בית הספר לרפואה סיניתביה"ס לרפואה טבעיתלימודי פסיכותרפיה הוליסטיתביה"ס לתרפיות מגעחטיבת לימודי רפואה מערבית ומדעים
לימודי אימון הוליסטי | קואצ'ינגקורסי הכשרה והסמכה מקצועית
ליווי וטיפול הוליסטי לילדיםלוח אירועים שנתי

גם לכם זה מרגיש נכון? השאירו פרטיכם כאן 

 

שלחו פנייתכם אלינו

טוב אוג'ס טוב משמן טוב.../ חגית אריאלי – שיינפלד, בוגרת מגמת האירוודה במכללת רידמן

טוב אוג'ס טוב משמן טוב...
כתבה: חגית אריאלי – שיינפלד, בוגרת מגמת האירוודה במכללת רידמן



כמו בכל שנה, גם השנה מזמינות אותנו קופות החולים "להכין את גופנו לחורף", לקראת מגיפת השפעת האורבת לנו תחת כל עץ רענן, או שמא נכון יותר לומר – בכל מקום הומה אדם – עבודה, גני ילדים, בתי ספר, קניונים וכו'. אלו המחרפים נפשם ומעוניינים להימנע מהתענוג המפוקפק (הנע בין נזלת קלה ללא חום וחולשה לבין חום גבוה, שיעול, כאב גרון, כאב ראש, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, צמרמורת עד למצב של אפיסת כוחות) מושיטים יד בוטחת לעבר החיסון (לילדים יש גם חיסון במתכונת של תרסיס לאף) ומקווים לטוב. 

צ'אראקה מונה שלושה סוגי מחלות: מחלות ממקור פנימי (עקב התגברות של דושות בגוף), מחלות ממקור חיצוני (התקפה דמונית, הרעלה, רוח, אש או טראומה) ומחלות על רקע רוחני – על טבעי (מגע עם דברים מהנים ולא מהנים הגורמים לסבל מנטלי). סושרוטה מונה גם הוא שלושה סוגי מחלות: מחלות ממקור פנימי (גנטי, מולד או ממהלך החיים – דהיינו סטייה מהפרקרוטי), גורמים ממקור חיצוני (טראומה), וגורמים מן הטבע (עונתי אקלימי, על טבעי, רוחני, ברק, מחלות טבעיות, כגון: צמא, רעב, שינה, זקנה, מוות).  

על-פי המסורת עתיקת היומין של האיורוודה, מחלות כדוגמת שפעת נגרמות כתוצאה ממערכת חיסון חלשה. את עוצמת חוסנו של הגוף ניתן להסביר באמצעות ה-BEEJ-BHUMI – תאוריית "האדמה והזרעים". כאשר האדמה (הגוף) היא פורייה (דהיינו גדושה ברעלים או אמה שמצטברת עקב עיכול לא תקין), היא מהווה קרקע ומצע אידיאלי לכל הזרעים (הווירוסים), שיכולים לגדול עלייה בקלות. מאידך, כאשר האדמה אינה פורייה, כמות קטנה בלבד של זרעים יכולה לנבוט. מכך אנו למדים כי גורמי המחלה אינם חיצוניים בלבד, כי אם פנימיים. גוף ונפש בריאים יספקו חומת מגן מפני וירוסים וחיידקים. בעוד גוף ונפש חלשים יהיו חשופים ופגיעים להשפעות חיצוניות.

