השינוי מתוך התנועה הטבעית- שיר וולוצקי ברש
סופ"ש שיאצו 2014
מה זה אומר בעצם?
אם נאחד את כל המשפטים הבאים יחד, נוכל לנסות להבין שאנחנו עוזרים להביא את המטופל לתוך מציאות שונה - מתוך חיבור את התנועה הטבעית לו:
1. מסונגה מזכיר לנו כי מהות הטיפול אינה לשנות את הסבל, אלא להכיר בו, ולשהות בו יחד.
2. ד"ר האשימוטו- פיתח תורה שלמה של טיפול, שעוסקת בשילוב של תנועה ללא כאב- נשימה- והרפיה. הוא קרא לשיטה שלו "סוטאי"
3. מי שמכיר אותי גם מכיר את המשפט "עם הקונפליקט". אני משתדלת לא להתנגד למציאות ולקונפליקטים בתוכה אלא להיכנס ישר לתוכם, כדי להכיר ממה הם מורכבים. (בטיפול זה לובש צורות רבות ומגוונות).
4. אדם לא משתנה כי מבקשים/דורשים ממנו להשתנות. אלא רק כאשר מקבלים אותו בדיוק כמו שהוא.
5. בגוף שלנו קיימים 3 צירי תנועה מרכזיים, הם שותפים לכל פעילות המפרקים/שלד/שריר ובכך מכסים את כל 360 המעלות של המרחב סביבנו.
a. הציר הבולם= אדמה, יציב ונטוע במקום, פונה מהאדמה אל השמיים.
b. הציר הדוחף= מים, מלא אנרגיה שמבקשת להגשים פוטנציאל, מתחיל מהאגן ודוחף קדימה את כל עמוד השדרה והרגליים.
c. הציר המסובב= העץ, מאפשר גמישות, החלפת כיוון, סיבוב ותנועה במרחב על פי התנאים המשתנים סביב.
6. (יש לנו 2 צירי תודעה חשובים שמנווטים את נפשנו ואת רוחנו אל תוך מרחבי הגוף, הם מתבטאים ביכולת שלנו לתקשר עם עצמנו ואם הסביבה לנו, לראות בבהירות את המציאות ולהגיב אליה בפורפוציות הנכונות= אבל הם לסדנה אחרת..)
אז איך זה מתבטא בפועל?
1. בהתבוננות (מבנה גוף, תנועה חופשית)
2. בתנועה (תנועת מפרקים, צמתים מרכזיות, ותנועה חופשית)
3. במגע
4. באבחון- זיהוי בשיחה והתבוננות בציר התנועתי הדומיננטי של המטופל ועל פיו לקבוע אילו כלים מתוך ארגז הכלים המקצועי יתאימו יותר.
**הסדנה היום מתמקדת יותר במטופלים אשר תלונותיהם הן פיזיות, סובבות כאב, וקשורות ברמה כזו או אחרת לרמת השלד/שריר. למרות שבפועל, הרעיון הכללי (עם התאמות מדויקות יותר) מתאים לכל אדם באשר הוא.
הסדנה מתמקדת בזיהוי "הציר הטבעי" של המטופל, שימוש בציר הזה- ללא כאב ואו מאמץ, ומתוכו יצירת השינוי ביתר הצירים/הציר הפגוע.
1. בהתבוננות
ננסה לזהות על המטופל את התנועה הטבעית לו, בהליכה, בעמידה ובתנועת אגן חופשית (ישיבת סיזה). אם יש לנו כלים לזיהוי האלמנטים אדמה /עץ/מים בהתבננות לפי מבנה גוף וצורת היציבה, נוכל להיעזר גם בזה.
**תרגול:
א. ישיבת סיזה ותנועה חופשית של המטופל בישיבה. המטפל מנסה לזהות את הציר הטבעי של המטופל. קדמי/אחורי/מסובב.
ב. מטופל ב- 3 מנחי יציבה (בולם, הולך, מסתובב) - נזהה את הציר עימו הוא הכי נינוח.
2. בתנועה:
במהלך תנועה חופשית של המטופל או תנועת מפרקים/ צמתים פשוטה, כגון קרסול, ירך, צוואר, כתף וכו', ננסה לזהות את התנועה הפתוחה ביותר של המטופל, זו שאין בה כלל התנגדות, אין בה מאמץ ואין בה כאב. במקביל נזהה על אותו מפרק/צומת, את הציר הפגוע (כואב/מתנגד/מופעל במאמץ, וכו').
