עידן כל כך נהנה בשנת המלגה שלו בסין שהחליט פשוט להישאר שם לשנה נוספת -
קבלו ריאיון עם עידן שנמצא עדיין מעבר לים:
למה בכלל בחרת ללמוד רפואה סינית?
"בעבר בכלל חשבתי שאלך ללמוד הנדסת בניין או כלכלה ומנהל עסקים. הלכתי לשמוע על זה ביום פתוח באיזה אוניברסיטה וזה לא היה מעניין כמו שחשבתי. במקרה היה שם גם שולחן מסאז׳ים ובדיוק כאב לי הגב. הלכתי קיבלתי טיפול טווינא שלא הכרתי לפני כן והבחור התחיל לספר לי על הרפואה הסינית. זה נשמע לי מעניין, אמרתי לעצמי שאולי יום אחד אלמד את זה בתור תחביב..."
"כעבור חצי שנה טסתי לטיול הגדול בדרום אמריקה, עשיתי שם את הכיף של החיים שלי ואז "נפל לי האסימון" שבחיים שלי אני רוצה ליהנות ולחיות אותם כמו שאני רוצה ולא כמו שאולי ההורים או אחרים מצפים ממני. כשחזרתי לארץ נרשמתי ישר ללימודי רפואה סינית. בלי קשר יש לי קשר לרפואה מהצבא, הייתי חובש גדודי בהנדסה קרבית."
מה אתה זוכר מתקופת הלימודים שלך במכללה?
"רידמן הוא מקום שמרגיש לי כמו משפחה, בו דואגים שאצליח ומאוד מתחשבים בהרבה מאוד דברים שבמכללות או באוניברסיטאות אחרות בכלל לא יסתכלו עליי. כיום אני יודע שהלימוד שם הוא ברמה גבוהה מאוד, מי שמשקיע שם יוצא מטפל מבין, עם ידע נרחב. כשאני מסתכל על מה שמשלמדים בסין באנגלית ועל מה שלמדתי בארץ אני יכול לומד שאנחנו יכולים להיות גאים."
ואיך הרגשת כשזכית במלגת הלימודים לסין?
"כשזכיתי במלגה בהתחלה לא האמנתי. שמעתי על המלגה הזו בשנה א' וזה היה בגדר חלום. אמרתי לעצמי: אולי.. מי יודע אבל ממש לא דמיינתי לעצמי שאטוס לפה לשנה. בסוף הגיעה שנה רביעית, ממוצע הציונים שלי היה מאוד גבוה ופתאום זה לא נראה לי כל כך קשה להשגה. הגשתי מועמדות, ובסופו של דבר גיליתי שהממוצע שלי היה הגבוה מכל מי שהגיש בקשה ובמקרה גם המצב שלי בחיים מאוד התאים (אין עבודה קבועה, חברה או מחויבות אחרת לארץ). בסוף זכיתי במלגה. מאוד התלהבתי והתרגשתי כמובן."
מה קיבלת בזכות המלגה ללימודים בסין?
"בזכות הלימודים בסין יצרתי קשרים עם המון רופאים סינים מכל העולם ועם אנשים שבעתיד יהיו ראש החנית של הרפואה הסינית במדינות שלהם ואפשרויות לשיתוף פעולה עתידי בהרבה תחומים. קיבלתי חוויות, הנאה, תרבות חדשה ורצון ללמוד את השפה, ולכן אפילו נשארתי עוד שנה בסין."
"כיום אני נמצא בשנגחאי שהיא סוג של ניו-יורק סינית. אני לא ממש קרוב למרכז העיר, אבל עם המטרו זה ממש מהר. בשנת המלגה כל יום התעוררתי בבוקר והלכתי לאוניברסיטה או לבית החולים (תלוי בשיעור) ולמדתי. בצהריים לפעמים היו עוד לימודים ולפעמים היה חופש. יש לי פה המון חברים, סינים ומערביים ואף פעם לא משעמם לי. כיום אני מתעסק יותר בלימודי השפה הסינית אבל דואג להישאר רענן מבחינת הרפואה עם ספרים וטיפול פה ושם בפציינטים מזדמנים."
מילים לסיכום?
"בסך הכל החיים שלי טובים, תמיד הולך עם הלב, מנסה להוציא את המקסימום מדברים. כמובן שאני מודה מאוד למרצים שלי ומאוד מעריך אותם, במיוחד המרצים מחיפה שהיו איתי במשך שלוש השנים הראשונות ועזרו לי לעצב את עצמי והפכו עם השנים לחברים. אני מודה גם למרצים בתל אביב שהפילו עוד כמה אסימונים וסידרו את הכל במקום הנכון. תודה למשפחת רידמן שעשתה לי ארבע שנים כיפיות ולחברים לכיתה שעם חלקם אני שומר ואשמור על קשר עוד שנים רבות."