אוג'ס דומה לדבק עדין המחבר בין הגוף, המיינד והרוח והוא המקור למערכת עיכול בריאה, המסייעת לגוף להילחם בזיהומים. כאשר האגני ("אש העיכול") אינה מתפקדת כראוי, נפגע גם תהליך ייצור האוג'ס. אוג'ס נמוך משמעותו מחסור בחיוניות מהפן הפיזיולוגי והיעדר כוח מנטלי.
כל פעולה שאנו מבצעים מושפעת מהבאלה (כוח) שלנו. אוג'ס אחראי גם הוא לבאלה (מושב הבאלה). צ'אראקה מונה שני סוגי באלה: קאריה שאקטי (KARYA SHAKTI) – שמשמעותה היכולת לבצע עבודה פיסית ומנטלית. ו-ויהאדהי שאמהטבה (VYADHI SHAMATVA) – היכולת להתנגד למחלות. קטגוריה זו גם היא מחולקת לשני סוגים: Vyadhy utpada pratibandha katwa - היכולת למנוע התרחשות או החמרה של מחלה ו- Vyadhi bala nirodhakatva - היכולת לרסן או להתמודד עם חומרת המחלה ועם תוקפנותה.
חוסנו של הגוף וחוסנה של מערכת החיסון שלנו, הם פונקציה של הנ"ל.

על-פי האיורוודה, ניתן למנוע התפשטות ותחלואה במחלות כגון שפעת, על ידי חיזוק האוג'ס ושיפור חוסנו של הגוף, לצד שמירה על אורח חיים ותזונה בריאים (אהאר ויהאר).
מהו אותו אוג'ס? אוג'ס (פירושו המילולי "להגביר", "להיות מסוגל") הוא התמצית המובחרת ביותר של רקמות הגוף. הוא מוזן ע"י הדהטוס – ולמעשה, מתחיל ומסיים את "שרשרת הייצור" של הרקמות (מתחיל מראסה ומסתיים בשוקרה דהטו). הוא תוצר של הדהטוס וגם תמצית הדהטוס.

סושרוטה מתאר את האוג'ס כנוזלי (אפ בהוטא) בטבעו, סניגדהה (שמנוני, חלקלק), לבן, טהור, שיטה (קר), סטהירה (יציב) מתפשט, בעל יכולת חדירות גבוהה, וישאדה (צלול), מרידו (רך) ומעודן.

צ'אראקה מתאר את האוג'ס כבעל שלושה גוונים – לבן, צהוב ואדום. טעמו מדהור(מתוק) כשל דבש. ריחו דומה לריח לאג'ה – אורז יבש מטוגן. מראהו דומה לזה של גהי. אוג'ס עשיר בסומה – המעניק תחושה של אושר (ניתן להשוות אותו לסרוטונין).

קיימים שני סוגי אוג'ס: פארא אוג'ס וא-פארא אוג'ס.
סוג פארא אוג'ס PARA OJAS א-פארא אוג'ס APARA OJAS
מיקום יושב בלב מרגע הלידה - ממריץ את קוצב הלב הראשי (SINOATRIAL NODE),  שומר על פעילות הלב ואחראי לתפקודיו. זורם מהלב לכל חלקי הגוף
כמות אשטא בינדו (מידת טיפות ספציפית הדומה לזו של 8 זרעי פרג). 1/2 אנג'אלי (חופן)
איכות העליון יותר – איכותי פחות איכותי
מאפיינים יציב ומסייע ליציבות של הרקמות נייד, נע בכל רחבי הגוף
 נוזלי - מעובד במלואו, בשל חי, גולמי ואינו מעובד, אינו בשל

לשם שמירה על בריאות אופטימלית, אדם זקוק לכמות קבועה, רציפה ויציבה של אוג'ס בלב וברקמות אחרות. אוג'ס תקין שומר על המכניזם החיסוני ועל אורך חייו של האדם. דהיינו, אדם בעל אוג'ס טוב יחלה רק לעיתים רחוקות. כאמור, פארא אוג'ס נמצא בלב, לכן התפקוד של א-פארה אוג'ס תלוי בפארה אוג'ס. במידה והלב מפסיק לפעום,  א-פארא אוג'ס חדל לזרום והאדם מחזיר את נשמתו לבורא. בדומה לדבורים שאוספות דבש מהפרחים, כך האוג'ס שומר על האדם – הדבורים בוחרות את המיטב מהפרחים והעצים והאוג'ס בוחר את המיטב מהדהטוס.
יש הנוהגים לעשות הקבלה לרפואה המערבית, בין אוג'ס לבין החלבון פרופרדין  (PROPERDIN)- קבוצת חומרים בפלסמה של הדם, אשר מסוגלים לקטול חיידקים ונגיפים מסוימים.

