על עיניים ועל עין הרע מאת פרופ' אבשלום מזרחי

על עיניים ועל עין הרע מאת פרופ' אבשלום מזרחי

"קשה כ?ש??או?ל ק?נ?א?ה ר?ש??פ?יה? ר?ש??פ??י א?שׁ ש??ל?ה?ב?ת?י?ה"
(שיר השירים ח, ו)
"אלף מיתות ולא קנאה אחת"
(מדרש רבה, דברים ט)
"רבי יהושע אומר עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות
מוציאין את האדם מן העולם"
(משנה, אבות ב, יא)
"צ"ט מתים בעין רעה ואחד בידי שמים"
(בבא מציעא קז ע"ב)

האמונה בעין הרע, הידועה גם בשמות האחרים: ע?ין השטן, העין הכועסת, העין הקנאית, Oculus Fascinus Evil Eye; Bad Eye בלטינית, Mal Occhio, או Jettatura באיטלקית, Mal Ojo בספרדית, Baskania או Matiasma ביוונית היא אמונה הנפוצה בקרב בני אדם כבר מתקופות קדומות.
עין הרע באה לציין את כושרו ואת יכולתו של אדם להזיק לזולת: לבני משפחתו, להליכות חייו, לרכושו, או לסביבתו הגיאוגרפית והכול עקב קנאה, שנאה ומידות רעות אחרות.
הידעתם שכ-70% מבני האדם עלי אדמות מאמינים בה?יזק עין הרע? מסתבר שהאמונה בה?יזק עין הרע היא מרכיב נפוץ ביותר בפולקלור האנושי. זו אמונה חובקת עמים ובני דתות שונים, מינים, גזעים, ע?דות, מעמדות, גילים, לאומים ושבטים, שאין ביניהם כל קשר תרבותי, לשוני, מנטלי, רוחני, גיאוגרפי או כל קשר אחר. זוהי אמונה אוניברסלית חובקת עולם, עוד מקדמת דנא.
כאמור, תפוצת אמונה זו רחבה מאוד: סין, בבל (מסופוטמיה), פרס, מצרים, פיניקיה, יוון, רומי, מדינות הא?סלם (הבולטות שבהן מדינות צפון אפריקה), אירופה (בולטות מדינות צפון אירופה: אנגליה, סקוטלנד, אירלנד (ערשׂ התרבות הק?לטית), דרום אסיה (טורקיה הבולטת שבהן) מרכז אסיה (שם חיים דוברי טורקית). מאירופה נדדה האמונה ליבשת אמריקה על ידי האדם הלבן. מדינות אלה ידועות בהיותן "נגועות" באמונה בקיומה של עין הרע.

למבטי עיניים ולעיניים משמעויות שונות לקט נבחר מתרבויות קדומות ועד לימינו
נקדים את הדיון בנושא עין הרע בדברים על מבטי עיניים בכלל.
מסתבר, שברצף הדורות בני אדם ראו במבטי וסוגי עיניים שונים כגורמים לפחד, לחרדה, לאיוּם או לחלופין לברכה, להערצה, לאהבה, לחיים יפים ולקדושה.
כמה דוגמות מעניינות:
עיני בעלי חיים טורפים
מבט חודר של עיני בעלי חיים טורפים גורם לפח?ד אצל בני האדם ואצל בעלי חיים אחרים החוששים שיהיו לטרף על ידי אותם בעלי חיים טורפים.
עיטור עיניים על גבי פרפרים
כנפי פרפרים ממשפחת הסטיריתיים מעו?טרו?ת בכתמים גדולים ועגולים דמויי עיניים. משערים שמטרתם של עיטורי עיניים אלה הייתה להפחיד ולהרחיק בעלי חיים שעלולים לטרוף את אותם פרפרים. אכן, נפלאות דרכי הטבע.
עיני עופות דורסים עיניים חדו?ת ראייה
עוד מקדמת דנא ידוע כי הראייה של העופות הדורסים (כמו הנשר, הב??ז, הנ?ץ והינשוף) יוצאת דופן בחדו?תה. העופות הדורסים נחשבים לעופות חכמים, היודעים להתחמק מכל פגע. הינשו?פים, למשל, נחשבים לבעלי כוחות מאגיים, מאחר שנדמה שהם עולים בראיית הלילה המצוינת שלהם על שאר היצורים הניחנים בה. עיני הינשו?פים ניבּטות מציורי קירות במערות מתקופת האבן הקדומה (משנת 30000 ועד לשנת 3000 לפני הספירה) ומתחריטים על קירות המערות מתקופת האבן המאוחרת. עיניים אלה נחשבות לסמל חשוב של התחדשוּת ותחייה בתרבויות עתיקות לא מעטות.

