בית הספר לרפואה סיניתביה"ס לרפואה טבעיתלימודי פסיכותרפיה הוליסטיתביה"ס לתרפיות מגעחטיבת לימודי רפואה מערבית ומדעים
לימודי אימון הוליסטי | קואצ'ינגקורסי הכשרה והסמכה מקצועית
ליווי וטיפול הוליסטי לילדיםלוח אירועים שנתי

גם לכם זה מרגיש נכון? השאירו פרטיכם כאן 

 

שלחו פנייתכם אלינו

הכירו את עדי פרום


מנהל ביה"ס לרפואה סינית אינטגרטיבית של מכללת רידמן
 

הכירו את עדי פרום - המנהל הנכנס של בית הספר לרפואה סיניתבימים אלו עושה עדי פרום את צעדיו הראשונים כמנהל ביה"ס לרפואה סינית של מכללת רידמן. עדי, או-טו-טו בן 40, נשוי ואו-טו-טו אב לארבעה ילדים, מתגורר בראשון לציון עיר הולדתו וממרום גילו הצעיר כבר הספיק לעבור כברת דרך מעניינת ומשמעותית מאוד בקריירה המקצועית שלו. עדי מגיע אלינו בעודו מכהן כמנהל היחידה לשירותי הרפואה משלימה (שיר"ם) במרכז הרפואי אסף הרופא, ולאחר סיום כהונה בת שלוש שנים כיו"ר האגודה הישראלית לריפוי סיני מסורתי. בתוך שגרת תפקידו הניהוליים הוא מקבל מדי שבוע בין שמונים למאה מטופלים במסגרת שיר"ם ובשתי קליניקות פרטיות - האחת ברמת אביב והשנייה בראשל"צ וכמורה בהתמחויות אורתופדיה ורפואה פנימית בגישה מרידיאנית. אם תשאלו אותו איך ייתכן שהוא עושה את כול זה ביחד הוא יחייך ויסביר בהתנצלות כי מאז ומתמיד אהב לעשות הרבה דברים במקביל. לפניכם עיקריה של שיחת היכרות מרתקת עם אדם רב פעלים שחי ונושם את ענף לימודי הרפואה הסינית בישראל וחולק עמנו כמה תובנות חשובות אשר לבטח יעניינו את כל מי שלומד או חושב ללמוד רפואה סינית.


על הבחירה ללמוד רפואה סינית
"אחרי השירות הצבאי טיילתי כמה פעמים במזרח, חזרתי לארץ והתחלתי לחשוב מה אני הולך ללמוד. התלבטתי בין רפואה, כימיה, פסיכולוגיה, וטרינריה ואפילו עריכת דין, ראיית חשבון או ארכיאולוגיה. כשהגעתי לשיחה עם יועץ הלימודים של הפקולטה לחקלאות ברחובות הוא אמר לי משפט שאני לא שוכח עד היום: "מכל מה שסיפרת לי אני מסיק שאתה בחור סקרן. תתחיל ללמוד משהו וזה כבר ינווט אותך בחיים." באותם ימים החברה שלי הלכה ללמוד רפואה משלימה אז פשוט הלכתי אתה וההמשך ידוע... בסופו של דבר במהות שלי, וזה גם מה שרוב מכריי חושבים, אני אדם שצריך לטפל באנשים, ולכן הבחירה שלי לא הפתיעה אף אחד."
"למדתי במכללה למנהל בתכנית ללימודי רפואה משלימה של פרופ' רפי קרסו שהייתה קיימת דאז. בשנה הראשונה למדנו מבואות להומאופתיה, נטורופתיה ורפואה סינית. אחרי שטעמתי מכל המבואות עשיתי החלטה שהייתה גם החלטה של תשוקה אבל גם החלטה מושכלת ובחרתי ברפואה הסינית שגם אז כמו היום מהווה 50% משוק הרפואה המשלימה לפי נתוני קופות החולים. הרפואה הסינית הייתה בחירה בטכניקה ולאו דווקא איזו תשוקה מולדת".


על התקופה הכיפית של הלימודים
"למדתי ארבע שנים. הלימודים היו נורא כייפים כי המכללה למנהל הייתה אז בתחילת דרכה, הלימודים היו מאוד מקיפים, מאוד השקיעו בתלמידים. כמובן שאותה מסגרת לימודים שבה אני למדתי כבר מזמן לא קיימת היא החליפה שמות ובעלויות – בכל פעם נפתח מחדש בי"ס שלא החזיק מעמד ונסגר. כשאני מסתכל היום על השוק, הסיכון שאדם לוקח כשהוא הולך ללמוד בבי"ס קטן, מעבר לזה שביה"ס ייסגר לו באמצע השנה, הוא שביה"ס קטן מתקשה להרשות לעצמו להחזיק מרצים יקרים. אם מרצה עוזב יכולים להביא במקומו מרצה צעיר אבל מתקשים להחזיק מרצים בכירים אלא על בסיס טובות אישיות, וזהו המחיר שאתה משלם בסופו של דבר עבור האינטימיות."