אדם בעל אוג'ס אופטימלי (אוג'ס סארה) יתאפיין בשמחת חיים, יהיה עליז, מאושר, אוהב ורחום, בעל מערכת חיסון חזקה, יכולת טובה לשמור דברים בזיכרון, עיניים זוהרות, מלאות ברק, עור זוהר, שיער מבריק, בהירות מחשבתית, כוח פיסי, סיבולת, כושר עמידה, יכולת מינית טובה.
ע"פ סושרוטה, תפקוד תקין של באלה/אוג'ס (סושרוטה רואה באוג'ס ובאלה יישות אחת) מתבטא בשרירים מוצקים ומפותחים, תנועה חופשית ללא הפרעה, בהירות של קול וגוון עור, תפקוד תקין של איברים חיצוניים (מוטוריים) ופנימיים (איברי חישה).

לקשנה (סימנים) לחוסר באוג'ס
רגשות פחד, חולשה ודאגה תמידית, חולשת חושים, ורארניה דושטי (עור חיוור), חולשת מחשבות, אובדן סבלנות ואמונה – כל אלו גורמים לחוסר יכולת להתגבר על מחלות (שהופכות לכרוניות).

סיבות כלליות להידלדלות ופגיעה באוג'ס:
ע"פ סושרוטה – פציעה, דלדול/שחיקה, סערת נפש, דאגה, חרדה, עייפות ורעב יגרמו להפחתה באוג'ס ויציאה שלו מהסרוטות ומהלב.

גורמים נוספים: כעס, מתח,  צער, עומס פיסי (עבודת יתר, פעילות מינית מוגזמת), שימוש בסמים ובחומרים ממריצים, מזון טמאסי, זיהום, יובש (רוקשה), ריחוק מהטבע, אורח חיים לא מוסרי, עישון, חוסר שינה, שפיכה ואוננות, שתיית אלכוהול, קרימי. גם דברים שיוצרים "אמה" עשויים לפגוע באוג'ס ולהשפיע על תוחלת החיים ואף לגרום למוות.

סושרוטה מונה אי סדרים/ חריגות של אוג'ס
1. אוג'ס ויסראמסה (VISRAMSA) – תזוזה של אוג'ס מדהטו אחד לאחר. נגרמת בעיקר בשל ואטה דושה. מדובר בהפצה לקויה של אוג'ס ע"י הלב, הודות לדליפה באחד או יותר מהערוצים בגוף. האוג'ס עובר מדהטו לדהטו ומתבטא היכן שקיימת חולשה בדהטו אגני. דבר זה עשוי לפגום בתגובה החיסונית ולגרום לשורה של סימפטומים שיובילו בסופו של דבר לאוג'ס ויאפאד, קשאייה או ורודהי.

הן הפארא (המובחר) אוג'ס והן הא-פארא אוג'ס (הלא מעובד) שומרים על הדושות במיקומן הרגיל – ואטה במעי הגס (קרוב לפי הטבעת), פיטה במעי הדק וקאפה בחזה. אולם, כאשר דושה מסוימת עוזבת את מיקומה המרכזי, זה יכול להעיד על תזוזה של אוג'ס. במצבים הללו, אוג'ס דולף מהסרוטות והופך לגוף זר. כל עוד האוג'ס נמצא בסרוטה המתאימה זה מצב בריא, אולם, כאשר האוג'ס דולף הוא הופך לרעיל.

הטו לאוג'ס ויסראמסה: וישאמה דהטו אגני, תפקוד לא תקין של ויאנה ואטה (שאחראית על הסירקולציה של אוג'ס ברקמות), ואטה שדוחפת את פיטה או פיטה שחוסמת את ואטה, אהאר ויאהר - שמחריפים ואטה, רגשות כגון: פחד, חרדה, עצבנות, רגשות מודחקים, אורח חיים או תזונה לא מתאימה או סטרס במהלך היריון.

