ביה"ס לרפואה טבעיתבית הספר לרפואה סיניתביה"ס לתרפיות מגעלימודי פסיכותרפיה הוליסטיתבית הספר לאימון הוליסטי (קואצ'ינג) ו-NLP בית הספר לקורסי המשך למטפליםחטיבת לימודי רפואה מערבית ומדעיםסגל ההוראה
טיפול בתפישת המטאיזם™קורסי הכשרה והסמכה מקצועית

בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


הפרדה לעומת הקשבה/ מאת רחל תורג'מן

הפרדה לעומת הקשבה
סדנה בהנחיית רחל תורג'מן
סיכמה- דנה שבת


הפרדה לעומת הקשבה/ מאת רחל תורג'מןבעידן שלנו, של ריבוי ערוצים ועומס מידע, הראש כל הזמן עובד.כמטפלים, אנחנו יודעים שאנחנו רוצים להתקדם עם הטיפול, ולאן אנחנו רוצים להוביל אותו. פעמים רבות אני מוצאת את עצמי באמצע טיפול פשוט עוצרת ומקשיבה ואז אני במקום טוב.כשמטופל מעלה צורך הגוף מגיב לצורך.קיו הוא צורך. אני לא יודעת מה הצורך, אני רק יודעת שהקושי, או הכאבים, מסתירים את הצורך.הכול סוער מסביב.התגובה של הגוף לצורך הזה, הוא הג'יטסו.במקום של חיבור, התבוננות והקשבה, אני מחפשת מה באמת הצורך. אין הכוונה להקשבה למילים אלא להקשבה למימיקה, לשפת הגוף, לתנועות, למה שהמטופל אומר 'בין השורות'.


מצב של 'חוסר'/ של קיו, מעלה מצב אנרגטי שמספק את הצורך. אם הוא מתאים ומדויק אז יש סיפוק צורך. אם הוא אינו מדויק, אז יש 'רעש'.המטרה שלנו היא להביא את התדר האנרגטי שיספק את הצורך למשל: יציבות, אהבה, חמלה. כל תדר או רגש שעולה תוך כדי סיפוק שהמטופל זקוק לו.


איך נעשה את זה?המטופל מספר למטפל משהו אישי שכואב לו.

המטפל בישיבת סיזה (שיאצו) עם הארה פתוחה, נשימות אל ההארה, פלג גוף עליון מונח בקלילות מעל האגן. משרישים שורשים אל האדמה ומחוברים מן הקדקוד אל השמים.  בלי אגו ובלי תודעה. להקשיב למטופל ולהתבונן בלי לגעת, בלי ביקורת. כל מה שרואים בשדה ההכרה שלנו זה רק את המטופל השלם. מתבוננים בגוף השלם בעיניים פקוחות.

ההתבוננות היא על כל המטופל עם תודעה ריקהולב ריק. להקשיב ואפשר רק להביט, להנהן. לא להוסיף או להתערבב עם ה'עומס' של המטופל.  לשאול את עצמי רק שאלה אחת: "מה הצורך של המטופל"? השאלה נשאלת בלב.

השאלה מהדהדת בחלל בין המטופל והמטפל.

התשובה עולה בהכרת המטופל. בלי ביקורת ובלי הטלת ספק. כל תשובה שמתקבלת בתודעה באופן ברור היא התשובה. החיפוש הוא אחר צורך רגשי ולא גשמי.

"אני לא נמצאת במצב של רוצה לדעת. אני שקטה. אני לא רוצה שום דבר, פשוט שואלת את השאלה."

בשלב השני לפני הטיפול חיבור אל המטופל, עוטפים את שנינו בבועה. הצורך של המטופל כבר עלה בתודעתנו וכאשר אנו שנינו נמצאים בתוך הבועה והמטופל שוכב, שואלים את עצמנו את השאלה השנייה: מה המקום בגוף של ______  (שם המטופל)  שזקוק לצורך?

להביא את הצורך דרך הידיים (שהן השליח של הלב) במחשבות, בדמיון, במילים, בצורות, בתנועות, במגע.

כדאי לנסות להכניס את ההקשבה האמפתית הזו לתוך החיים שלנו. אל כל בן אדם שעומד מולנו. לא להגיע מנקודת מוצא שאנחנו יודעים מה הם רוצים, אלא להקשיב באמת, עם לב פתוח.