" הקי קורא לי"
מאת רחל תורג'מן מרצה במגמת הזן-שאצו במכללת רידמן
סיכום הסדנא באדיבות חנית רפאלי
הסדנא התקיימה במסגרת סופ"ש שיאצו 2012- במרכז הימי קיסריה
שדות ים ביום 15/6/2012
פיתוח יכולות הקשב,
היכולת לנוע ממקום למקום ומזמן לזמן
בעקבות צורך שהקי משדר לי
לדייק באיכות ,בכמות ,בזמן ובמקום שלו נדרש המגע
קי=אנרגיה
מה אופיה? אנרגיה מבקשת תנועה וזרימה
כיצד מזהים אותה? כדי להרגיש קי, לאבחן, לראות ולהרגיש אותו, חייבים להשתמש בכל החושים.
ללכת בעקבות הקי
יש בקשה מגוף המטופל, אם אנחנו המטפלים נהיה קשובים ומחוברים אל הלב נהיה מחוברים אל ההארה (ביפן הלב הוא ההארה).
אנו נכין את המטופל לקראת הטיפול האמיתי. מקום חסר- מתמלא וכך הלאה, הגוף בשל ההכנה פתוח ומוכן לקבל מקום עמוק הרבה יותר.
כאשר ניתקל במטופל עם טונוס מאוד גבוה נעשה עבודת פיזור מקדימה.
תרגיל מקדים:
לעצום עיניים, ידיים מעורסלות על ההארה, בכל נשימה אנו אוספים את הכאבים, המחשבות, כל מה שמטריד ובנשיפה נושפת הכל החוצה. בכל שאיפה יש מקום לאויר חדש ונקי.
תהליך העבודה עם הקי
מטפלים יושבים לצידי המטופל כאשר הידיים מעורסלות על ההארה, כתפיים שקטות ואגן רפוי וכבד
לסרוק את הגוף שיהיה שקט ונינוח, ללא מתח בגב, נשימה אל הבטן.
לוודא שדרך הפירנאום יש חיבור אל האדמה, לדמיין שמרכז קודקוד הראש כמו קשור לחוט שקוף, עולה למעלה ומחבר אל השמיים.
לזהות את המטופל בשדה אנרגיה אחד. מטפל ומטופל נמצאים יחד.
אשאל בשקט את השאלה: "בהנתן מצבו הנפשי/גופני/הפיזי/או הרגשי של..... מהו המקום שהכי זקוק למגע שלי"
לפי התשובה שעולה לפני אתחיל טיפול של עבודת קאטה על האיזור חסר שמבקש עבודה ומילוי. כשנרגיש שהתמלא הצורך נוכל לעבור למקום חדש שמבקש, צורך חדש שעולה. הדגש הוא להיות כל הזמן קשוב אל הגוף השלם של המטופל.
(במידה ומרגישים איבוד קשר עם המטופל, יש לחזור לשבת לצד המטופל, לקחת נשימה ולהתחבר מחדש).
החיפוש הוא אחר מקום שנמצא במצוקה, מקום חסר וחלש שזקוק לחיזוק אם בסוף נגיע גם למקום הכואב, המקום שעליו התלונן המטופל זה מצויין אבל זה לא המקום שנגיע אליו בהתחלה.
בתום הטיפול נודה למטופל ונשאל אותו מה מצב הכאב איתו הוא הגיע.
סיכומה של רחל:
"כשאני מתמסרת להקשבה ולתחושות הפנימיות , גוף המטופל יבקש את המגע שלי ולי נותר רק להענות,לו ...."
מטרת הסדנא:
הכנת הגוף לקראת עבודת עומק.
המטופל ,כשמגיע למזרן הטיפולים, בדקות הראשונות בוודאי עוד יחשוב על המקום שממנו בא ואו לאן צריך ללכת במקרה הטוב , במקרה הפחות טוב יהיה עסוק בבעיות , קשיים , כאבים ,וספקות לגבי הנוכחות שלו אצלנו מטפלי השיאצו,
אז כאמור אסטרטגיות טיפוליות לאין שיעור יש באמתחתנו, המון רצון טוב ומוטיבציה להיטיב, רק שהמטופל לא נמצא עדיין במקום שהיינו רוצים לראות אותו למטרת ריפוי. ז"א המטופל שלנו בוודאי לא מספיק רפוי.
תיאוריה:
הגוף שסובל מקושי וכאב יודע לפצות עי אחזקה לא נכונה ובפרט שיוכל להגן על אזור כואב ולהקל עליו, לאורך זמן ייווצר חוסר איזון אנרגטי עוד עמוק יותר מהפגיעה הראשונית ,את הפיצוי הזה אנו מבקשים לנקות לפני שאנו עובדים על הבעיה עצמה. לעיתים ניקוי הפיצוי יפתור את העניין כולו.
זה נפלא לראות איך כמו שכבות שכבות נקודות העבודה הראשונות מתמלאות וחושפות אזורים שפיצו רגע לפני, כמו שלבים שהגוף עובר עד למצב הקיים, העכשווי.
טכניקה:
כדי להרגיש את חווית המטופל המטפל חייב להיות במצב שראשית מכבד את מקום המטפל שלו דהיינו- עבודה עם כל עקרונות המגע בשיאצו - חיבור, נשימה ושקט תודעתי עבודה מההארה ומבט שמכיל את המטפל ואת המטופל, כשותפים לאותו חלל אנרגטי.
כשאני מרוכזת בגוף השלם של המטופל אני שואלת שאלה בתודעה "בהינתן מצבו הרוחני נפשי פיזי של _____ מהו המקום החלש ביותר זה המבקש ממני מגע?....
כשאני מזהה בתודעה שלי מקום יציב אני ניגשת לעבודה ....
החוויה הגופנית שלי הכרה שקטה, המטפל והמטופל במרחב אנרגטי אחד, עבודה נכונה
לסיכום:
הבטן והלב הפתוח שלי מובילים אותי בעקבות הקי שקורא לי, אני פנויה לשמוע את קריאתו, אין מחשבה כשזה ברור ויציב בתודעה לשם אני הולכת ומבצעת קאטה עד שהמקום שקט ונוח והמקום הבא מבקש להיענות