עיני הפ??ריון
נושא הפוריות העסיק תמיד את האדם. הוכחות שנאספו מהתרבויות מתקופת האבן הקדומה מצביעות על כך שהפולחנים נוצרו כדי לחגוג ולהעצים את החיים ולא כתגובה לפחד מפני מ?ר?ע?ין ב??יש??ין. המספר הרב של סמלים גרפיים המייצגים את השמש, את איברי המין של הגבר והאישה, את האל מלא-הע?צמה ומעל לכול את א?לת הפוריות, מצביע על אמונה בקדושת הכוחות המעצבים את החיים.
לאחר תום מסורת הציד הגדולה של תקופת האבן הקדומה, עלתה הסברה שתרבויות רבות באפריקה, באגן הים התיכון, במזרח הקרוב ובצפון-מערב אירופה מיקדו את אמונותיהן בקדושה הנשית הערכה וסגידה לא?לו?ת.
אנשים שחיו בתרבויות אלה (שהתקיימו בתקופה שבין 7000 ל-3000 לפני הספירה), חיו בקהילות חקלאיות, חגגו את מעגל עונות השנה והעריצו את ע?צמת הפריון הנשי. הם לא פירקו את "הא?לה הא?ם" שלהם לחלקים טובים ורעים, אלא ראו בה ישות אחת שלמה. הא?לה ייצגה את רצף החיים: לידה, מוות ולידה מחדש. הא?לה היא היוצרת וההורסת. הבתולה מחד גיסא והאישה הזקנה מאידך גיסא, הן שהולידו שוב ושוב את הבריאה. האמונה הייתה שכּוֹח? החיים בנוי ממרכיבים נשיים וגבריים ניגודים משלימים ששניהם נחוצים כדי לשלוט בעולם ולהשפיע על הבריאה.
אף על פי ש"תרבות א?לו?ת" היא מושג שנוי במחלוקת בקרב אנתרופולוגים וארכיאולוגים, פסלים של דמויות נשיות מספקים הוכחות ברורות לדרך שבּהּ תפסו אנשי תקופת האבן הקדומה והמאוחרת את עצמם ואת יחסיהם עם העולם. הם צמצמו את הדמויות והותירו בהן רק את שנראו להם כמאפיינים חשובים בלבד, למשל: דמויות בעלות גוף נשי: ירכיים עגלגלות ומלאות, שדיים גדולים ועיניים בולטות. עיניים נשיות מסמלות פ??ריון.
עיני הא?לים
במהלך תקופת האבן הקדומה, סברו שהכוח שוכן בגופהּ הפורה של האישה. אולם לאחר ייסוּדן של ערים-מדינות בע?מקי הפרת, החידקל והנילוס, החלו האנשים להאמין שהע?צמה האלוהית שוכנת בעיניהם רבות-הע?צמה של הא?לים ומלכי הא?לים. קבוצות גדולות מאוד של בני אדם החלו להעביר את הכוח מהגוף אל העיניים. בתקופת הברונזה הקדומה ואלפי שנים לאחר מכן (2800-4400 לפני הספירה) החלו נוודים רועי צאן שרכבו על סוסיהם מהערבות הדרומיות של רוסיה לפלוש לאזורים רבים באסיה ובאירופה שבהם ר?ווח פולחן הא?לו?ת. בחלק מהאזורים התבוללו הילידים בק?ר?ב הפולשים ואילו באזורים אחרים הם הושמדו על ידי הלוחמים הנוודים הללו שדתם התמקדה בא?לים ממין זכר. העובדה שברוב חלקי אירופה ובחלק מאסיה מדברים בשפות ממשפחת השפות ההינדו-אירופיות, היא תוצאה של התמזגות העמים הנודדים עם תרבויות הילידים המקומיות.
השקפת העולם המטריארכלית החלה להיעלם בהדרגה ככל שעלה כוחם של הנוודים-הלוחמים. העיניים המגולפות בראשיהם של קבוצת פסלוני א?לו?ת מספרות על השינויים העמוקים שהביאו ע?מם הנוודים הפטריארכליים ועל השקפת העולם השונה שלהם. אף על פי שחרוזי האבן וחרוזי הצדף המעוטרים בעיגולים שבמרכזם נקודה (כנראה א?זכּוּר לעיניים) מתוארכים לפחות לשלהי האלף השישי לפני הספירה, חרוזי אבן שעליהם ציורי עיניים ברורים החלו להופיע בערך באותו זמן שבּוֹ הופיעו עיני הא?לו?ת. בעיר תל-ברק שבמסופוטמיה העתיקה (סוריה של היום) נמצא מקדש, המתוארך ל-3200 שנה לפני ספירה, הידוע בשם "מקדש העין". במתחמו של מקדש זה חשפו הארכיאולוגים מאות פסלוני בהט או ח?מר קטנים בדמויות של נשים "עיני א?לו?ת" שכּל אחד מהם עשוי מבית חזה וצוואר המתחבר לראש שטוח ונ?טו?ל פנים שמעליו.