לקשנה של אוג'ס ויסראמסה: סימפטומים של ואטה, תנודות במצב הרוח, חרדה, סטרס, מפרקים רפויים, נוקשות בגפיים, הזנה לא מספקת של הרקמות, קושי בחשיבה, הפסקות פתאומיות בדיבור ללא סיבה נראית לעין, עייפות, חום, המטומה (שטף דם) או ספטיסמיה (הרעלת דם), תפקוד לא תקין של רקמות (למשל, אוג'ס ויסראמסה בכבד עשוי לגרום להפטיטיס (דלקת כבד) או למו?נו?נו?ק?ל?או?ז?יס (גידול חריג בכמות המונוציטים בדם). תזוזה כרונית של אוג'ס עשוייה לגרום לאוג'ס ויאפאד.

ניתן להתייחס לשפעת כאל תוצאה של אוג'ס ויסראמסה, תוך שאנו מסתמכים על הפרק העוסק בג'והרה שבו מתייחס סושרוטה גם לחום כתוצאה מהחרפה של ואטה ופיתה שגורמות לתזוזה של אוג'ס. המאפיינים שהוא מונה: נוקשות בגפיים, רצון עז לישון, אובדן הכרה במהלך ערות או שינה, ישנוניות, עור ברווז (=צמרמורת), צניחה/חולשת איברים, חום בעל עוצמה נמוכה המלווה בכאב – מזכירים חלק מהסימפטומים של שפעת המוכרים לנו.  

2. אוג'ס ויאפאד (VYAPAD)/ אוג'ס דושטי – הפרעה כמותית באוג'ס. בדרך-כלל כרוך במעורבות של דושה אחת, שתיים או אפילו שלוש או דושייה. על-פי רוב מתרחש לפני אוג'ס קשאייה או אוג'ס ורודהי. אוג'ס ויסראמסה הוא מקומי, בעוד אוג'ס ויאפאד משפיע על כל מערכת החיסון בגוף. הוא נגרם עקב דושה דושטי מתמשך, שפוגע לא רק בדהטו אלא אף מקיף את המולקולות של האוג'ס ומשפיע על תפקוד האוג'ס.
הטו לאוג'ס ויאפאד: ואטה, פיטה, קאפה שמפריעות לכמות של האוג'ס.

לקשנה של אוג'ס ויאפאד:
ואטה – הקאה, קושי לעלות במשקל, עייפות קיצונית, טוברקולוסיס (שחפת/ראג'ה יאקשמה), נוקשות במפרקים, ערפול חושים/טשטוש, בלבול, סינדרום העייפות הכרונית מסוג ואטה, ואטה אוג'ס ויאפאד שעשוי לגרום לאוג'ס קשאייה.

פיטה – טג'אס ששורף את האוגס ועשוי לגרום לחוסר תפקוד אוטואימיוני, קדחת השיגרון (Rheumatic Fever), הרעלת דם, טרשת נפוצה ומחלות נוירולוגיות אחרות, איידס, אנמיה חרמשית, גאוט, לופוס, פסוריאזיס, אקזמה או דרמטיטיס.

קאפה – תחושת כבדות, קהות מחשבה, חיוורון, בצקת, שינה עודפת, סירקולציה מועטה של אוג'ס, קאפה אוג'ס ויאפאד עשוייה להוביל לאוג'ס ורודהי.

