מהו פרוייקט "דרור"
או: פריצת שרשרת המצוקה הבין-דורית
"גוזל דרורים התגלגל ללול תרנגולות וגדל עם האפרוחים. חי הגוזל עם האפרוחים וסיגל לעצמו את אורחות חייהם. האפרוחים גדלו להיות תרנגולות והגוזל - לדרור. יום אחד, פרץ שועל ללול והחל טורף את התרנגולות. ברחו התרנגולות ורצו לכל עבר והדרור רץ עמן. יצאה בת קול מהשמיים וקראה אליו: "פרוס כנפיים, הנף אותן ועוף, אתה דרור, עוף, הצל את עצמך!". הדרור החל מנענע בכנפיו, תחילה בחשש ואחר כך בביטחון רב יותר, התרומם, עף והציל את נפשו."
יש אנשים החיים את חייהם בלול המצוקה בתחושה שהם תרנגולות חסרות אונים, המצוקה שזורה בשגרת יומם. בעיות המצוקה הן תרבות חייהם וקשה להם לצאת ממצוקותיהם. אנשים אלה זקוקים לבת קול שתחדיר בהם את הידיעה שהם דרורים ואת האמונה והביטחון שהם מסוגלים לעוף ולהיחלץ מהמצוקה. על בת הקול ללמד את האנשים את המיומנויות כיצד לעוף ולהגיע לעצמאות ולרווחה.התהליך אשר אנשים עושים ועוברים ממצוקה לרווחה נקרא "תהליך דרור".תוכנית זו באה לענות על אחת הבעיות הקשות בעולם בכלל ובארץ בפרט. דור אחר דור ממשיך את שרשרת המצוקה והעוני של הדור הקודם. הסיבות לכך נעוצות במשפחות ובסביבתן וקיימות תיאוריות סוציולוגיות ופסיכולוגיות המסבירות זאת.מטרתה של התוכנית למנוע היוצרות דור שלישי ו/או רביעי של מצוקה. הכוונה לשנות אסטרטגיה מטיפול בסימפטומים - "כיבוי שרפות" - לטיפול מעמיק לשם מניעה.אוכלוסיית היעד של התוכנית היא משפחות צעירות אשר הילד הבכור שלהן הוא עד גיל 3 שנים. משפחות שלהן בעיות בכל תחומי החיים ובני הזוג גם הם צאצאים למשפחות רב-בעייתיות (תרבות העוני) אשר מוכרות במחלקות הרווחה מזה שנים.
הרציונלים המנחים את המטרה המרכזית:
1. עזרה למשפחות צעירות בשנותיהם הראשונות, עשויה לסייע להן בפיתוח כישורי התמודדות ובגיוס כוחותיהם לצמיחה והעצמה ועל-ידי כך למנוע משברים רבים וקשיים והגעה למבוי סתום.
2. אנו מניחים כי שינוי בדפוסי ההתנהגות של ההורים יגרור אחריו גם שינוי בהתייחסותם ובהתנהגותם בנושאים הקשורים לחינוך ילדים וגידולם (גם בצורה עקיפה, אך גם בהתערבות ישירה מצדנו). שנות החיים הראשונות של הילד הינן המשמעותיות ביותר להתפתחותו, ועל כן התערבות מניעתית והכוונת ההורים יכולה לסייע לילד להתפתח בצורה טובה. מצוקה ארוכת שנים מחייבת טיפול ו/או מעקב יזום לאורך שנים.
3. התערבות הדרגתית לאורך שנים. בהשוואה שנעשתה בין תוכניות התערבות שונות בילדים רכים והוריהם נמצא כי חשוב מאוד שההתערבות המוקדמת לא תיפסק ותימשך בהדרגתיות. השלב הראשון בתוכנית זו הוא מאוד אינטנסיבי והוא עד חצי שנה.
יש להמשיך לעקוב באופן שיטתי אחר התפתחותם של הילדים וצרכי הוריהם ועל פי זאת להתערב. משפחות במצוקה מועדות להיכנס למשברים קשים ביתר קלות, עלינו להיות עם "אצבע על הדופק" ולוודא את התפתחותם התקינה של הילדים.
יעדי התוכנית
א. לעזור למשפחות לפתור בעיות בתחומי חייהן השונים. עשרים תחומים המחולקים קטגוריות הבאות:
1. התפתחות הילדים: רגשית, פיזית, קוגניטיבית וחברתית.
2. מערכות יחסים במשפחה: בין בני הזוג, הורות, יחסים עם משפחות המוצא ותכנון המשפחה.
3. קיום כלכלי: תעסוקה, תכנון תקציב ומיצוי זכויות.
4. דיור: הסטטוס על הדירה, ציוד ביתי, ארגון וסידור הבית.
5. פעילות חברתית: השכלה, תרבות פנאי, צבא ועבריינות.
6. בריאות של בני הזוג מבחינה פיזית ונפשית, תזונה.
ב. לסייע לבני הזוג לרכוש מיומנויות לפתור בעיות דומות בעתיד בכוחות עצמם. (מתלות לעצמאות).
דרכי התערבות
העובדים הסוציאליים במחלקות הרווחה ברשויות, הם האנשים המרכזיים בהתערבות, אך רצוי וחשוב להפעיל את כל הגורמים בקהילה הקשורים למשפחות (לשכות תעסוקה, מרכזים לגיל הרך, תחנות לאם ולילד ועוד).
דרכי ההתערבות עם המשפחות יעשו באופן הבא:
א. עבודה משפחתית - טיפול בכל משפחה בנפרד.
ב. עבודה קבוצתית - הפעלת קבוצות ומועדונים - ראה נספח
ג. עבודה קהילתית. - ראה נספח
רצוי לשלב בין כל המתודות, אולם יתכנו מצבים שבהם משפחות ייהנו רק מדרך התערבות אחת בהתאם לסוג ורמת הבעיות שלהן וכן בהתאם למשאבים הקיימים בכל מחלקה ומחלקה.
יש מספר עקרונות שמופעלים בכל המתודות,