העיניים הכחולות עיני הזכרים
בתום האלף השלישי לפני הספירה, בבבל ובמצרים, החלה העין לס?מל יותר ויותר את הדמויות הזכריות השולטות: א?ל, מלך-א?ל או מלך לוחם. לח?לוּפין, סימלו העיניים דמויות המקורבות למקור הסמכות כפי שניתן לראות בפסלו של אב הבית אבי-איל שנמצא במקדש אשתר במארי שבסוריה, ומתוארך ל-2400 שנה לפני הספירה. בעיניו הבוהות הכחולות, העשויות אבן לאפיס לאזולי, נראה שאבי-איל ירש את הכוח המ?גן של הא?ל מפני ר?שעוּת. אין במבטו שמץ של פחד או של רוע.
עיני הלאפיס לאזולי מזכירות את הסברה הנפוצה לפיה ענידת חרוזים כחולים באזור המזרח התיכון החלה לשם הגנה וירטואלית כנגד הצלבנים תכולי העיניים וזהובי הש??ער. אולם, העיניים הכחולות הופיעו באזור המזרח התיכון כבר הרבה לפני הופעת הצלבנים בימי הביניים. הוכחה לכך הם הפסלים המסופוטמיים ואינספור קמיעות העין של הא?ל ר?ע (Ra) או העין של הא?ל בשוש??לות המצריות. ה?מ?שיכה הקדומה לצבע הכחול נעוצה אולי בכך שזהו צבעם של השמים והמים, שנודעת להם חשיבות ראשונה במעלה בחיי האדם, בייחוד בין אלה החיים באזורים הצחיחים שבהם נולד המונח "עין הרע". הצבע הכחול נתפס גם כצבע של הגנה. כחול מלכותי (Royal Blue) הוא צבע נדיר בטבע. הוא היה נדיר גם כצבע לצביעה באירופה ובמזרח התיכון עד לתקופה שבּהּ החל המסחר עם מדינות אסיה שהביא ע?מו לאזור את צבע האינדיגו. לפיכך, כל חפץ כחול מצביע על כוח ויוקרה. ניתן להסביר כי שליטתן של הזכוכית הכחולה והחרסינה הכחולה-ירוקה בחרוזי הזכוכית הראשונים, כמו גם בחרוזי העין, נעוצה בכך שהיה קל להפיק זכוכית בצבע כזה בעזרת תוספת של נחושת.
השמש כע?ין
הכוח האלוהי העצום והחזק ביותר הקיים בטבע הוא זה הטמון באור השמש. לא אחת, השמש מתוארת כעין קדושה המצויה בשמים. כוחה של השמש בהיותה מקור אור אוניברסלי ששולח האלוהים להאיר ולחמם את כל ברואי העולם.
וכך, בתרבויות שונות השמש מתוארת כעין. סביב אמונה זו נרקם הסיפור המיתולוגי המצרי על אודות עיניו של הא?ל ר?ע. שתי עיניו השמש והירח מביטות מ?טה אל תוש??בי הנילוס ונותנות להם חיים.
אין סמל בעל משמעות רבה יותר במצרים העתיקה מאשר העין של הא?ל ר?ע. כשהייתה עין השמש שלו פתוחה, היה יום, וכשנעצמה עינו, ירד הלילה. עבור הגברים והנשים שחיו בתרבות זו, מבטו של האל ר?ע היה האור. האור קיים כשהאל רואה ומתבונן. האור לא היה חומר או חפץ. הוא נתפס ככוח הראייה. הזיקה שבין העין, השמש והרוחניות הורגשה באופן עמוק ביותר לאורך מאות רבות של שנים, החל ממצרים העתיקה ועד לימי הביניים ימים רווּיי מיסטיקה ומאגיה.
ניתן למצוא ניגודים משלימים כשהעין של הא?ל ר?ע, המיוצגת על ידי השמש (הזכרית), שולחת את קרניה אל האדמה (הנקבה) שקולטת אותן.
עינו של ר?ע היא סמל מצרי עתיק המבטא הגנה וע?צמה. לעתים, העין של ר?ע מכוּנה (עקב מורכבות פנתיאון האלים המצרי) כ"עינו של הו?רו?ס". עין אחרונה זו קשורה לאמונה שיש לעין כוחות להגנה בפני ה?יזק עין הרע.

ע?ם אבוֹד יוּקרתו? של האל ר?ע בעיני המצרים, הם החלו להאדיר א?ל שמש נוסף את הא?ל הו?רו?ס. הו?רו?ס, בנוסף להיותו א?ל השמש, היה גם א?ל השמים. לא?ל זה ראש של ב??ז. זאת אולי משום שהבז היא עוף שעף לגובה רב. הב??ז היה גם סמל חשוב בעולם המלו?כה המצרי, משום שנטען שמבטו משתק ציפורים, ממש כשם שפּניו של פרעה מהממות ומשתקות את אויביו. הסימנים המודגשים בנוצות שמתחת לע?ין הב??ז יוצרים את התחושה שהעיניים פקוחות לרווחה. וכך, "העין של הא?ל הו?רו?ס הרואה הכול", הפכה לסמל לחדו?ת ראייה ולעמידוּת בפני פגיעה מה?יזק עין הרע. וכך, ברצף הדורות, קישטה עין זו חרוזים וקמיעות יקרים.