3. אוג'ס קשאייה ((KSHAYA – ירידה בכמות האוג'ס = ירידה ברמת החיסוניות. אופייני למצבים בהם יש אי סדרים משמעותיים של ואטה, העשויים לגרום אף למוות. או פיטה דושה. אוג'ס מאבד מכמותו, דבר שמשפיע גם על איכותו. כאמור, במצב נורמלי ותקין, הכמות של א-פארא אוג'ס היא חצי אנג'אלי ושל פארא אוג'ס היא 8 בינדו. אם פארא אוג'ס מצטמצם לפחות מ-8 טיפות בלב, האדם עשוי למות בפתאומיות או לאבד את הכרתו. במידה וא-פארא אוג'ס
מצטמצם לכמות נמוכה מחצי אנג'אלי, הוא יגרום להחרפה ולעלייה בביטויים של ואטה כגון: פחד, חרדה, חולשה, עייפות ורמת חיסון נמוכה. חשוב לציין כי אוג'ס קשאייה היא תוצאה של אוג'ס ויאפאד. לדוגמא, פיטה מוחרפת עשוייה להשפיע על אוג'ס ולגרום להרעלת דם (וירוס אפשטיין בר – וירוס ממשפ' ההרפס הגורם למחלת הנשיקה) או לאיידס. כאשר מצבים אלו אינם מטופלים הם הופכים לאוג'ס קשאיה, שיתבטא כסינדרום העייפות הכרונית (CFS) מסוג פיטה או איידס בהתאמה. אוג'ס ויאפאד הוא חמור יותר מאוג'ס ויסראמסה. אבל אוג'ס קשאייה הוא החמור מכולם.

הטו לאוג'ס קשאייה: טיקשנה דהטו אגני ששורף את החומרים שמזינים את הרקמות, אהאר ויאהר שמחריפים ואטה או פיטה, מזון שמגביר ואטה כגון: פירות יבשים, ירקות חיים ושעועית, קיום יחסי מין יתר על המידה, פעילות גופנית מוגזמת, מחלות כרוניות כגון: טוברקולוסיס (שחפת), מדהו מהה (סוכרת), סוואסה (אסטמה), סרטן או טיפואיד (טיפוס המעיים) רגשות כגון: חרדה ופחד, תת תזונה, צום ממושך, חשיפה ממושכת לרוח או לשמש חמה, ערות עד שעה מאוחרת, גיל מבוגר, הלם, תאונה או טראומה פיסית, ייצור ליחה מוגבר, שלשול חריף, אובדן רב של דם עקב טחורים, טראומה פסיכולוגית (אבל), חשיפה לחיידקים, פרזיטים, וירוסים, פעילות פיסית מעבר ליכולת האישית, חולשה גנטית של אוג'ס.


לקשנה של אוג'ס קשאייה: אי סדרים כרוניים של ואטה, סינקופה (איבוד הכרה עקב מחסור זמני בזרימת דם למוח), בלבול, דיבור מבולבל, עייפות קיצונית, חולשת חושים, פחד מוגזם, דאגה, חרדה, חוסר התלהבות, אובדן ביטחון, מתח, פחד מהלא ידוע, חוסר בהירות, כאב בחזה, פלפיטציות (דפיקות לב מואצות), עור יבש, התייבשות, קהות חושים, חיוורון, אובדן ברק, מבנה גוף כחוש ומצומק, יכולת מנטלית מועטה, היפראקטיביות של המיינד, זיכרון מועט, תחלואה חוזרת ונשנית בשפעת, ברונכיטיס (דלקת סימפונות), טוסיליטיס (דלקת שקדים), רגישות לזיהומים, התקפות אלרגיה חוזרות ונשנות, היפוגליקמיה (ירידה ברמות סוכר), קוצר נשימה, פחד, הרס שרירים, אוסטאופורוזיס, סינדרום העייפות הכרונית, הפטיטיס C, תרדמת (קומה).    

  
4. אוג'ס ורודהי (VRUDDHI) – עלייה בכמות האוג'ס הלא מעובד, נגרמת ע"י קאפה דושה. במצב זה אוג'ס לא מעובד במלואו ומגיע לרמות גבוהות מאד. אם פארא אוג'ס עולה מעבר לכמות של 8 טיפות בלב, הוא עשוי להוביל לאי ספיקת לב או להגדלה של הלב. במידה וא-פארא אוג'ס גדל בכמות העולה על חצי אנג'אלי, הוא עשוי לגרום להפרעות של קאפה, כגון: השמנה, סוכרת, כולסטרול גבוה.

