מאת יוכי קשת/ ראשת המגמה לרפלקסולוגיה
כיצד מבריאים מדינה טראומתית ופוסט טראומתית גם יחד ?
מזה תקופה ארוכה מאוד, שנים, נדמה לרבים מאיתנו שאנחנו כמו ניצבות וניצבים בהצגה שאין לה סוף מוכתבת בתסריט בלהות שכמו נלקח מספר איוב; עוד לא יצאה הקורונה, ובאו עלינו זו אחר זו מערכות של אימה, פחד ואלימות מבית ומחוץ.
חשיפה ממושכת לאירוע או לסדרה של אירועים מעוררי חרדה ואימה הכרוכים בסיכון ממשי לבריאות או לחיים עצמם, הם הבסיס ממנו מתפתחות תופעות של דחק, חרדה וטראומה. תנאי ראשון לתחילתם של שיקום והחלמה הוא התרחקות, היפרדות ממקום האירוע או מהמקור לו.
אך מה קורה כאשר מקום הפגיעה הוא הבית, השכונה, הסביבה, המדינה? שאלה שנייה שנרצה לשאול היא, מה קורה כאשר לגוף ולנפש אין זמן הפוגה להירגע ולהשתקם? ללא אפשרות להתרחק ממקום הפגיעה ומקורה, וללא זמן לטיפול והחלמה תחושות הדחק, המתח, הפחד וחוסר האונים הופכים להיות פוסט טראומה, באנגלית, Post-Traumatic Stress Disorder או בקיצור, PTSD.
בהיבט הזה נוכל לומר שישראל היא גם מדינה טראומתית, כזו הממשיכה לצבור עוד ועוד אירועים מעוררי חשש, פחד ואימה, ובו בזמן היא גם פוסט טראומתית, מפני שרבים מאזרחיה חיים בתחושות של מתח, חרדה, חוסר אונים, חשופות וחשופים לזיכרונות פולשניים מהעבר הרחוק והקרוב. דריכות וקושי להירגע פוגעים בצורה חמורה בניהול החיים ובבריאות הגופנית.
גוף או נפש?
בעולם הרפואה, טיפול נפשי מושתת על ההנחה שהגוף והנפש הן שתי ישויות נפרדות, תוך סימון הגוף כמשני לנפש. פרויד טען שיש להכפיף את הגופני לחוקי הנפש וכונן את מחסום המגע בטיפול רגשי. הנחת היסוד ברפואה ההוליסטית היא שהנפש מעולם לא הפרידה עצמה מהגוף ולהיפך הגוף מעולם לא הפריד את עצמו מהנפש. מערכות הכאב הפיסי והסבל הרגשי חולקות מסלולים ואיברים משותפים הן מרושתות במערכות העצבים בגוף.
במצבי לחץ ודחק רגשיים או מנטאליים כמו גם במצבים בהם יש איום פיזי על שלמות הגוף מספר מוליכים עצביים ובהם אדרנלין, משנים את כל מערך חילוף החומרים במטרה ליעל את תגובת הגוף בהתאם לסיטואציה, למשל את רמות הסוכר בגוף; מסיבה זו רבים מהאנשים המגיעים לבית חולים בעקבות אירוע טראומתי, בדיקות הדם שלהם מראות, בין היתר, רמות סוכר גבוהות מאוד. מערכת זו מיועדת להיות פעילה שעות ספורות בלבד ואז להירגע. אם זה לא קורה המחיר הגופני עלול להיות גבוה פעולות חיוניות חשובות אחרות של הגוף כמו קצב לב, נשימה תקינה, מערכת הורמונלית מאוזנת, ומערכת חיסונית יעילה ושינה עמוקה מואטות מאוד או מושהות.
מה שעוזר לנו להירגע הוא עצב הוואגוס או בעברית העצב התועה, המספק הולכה חשמלית של מערכת העצבים המרגיעה ומשקמת לכמעט כל האיברים הפנימיים שלנו: גרון, בית החזה, מערכת העיכול ומערכת המין הנשית. כאשר רמות האדרנלין בגוף גבוהות לאורך זמן ממושך, עצב הוואגוס חייב להגביר את הפעילות שלו כדי להחזיר את מערכות הגוף לאיזון פיזי רגשי והורמונאלי. זה צריך לקרות לאט ובהדרגה ובתנאים של שקט ורוגע.
