הילדים המיוחדים שלי
מאת: אפרת ארנון
מורה לרפלקסולוגיה במכללת רידמן, ומטפלת ברפלקסולוגיה ובשיטת בואן
בילדים אוטיסטים התחלתי לטפל כאשר אני כבר עם ניסיון רב בטיפולים עם ילדים היפר אקטיביים. נחשפתי לעולם חדש ומאתגר עבורי כמטפלת, נשאבתי לתוכו, וכיום אני מוכנה לוותר על כל המטופלים האחרים ולטפל רק בילדים המיוחדים האלה.
ההתחלה הייתה מעניינת מאוד. תהיתי כיצד ייוצר הקשר ביני לביניהם. זה קרה בהדרגה. כיום הקשר שלי איתם הוא קשר של חיבוקים ונשיקות ושמחה גדולה מצידם להגיע לטיפולים. אני מחכה להם כל שבוע. אני מוצאת את עצמי מועשרת באנרגיות ומסופקת הן רגשית והן מקצועית באופן שלא הכרתי עד כה בקליניקה. יכולות האמפתיה שלי כמטפלת קיבלו מימד שונה לחלוטין. אני מודה להם על כל טיפול וטיפול.
בטיפולים אני נעזרת הן ברפלקסולוגיה והן בשיטת בואן. טכניקת בואן הינה שיטת טיפול במגע המורכבת ממערכת של תנועות גלגול עדינות ומדויקות שעוברות לרוחב שרירים, גידים, עצבים ורקמות. התנועות מבוצעות בעזרת האגודלים והאצבעות תוך הפעלת לחץ קל ועדין, לא חזק ולא פולשני. הטכניקה הינה הוליסטית, טבעית שמעוררת את מנגנון הריפוי הטבעי של הגוף. היא משפיעה על מערכת העצבים האוטונומית של הגוף ובכך מאזנת וממריצה את זרימת האנרגיה בגוף ומאפשרת לו להגיע לרגיעה כללית. במצב זה מתחיל תהליך הריפוי וההחלמה של הגוף ממחלות שונות, פציעות, כאבים כרוניים ואקוטיים ובעיות שונות (כמו לחץ, מתח, חרדה).
למעשה, בטיפול הפיזי הניתן, אני נוגעת באופן עדין בנקודות מסוימות בגוף לפי שיטת בואן, כאשר אין צורך להסיר את הבגדים, ובנקודות מסוימות בכפות הרגליים לפי הרפלקסולוגיה. כאן יש צורך להסיר את הגרביים מעל כפות הרגליים.
אני משלבת בין שתי שיטות הטיפול כאשר אני עושה הפרדה בנושאי הטיפול. למשל, נושא הרטבות יתחיל עם טיפול בשיטת בואן, ויקבל חיזוק דרך הרפלקסולוגיה. נושא ביטוי והגיה, יתחיל בטיפול דרך הרפלקסולוגיה ואז אשלב את שיטת בואן. כאשר אני רואה את המטופל ושומעת מההורים במה רוצים הם שאטפל, אני מחליטה במה להתחיל. ישנם ילדים, אשר המגע הבטוח והנעים בכפות הרגליים מרגיע אותם ואז אני יכולה לשלב את שיטת בואן. ישנם ילדים אשר מפחדים לעלות על מיטת הטיפולים, ואז אתחיל לטפל בשיטת בואן העדינה, אשר בעת הטיפול ניתן לשבת, לעמוד או כל תנוחה אחרת. כאשר הם נרגעים ומסכימים לעלות על המיטה אני עוברת לרפלקסולוגיה, בה אני צריכה את כפות הרגליים פנויות לטיפול.
הטיפולים עוזרים בנושאים הבאים :
1. הרגעות
2. חריקת שיניים
3. הרטבות (לילה/יום)
4. יציבה/ זקיפות גב/ דריכה על העקבים
5. איכות שינה
6. הגיה
7. חיבור מילים למשפטים
8. יכולת לשתף פעולה לאורך זמן בדרך כלל 45 דקות
9. ועוד נושאים
מלכתחילה, היה לי ברור שאיני מטפלת באוטיזם. אני מטפלת בילדים אוטיסטים. מטרתו של הטיפול היא לשפר את איכות החיים של הילדים ומתוך כך את איכות החיים של המשפחה כולה.
שיתוף הפעולה הבסיסי והתקשורת הראשונית נעשית עם ההורים. את המידע על הנושאים הרצויים לשיפור אני מקבלת מהם. במהלך הטיפולים אני מסבירה כל צעד שאני עושה לילד המטופל ומבקשת ממנו אישור. עד שלא מתקבל אישור בדרך כזו או אחרת הנהון בראש, השמת היד שלי על אזור הטיפול וכד', אני לא ממשיכה בטיפול. כאשר המטופל מושך את ידו או רגלו מתוך ידי, אני מבינה "שמספיק להיום" והטיפול מסתיים. אני גם יודעת, שלשנות סדר של תנועות ומגע קשה להם. לכן אני משתדלת לא לשנות את ההליכים ולהיות קבועה בעבודתי וכך אני נהנית לראות אותם מכינים את גופם כבר לתנועה הבאה ויודעים מיד מה אני רוצה מהם כמטפלת.
כאשר מתרחש משהו במהלך הטיפול אשר אינו קשור לטיפול כמו בכי או קפיצה ממיטת הטיפולים על מנת לגעת במשהו עכשיו וכד', אני מאפשרת למלווה של הילד (בין אם אלה אחד ההורים או אחד המטפלים) להתערב ולהתנהל עם הילד. איני נוהגת כך עם מטופלים אחרים. במקרה הזה, אני בהחלט מבינה, שיש למלווה יתרון רב בכך שהוא מכיר את הילד ומכיר אופציות התנהלות איתו אשר יכולות לעזור באותו רגע. הילדים אשר נמצאים אצלי כבר זמן רב, למדו להישמע לי ולבקשותיי וכבר כמעט שאיני נזקקת לעזרת המלווים.
במהלך הטיפולים, אני מלמדת את ההורים ו/או את אחד המטפלים האחרים של הילד המטופל, מספר תנועות ותרגילים לטיפול בבית. בדרך כלל תהיינה התנועות קשורות להרגעות. העבודה עם הילד בבית לא מפריעה למהלך הטיפולי אצלי. להפך. רק מוסיפה. מדי טיפול, אני מתעדכנת על ידי המלווה של הילד המטופל במצב הנושאים המטופלים ובכלל. שיתוף הפעולה ביני לבין הצוות המטפל הוא ערך מוסף לטיפול ומאפשר לי מידע ויכולת להוסיף או לתת דגש לנושא מסוים. כמו כן, אני משתפת את הורים בכל שינוי אשר אני רואה (בסימנים בכפות הרגליים) או חשה במהלך הטיפולים.
הטיפולים נערכים בדרך כלל פעם בשבוע. חשיבות ההתמדה והעקביות היא ראשונה במעלה. התוצאות, נראות לעין. אני כמטפלת אגב, מתרגשת הרבה יותר מכל הצלחה ושינוי אצל הילדים מאשר במטופלים האחרים שטיפלתי בהם.
