ברפואת האיורוודה (= ידע החיים), המשמשת כרפואה המסורתית בהודו, ניתנת תשומת לב עליונה למצב מערכת העיכול של האדם. תקינות מערכת העיכול הינה מנגנון מרכזי לשמירה על הבריאות ולמניעת מחלות רבות.
תפקיד מרכזי של מערכת העיכול הינו הפיכת המזון שאנו צורכים לרקמות הגוף השונות. עיכול וספיגה נאותים יובילו ליצירת רקמות איכותיות, בעוד שתפקוד לקוי של פעולת העיכול יוביל למגוון בעיות כגון: עייפות, הצטברות רעלים וחומרים שלא עוכלו כשורה בגוף, השמנת יתר, איכות ירודה של רקמות הגוף ועוד.
באיורוודה המושג "עיכול" מתייחס לכל תהליך הקשור לטרנספורמציה, מעיכול חומרי מזון ועד לעיכול רשמים נפשיים, בכל הרמות. בראייה הוליסטית זו, בה הגוף והנפש הם אחד, אדם בעל יכולת עיכול חלשה, יהיה בעל יכולת מנטאלית חלשה.
מערכת העיכול מתחלקת לשלושה סוגי עיכול עיקריים אשר להם תפקודים ומיקומים שונים. העיכול הראשוני והגס ביותר המתחיל בקיבה וקשור לערוץ העיכול המרכזי, עיכול מעודן יותר המתבצע בכבד ובו מתבצע פירוק מזון לאיכויות שונות, והעיכול המעודן ביותר המתבצע ברקמות, אשר תפקידו הוא הפיכת חומרי המזון המעוכלים לרקמות הגוף.
מכאן, שפעילות מערכת העיכול מתקיימת בכל הגוף, כל הזמן, כמטבוליזם גס ו/או מעודן.
באיורוודה, מערכת העיכול נקראת "אגני". משמעות המילה הינה אש וחיות, ונקראת גם "אש העיכול". משמעות זו מעידה על האיכות הרצויה במערכת זו, כשאש מסמלת אנרגיה, יצירת שינוי וחום, אלמנטים הנדרשים לתהליך עיכול נאות של חומרי מזון.
אש העיכול המרכזית הראשונית, אשר בקיבה, הינה זו שמקבלת את חומרי המזון ומתחילה את תהליך העיכול, כשאיכותה תשפיע לרוב על איכות שאר התהליך. אגני חזקה במידה הנכונה, תלוש ותעכל את המזון באופן מקסימאלי. אגני חלשה, כלומר: קור ותקיעות בקיבה, לא תוכל להתמודד עם עיכול גם של כמות קטנה של מזון ו/או מזון קל לעיכול, דבר אשר יוביל להצטברות חומרים שלא עוכלו בגוף ואיכות ירודה של רקמות הגוף. מצב זה, בשונה מאדם לאדם, הינו פתח לאי סדרים ולמחלות רבות. ישנו מצב נוסף של אגני חזקה מדי, מצב פתולוגי גם כן היכול לבוא לידי ביטוי ככיב קיבה וכמזון ש"נשרף", דבר ההופך אותו ללא מזין ואשר לא יכול להביא לידי יצירת רקמות בריאות ואפילו לשחיקת רקמות.
ניתן לדמות את התהליך למדורה הממוקמת במרכז הגוף. האש יכולה להיות חזקה או חלשה ובהתאם למה שנכניס למדורה, אש זו משפיעה ומושפעת. אם נכניס למדורה בעלת אש חלשה גזע גדול, היא תכבה או שייקח לה המון זמן לעכל אותו, אם נכניס ענפים קטנים לאש חזקה, הם יישרפו מאד מהר והאדם עלול להישאר רעב ולא מסופק, ואם נכניס כמות של עצים בהתאמה לעוצמת האש, האש גם תעכל את החומר בצורה טובה וגם תמשיך לבעור.
על אדם המעוניין לשמור על בריאותו, לפתח תשומת לב ל"מדורה" זו, כשעליו "לשמור על הגחלת" . חיבור זה נעשה באמצעות הקשבה ורגישות לתחושותיו, ללא התעלמות מהן.
