ציטוט מהטקסטים
הביא: קובי קושניר
אשטאנגה הרידיאם, סוטרה סטהאנה 1:6
ואיו (ואטה), פיטה וקאפה הן שלושת הדושות. הן הורסות את הגוף כאשר מצבן לא תקין ובונות אותו כאשר מצבן תקין.
הדושות נמצאות תמיד בגוף, ויש להן את התכונות המיוחדות להן, הן מבחינה כמותית (פראמאנה), הן מבחינה איכותית (גונה), והן מבחינת הפעולה שלהן (קארמה). כאשר הן במצבן הנורמאלי (אוויקריטה) הן מבצעות את הפעולות השונות של הגוף, ובכך מתחזקות אותו. אבל יש להן נטיה לצאת מאיזון
(ויקריטה), להתגבר (ורידהי) או להתמעט (קשאיה) בכמותן או באיכותן או בפעולתן. כאשר הן יוצאות מאיזון הן פוגעות במקום המצאן הרקמות (דהאטו). בגלל נטיה זו הן נקראות דושה המוציאה מאיזון.
האם הדושה היא חומר, אנרגיה, או תכונה של מרכיבי הגוף? בראיה האיורוודית אין תשובה חד-משמעית לשאלה זאת. עצם ההתייחסות לדושה כאל "המוציאה מאיזון" מסבירה גם את אופן התפיסה של מושג הדושה: תפיסה תפקודית; הן במצב הבריא של הגוף והן במצב מחלה. דושות מאוזנות מייצגות בתפקודן את המצב הבריא ודושות שיצאו מאיזון הן הגורם למחלה. המצב הלא תקין של הדושה יכול להתבטא בכמות (יותר מידי או פחות מידי), באיכויות (יבש/לח מידי, חם/קר מידי,כבד/קל מידי וכו'), בפעולה (ניידת או נמרצת מידי, תקועה או איטית מידי, משתנה מידי וכדומה), ובמיקום. ידיעת הכמות, האיכויות, הפעולות, והמיקום התקינים של הדושות היא הבסיס לניתוח מצב המחלה וקביעת הטיפול הנדרש.