מהממלכה הקדומה ועד לתקופה הרומית שימשו העין של הא?ל ר?ע ועינו של הא?ל הו?רו?ס כקמיעות פופולריים ביותר.
עיניים טובות
המדובר בעיניים אשר מג?נות מפני ה?יזק עין הרע (Good Eyes). הן "מככּבות" בתרבויות רבות כבר מהעבר הרחוק ועד לימים אלה, בשעריה של המאה העשרים ואחת. העיניים הטובות מעוצבות בכפתורי עין ובחרוזי עין בתרבויות שונות שם הן נקראות בטעות בשם Evil Eyes.
ה?יזק עין הרע בהיסטוריית האדם
ברצף הדורות נאסף ידע רב על ההתייחסות לה?יזק עין הרע של עמים, דתות וקבוצות אתניות שונות ברחבי העולם. הממצאים הם תולדה של מחקר, למידה ושילוב
רב-תחומי של היסטוריה, ארכיאולוגיה, אנתרופולוגיה, דת ומיתולוגיה.
כל שהצטבּר מתחומים אלה מצביע על חשיבות ההגנה מפני ה?יזק עין הרע, מאפיין הבולט בכל תרבות ואוכלוסייה.
מעניינת ביותר היא העוּבדה שהאמונה בה?יזק עין הרע נפוצה יותר בקרב מאמיני הדתות המונותיאיסטיות (המאמינים בא?ל אחד), בעוד שבק?רב רוב מאמיני הדתות הפּו?ליתיאיסטיות (המאמינים באלים רבים הדתות הפגאניות) האמונה בה?יזק עין הרע היא אפסית או מזערית.

בקרב התרבויות הפוליתיאיסטיות, שתופסות מקום רחב בארצות המזרח הרחוק, תפיסת העולם שונה מזו הנטועה בעולם המערבי (שם שולטות הדתות המונותיאיסטיות). תרבויות שהשקפת עולמן פוליתיאיסטית, תופסות את העולם כמקום המבוסס על ניגודים משלימים: זוגות של הפכים הדרושים לשם יצירה של דבר שלם: גבר ואישה, טוב ורע, אור וחושך, ועוד. ההנחה העומדת מאחורי התפיסה של ניגודים משלימים היא שכּל הדברים טובים כרעים מקורם בא?ל או ברו?ח. אלו הם עקרונות קוסמיים שיש בהם ניגוד ואחדות כאחד, לפיכך מושג הרוע לא יכול להתקיים כמשהו נפרד. תפיסת הניגודים המשלימים מדגישה את השמירה על איזון כעיקרון בסיסי שנמצא במהותה של כל דת פוליתיאיסטית. הרמוניה ואיזון מעודדים בריאות ושגשוג, בעוד שדיסהרמוניה וחוסר איזון מובילים למחלות ולחוסר מזל. הניגודים המשלימים אינם נתפסים כמשהו מוחלט אלא כשילובים משתנים וכרמות שונות של חלקים חיוביים ושליליים. הם מסייעים להגדיר את גבולות הנורמה ומציעים תפיסה מסוימת של סובלנות. בתרבויות פוליתיאיסטיות, לא קיימת שאלה של חטא או כפרה ואין פחד מפני יום הדין. עם זאת, קיים בתרבויות אלה פחד מפני רוחות ושדים ומפני דברים על-טבעיים. כל אלה נחשבים לחלק מהשקפת העולם המזרחית, המיוצגת יפה במבנה הי?ין-י?אנג. לכן, האמונה בה?יזק עין הרע שאדם יכול לגרום כמעט שאינה קיימת בתרבויות אלה.
לעומתן, הדתות המונותיאיסטיות מאמינות שגם לאדם יכולות להזיק איש לרעהו. כאן התפתחה תרבות של הגנה מפני השפעות של בני אדם שרצונם להזיק לזולת מסיבות שונות.
הדבר בולט אצל מאמיני שלוש הדתות המונותיאיסטיות: היהדות, הנצרות והא?סלם, כך שקיימת סברה שהמושג עין הרע התפתח בתרבויות המונותיאיסטיות. האמונה שקיים בעולם רוע ושתיתכן ה?ע?צ?מ?תוֹ קיבלה תנופה גדולה על פי דעת חוקרים במאה השלישית לספירה. מכאן נסקה האמונה ברוע והביאה לפרישׂתו האוניברסלית בעיקר בעולם המערבי: באירופה ובמדינות האסלם ומיעוטו במזרח הרחוק.