כיצד משיגים זאת?
תרגילים לחיזוק עצב הוואגוס
1. בכל פעם שלוקחים אוויר, שואפים, הלב פועם מהר יותר כדי להאיץ את זרימת החמצן סביב הגוף. בעת הוצאת אוויר, נשיפה, עצב הוואגוס מוריד את קצב הלב, מרגיע אותו ומסייע בתחושה רגשית טובה;
התרגיל:
ישיבה נינוחה על כיסא או על שטיח, שתי כפות הרגליים מונחות על הריצפה, לישר את הגב, להניח את כפות הידיים על הברכיים או על משענת הכיסא ולקחת אוויר בעדינות ובשקט דרך האף, לתת לאוויר למלא את הריאות, להמתין כשנייה ואז להוציא אוויר דרך האף לאט, בשקט ובהדרגה. חיזרו על פעולה זו חמש פעמים ברצף.
התדירות המומלצת בכל שעה; נשימה רכה מסייעת לתודעה לגעת בשקט ברגשות כמו פחד, כאב ועצבות ולהכיל אותם. לעומתה, נשימה המתבצעת בעיקר דרך הפה מכניסה לריאות בבת אחת וללא הכנה מוקדמת, אנרגיה לא נקייה, קשה ועצבנית. מסיבה זו אנשים שנוטים לעצבנות, חוסר שקט ולפחדים נוטים לנשום יותר דרך הפה.
2. כל תנוחות הכפיפות קדימה ולמטה מפעילות ומאזנות את עצב הוואגוס. נסו, כמה פעמים ביום, בכל פעם למשך כדקה לבצע תנוחה אחת או שתיים כאלו.
3. לעצום את העיניים, ולהניח את הידיים בעדינות על ארובות העיניים למשך כדקה - האזור שמאחורי העיניים הוא אזור שבמיוחד נגיש לגירוי עצב הוואגוס.
4. במצבי מתח הפה מתייבש, זה קורה, בין היתר, בשל עליית רמת הסוכר בדם אותה כבר אפיינו כחלק ממנגנון התגובה של הגוף לטראומה וגם בשל הנטייה לנשום, במצבי פחד ומתח יותר דרך הפה. לכן חשוב להקפיד על שתייה ועל לחלוח הפה; גם הידוק הלשון לחיך העליונה והתחתונה מסייע בוויסות עצב הוואגוס.
5. העמקה של קשרים חבריים ואישיים ושמירה עליהם –עצב הוואגוס קשור גם למימיקה שלנו, להבעות הפנים ומכאן גם לתקשורת חברתית טובה.
6. מגע – חשוב לעודד מגע מיטיב ומנחם בין חברים וקרובים. על פי הרפואה ההוליסטית עיסוי רך ומלטף מוריד רמות אדרנלין בדם ובמקביל מעלה את רמת האוקסיטוצין בגוף. הורמון האוקסיטוצין, מקדם תחושות של רוגע וחיברות, אמפתיה וחמלה שכל כך חיוניים בעתות מצוקה.
7. ספרו לחברים ולקרובים מה אתן ואתם מרגישים ואל תחששו לבקש עזרה
בתקווה וברכה לימים טובים
יוכי קשת
יוכי קשת, Dip. CM, Reflexologist ראשת המגמה לרפלקסולוגיה. חוקרת, מרצה ומטפלת ברפלקסולוגיה, רפואה סינית ותזונה. בעלת ניסיון קליני ומנהלת למעלה משלושה עשורים קליניקה הוליסטית אינטגרטיבית מצליחה. משתתפת פעילה במחקרים רבים בנושא יתרונות השילוב בין רפואה הוליסטית לרפואה מערבית. מחברת סיפרי לימוד הנלמדים במכללות רבות: הספר "רשתות כאב וריפוי" וספר הלימוד "מבטן ולידה".
לצפייה במגמת רפלקסולוגיה לחצו כאן