מחשבות על לימודי רפואה יפנית
"כבר במהלך הלימודים שלי במקביל לשנה ד' למדתי רפואה יפנית. מצד אחד היום אני שמח על זה כי זה העשיר אותי מבחינה מקצועית. מצד שני כיום, שנים קדימה, אני מבין שזוהי אחת מהרעות החולות של עולם לימוד הרפואה הסינית בארץ. אם אתה לומד רפואה סינית תתמקד ותעמיק רק בה ואל תתפזר. למעשה הרבה מהמרצים הבכירים לא עוסקים בפועל בטכניקות שאותן הם מלמדים. הבלבול המטורף שסטודנט יוצא אתו כשלא עושים לו סדר ומתודות עבודה- פשוט הורג אותו. אני לא מדבר על סטודנטים שמלכתחילה אינם רציניים, מחפשים קיצורי דרך וכו', אלא  דווקא על סטודנטים טובים ורציניים שמחפשים ידע. אם יש סטודנט שלמד לאבחן בצורה מסוימת ולעבוד בצורה מסוימת ואז בא המורה שלו בסטאז' ואומר לו "תשמע כדאי לך לשים את הנקודה (נקודת דיקור) הזו כאן" אז אולי הוא יעזור למטופל באותו רגע אבל הוא לא יעשה את הדבר הכי חשוב בעולם שזה לקבוע את תכנית הטיפול בעצמו."

"כשבאים אלי סטודנטים לסטאז' בבית החולים אסף הרופא אני אומר להם: 'זהו המקום היחיד בעולם שבו אתם וההכשרה שלכם חשובים כמו טובת המטופל. המטרה של הלימוד שלכם זהה למטרה לעזור למטופל. המטרה של המורה בסטאז' הוא לסייע לתהליך ההכשרה ולא להכתיב את הטיפול כי אז המסקנה של הסטודנטים תהיה שהם לא יודעים כלום וזה לא נכון. היו לי בביה"ח עד היום לפחות מאתיים בוגרים מכל בתי הספר בארץ מכל המכללות, מאות אסיסטנטים וסטאז'רים. כשאני רואה סטודנט שסיים ארבע שנים לא יודע לכתוב מרשם צמחים, לא יודע לקבוע סדרת טיפול, עושה סדרת דיקור ולא יודע למה לצפות כתגובה, אני אומר לו: "בי"ס הכשיל אותך, עכשיו אתה חי לך בעולם מופשט לחלוטין". התפקיד שלי פה זה לא רק ללמד מקצועית -  ביה"ס הוא ברמה מקצועית אדירה, אלא לקחת את הרמה המקצועית הזאת ולעזור לסטודנטים לתת להם קרקע, שלא יהיו מבולבלים. זו ההתחייבות שלי. אני יודע שכסטודנט מגיע אלי לסטאז', כשהוא יוצא הוא ידע לטפל: הוא ידע לכתוב מרשם של צמחים (אולי לא כמו המורה שלו אבל לא הוגן יהיה לצפות את זה ממנו), הוא ידע לעשות דיקור, הוא ידע לקבוע סדרת טיפול, הוא ידע למה לצפות כשהוא דוקר."

מפגש גורלי בסין
"חצי שנה לאחר שסיימתי את הלימודים נסעתי להאנגז'ו בסין לארבעה חודשים. שם היה לי המון מזל (בכלל אני מלווה בהרבה מזל בקריירה שלי). פגשתי בחור ישראלי שעשה שם את התואר השני שלו והוא לקח אותי לראות דברים שמתמחה רגיל לא זוכה לראות. במסלול הרגיל המתמחים עוברים בין המחלקות של ביה"ח ורואים שם למעשה את מה שהם ראו כאן בארץ רק במסות יותר גדולות. בעצם לא מראים להם שם שום דבר מדהים. הבחור שפגשתי שאל אותי מה בעצם מעניין אותי. התחום שתמיד משך אותי הוא אורתופדיה והטיפול בכאב (בעיניי כאב מכיל בתוכו את כל המערכות), ואז הוא לקח אותי למורה שעובד בטכניקה מרידאנית, המבוססת על התיאוריה המרידאנית, ה- Jing Luo. זה היה כמובן שנים רבות לפני שידעתי שאקבל את התפקיד הניהולי במכללת רידמן, אבל  למעשה מכללת רידמן היא היחידה שמלמדת את התיאוריה המרידאנית כחלק אינטגראלי מתכנית הלימודים שלה ולא כהעשרה או כמין משהו צדדי."