הטו לאוג'ס ורידהי : מאנדה דהטו אגני, אהאר ויהאר שמחריף קאפה, דיאטה עשירה בחלבונים, בשר, מוצרי חלב כגון: חלב, גבינה, יוגורט וגלידה, מזון שמן או מטוגן, מזון כבד.
לקשנה של אוג'ס ורידהי: דהטו אגני נמוך, היפרגליקמיה (עלייה ברמת הסוכר בדם), רמה גבוהה של טריגליצרידים, רמה גבוהה של כולסטרול, לחץ דם גבוה, תת תפקוד של בלוטת התריס, מטבוליזם איטי, השמנה, סוכרת (יש הטוענים כי אצל חולי סכרת האוג'ס יוצא באמצעות השתן), ייצור רוק מוגבר, פוליאוריה (השתנה מוגברת), גליקוסוריה (סוכר בשתן), בצקת, גידולים, היצמדות לדברים, חמדנות ורכושנות, כמיהה פסיכולוגית לסוכר, סודה ומין, מצבים נוספים בהם קאפה מוחרפת, מפרקים רפויים, נפוחים וכואבים, תחושה של כבדות בגפיים, קשיי נשימה בזמן מאמץ, התקף לב, גלאוקומה. 

איך נשמור על רמות אוג'ס גבוהות?
אורח חיים סתווי: יוגה, שחייה, מדיטציה, מין מבוקר, תרגילי נשימה (פראניאמה), חיים שמחים, נדיבות (תרומה בעילום שם), שהייה בחברת אנשים חכמים, חשיבה נכונה.
תזונה: מזונות  סתוויים ובעלי איכויות דומות לאלו של אוג'ס: חלב, גהי, דבש, תמרים, שקדים, אורז בסמטי, אבוקדו, פירות טריים, ממסה סוואראסה (מיץ מבשר), ריבת צ'וואנפראש.
צמחים: באופן כללי נשתמש בצמחים שהם ג'יוואניה (JIVANIYA) גאנה ואוג'וורדאהנה (מגבירים אוג'ס) . צמחים ממריצים, מרעננים, מפיחים רוח חיים, מזינים. לדוגמא: אשווגנדה
 (Withania somnifera), שטאווארי (, (Asparagus racemosus אמאלאקי (Emblica officinalis), יאשטימדהו/ליקוריץ (Glycyrrhiza glabra) , באלה (Sida cordifolia)
כל הנ"ל משפרים את הזרימה ואת איכות האוג'ס בגוף.

ונסיים בטיפ ל"משופעים" – תה טולסי
למי מבינינו שהשפעת קופצת אליו לביקור מומלץ לשתות חליטות של תה טולסי (בזיליקום - Ocimum sanctum). הטולסי מנקה קאפה וליחה מהריאות ומדרכי הנשימה העליונות, השפעתו על ראסה דאטו מסייעת לטיפול בחום ובשפעת – באמצעות עידוד הזעה ועל ידי כך הורדת טמפרטורת הגוף.  הצמח מסייע גם למצבי אסטמה, ברונכיטיס, דלקת באף, ואלרגיות נשימתיות אחרות. מעלה את הפראנה, מגביר את כוח החיות ומקצר את זמן ההחלמה.  גם לעיסת עלים מקלה על מצבים של התקררות, או שפעת.
שימוש נוסף (למי שעוד נותר מעט בזיליקום טרי בגינה) – מטבל פסטו על בסיס בזיליקום, אגוזי מלך, גרעיני דלעת, שום, שמן זית, מלח ופלפל. נהדר כתוספת לכל תבשיל (מומלץ במיוחד עם גריסי פנינה) ואף כרוטב לסלט או לירקות מאודים.
שיהיה חורף בריא לכולנו.


 

X

גם לכם זה מרגיש נכון? השאירו פרטיכם כאן 

שלח
x