נשקיע תשומת לב וחזרות עם הציר הטבעי, ורק אחרי תנועת קי ואפקט- נחזור לציר הפגוע, ללא חזרות. אם לא היה שינוי נחזור על התנועה הטבעית עוד מספר חזרות, ושוב נחזור לציר הפגוע.
היה שינוי? מעולה!
לא היה שינוי? נחליף מנח ונטפל באותו אופן על הציר הטבעי.
העקרונות נשמרים-
אני מזהה, פונה אל התנועה הטבעית, חוזר עליה מספר פעמים תוך כדי הרפיה (נשיפה לתוך התנועה הטבעית, שאיפה- שחרור התנועה). לאחר אפקט אפשר לשנות את התנועה, ואו להרחיב בשאיפה אל התנועה ההפוכה.
**תרגול-
א. תנועת מפרקים עם הקונפליקט
ב. מתיחות והרפיה- לתוך הקונפליקט
3. בהישענות:
יש מטופלים שהקי שלהם שקוע עמוק פנימה.
יש מטופלים שהקי שלהם בולם את הכניסה שלנו כמו קיר בטון, עוד לפני שניכנס.
יש מטופלים שהקי שלהם מבקש להתכווץ, ויש כאלו שאנחנו מרגישים מיד התפשטות.
אם המטופל אינו במצב בריאותי תקין, ייתכן והדינמיקה הזו אינה מטיבה עימו.
לא ננסה לשנות אותה, ובוודאי לא להתנגד אליה. (עם הקונפליקט , זוכרים?)
**תרגול-
ננסה להישען ולזהות את דינמיקת הקי אותה אני פוגש, ולהתנהג בדיוק כמוה:
א. אם אני פוגש בקי - הבולם את הכניסה שלי, אני בולם בדיוק מולו. כאילו הצבנו חומה אחד מול השני. בתוך הבלימה אני מוצא את השקט, הקבלה והנינוחות. אין בי שום "דרישה" מהקי של המטופל שיקבל אותי פנימה ויוותר על הבלימה שלו. אחרי כמה שניות, תרגישו בעצמכם מה קורה.
ב. אם אני פוגש בקי מוסתר עמוק פנימה, וזה משתלב עם מטופל מאד חלש ותשוש, שכל הרקמות החיצוניות לא מקבלות הזנה ותמיכה, כי עליו לשמור על הליבה, וליותר מזה, אין לו.. אני אשקע בהישענות לתוך מרחב הקי. אנוח שם, אמצא שקט, קבלה ונינוחות. אחרי כמה שניות יופיע האפקט, ואז נוכל בזהירות לצאת אל המרחבים החיצוניים, תוך כדי שמירת תודעה כמו "חכה עם דג".
ג. אם אני פוגש בקי - מוחצן ובולט, או עוטף את הגוף כמו מעטפת חיצונית מבודדת, ובתחושה שלנו, המרכז הוא ריק, חלש. נתחבר לאנרגיה המעטפתית, נשהה שם, ואז "נדחוף בזהירות" את האנרגיה חזרה פנימה.
דוגמאות נוספות יהיו לדינמיקה מכווצת של קי, או כזו המתפשטת של קי, או כל דבר שהוא. העקרונות יישארו זהים:
• אני מזהה
• אני מתחבר, לא מתנגד
• פועל בצורה דומה למה שמצאתי ומוצא בתוכה את השקט
• לאחר תחושת אפקט - מתרגם את ההישענות לשינוי
4. בתשאול
אם נחדד את האוזניים שלנו נוכל להאזין לצירי התנועה ולזהות את הסגנון הטבעי שבו מתנהל המטופל בעולמו, וננסה להתאים את הסגנון אליו לא נתנגד, לא ננסה לשנות, לא נבקר או נשפוט.
נוכל להיעזר בטבלה המצורפת (נספח), ואו מהידע שיש לנו. נזהה את הציר הדומיננטי וניעזר בו בשביל ליצור שינוי.
**תרגול-
א. נתשאל אחד את השני לפי השאלון הקצר, נזהה את הציר הדומיננטי
ב. נטפל במטופל בעקרונות המובילים על פי הציר שעלה
שאלון צירי תנועה
1. עד כמה אתה מחשיב עצמך חיוני?
□ חיוניות בינונית- מטה. □ כשיש לי מטרה, החיוניות שלי גבוהה. □ לרוב חיוניות גבוהה
2. האם החיוניות שלך משתנה לאורך היום?