"אז מה אם נסעת לסין, מה למדת שם?"
" העולם של הרפואה הסינית מאוד מאוד השתנה בעשרים השנים האחרונות. כשאני למדתי, לנסוע לסין לשלושה חודשים אחרי הלימודים זה היה "וואוו", זה היה ליחידי סגולה, זה שימש כקלף שיווקי. היום כולם נוסעים לסין. השאלה היא לא אם נסעת לסין אלא מה עשית בסין, במה התמחית שם? יש כבר הרבה פחות סלחנות כלפי המטפלים, יש ציפייה שתהיה הרבה יותר מיומן. היתרון שלי הוא שאני חי את הענף היום. לבוא לסטודנט שמתחיל את דרכו ולומר לו: "אם תהיה טוב יבואו אליך מטופלים" זו עצה רעה מאוד, כי היא לא מתאימה לעולם של היום, היא מתאימה לעולם של לפני עשרים וחמש שנה כשהיו מעט מאוד מטפלים בארץ. כיום זה עולם אחר, זה עידן אחר. ולא סתם התחיל עידן ההתמחויות ברפואה הסינית. כי אנשים אומרים: "רגע, הבעיה שלי זה אורתופדיה, אני רוצה מטפל שיש לו ניסיון באורתופדיה... מטפל שיש לו ניסיון בילדים וכו'. לכן במסגרת ההכשרה הארבע שנתית הוכנסו קורסים התמחותיים בגניקולוגיה, אורתופדיה, דרמטולוגיה, רפואת ילדים ועוד."


הרפתקאות חוות גידול הצמחים בסין
"מאחר וגם עולם צמחי המרפא מאוד משך אותי חיבר אותי אותו חבר ישראלי עם הרוקח של ביה"ח בסין כדי שאצפה בעבודה שלו. באיזשהו שלב שנינו הגענו לתובנה שכמטפל סיני בישראל אתה לא יכול לתת למטופלים שלך באמת את הצמחים שאתה רוצה לתת להם מפני שלא אתה זה ששולט בדיוק על הסוג ועל האיכות של הצמחים. הרעיון שלנו היה לגדל צמחים בסין ולייבא אותם אח"כ לארץ כדי שנוכל באמת לשלוט בחומר הגלם מהיום הראשון לשתילה, מרמת הזרעים. היה לנו שטח של 2,000 דונם שבו התחלנו לשתול צמחים באיכות הכי גבוהה והתחלנו לייבא את הצמחים לארץ. לימים חוקי הייבוא הפכו להיות מאוד מסובכים וכל העסק הפך לא משתלם מבחינה כלכלית כך שבחרתי לצאת מתחום הייבוא."


ועוד מפגש גורלי - הפעם בטאיוואן
"כשנסעתי בשנת 2004  לטאיוואן לכנס בתחום הטיפול בצמחי מרפא לגיל השלישי פגשתי את ד"ר איילין האן, סינית אמריקאית, התלמידה של ד"ר ריצ'רד טאן ומי שהיום אחראית על הקליניקה שלו בכל רחבי ארה"ב. היא חשפה אותי לראשונה לשיטה של ד"ר טאן שהיא זיקוק של התפיסה המרידאנית לכדי מתודת עבודה. בעקבות זאת התחלתי להבין באמת את מה שאותו רופא סיני הראה לי שנתיים קודם לכן בביה"ח בהאנגז'ו ומאז התחלתי לעבוד בישראל רק בטכניקות של אקופונקטורה מרידיאנית וד"ר טאן, וזה למעשה מה שאני עושה ומלמד עד היום."

"את ד"ר טאן פגשתי בארץ בשנת 2006 ואח"כ נסעתי אליו לברלין. התחברנו מאוד ברמה המקצועית. הוא התרשם מאוד ממה שאני עושה בביה"ח אסף הרופא,  ומאז הפכתי להיות אחד מנציגיו הרשמיים שלו פה בארץ וגם מורה רשמי שלו, המורשה ללמד את השיטה מטעמו. מדי שנה אני והשותף שלי, גיא פולק, מביאים את ד"ר טאן להרצאות בישראל ולאחרונה אף קיבלנו ממנו אישור להקים את "מרכז טאן בישראל"- שיהיה מרכז להשתלמויות ולסדנאות עבודה מקצועיות עבור בוגרים."
 