הדרכים לגרימת עין הרע
המאמינים בעין הרע מספּרים על שלוש דרכים עיקריות העלולות לגרום לה?יזק עין הרע: במבט העין עצמה, בדיבור ובמחשבה.
מבט עין: מבט עין היכול להיות מלו?וה גם בפזילה, בקריצה או במבט חודר וממושך. כל זאת כאשר מאחורי המבט מסתתרים מחשבה ומאוויים שליליים.
דיבור: התרברבות של האדם בח?כמתו, בכשרונותיו, ביופיו, בהצלחותיו בחיים, בהישגיו בעבודה, על שרכש רכוש ואביזרי חמדה מנקרי עיניים, על תכניות גרנדיוזיות ברמה האישית והמקצועית. כל אלה ודומיהם מולידים ה?יזק מעין הרע. גם רכילות והרעפת שבחים על אדם על ידי חברו עלולים לגרום לה?יזק עין הרע. חכמי הקבלה טוענים
שכ-90% מה?יזקי עין הרע מקורם בנזקי הדיבור שתוארו לעיל.
מחשבה: מחשבה רעה וזדונית, שטופת קנאה ושנאה לזולת, לרכושו או להישגיו, מובילה אף היא לה?יזק עין הרע.
סוגי הה?יזק מעין הרע
החמו?ר בה?יזקי עין הרע הוא גרימת מוות. אחריה נמצא את שורת הפגיעות הבאות: פגיעות המביאות לנ?כו?ת גופנית או נפשית, חולי במחלות כרוניות וסו?פניות, הפלה, עקרו?ת, שר?פה, הרס, קריעה, אבדן ממון, לכלוך וכתם, קימוט, ה?שתנו?ת, ריקבון, בקע, שבר, ניוו?ן, ירידה בתנובת השדה או בצוֹרת, אבדן מעמד או כבוד, ועוד סוגי נזקים מנזקים שונים.
מה טמון בחו?ש הראייה ואינו קיים בחושים אחרים? ועוד על משמעות מבט העין
לחושי המישוש, הטעם, הריח והשמיעה יש בדרך כלל ממד אחד. לעומתם לחוש הראייה יש גם ממד נפשי-רוחני. הוא קשור גם לש?כל. מדב?רים על "ראייה בעין" ו"ראייה בשכל". כך המשתמש בחוש הראייה יכול להשתמש בו בזוויות שונות, רבות ומגו?ונות ה?רב??ה מע?בר לממד הראייה הפשוטה.
ויכולה להישאל השאלה: מדוע מדובר על עין רעה ולא על עיניים רעות? זאת משום ששתי העיניים מייצגות איזון ושלמות. לעומתן עין אחת יצאה מתחום האיזון, בה מצטברים כוח וע?צמה חריגים. במקרה הנדון מדובר בכוח שלילי וזו העין שבאמצעותה נגרם ה?יזק עין הרע.
אלה שבמבטם יש מן החיוב, מביאים ברכה לאדם בזוויות שונות של מארג החיים. לעומתם, יש אנשים שבמבטם מן השלילה יש ביכולתם (במו?דע או בתת-מו?דע) להר?ע? לאדם ולסובב אותו.
ל?רוב, לאנשים כאלה יש מבט ממושך וחודרני. הם נוהגים מה שנקרא לנעוץ עיניים (Over looking באנגלית). במבטים מסוג זה יש ר?שע רב, שהאדם הממוצע י?שר הלבב אינו יכול לקלוט ולהבין אותו. מבטים אלה משו?פּעים באנרגיות שליליות.
שימוש במבט ממושך וחודרני מצינו גם בעולמם של בעלי החיים.
עוף הנקרא בשם ר?א?ה (שמותיו האחרים: ד??י??ה, א?י??ה והוא עוף טורף) ידוע בחו?ש הראייה המפותח שלו. על נקבת הר?א?ה מספרים שאינה דוגרת על ביציה אלא ניצבת מולן ונותנת בהן מבט נוקב, חודר ומתמשך. כתוצאה מכ?ך בוקעות הביצים.
ועוד, יש המספ?רים על סוג נחש (שמחבר הספר אינו מ?כּירוֹ) הממית את ט?רפּוֹ במבט עיניו.
באנרגיות השליליות מקור הרוע הגורם לה?יזק עין הרע הקנאה תופסת את המקום הראשון
הרוע נטוע עמוק בתבנית אישיותו של האדם. "כי י?צר לב האדם רע מנע?ריו", נאמר בבראשית ח, כב. ומתכונה זו נגזר גם פחדו של האדם מפני התנהגויות שאינן הולמות, או מקובלות, סביב ערכים תרבותיים ויחסי אנוש תקינים. נשאלת השאלה: מה הגורם להיווצרות באדם של אנרגיה שלילית, שיש לה כוחות ויכולת להזיק לאדם או לרכושו? מסתבר שגורמים אלה כולם נפשיים-רוחניים בעלי אופי וגוון שליליים: קנאה, שנאה, צ?רו?ת עין, חמדנות, תוקפנות, תאוות ממון, מחשבות רעות, רוע לב ושאר תכונות בעלות פוטנציאל שלילי.