תחושות המעידות על מצב העיכול הן: תיאבון, תחושות נלוות לאכילה, תחושות לאחר האכילה, הרגלי היציאות וכדומה. תיאבון טוב מעיד על אש חזקה ועל יכולת עיכול טובה. תיאבון ירוד מעיד על חולשה ועל חוסר יכולת של הגוף לעיכול נאות ועל האדם להימנע מאכילה במצב זה. כלומר, יש לאכול רק בזמן רעב, כמות המתאימה לעוצמת הרעב.
תיאבון הינו סימן לבריאות! זהו סימן לתשוקה, לחיוניות ולכוח עיכול טוב. אל לנו לדכא תיאבון כמו שנהוג בחברה מערבית לעיתים, ולעקוף תשוקה בריאה זו, אלא, להבין את מהותה, להתחבר אליה ופשוט לאכול בהתאם אליה. זה לא תמיד פשוט, אך ההתמדה והחוויה משתלמות. אנו אמורים לאכול מספיק וליהנות מהאוכל. בתשומת לב של אדם לעצמו ולרחשי גופו, ניתן להגיע למצב מאוזן של בריאות כשהאדם מכיר את עצמו ואת נטיות גופו בצורה טובה.
אי אכילה בין הארוחות (לפחות 3 שעות), זהו עיקרון נוסף, המאפשר תהליך עיכול טוב ולאש להתחדש לאחר העיכול לקראת הארוחה הבאה. אכילה במהלך עיכול הארוחה הקודמת, תיצור עומס, תקיעות, תסיסת המזון במערכת והפיכתו לפסולת.
"You are what you eat" = אתה הינך מה שאתה אוכל, זהו משפט ידוע באיורוודה. המזון שאנו צורכים הופך לרקמות שלנו בגוף הגשמי ולאיכות התודעה בגוף המעודן יותר.
לאחר תשומת הלב ליכולת העיכול, כמובן שישנה חשיבות גם למזון אותו אנו אוכלים. אך גם אם נאכל מזון הנחשב טוב לנו ובריא, והאגני שלנו, כוח העיכול, יהיה חלש, גם המזון הטוב ביותר לא יישאר כזה, לא יעבור עיכול נאות ולא יצור גוף חזק ובריא.
מסיבה זו, באיורוודה ישנה חשיבות למצב הפנימי של מערכת העיכול. מתבצעת התבוננות פנימית ולא רק חיצונית על אילו פריטי מזון צורך האדם והאם הם בריאים או לא.
מאובחן באיורוודה נשאל רבות על תחושות הבטן, התיאבון וכדומה, על מנת לקבל את התמונה השלמה של איכות העיכול, החיוניות הכללית והחוסן שלו.
מכיוון שאש היא אמנם אלמנט עצמתי אך עם זאת עדינה וניתנת להשפעה בקלות, מומלץ תמיד להקל ולשמור עליה. מומלץ לאכול אוכל חם ומבושל. איכויות אלו הן קלות לעיכול. חום מכיוון שעיכול מתחיל כשהמזון בטמפ' הגוף, והגוף לא צריך להוציא המון אנרגיה בלחמם את המזון בעצמו (דבר המקצר את התהליך. המטרה היא לא לקצר זמן עיכול אלא לאפשר ריקון לפני הארוחה הבאה). אוכל מבושל הינו קל לעיכול מפני שהעיכול החל כבר בתהליך הבישול. אוכל טרי או קר מהמקרר מזיק לכוח העיכול הרגיש הדורש חום, ויכול לסייע לשלוט במצבים בהם האש חזקה מדי, כשגם אז רצוי לצרוך מזון שאיכותו מקררת ושלא יהיה קר בטמפ'. למשל: חלב, קוקוס, מלפפון.
מניסיוני, יש נטייה לאנשים לתפוס מזון מבושל ככבד ומזון מהיר הכנה בעיקר, למשל לחם עם גבינה, כמזון קל לבטן. תורת איכויות החומרים מורכבת הרבה יותר, וחוויה זו לרוב מוטעית.
