בבא מציעא (קז ע"ב): "תנו רבנן: של?שה עשר דברים נאמרו בפת שחרית: מצלת מן החמה, ומן הצ?נה, ומן הזיקין, ומן המ?זיקין, ומחכ?ימת פתי, וזוכה בדין, ללמוד תורה וללמד, ודבריו נשמעין, ותלמודו מתקיים בידו, ואין בשרו מעלה הבל, ונזקק לאשתו, ואינו מתאווה לאשה אחרת, והורגת כינה שבבני מעיים, ויש אומרים: אף מוציא את הק?נאה ומכניס את האהבה". אז מה טוב יותר מכ?ל אלה?
מסתב?ר שארוחת הערב היא אחד מפ??גע?י האדם. האוכ?ל בערב, מזונו מתעכל לאט במעיו, ושנתו אינה רגועה. לא אחת, בבוקרו של יום המחרת הוא קם עייף ויגע, כאילו הלך לישון רק לפני זמן קצר. השמטת ארוחת הערב, או הקטנתה במידה ניכ?רת ואכילתה לפני שקיעת החמה, היא מהרגלי האכילה החשובים שיכול אדם להקנות לעצמו. ללכת לישון "על בטן ריקה" היא נוסחה לבריאות טובה.
כדאי לזכור: הממעיט בארוחות דואג לבריאותו. אנו מ?כ?ירים אנשים החיים על ארוחה אחת או שתי ארוחות בלבד ביום. על כך מובא במסכת סוכה (כז ע"א): "שאל אפוטרופוס של אגריפס המלך את רבי אליעזר: כגון אני, שאיני רגיל לאכול אלא סעודה אחת ביום".
איך אוכלים?
לשאלה זו כמה פנים. על תנוחת האדם בשעת האכילה, אמר הרמב"ם: "לעולם כשיאכל אדם י?שב במקומו או יטה על שמאל ולא יהלך, ולא ירכב ולא ייגע ולא יזעזע גופו ולא י?ט?י?יל עד שיתעכל המזון שבמעיו" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, ד, ג). ועוד נאמר על תנועת האדם בזמן האכילה: "שלושה דברים מתישין גופו של אדם (ושניים מהם): אכל מ?עו?מ?ד, ושתה מ?עו?מ?ד" (גיטין ע ע"א). אכילה ושתייה חייבות להיעשות בישיבה, ולא בשום תנוחה אחרת: לא בשכיבה, לא בעמידה, לא בהליכה ולא בריצה.
כבר בגן הילדים ובבית הספר לימדו אותנו: "אין מש?יחין בשעת הסעודה". זוהי אמירתו של רבי יוחנן, שעליה הוסיף בגמרא: "שמא יקדים קנה לו?שט ויבו?א לידי סכנה" (תענית ה ע"ב). היבט נוסף לכך שאין לדב?ר בשעת הסעודה עקב הצורך להתרכז באכילה עצמה מה שמוביל לעיכול נכון ויעיל של המזון.
בתרבויות ובדתות שונות, וכמובן גם ביהדות, המזון שאנו אוכלים הוא דבר מקו?דש וכך יש להתייחס אליו. וכל?ל ראשון לפני הסעודה הוא חובת נטילת ידיים. מובן שיש לכך גם היבט היגייני. היהדות רואה בנטילת ידיים טרם הארוחה חובה שאין להשתמט ממנה, ועל כך נאמר: "אמר רבי זריקא אמר רבי אלעזר: כל המזלזל בנטילת ידיים נעקר מן העולם" (סוטה ד ע"ב). ועוד נאמר באותה מסכת (ד ע"ב): "כל האוכל לחם בלא נטילת ידיים כא?לו בא על אשה זונה".
הפ??ן האח?ר לשאלה איך אוכלים עוסק בנושא הלעיסה. לעיסה א?טית וממושכת של המזון היא כלל חשוב בתרבות אכילה נבונה. יש המונים את הצורך ללעוס כל נגיסה ("ביס" בעגת הרחוב) שלושים ושתיים פעמים כמספר השיניים בפה. ובק?צור שולחן ערוך (לב, יג) אנו מוצאים: "מהיות כי התחלת העיכול היא בפה על ידי טחינת השיניים והתערבות עם מיץ הרוק, לכן לא יבלע שום מאכל בלי לעיסה, כי אז יכבד העיכול באצטומכא לבדה".