לא אחת, מצבים של חוסר מזל, ייאוש, בעיות בריאות מתמשכות או נ?כות מטפחים ומעצימים תכונות שליליות באדם, והוא ביודעין ושלא ביודעין גורם לזולת לה?יזק עין הרע.
ברוב המקרים, הק?נאה היא הגורם הנפשי-רוחני העיקרי הגורם לה?יזק עין הרע. אמנם קנאה היא אחת מתכונותיו של כל אדם ואדם, אך כאן מדובר בקנאה שהיא חזקה מאוד בע?צמתה המ?זיקה.
להלן שלוש מובאות מהמקורות היהודיים המציינות את ע?צמתה של הק??נאה בחיי האדם:
• "ק?ש??ה כ?ש??או?ל ק?נ?א?ה ר?ש??פ?יה? ר?ש??פ??י א?שׁ ש??ל?ה?ב?ת?י?ה" (שיר השירים ח, ו).
• "אלף מיתות ולא קנאה אחת" (מדרש רבה, דברים ט).
• "צ"ט מתים בעין רעה ואחד בידי שמים" (בבא מציעא קז ע"ב).
כך מצינו בתרבויות שונות בעולם, עוד מקדמת דנא, אנשים שיכולים בקנאתם לגרום לה?יזק עין הרע. אנשים אלה עושים זאת במו?דע ובתת-מו?דע. הדבר נעשה באמצעים שונים: אם על ידי מבט, אם על ידי קללה ואם באמצעים אחרים שהווייתם שלילית.
כאן שזו?ר המושג לחמו?ד שפירושו להביט בקנאה. כבר מצינו שהדיבר העשירי בעשרת הדיברות ביהדות עוסק בכך. שם נאמר: "לא תחמ?ד בית ר?ע?ך? לא תחמ?ד אשת ר?ע?ך? ועבדו ואמתו ושו?רו? וחמ?רו? וכ?ל אשר לר?ע?ך?" (שמות כ, יד). יש המפרשים שיש להימנע מק??נאה שמובילה לה?יזק עין הרע. חמדנות מקורה בקנאה.
הניסיונות לרדת למ?הות ה?יזק עין הרע הולידו תיאוריות והשערות שונות למשמעות השפעה מ?זיקה זו.
מעניינת התיאוריה שפּיתח וכתב עליה החוקר אלן פינס מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה. בספרו The Evil Eye Wet and Dry, הוא מסכם את ממצאי מחקריו על אמונות סביב ה?יזק עין הרע בתרבויות שונות ברחבי העולם.
להבנתו, הרוע והר?שע שמביא מבט חודר, ממוקד וממושך גורם ל?מה שהוא קורא בשם תסמיני יובש, כמו למשל: בצורת, קמילה והתייבשות (איבוד נוזלים) אצל האדם. לטענתו ריפוי ממצבים כאלה (שכאמור עלולים להיגרם עקב ההשפעה המזיקה של מבט מרושע ורע), יכול להיעשות על ידי לחו?ת, על ידי הרטבת הגורם שנפגע מה?יזק עין הרע במים. לטענתו של פינס, הסיבה, או אחת מהסיבות, שדגים מו?גנים תמיד מפני ה?יזק עין הרע, היא עקב היותם תמיד בסביבה לחה בתוך מים. שם אין יכולת לגרום להם להתייבש. אכן תיאוריה מעניינת ויוצאת דופן בראייתה.

אומרים "עין הרע" ולא "עין רעה" מכ?יוון שלא העין עצמה היא הגורם המ?זיק אלא העין משרתת ככל?י כמתווך שדרכ?ו מועבר הגורם לנזק. יש המאמינים שעין הרע מקורה בכוח מאגי. אך נראה ש??מה שמועבר הוא מה שקרוי היום בשם אנרגיה בלתי-מדידה בכלים מדעיים שהשפעתה שלילית.
יש הקוראים לתחום של השפעות אנרגטיות בכללותו בשמות שונים: פ?יב??רו?קנ?ז?יס, ט?ל?ק?ינ?ז?יס, או אנרגיה מ?ט?פ?יז?ית, ועוד. המדובר בתחומים ששולטות בהם אנרגיות אשר המדע המערבי אינו יכול למדוד אותן או להוכיח את קיומן במכשור או בכלים העומדים לרשותו.
מסתבר שבנוסף לאנרגיות החיוביות קיימות גם אותן אנרגיות שליליות. העברתה של האחריות מהאדם שהן מצויות בו למוקד אחר תגרום נזק למוקד שאליו מוקרנת האנרגיה. הה?יזק מעין הרע מקורו ללא ספק באנרגיות שליליות אלה.