ספר על פעילותך כמנהל היחידה לרפואה משלימה (שיר"ם) באסף הרופא
"שיר"ם אסף הרופא היא למעשה היחידה הוותיקה והגדולה ביותר בארץ לרפואה משלימה ורפואה אינטגרטיבית. בביה"ח יש מרפאות חוץ שאליהן מגיעים אנשים לייעוץ רופא מומחה. המודל שבניתי הוא שיחד עם הרופא המומחה (מומחה עמוד שדרה, מומחה גסטרו, מומחה אורולוגיה וכו') יושב גם מטפל ברפאה משלימה, ממש יחד אתו בחדר. כשצריך להחליט על הטיפול מתנהל דיון בין הרופא למטפל ברפואה המשלימה. בסופו של דבר הרופא הוא זה שמחליט על הטיפול אבל הייעוץ של המטפל ברפואה משלימה נלקח כשיקול. יש רופאים שממש מתייעצים עם המטפל ברפואה משלימה שיושב לצדם האם יש משהו שהוא יכול לעשות במקום או לצד התרופות הקונבנציונאליות או האם יש משהו שהוא יכול לעשות לפני שמחליטים לשלוח את המטופל לניתוח. מעבר למודל מרפאות החוץ היחידה פועלת בשני אופנים: אופן אחד הוא שהמטפלים של שיר"ם פועלים במחלקות ביה"ח בצורה קבועה, ברוטינה. לדוגמא- כל יום ב-11:00 בבוקר עולה מדקר למחלקה מסוימת בביה"ח (מחלקת יולדות, מחלקת אורתופדיה... מחלקות שיש בהן הרבה כאב) והרופא התורן אומר לו לאיזה חדר עליו לגשת ואת מי עליו לדקור. הטיפולים הללו הם טיפולים חד פעמיים שמטרתם להקל על הכאב של המאושפזים. האופן השני הוא שמחלקות ביה"ח מתקשרות אלינו ליחידה ומזמינות את המטפלים אליהן, לדוגמא מתקשרים ממחלקת הילדים ואומרים: 'יש לנו כאן ילדה בת ארבע עשרה עם כאבי בטן ואנחנו לא יודעים מה לעשות – אולי אתם יכולים לעזור לה.' יש מחלקות שמתקשרות ומזמינות את המטפלים שלנו לפחות שלוש פעמים בשבוע."

"כל מה שתיארתי כאן הוא כדי להמחיש את החיבור המשמעותי שמתקיים באסף הרופא בין הרפואה הקונבנציונאלית והרפואה המשלימה. החיבור הזה מאוד חשוב לתחום הרפואה המשלימה, מפני שלמשל בזכות העבודה שלי כמנהל שיר"ם איגוד האורתופדים הישראלי הכניס את האקופונקטורה כהמלצה לטיפול בכאבי גב, ברכיים וכתף אל תוך נייר העמדה הרשמי שלהם. זו התייחסות של הממסד שלא הייתה קודם."

 

מהן המטרות שלך כמנהל החדש של ביה"ס לרפואה סינית?
"קודם כל אני לא בא לעשות מהפכות. אני יודע שביה"ס לרפואה סינית של מכללת רידמן מבוסס על מערכת טובה ואפילו טובה מאוד. אם שיעור הבוגרים המועסקים בשוק  שיצאו מביה"ס לרפואה סינית של מכללת רידמן הוא הגבוה ביותר- סימן שכנראה שעושים פה משהו טוב. מה שכן בכוונתי לעשות זה להגדיל את הדבר החשוב ביותר- הפרקטיקה וההתנסות הקלינית. התפיסה שלי כמנהל ביה"ס היא שכאשר אני מקבל סטודנט, אני לא מקבל רק לקוח ברמה של  "אני אחראי עליו בארבע שנים האלה". כשאני מקבל סטודנט אני בעצם אחראי על החיים שלו. על מסלול החיים שלו. אם בא אלי בנאדם שרצה לעסוק ברפואה סינית ואני לא נתתי לו את הפלטפורמה הטובה ביותר – אני הכשלתי את חייו. גרמתי לו לא לעסוק במקצוע, וזו אחריות שאני לא אקח על עצמי. אני אקח על עצמי לעשות בדיוק את הדבר ההפוך."

 

 

 

 


 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

X

גם לכם זה מרגיש נכון? השאירו פרטיכם כאן 

שלח
x