סדנה בהנחיית שי מזרחי
סיכמה: רותם מלכה- פיגרסקי
הקדמה
תת מודע- מתבטא בכל מה שקורה בחיים שלנו באופן לא רצוני - מנגנון אוטונומי שמטרתו היחידה- הישרדות - "הוא" יודע ע"פ זיכרון היסטורי מה מסוכן ומה לא מסוכן. הוא פועל על אינסטינקטים ועל רפלקסים
- האם ניתן לשלוט בתת מודע? (ניתן להשפיע עליו).
יחסי הכוחות בין התת מודע למודע הם כמו פיל ונמלה > התת מודע הוא הפיל. אם הפיל מטייל בטבע והנמלה יושבת לו על הגב- והפיל אומר אני רוצה להפסיק לעשן, המודע אומר לו מה פתאום, לוותר?
המודע- כשמו כן הוא. הוא רוצה לדעת, להתפתח
אבל... ככל שהמודע מתחזק, התת מודע כוחו יורד
>ע"פ מחקר בפסיכולוגיה הרפואית) טיפול ורבלי במצבים גופנייים רפואיים, לרוב על מצב פסיכוסומאטי):
¤ כאשר המטפל שואל על הסימפטומים מהם האדם סובל (ובהתאם לכך המטופל עונה)הסימפטומים מחמירים, לעומת זאת:
¤ מצב שבו המטפל שואל ומבקש לרדת לשורש הבעיה המצב משתפר
המקור למחלה הוא עמוק עמוק, הביטוי הוא חיצוני
תרגילים שמטרתם להעיר את התת מודע- להעיר את האינסטינקטים
חלוקה לזוגות
1. עומדים אחד מול השני בעיניים עצומות, מרגישים את כל הגוף, 3 נשימות עמוקות מאד, בלי לנפח את הבטן והחזה > הנשימה עולה אל הראש ויורדת אל האגן> ועוד 3 נשימות כאלה
פותחים את העיניים> וסוגרים- 3 פעמים, בפעם האחרונה, להשאיר את העיניים פתוחות ולהשאיר אותן מביטות בעיניו של האחר: מטרת התרגיל- מבוכה
**איך נדע שהתת מודע מגיע? >יהיה בנו צורך להזיז את המבט
>לא להתאמץ להשאיר את העיניים, באופן טבעי לשים לב >מתי הרצון להזיז את המבט מופיע, להזיז ולהחזיר. רק מסתכלים, מרגישים את דופק הלב (אם זה לא משפיע- תתקרבו קצת)
2. מטפל בעמידת כריעה, מטופל עם הגב אליו, נופל והמטפל אמור לתפוס אותו. לאחר שתפס אותו, המטפל משעין את המטופל חזרה קדימה ושוב פעם
עוברים לקבוצות קטנות
3. במעגל צפוף- אחד בתוך המעגל עוצם עיניים ופשוט נופל למקום מסוים והמעגל צריך לתמוך בו את הנפילה וכך הוא נופל בין הידיים של אנשי המעגל במגוון כיוונים >עוברים מהמצב הגבוה (כשאדם עומד) למצב הנמוך.
**עיקרון חשוב- עושים כל שאפשר כדי לא לגעת באזור החזה ובאגן
**המעגל צריך לפעול יחד כדי שהאדם ירגיש בטוח
>מחליפים תפקידים כך שכל חברי הקבוצה יחוו את המצב של להיות במרכז
>חזרה לישיבה שקטה:
תשומת לב לתחושות שעולות: דופק, רעד בשרירים, צמרמורת, הגנה, דריכותמצב שבו התת מודע מגיב
תרגיל נוסף- בזוגות:
4. חוזרים לתרגיל הראשון: האדם שעוצם עיניים ראשון/ ממצמץ/ מזיז מבט- הוא מובך ראשון הוא נשאר עם עיניים עצומות- הוא יהיה בתפקיד של התת מודע.
עומדים אחד אחרי השני, הקדמי- זה המודע עם עיניים פקוחות, האחורי- התת מודע- עם עיניים סגורות האדם שהולך ראשון מוביל, ומי שאוחז בו כאשר מרגיש סכנה עוצר את המודע.
>כל הזוגות מסתובבים בחדר. והתת מודע עוצר את המודע
מה צריך לעשות כדי שהתת מודע יתחיל ללכת/ יתחיל לזוז?
אם מי שבתפקיד התת מודע לא עוצר מספיק > המודע יאתגר אותו יותר (יפחיד אותו יותר), למשל ע"י עצירה פתאומית, קפיצה, דילוג, שינויי כיוון וכיו"ב. לשים לב מה גורם לתת מודע להירתם ולעצור.
> אחרי מספר עצירות של התת מודע, מחליפים.
> חזרה לישיבה שקטה.
מה התחושות שעולות? האם התחושה של האינסטינקטים, הרפלקס ברור? כולם מרגישים את הכיווץ?
במצב כרוני, כשהסיבה נפשית, והביטוי פיזי מה שצריך לעשות שוב: זה לתת לתת מודע את התחושה שהוא יכול לצאת מהתקיעות
למשל- אישה בת 85, גרה בדיור מוגן, סובלת מכאבי גב תחתון
נחפש את הסיבה לכך שכואב לה הגב
>אפשר לשאול הרבה שאלות כדי להבין את המצב, אבל יש שאלה אחת שתעזור להבין "עם מי אני מתעסק"
השאלה הקריטית: במה הכאב מפריע לך?