מכיוון שמחשבות ורגשות בכלל מקורם בפעילות מוחית, נראה שהמוח הוא האיבר בגוף האדם האחראי לביצוע כל הקשור לגרימת ה?יזק עין הרע ולסטיות התנהגותיות המובילות לפחדים ולחששות. אלה מולידים הגנות שבונה לו האדם כנגד ה?יזק עין הרע.
נראה שהמוח מקבל את הפקודות לפעולותיו השונות מהלב. כך שניתן לומר שהלב והמוח שזורים זה בזה במערכת הנפשית-רוחנית של האדם וכמובן גם במה שקשור לה?יזק עין הרע.
בעלי עין הרע
לא אצל כל בני האדם מצויה היכולת לגרום לה?יזק עין הרע. האמונה הרו?וחת בק?רב בני האדם המאמינים בעין הרע היא שישנן קבוצות אנשים בעלי פוטנציאל לגרום לה?יזק עין הרע. אלה בולטים בשונו?ת ובמספר מוזרו?יות שיש להם.

להלן לקט של קבוצות אנשים שמקובל לראותם כבעלי פוטנציאל לגרום לה?יזק עין הרע:
• בני אדם שיש להם אוסף תכונות שליליות, שחלקם הוזכר לעיל, או שעינם רעה וצרה בהצלחות ובאושר של אחרים. כאמור, ל?רוב אלה אנשים השרויים בדיכ?און, הטעונים מרירות ("בעלי מרה שחורה"), בטינה, בשנאה, בקנאה, ובעוד תכונות שליליות.
• בני אדם שגב?ו?ת עיניהם עבות ונפגשות מעל לגשר האף.
• בעלי עיניים פוזלות.
• בעלי עיניים שחורות אלה הם בני אפריקה ואסיה. בכך מאמינים תוש??בי אירופה שלהם עיניים כחולות.
• בעלי עיניים כחולות אלה הם בני אירופה. בכך מאמינים תוש??בי אסיה ואפריקה שלהם עיניים שחורות.
• בעלי עיניים ירוקות בק?רב תוש??בי המדינות השוכנות לאורכּם של חופי הים הא?גא?י (בעיקר יוון), שם נדירים אנשים שעיניהם ירוקות, נחשבים בעלי עיניים אלה כפוטנציאל לגרום לה?יזק עין הרע. ייתכן שהמורא מאנשים אלה מקורו בכך שבהיותם זרים אין הם מכירים קודים של התנהגות המקובלים באזורים אלה, כמו למשל: משבחים ילדים יפים, נועצים עיניים ביפ?י מראה, ועוד. בכך הם גורמים לה?יזק עין הרע.
• בעלי עיניים הממו?קמות בגובה שונה זו מזו.
• בעלי עיניים שצ?בען אינו זהה.
• נשים בתקו?פת נידתן.
• נשים עקרות.
• אנשים קמצנים.
• אנשים שמרבים להביט בעין אחת. לדוגמה: צלף עוצם את עינו האחת כאשר הוא מכ?וון את נ?שקו כדי לפגוע בבעל חיים. גם בלעם בן-בעור נקרא בשם "ש??תוּם-עין", מכאן שרצה להזיק לישראל בעינו הרעה וצ?מצם את ראייתו בעין אחת כדי שיוכל לגרום לנזק גדול יותר (ואגב, עונשו היה שפ?קעה עינו ונעשה "ס?תו?ם עין").
• המאמינים בעין הרע טוענים שההשפ?עה המ?זקת של עין הרע אצל נשים גדולה יותר מזו הקיימת אצל גברים.
• נשים זקנות בעלות מו?ם.
• אנשים בעלי לשון נחרצת ורברבנים.
• אנשים נ?כים או חולים במחלות כרוניות.
• אנשים (בעיקר נשים) שלא מצליחים ליצור זוגיוּת.
• גם בעלי חיים מסוימים נחשבים לבעלי יכולת לגרום לה?יזק עין הרע. בין בעלי חיים אלה בולטים שניים:
הטווס הטווס ידוע כעוף המקו?דש לאלה היוונית יו?נו?, הידועה כבעלת יכולת לגרום לה?יזק עין הרע, והיא שהעניקה לו את מראה ה"עיניים" הטבועות על נוצות זנבו. זהו המקור לאמונה בכוחן המאגי המ?זיק שיש ל"עיניים" המעטרות את נוצות זנבו של הטווס. ישנם אנשים המסרבים להחזיק בביתם נוצות טווס שמא תגרומנה לה?יזק עין הרע.
הצ?בו?ע בין תוש??בי ארץ ישראל נפוצה האמונה שהצבוע מסוגל לעקוב אחרי אדם ההולך לתו?מו ולכשפו עד שזה מאבד את חו?שיו ומתלווה אל הצבו?ע למקום מגוריו, וש??ם הוא טורף אותו.