□ אני לרוב עייף יותר אחרי האוכל □ הוויטאליות שלי משתנה לאורך היום. אם אין לי משימות/עבודה החיוניות שלי יכולה לצנוח □ מתעורר ערני ובהדרגה נעשה עייף עד שמגיע הזמן לישון.
3. האם יש לך כאבים בגוף? אם כן, מתי הם מטרידים בעיקר?
□ בעמידה ממושכת, או בתנוחה ממושכת לאורך זמן □ במעברים, בין ישיבה לעמידה, או בין עמידה להליכה □ הכאבים שלי מופיעים בעיקר אחרי/ בזמן פעילות
4. מהי הפעילות הגופנית המועדפת עליך?
□ בעיקר אנאירובית, אני שונא להזיע ומעדיף לחטב/ לעבוד על השרירים □ בעיקר אירובית עם מקצבים משתנים, יעדים ומטרות. ואם זה אנאירובית אז לעבוד עם הגמישות והארכת השרירים □ בעיקר אירובית עם נטייה למאמצים ארוכי טווח
5. כיצד אתה מנהל את שגרת היום שלך?
□ לרוב אני מספיק הרבה פחות ממה שהייתי רוצה להספיק. ולא פעם יש לי קושי להתמיד □ אני מאד מאורגן עם המשימות שלי, ומתייעל כל הזמן. יש לרוב התאמה בין התכנון לבין הביצוע שלי □ אומרים עלי שאני די מכור לעבודה שלי, ואני כל הזמן בפעילות.
6. מהי ההגדרה המתאימה לדעתך למילה "קונפליקט"
□ מצב לא נעים, שעדיף להימנע ממנו □ הזדמנות לתקן דברים, ולמצוא פתרון יצירתי לכל דבר □ לרוב מסמל עיכוב קל בדרך, אבל לא משהו שיעצור אותי
7. בקש מהמטופל לשתף אותך בקונפליקט שעמו התמודד לאחרונה: שים לב לפרטים הבאים: נושא הקונפליקט הנבחר, מילים שחוזרות על עצמן, שפת הגוף.
□ הקונפליקט היה בינו לבין אחרים/ השתמש הרבה במילים "בולמות", כגון: "לא", "אי אפשר".../ במהלך הסיפור הוא נראה כאילו מאבד מעט מהאנרגיה שלו □ הקונפליקט היה בתחום הביקורת העצמית/קבלת החלטות/ הוא חיפש פתרונות יצירתיים/ נראה שהשיחה העירה אותו והעניקה לו יותר חיוניות/הפגין הרבה תסכול/כעס □ היה לו קשה למצוא סיפור על קונפליקט/ מבחינתו אין באמת דברים שמעכבים אותו/ ואין בעיה בלי פתרון.
8. בקש מהמטופל לספר לך על חוויה משמעותית שעבר בחייו, שים לב לפרטים הבאים: טון דיבור, סגנון דיבור.
□ המטופל התקשה בהתחלה לשתף אותי/ מאריך בתיאורים/ משתף בהמון פרטים/ חלקם לא תמיד קשורים. □ המטופל הסביר לי מאד בבירור את הסיטואציה/ הוא שיתף במסקנות שלו מהחוויה/ "היתה שורה תחתונה בסיפור" □ המטופל נתן לי רקע מקדים לחוויה/ שיתף אותי בהשפעה של החוויה על המציאות העכשווית שלו
9. במעגל החברים הקרוב שלך, מהו מקומך?
□ אני המאחד, המקרב בין כולם. □ אני המנהיג, הכריזמטי, לעתים השתלטן □ אני הטיפוס "השקט" לעיתים נחשב ל"בונקר" ומופנם. אם אני בוחר להנהיג אני עושה זאת בשקט.
10 התבונן על גופו של המטופל , אילו מהתיאורים קרוב לתאר אותו:
□ מבנה גופו מלבני ויחסית נמוך/ שריריו תפוחים ונפוחים/ הבטן העליונה רחבה לעומת הרגליים הדקות □ ניתן להבחין במבנה השרירים שלו, גם שאינם מפותחים/ הוא נראה גמיש וארוך גם אם אינו גבוה □ הוא רזה ומעט צנום/ ארוך יחסית למשקלו.