ללעיסה א?טית וממושכת חשיבות רבה בעיכול נכון של המזון. נקודה זו חייבת הדגשה, כיוון שרו?ב?נו איננו לועסים די הצורך את מזוננו, אלא בולעים אותו. המזון חייב להילעס עד כדי כך שמתקבלת בפה עיסה נוזלית, שאותה, ורק אותה, יש לבלוע. ועל כך אמר היפוקרטס, גדול רופאי יוון העתיקה ואבי הרפואה המודרנית: "שת?ה את מזונותיך". יש ללעוס את המזון עד שיהפוך לנוזלי ורק אז יש לבלוע אותו.
על חשיבו?ת הלעיסה אומר הרמב"ם: "כוונתנו הראשונה במיוחד בעשיית המזונות היא, שיתעכ?ל המאכל עיכול יפה" (פרקי משה ברפואה, המאמר העשרים, 1). אפשר לומר בבירו?ר את הכלל החשוב הבא: אלה שלועסים הרבה אוכלים מעט. הם מגיעים לשובע לאחר אכילת כמות קטנה יותר של מזון. התוצאה מניעת השמנת-יתר, שהיא מתחלואיה של חברת השפע. ידוע גם הנאמר במסכת ברכות (נד ע"ב): "ואמר רב יהודה שלשה דברים מאריכין ימיו ושנותיו של אדם: המאריך בתפ?לתו והמאריך על שולחנו וגו' ". כאמור, אכילה א?טית, רגועה ושקטה מולידה אכילה בכמויות קטנות מה שמוליד בריאות.
לרב?ים מב?ני גיל הזהב בעיות לעיסה
כאן המקום לציין ולהדגיש שמזון אשר אינו נלעס עד להיותו עיסה נוזלית בפה, ונבלע בהיותו לא מפו?רק, לא מתעכל ביעילות. כתוצאה מכך מזון זה אינו נספג ביעילות המצופה מחלל המעיים לדם.
אצל בני גיל הזהב עלולים להתעורר קשיים בלעיסת המזון, בעיקר עקב מיעוט שיניים בפה, בעיות של נסיגת חניכיים, ועוד. לכן תשומת הלב חייבת להינתן לבעיות כאובות אלה.
כמה אוכלים?
רו?ב?נו אוכלים הרבה יותר מהכמות שאנו זקוקים לה. זו תולדה של חיים בכל חברת שפע, עוד מקדמת דנא ועד ימינו אנו. לצערנו, איננו אוכלים לפי הצורך, אלא "לפי העין". זו רעה גדולה אשר הולידה תופעה, על גבול המג?פה, של השמנת-יתר. השלכותיה השליליות על הבריאות ידועות לכולנו. השמנת-יתר הוגדרה בשנת 2001 על ידי ארגון הבריאות העולמי שליד האו"ם כמחלה כרונית!
על השאלה "כמה אוכלים?" אמר הרמב"ם: "לא יאכל אדם עד שתתמלא כרסו, אלא י?פ?ח?ת כמו ר?ב?יע? מ?ש???ב?ע?תו?" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, ד, ב). אכילה בשיעור הבינוני היא המומלצת. המועד להפסקת האכילה הוא באותו רגע שהאדם שואל את עצמו "האם להמשיך לאכול?". זהו המועד לסיום האכילה זהו ה"רביע" שיש להפחית כפי שממליץ הרמב"ם.
ולכן, לא מוכרחים "לגמור מהצלחת" יש להפסיק לאכול ברוח הנאמר לעיל. משימה לא קלה בחברת השפע שב?ה? אנו חיים.
אכילה גסה נוסחה למחלות
להלן מספר מובאות על ההתייחסות החמורה של היהדות לאכילה גסה:
• "ואכילה גסה לגוף כל-אדם כמו סם המ?ו?ת, והוא עיקר לכל ה?ח?לאים" (הרמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, ד, טו).
