על חגיגות ראש השנה הסיני, בסין

על חגיגות ראש השנה הסיני, בסין / יובל שליו

מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו, ואחרי מה שקורה כאן בראש השנה הסיני יש לומר: מי שראה שמחת בית השואבה אך לא ראה באותה הזדמנות איך מיליארד+ סינים מקבלים את שנת השור הבאה לטובה- לא ראה שמחה מימיו!!

תיאור המאורעות
כשבוע וחצי לפני, סין כמרקחה, התורים הארוכים לאין ערוך, מתארכים אף יותר בקופות הסופרים, גדולים כקטנים. האוטובוסים העירוניים שתמיד עמוסים לעייפה בסינים קטנים צפופים ודביקים, עמוסים אף יותר (כרטיסי אוטובוס זאת לא בעיה כי אין הגבלה על כמות הנוסעים שמעלה הנהג), שאון הרחובות ורעש המכוניות שתמיד הוא מהגבוהים שנשמעו, מלווה פתאום בקולות נפץ של נפצים, זיקוקי דינור וחומרי בערה נפיצים אחרים מכל הבא ליד, וכל זה רק קדימון למה שהולך להתרחש בשעת ה-ש.
בכל קרן רחוב, שוק מאולתר או קניון מפואר, ניצבים המוני דוכנים שמוכרים מגזרות מנייר אדום עם דמויות של שור מחייך, עם סימניות סיניות של אושר שגשוג ומזל בשפע או לחילופין, מגזרות בצורת חלון מסורג עם מנטרה לגרוש הרוחות הרעות. ואם זה לא מספיק, מוסיפים אל לחימה סיני בתנוחה מאיימית, מאין סלקטור או שומר סף, לבל תעזנה הרוחות להכנס מבעד לחלון בעודינו מקבלים את השנה החדשה.
לא רחוק ניצבים דוכנים מאולתרים נוספים לממכר חומרי נפץ בכל גודל וצבע: זיקוקים, נפצים, שרקנים וחזיזים. וכל המרבה בקנייה הרי זה משובח! האמונה היא שיש להצית זיקוקים ונפצים כדי להבהיל ולגרש את אותן רוחות רעות.
הרחובות עמוסים בסינים, שעמוסים בעצמם חבילות על חבילות של יין סיני, עוגות ועוגיות, פירות, פרחים מפלסטיק (קר כאן מדי כדי שפרחים אמיתיים יפרחו כראוי), כדי להביא למארחים בסעודת החג.
הרחובות נצבעים באדום. מגזרות הנייר שנקנו מצאו את מקומם על כל חלון ודלת, במרפסות הבתים ולאורך הרחובות תלויים פנסים אדומים וגדולים, כל רחוב הופך כאן לרחוב החלונות האדומים (ללא התחייבות על טיב ואופי השרות).

שעת ה-ש.
בעל הבית היקר שלנו, אדון DAI, הזמין אותנו אליו הביתה לחגוג עימו את סעודת החג, יחד עם המשפחה הגרעינית: DAI הבן, אשתו וילדה אחת בת שמונה. אנחנו כבר מכירים אותם די טוב מכל המנהלות שסבבו את הדירה: תיקון צינור שהתפוצץ, גבייה של דמי שכ"ד או אינטרנט שנותק וחזר. פעם אנחנו עובדים מול האב ופעם מול בנו.

ביום המיועד יצאנו לרחוב כדי לקנות סלסלת פירות מהודרת – בתוספת לקופסת מתוקים נוסח ביגג'ינג ועוד שני קרמים של ים המלח.... זה אמור לספק את תאבונם של הסינים למתנות.
בערב הגיע DAI הבן לאסוף אותנו אל בית אביו, שם חיכו לנו האב, האם, הבן, אשתו, הילדה הקטנה ובנוסף כלב, צב ושפן אנגורה מטופח. DAI הסביר לי שבגלל מדיניות הילד האחד, הם קונים הרבה חיות מחמד, שיהיה לילדה עם מה לשחק ועם מי להזדהות...

לאחר הברכות המגומגמות שלנו בסינית – happy new year, happy spring festival - התיישבנו אל מול שולחן עמוס בפיצוחים, שוקולדים ,פירות וקנקן תה. הילדה ישר חטפה את שירלי לחדר צדדי, התחילה לשחק איתה בכל מיני משחקי ילדים סיניים ולהראות לה סרטונים במחשב. אחד האהובים עליה אגב היה סרטון פרסומת של ... משה פרסטר!!! (ההוא מעלילות משה) מה לעזעזאל הוא עושה אצלה במחשב? כמובן שהתלהבנו ואמרנו לה שהוא ישראלי וכו'... היא לא הבינה על מה המהומה, אותה עניינו יותר העיניים שלו שכשהיו עצומות היו עליהן עניים פקוחות מצויירות, וזה קרע את הילדה מצחוק.

ובכן, בעודינו מבושמים מאלכוהול ומהשטויות של הילדה, מודיע לנו DAI האב שהגיע העת להבריח את השדים של השנה הישנה, ולקבל את שנת השור בשמחה, ומה יותר טוב מלצאת החוצה יחד עם עוד מליארד סינים וביחד כולם להצית זיקוקי דינור בכל מטר רבוע של העיר?
אצלינו ביום העצמאות כל מועצה או ערייה דואגת למופע זיקוקים ציבורי על חשבון משלם המיסים וכולם נוהרים לפארקים ולמדרחוב לצפות בפלא... כאן כל משפחה! קונה ערכת זיקוקים במאות יואנים וב-24:00 מציתים. מה שמתקבל זה שבסין אתה לא הולך לראות זיקוקים אלא הם באים אליך, רודפים אותך, נכנסים לשיער, לעיניים לריאות, מחרישים את האזניים, ושורפים חצי עיר!!! פשוט לא יאמן!!! השמיים בוערים והארץ רועדת. ותאמינו לי אם יש שדים שצובאים לפתחה של השנה החדשה אז הם ברחו מזמן מאדמת סין (כנראה שהגיעו אלינו, לפי הדיווחים שאני מקבל מארץ הקודש כנראה שלאחרונ
 

 המשך קריאה על לימודי רפואה סינית