בישול לאו דווקא יגזול מאיתנו יותר זמן מהכנת מזון אחר. כל מאמץ שלנו בהכנת המזון, מוריד ממאמץ גופנו לעכל אותו. בישול דורש יותר מחשבה ומאמץ מהכנת קערת דגני בוקר עם חלב קר, אך הבדלי השפעתם על מערכת העיכול ולטווח הארוך על הבריאות הינה קריטית.
אלמנט נוסף היכול לסייע בשמירה על תנועת עיכול טובה ואש חזקה הוא תבלינים. תבלינים לרוב הם מחממים, ממריצים, זמינים וטעימים, ותרומתם רבה. התבלינים עוזרים בעיכול בגלל יכולת ההמרצה שלהם, מאזנים את המזון באופן כללי ונותנים טעם. על פי עיקרון איורוודי שאומר שדומה מגביר דומה ושונה מחסיר שונה, ניתן להסיק שתבלינים, שלרוב איכותם חדה, יפחיתו את איכותו הקהה של המזון.
יש לצרוך תבלינים במידה ובתשומת לב מהסיבה שאין דבר, איכות וכמות הטובים לכולם. על האדם להרגיש איך משפיע עליו מזון מסוים. אדם בעל תיאבון טוב, ללא תחושות כמו נפיחות לאחר האוכל ובעל התרוקנות סדירה, זקוק פחות לתבלינים, בעיקר לחריפים אשר ממריצים הכי הרבה. לאדם כזה רצוי להוסיף עלים ירוקים למזון, שקדים וגהי (חמאה מזוקקת, הכנה איורוודית מיוחדת), אשר איכותם כבדה וקרה יחסית ומאזנים אש חזקה מסוג זה.
ההתייחסות באיורוודה לאדם הינה ספציפית. ישנה חלוקה לשלושה טיפוסי גוף ונפש עיקריים, אך אין שני אנשים זהים. בהקשר לכוח העיכול, לכולנו אותה מערכת עיכול אך אופי המערכת משתנה. בהתאם לכך, ישנם עקרונות הטובים לכולם כמו לצרוך אוכל מבושל וחם, וישנן הנחיות פרטניות לכל אדם על סמך הטיפוס שהוא, למשל, זמני ארוחות, צריכת פריטי מזון ספציפיים וכדומה. באיורוודה קודם כל מטפלים באדם עצמו ולאחר מכן נלקחת בחשבון מחלתו אם ישנה.
טיפים נוספים לפתיחת התיאבון ולשמירה על כוח העיכול:
- תה ג'ינג'ר: בעל איכות מחממת ותורם לתהליך העיכול. לפני אכילה ובמהלך היום.
- לעיסה של חתיכת ג'ינג'ר קטנה + קמצוץ מלח סלעים לפני האכילה.
- שימוש בתבלינים מחממים כמו: ג'ינג'ר, כורכום, גרגירי חרדל, קינמון ועוד.
- יש לשאוף לפשטות מרכיבים בארוחה. מעט פריטים מקלים על העיכול ועומס מרכיבים וסוגי מזון מכבידים.
- הימנעות משתייה מרובה לפני הארוחה ובזמן הארוחה. ללגום מעט תה צמחים.
- צומות: לכמה שעות עד לתחושת רעב לחסרי התיאבון. באופן שגרתי, צום מלא על שתייה חמה בלבד או על סוג מזון אחד כמו אורז + עדשים לאורך היום, פעם בשבוע או שבועיים.
- מניעה כללית ממזון ושתייה קרים.
- מניעה משינה של שעתיים לפחות לאחר האכילה.
- פעילות פיסית ומנטאלית, בייחוד לעצלים מטבעם. אחרים יכולים לנוח מדי פעם.
- יש לאכול מתוך שמחה ומודעות. מניעה מאכילה במצבי קיצון כגון: כעס, צער וכדומה.
- הנאה מהאוכל: ממראהו, ריחו ולבסוף טעמו...
חשוב לדעת!
האיורוודה דוגלת בהדרגתיות, ביישום איטי ובפתרון אי סדרים משורשם. יש להתחיל חווית התבוננות הכוללת רגישות לתחושות הפנימיות של הגוף ולהשפעת חומרי מזון על המערכת של כל אחד, לטובה ולרעה. ולאט לתת לגוף לחזור לאינטליגנציה הטבעית שלו, אשר יודעת מה נכון לו.