• "היא ששלמה אמר בח?כמתו: ש??מ?ר פיו ולשונו, ש??מ?ר מצרות נפשו (משלי כא, כג). כלומר: שומר פיו מלאכ?ל מאכל רע או מלש?ב?ו?ע, ולשונו מלדב?ר אלא בצרכיו" (הרמב"ם, משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות, ד, טו).
• "נ?פ?י?ש?י ק?ט?יל?י ק?ד?ר מ?נ??פ?יח?י כ??פ?ן" (שבת לג ע"א), שפירושו: רבים הרוגי הבטן המלאה מ?מ??ת?י הרעב.
עצה טובה אחרת לרוצים להקפיד על כמות האוכל בכל ארוחה: לקחת לצלחת רק כמה שמעוניינים לאכול, ואחר כך לא להוסיף ולקחת עוד ועוד אוכל גם אם העין "תובעת" זאת.
זמנים לשתייה
כידוע, מזוננו מורכב ממזון מוצק וממזון נוזלי. עדיין מהדהדת באוזנ?י הפרסומת של אייב?י נתן בשידורי תחנת הרדיו שלו "קול השלום": "שתו מים, שתו מים". ויש צדק באמירתו זו. על השתייה נאמר כבר בישעיה (נה, א): "הו?י כל צמא לכו למים". ועוד נאמר בנושא זה בק?צור שולחן ערוך (לב, יז): "ובעניין השתייה, המים הם המשקים הטבעיים לאדם ובריאים לגוף".
על ערכ?ם הגדול של המים כמשקה לאדם ולבעלי החיים נכתב רבות. כדאי לציין את ההתייחסות הבאה: "מים נקראו חיים" (אבות דרבי נתן לד).
מים הם המשקה הטבעי והטוב ביותר לאדם ולבעלי החיים. לא משקאות ממותקים ו/או מו?גזים. מסתב?ר שרוב הגישות התזונתיות העוסקות בהרגלי אכילה אוסרות בתכלית האיסור שתייה בזמן הארוחה. זהו הרגל קלוקל, אשר התפשט על פני רבות מתרבויות העולם. ועל כך מצאנו במקורות היהודיים, שאין לשתות מים לא בזמן הארוחה ולא בצמוד אליה לא מיד לפניה ולא מיד אחריה: "אין לשתות מים קודם האכילה, לפי שתתקרר האצטומכא ולא תעכל את המזון כראוי. וגם בתוך אכילתו לא ישתה, רק מעט מים מזוג ביין" (ק?צור שולחן ערוך, לב, יז). בנושא זה ציין הרמב"ם בכתבו: "ואין ראוי שישתה עם האכילה או אחריה" (הנהגת הבריאות, השער הראשון, 4).
אפשר ללמוד ממובאות אלה שיש להימנע משתיית מים בזמן האכילה. אך (וזו גם דעתו של הרמב"ם) אפשר לשתות קצת יין (כוסית אחת) במהלך הארוחה. כוסית, ולא תכולת בקבוק יין שלם, כמנהג רבים מב?ני עמי אירופה.
פעילות גופנית, מנטלית ורוחנית
רק לפני הארוחה
זה צו עליון מצ?ווי הטבע החשובים ביותר. לאחר האכילה רו?ב?ה? המכריע של האנרגיה בגוף מופנה לעיכול המזון שזה עתה נאכל. ולכן אדם חש עייפו?ת מסוימת לאחר שסיים את ארוחתו. ועל כן כל פעילות גופנית, מנטלית או רוחנית אסורה לאחר הארוחה. על כך נאמר בק?צור שולחן ערוך (לב, ו): "כלל גדול בדרכי הרפואה שקודם האכילה ייגע בהליכה או בעבודה עד שיתחמם גופו ולאחר כך י?אכל".