המטרה של הכאב היא ליצור הפרעה כך שהיא תפסיק ללכת (כי זה התפקיד של התת מודע)
התשובה: "מפריע לי כי אני לא יכולה לצאת מהדירה- הכאב מיד חוזר (בבית היא מרימה, מזיזה, מסדרת, מתכופפת, הולכת, חוזרת...היציאה מחוץ לבית יוצרת לה כאב שמבטא נניח את הפחד שלה)
ילד בן 10 סובל מהרטבת לילה. במה זה מפריע לך?
בחור בן 40 סובל מירידה בתפקוד המיני? במה זה מפריע לך? > זה מכניס אותך לעצבים
דוגמא לתשאול:
- שלום. במה אני יכול לעזור?
- תקופה לחוצה. מתח בכתפיים. יוצר חוסר מנוחה, אי שקט בגוף
- במה זה מפריע לך?
- המצב מגביל אותי, זה יוצר לי סטרס
- (המטפל משקף למטופלת את שאמרה):את מתארת לחץ גדול שמתבטא בכאב בחגורת כתפיים. וזה מפריע לך כי את מרגישה שאת מוגבלת בעבודה, סובלת מסטרס שבחוויה שלך הוא בלתי נמנע ואת לא יכולה להתמודד איתו
> מה אנחנו יודעים?
יש אצלה תחושת סטרס באוויר, יש תחושה של חוסר ידיעה מה לעשות עם זה זה מאיים על התת מודע הסטרס יוצר לה מגבלת תנועה בכתף ע"י כאב.
מה נרצה בטיפול?
להמחיש לה את מגבלת התנועה שלה ע"י מגע.
ניתן להדגיש למטופלתאת מגבלתהתנועה בשתי צורות:
1. לקחת את היד עד למגבלה ולהישאר בה לרגע, ולשים לב לזווית נוספת של המגבלה ולשהות שם וכך הלאה- כדי להמחיש לה את מגבלת התנועה.
2. לתת ליד גבול- להגביל אותה- להישען על היד בצורה שתמחיש לה את זה שהיא מוגבלת
(>בסוף הטיפול- אני אעבור את המגבלה)
שלבים בטיפול:
עלינו לשאול שתי שאלות ובעקבותיהן לבצע שתי "פעולות" שיתנו מענה במגע:
1. שאלה: במה זה מפריע לך? (זה יוצר לי עצבים/ זה מגביל לי את התנועה)
מענה במגע:(מגע שהולך עם התת מודע)
להמחיש למטופל את המגבלה/ הכאב/ המקום בו הוא נמצא (למשל מטופל שהמיגרנה מפריעה לו כי יוצרת אצלו עצבים>השלב הראשון הוא שתחילת הטיפול יהיה "מעצבן", או מטופל שמתלונן על הגבלת תנועה>לתת לו לחוות את ההגבלה) נותן מענה לתת מודע
** כדי להעביר במגע תחושה של "מעצבן"- עלינו לנסות ללמוד מהמטופל מה זה מעצבן עבורו ואת זה לשקף לו (מעצבן עבור אחד יהיה מגע מהיר ושטחי, אצל אחר, זה יהיה מגע איטי מאד), במידת הצורך לשאול את המטופל מה זה מעצבן עבורו.
> כשמשהו משתנה בדינאמיקה עם המטופל (נרדם פתאום אחרי "טיפול מעצבן", נשימה נפתחת, מטופל ששתק הרבה ופתאום התחיל לדבר או כל דבר אחר) , עוברים לשאלה השנייה. (המענה במגע לשאלה הראשונה יכול להימשך גם מספר טיפולים. זה תלוי במצב/ במקום של המטופל)
2. שאלה שנייה (שואלת את המודע): מה אתה רוצה/ צריך? (בדוגמא שלעיל, למשל: רוגע ושלווה)
מענה במגע:
להעביר בטיפול רוגע ושלווה
דגשים:
-המעבר הוא ממה שיש (המצב הקיים) עד מה שאין. כל שינוי מתחיל מהמקום בו המטופל נמצא.
- טיפול נכון לו להתחיל מהמצב שבו נמצא המטופל אל המקום אליו הוא רוצה להגיע
- המערכת ההישרדותית שלו נבהלה כשמשהו קורה. מה שחשוב זה להבין במה זה מפריע לו
(את התת מודע לא ניתן לדעת)
- הצורה שבה הסימפטום מופיע, זה הצורך של התת מודע למלא את תפקידו- כדי לשרוד
- מטרה 1: להמחיש לתת מודע שהוא צודק- שבאמת יש מוגבלות לכעוס, לחוסר תפקוד לכל
מה שעולה >רק כשהוא מקבל מענה אפשר ללכת אל המודע
דוגמא נוספת:
אדם שמפריע לו כי הוא כל הזמן חולה, יש פיזור בגוף (למשל בין מחממים, אין הרמוניה- כל חלק "מרגיש" אחרת)
שלב 1: במגע להמחיש לו את הפיזור, "לקפוץ" ממקום למקום וכיו"ב
שלב 2: יצירת איחוד, מגע על מס' חלקי גוף בו זמנית, איזון מחממים
אדם שיודע שיש רגשות, אך לא מצליח לחוות אותם. מפריע לו שהוא לא מרגיש
שלב 1: הוא נמצא במצב שהוא לא מרגיש. המגע יהיה כך שהוא כמעט לא ירגיש...
שלב 2: מה הוא באמת רוצה? מגע שהוא ירגיש.
מי אני? האם אני התת מודע או המודע שלי?
> אני אף אחד? אלה 2 מרכיבים שנמצאים ברוח ושמאפשרים לה לתפקד.
אולי המודע הוא ג'יטסו והתת מודע הוא קיו
