בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


חוויה מדהימה בפרויקט דרור

חוויה מדהימה !!! הייתי חייבת לשתף

היי לכולכן, אני כרגע חוזרת מ"משפחת דרור" שלי ועברתי חוויה שמילאה אותי אבל ממש.
אם אתן זוכרות, במפגש האחרון שלנו סיפרתי שנוצרה לנו בעיה של מקום. המתנ"סים יוצאים לחופשת קיץ ונותרנו ללא מקום לטפל בו.
אסתי ואני העלינו את האפשרות לבוא אליהם הביתה ולעבור יחד חוויה משפחתית משותפת. האמת שהתלבטנו, כי לא היינו בטוחות אם הגיע הזמן. הלוא אם לא הייתה בעיה במתנ"ס היינו ממשיכים עם הטיפולים לפחות עוד חודש, אבל... המציאות העמידה אותנו בפני "תחליטו ומהר", אז החלטנו ללכת על זה.

בשבוע שעבר זה לא יצא לפועל, שוב בוטלה לנו פגישה מסיבות שלהם.
השבוע הזה הגעתי אליהם הביתה, לאחר ששאלתי את זוהרה אם יש בבית מזרונים או משטח כלשהו לעבוד עליו. מיד היא ענתה שכן, הגעתי עם רדיו דיסק כרגיל, קרם רפלקסולוגי, והמון נכונות בכיף.
הילדים ממש קפצו עלי (מזמן לא התראינו) ושמחתי לראות אותם הם מתוקים אמיתיים. כשנכנסנו הביתה ראיתי שהם עבדו על חוברת עבודה, כתבו אותיות, גזרו והדביקו. התעניינתי במעשיהם, הסתכלתי על דרך עבודתם שהיתה נקיה ויפה, והחמאתי להם (הגיע להם)
זוהרה הביאה מזרונים, הזזנו את השולחן בסלון לפינה. בזמן שהתארגנתי עם הקרם והרדיו דיסק הילדים השתוללו והרעישו, מה שלא הפריע לי, אבל גרם למבוכה להורים שלהם. סרי גער בהם וזוהרה ביקשה שיירגעו.
הפעלתי את המוסיקה שהיתה רגועה כמובן, ביקשתי שיתחלקו לזוגות ומי שנותר בלי בן/בת זוג אני הדגמתי עליו. אני מזכירה לכם שמדובר בשלישיה של שתי בנות ובן. סרי טיפל בזוהרה אישתו, נתנאל באחותו ליאור, ואני בהודיה.

זה לקח אולי 3 דקות, כל הבית נכנס לרגיעה, וכולם היו עסוקים בלהקשיב להנחיות שלי. דיברתי בקול רגוע, ביקשתי שיקשיבו למוסיקה וירגישו מה היא עושה להם. ללטף את הרגליים, כי המטרה שלנו להרגיע ולעשות נעים. זה גרם להם לחדד את כל החושים, כי הודיה התחילה לדבר גם על הריח של הקרם, שהוא נעים וגם מרגיע "לא רק המוסיקה" וזוהרה הוסיפה שלדעתה זה המגע. לנתנאל לקח קצת יותר זמן, הוא הצחיק ודיגדג את אחותו. כולם שיתפו פעולה בצורה מקסימה. אחרי 10 ד' אמרתי להם להניח ידיים על הרגליים במגע מלא ולאט לאט להרים את הידיים ולהיפרד מהרגליים.

עכשיו התחלפנו. הודיה התעקשה להחזיר לי טיפול, שאני ממש נהניתי ממנו. אתם לא מתארים לכם איזה כיף זה ידיים קטנות. אחרי עוד 10 ד' שוב החלפתי ביניהם אחרי שנפרדנו בעדינות מהרגליים. עכשיו ליאור טיפלה באבא שלה, הודיה באמא ואני בנתנאל. היה חשוב לי לראות את הרגליים שלו, כי כבר הרבה זמן הוא מתלונן על כאבים בכפות הרגליים. זוהרה סיפרה לי שהלכה איתו לרופאה והיא מאמינה שאלו כאבי גדילה. מבט ברגליים גרם לי לשאול אותה אם יש לו בעיות שיניים או חניכיים, והיא אמרה שהוא סובל מכמויות של עששת.(יש לו הרבה שחור בשיניים) הצעתי לה שתוסיף סידן וסויה לתפריט שלו, ובפעמיים הקרובות שהם התחלפו, אני פשוט המשכתי לטפל בו.
מהרגע שהילד הזה התחיל לקבל טיפול הוא פשוט נרגע, ריחף, היה רגוע.

כ - ו - ל - ם נהנו ולא הפסיקו לומר את זה. היה אפילו קטע חמוד שהודיה טיפלה באמא שלה וכשהיא ליטפה את השוקיים שלה היא אמרה "אמא את עוקצת", כולנו צחקנו, זה היה פשוט מתוק.
זה זרם, זה היה כיף, זה הרגיע את כולם. הילדים ביקשו להמשיך גם אחרי שאני אלך וסרי אמר: "אבל אפשר להמשיך גם מחר, גם מחרתיים" אמירה שמאוד אהבתי, כי זה נתן הרגשה של המשך. זוהרה תוך כדי הסתכלה על הילדים וחייכה כשהם עצמו עיניים, היא גם עודדה אותם לזה.

כשסיימנו, הם כולם כל- כך הודו לי, ואמרתי להם "לא, תודה לכם, אתם לא יודעים איזו חוויה הענקתם לי" והתכוונתי לכל מילה.
זוהרה מיד שאלה על שבוע הבא, אם יהיה אותו דבר, או שמצאנו כבר מקום. אמרתי שאני עדין לא יודעת ושאולי נעשה זאת שוב. היא מיד אמרה שמצידה בכיף "לא חשבתי שאני איהנה ככה, זה היה ממש מוצלח".

ברגע שיצאתי, לא יכולתי להתאפק והתקשרתי לאסתי, כולי עדין בחוויה, כולי טעונה, איזה כ- י- ף !!!
אסתי נורא שמחה והתרגשה איתי וביקשה להוריד לנייר ולשתף את כולכם.
אז זו הסיבה שמילאתי לכם את הנייר בהמון מילים (לא תאמינו באיזו מהירות כתבתי הכל, אני עוד אנרג'ייזר)

זהו.

אתי J

הנפשות הפועלות:

אתי פרץ היא מורה ומטפלת ברפלקסולוגיה. משתתפת בפרויקט דרור של מכללת רידמן.
אסתי קצין: היא ממנ