סכם את הממצאים ורשום תחת כל עמודה את כמות הסימונים:
סה"כ:
□ סה"כ:
□ סה"כ:
□
א. הציר האדמתי= יאהב מאד מגע, ירצה להשאר קרוב למזרון, יתקשה להרפות, טווחי התנועה שלו מאד מוגבלים, לא ירגיש שובע מהמגע לאורך הטיפול ותמיד תהיה לו תחושה שהטיפול הסתיים מוקדם מדי. הוא נוקשה גם במחשבות, לעיתים עקשן מאד. בתנועה חופשית הוא נוטה לבלום/ לעצור ונוטה לכיוונים קדימה/אחורה ופחות אל הצדדים.
ב. ציר העץ- אוהב שינויים, אוהב מגע אם יש לו תכלית, כיוון ומטרה, אוהב את תחושת הארכת השרירים והמתיחה. טווחי התנועה הדומיננטיים שלו הם הצדיים/הסיבוביים. בתנועה חופשית הוא יטה לצדדים, להתפתל. הוא גמיש, בגוף ומחשבה, בעל אופי יצירתי ולעיתים מתפרץ בקלות בקשת של רגשות. השיחה אתו תהיה מכוונת מטרה, לעיתים השורה התחתונה תגיע בתחילת הסיפור ולאחריה יצטרפו הפרטים, הוא משימתי גם בסגנון הדיבור ולאחרים הוא עלול להישמע קצת שתלטן/ כרזימטי.
ג. ציר המים, הוא הציר הדוחף. מניע, בעל מוטיבציה גבוה ומבחינתו "אין דבר כזה שאין דבר כזה". הוא ייתפס לעיתים כ"סוליסט", מצוין לעשות דברים בעצמו, פרקסציוניסט, אך לא תמיד יודע לאגד אחריו אנשים. בתנועה הוא נוטה לדחוף/קדימה. יש לו סבלנות והוא לא מאבד את הקו המבחר בין העבר לבין העתיד.
נתאים טכניקות טיפול מתאימות:
א. האדמה אוהבת טכניקות מגע מאד ממושכות, תחושה לאורך זמן על הבשר, נחלק את זמן הטיפול כך שמקסימום זמן יהיה מגע. לאדמה יש נטייה לבלום שינוי לפני שהיא מאפשרת לו לחלחל לתוכה, צריך לתת לזה את המקום ולא להתנגד לציר הבולם שצף בכל הזדמנות. הם מחפשים את החמלה, את הרוך ואת ההקשבה.
ב. העץ אוהב מטרה וכיון, ולכן כשנישען נעזור למטופל לזהות את הכיוון שאליו הקי נע, נשתמש הרבה ברוטציות- תנועה סיבובית ומתיחות מאריכות, נדאג שהטיפול שלנו יהיה "יעיל" ושחלוקת הזמן בטיפול תהיה מאוזנת וכוללת גם אפשרות לשיתוף וסיכום בסוף.
ג. המים אוהבים ומחפשים את הקשב, את המגע המחלחל פנימה, מגע מרגיע לעיתים אפילו אטי יותר. הישענות לאורך ע"ש היא הכרחית בטיפול אתם, ושמירה על זרימה ורצף היא קריטית עבורם.
מאפיינים ציר אדמה ציר העץ ציר המים
מבנה גוף מלבני, "גוצי", לעתים הבטן רחבה מהרגליים שרירי, מסותת. נראה גמיש וארוך רזה צנום, ארוך.
מאפייני יציבה
מאפייני תנועה דוחף אחורנית או עומד במקום, בולם, שריריו נוקשים המפרקים נעולים גמיש ארוך ותנועתי אוהב את התנועה המפותלת מקפיד על המשכיות בתנועה, דחיפה קדימה
מאפייני שיחה אומר הרבה "לא", "אי אפשר", "עוד לא", הדיאלוג מאד עומד במקום ולא מתקדם. מאריך בהסברים ומרבה בפרטים יעיל, מתוכנן, לעיתים אומר את השורה התחתונה ואז מרחיב את הסיפור, גמיש, יצירתי, כריזמטי, סוחף מקשר בין עבר- הווה עתיד, ייתכן ומופנם ושקט, אך בעל מוטיבציה לאורך זמן. לא נבהל מאתגרים. לעיתים נוטה לפעילות יתר/אקסטרים
מנחי גוף- קאטא קדמית צד אחורית
דגשים לטיפול במגע הרבה "זמן מגע", קרוב לאדמה, מעט תנועה ניהול נכון ויעיל של זמן הטיפול "לא לבזבז להם את הזמן". הרבה תנועה רוטציות ומתיחות עדינות, והרבה כיוון וכוונה לתנועת הקי מגע קשוב, דגש על זרימה ורצף בתוך הטיפול, חייבים לתת דגש לטיפול בע"ש ובשלד