כאמור, לאחר האכילה אדם צריך להמעיט בפעילות מכל סוג שהוא: גופנית, מנטלית ורוחנית. הרמב"ם מזהיר מפ?ני פעילויות כלשהן לאחר האכילה, ועל כך הוא אומר בספרו 'הנהגת הבריאות', השער הראשון, 3: "התנועה לפני המאכל כולה טובה, כן התנועה אחר המאכל כולה רעה. ודע כי תנועה אחר המאכל מזקת מאוד, ר"ל לא תנועה מקומית, ולא משגל, ולא מרחץ... והשינה תעזור על הבישול" (בישול הכ?וונה לעיכול המזון ולספיגתו במעיים הערה שלי. א"מ).
לסיום, הקפ?דה על הרגלי אכילה היא כורח חשוב וצורך חיוני ביותר בשמירת הבריאות. להלן סיכום עיקרי הרגלי האכילה שעל אדם שוחר בריאות לאמץ:
• מועדי הארוחות: ארוחת בוקר חובה, ארוחת ערב ניתן להשמיט או למע?ט בה. אם לאכול, אז מזון קל לעיכול.
• אין לאכול בין הארוחות.
• לעיסה ממושכת של המזון חובה שאין לעקוף אותה.
• כמו?ת האוכל חייבת להיות במידה הממוצעת, ואין להגזים בכמויות המזון הנאכלות.
• יש לאכול ולשתות בישיבה, בנחת וברגיעה. אם אין זמן, אפשר לפסוח על ארוחה.
• מים הם המשקה הטבעי לאדם.
• אין לשתות בזמן הארוחה עצמה.
• פעילות גופנית יש לקיים רק לפני הארוחה ולא אחריה.
 

 

כניסת סטודנטים
שם ומשפחה  דוא''ל  טלפון  * שלוחה  בחר... תל אביב חיפה ירושלים כנרת באר שבע אילת אזור בארץ  תוכן    שם ומשפחה  דוא''ל      ביה"ס לרפואה סינית
ביה"ס לרפואה סינית - לימודי רפואה סיניתרפואה סינית מסורתית TCMצי קונג רפואיטווינאביה"ס לרפואה טבעית
ביה"ס לרפואה טבעיתנטורופתיה NDתזונה טבעיתחדש! פרויקטי חקר של הסטודנטים במסלול תזונה טבעיתביה"ס לאיורוודה ויוגה
ביה"ס לאיורוודה ויוגהאיורוודה - רפואה הודיתהכשרת מורי יוגהיוגה - תרפיה הוליסטיתמדריכי יוגה לילדיםיוגה בהריון ולאחר לידהאנטומיה יישומית וקינזיולוגיה של היציבה בזיקה ליוגההכשרת מורי בייבי-יוגהביה"ס לפסיכותרפיה הוליסטית והילינג
ביה"ס לפסיכותרפיה הוליסטיתפסיכותרפיה גופנית- איזון גוף ונפשהילינג פסיכו-פיזי TMביה"ס לתרפיות המגע
ביה"ס לתרפיות המגעמטפל רב-תחומי במגע HHPזן שיאצוטווינאעיסוי אינטגרטיביאקופרסורה תאילנדיתרפלקסולוגיהביה"ס ללימודי המשך
ביה"ס ללימודי המשךקורסים למטפלים בתחום רפואה סיניתקורסים למטפלים בתחום תזונה ונטורופתיהקורסים למטפלים בתחום ההעצמה וההתפתחות האישיתקורסים למטפלים בתחום תרפיות המגעקורסים נוספים למטפליםהרבליסט קלינילימודי רפואה מערבית
לימודי רפואה מערביתקורסים לקהל הרחב
קורסים לקהל הרחבביה"ס לאימון הוליסטי
ביה"ס לאימון הוליסטירידמן קריירה - מחלקת ההשמה
רידמן קריירהפורומים בשיתוף סטארמד
פורומים בשיתוף סטארמדלימודי נטורופתיה, לימודי רפואה סינית - info@reidman.co.il        1-800-22-09-22        מכללת רידמן - המקום המושלם ללימודי רפואה משלימה טיפול משלים בסרטן תזונה בהריון נטורופתיה איורוודה
שלד ותנועה
 
 תזונת ילדים תזונה בגיל הזהב
 


לקריאה נוספת על לימודי נטורופתיה