• בנוסף, טוענים המאמינים בעין הרע, שהכוח להרע קיים יותר בע?ין שמאל מאשר בע?ין ימין.
• ברצף ההיסטוריה היו אנשים ידוּעי-ש?ם אשר בני דורם האמינו שיש להם יכולות לגרום לה?יזק עין הרע.
• כמה דוגמות:
• האפּיפיור פיוס התשיעי ג'ובאני מריה מסטאי פרטי (1878-1792), היה מנהיג רוחני שקומם עליו רבים מבּין מאמיניו במלחמתו נגד הזרמים המודרניים שצצו באותה תקופה, כמו למשל: רציונליזם, ליברליזם דתי, זרמים פילוסופיים חדשים, ועוד. מלחמתו לו?ותה בחרמות ובהכרזות שונות שלו כנגד זרמים אלו. הוא נתפס בעיני מאמיניו כמי שמסוגל לגרום לה?יזק עין הרע.
• האפּיפיור לאו השלוש-עשרה וינצ'נצ'ו ג'ואקינו פצ'י (1903-1810), נחשב על ידי בני דורו כבעל יכולות לגרום לה?יזק עין הרע בשל אופיו ובשל העובדה שהיה האפיפיור מספר 13. המספר 13 בנצרות נחשב למספר רע ומזיק וגורם רק למעשים רעים.
• לורד ב??יירו?ן (1824-1788), המשורר האנגלי הנודע, נחשב בנצרות כמי שהיה בעל נפש חצויה שדחפה אותו על פי עדות עצמו עד סף טירוף. הוא נתפס על ידי בני דורו כאדם שעין הרע פגעה בו ונחשב כבעל פוטנציאל לגרום לה?יזק עין הרע.
• נפוליון השלישי שארל לו?אי נפוליון בו?נפּרטה (1873-1808), נלחם עד ח?רמה בנוצרים הקתולים. אלה האמינו שהוא בעל יכולת לגרום לה?יזק עין רע.
• וילהלם השני מלך פרוסיה וקיסר גרמניה (1941-1859), היה בעל אישיות הנתונה למצבי רוח משתנים באופן פתאומי וקיצוני (מניה-דפרסיה בלשון הרפואית). הוא היה עובר מהתרוממות נפש ומהתנשאות על מדינות ואישים ידועי-ש??ם למצבים של דיכאון וייאוש. אופיו, אישיותו והדרך שניהל בה את מדינתו, נתפסו על ידי חלק מתוש??בי ארצו כמהווים פוטנציאל לגרום לה?יזק עין הרע.
הפ?גיעים לעין הרע
למעשה כל אדם פגיע לה?יזק עין הרע. אך ישנם בני אדם אשר הם עצמם או רכושם חשופים לפגיעות עין הרע בשיעור גבוה יותר מאחרים.

הבולטים בין הפגיעים לה?יזק עין הרע הם:
• תינוקות וילדים.
• נשים בתקופת הריונן.
• בני אדם שש??פ?ר מזלם בעבודה, ביציבות כלכלית, בכבוד, בממון ובהישגים בכל תחום שהוא.
• אנשים המפגינים ברבים בכוונה תחילה את עושרם, את ח?כמתם או את יופיים.
• כל הגלוי, המדו?ד, השקול והנ?ספ?ר אינו מוגן מפ?ני ה?יזק עין הרע.
התייחסות היהדות לעין הרע
היהדות שוללת אמונות שהיא קוראת בשם אמונות תפלות. אלה אסורות על פי ההלכה היהודית. אך מסתב?ר שהאמונה בעין הרע אינה מסו?וגת כאמונה תפלה, אלא מוגדרת ככוח שלילי ומ?זיק הקיים בטבע ושיש להיזהר מלהשתמש בו ולהימנע להמיטו על האדם. אף על פי שאין כוח זה ניתן למדידה או להוכחה, היהדות עוסקת בו רבות לאורך כל הכתבים היהודיים: תנ"ך, תלמוד, ז?ה?ר, מדרשים, תפילות, אגדות, סיפורים, ועוד. הסיבה להתעסקות היהדות בנושא עין הרע נעוצה בהשלכות המוסריות העמוקות והחשובות למסכת חייו של האדם שעליהן נרחיב ונספר בהמשך. יריעת ההתייחסות של היהדות לנושא עין הרע היא רחבה ביותר ומ?קיפה. להלן יובאו ליקוטים נבחרים מהתייחסות היהדות לעין הרע, מזוויות שונות, מעניינות וחשובות.
עין הרע בתפילות
• בתפילת השחר אנו מוצאים התייחסות לעין הרע: "יהי רצון מלפניך ה'
אל?ה?י ואל?ה?י אבותי, שתצילני היום ובכל יום מע?זי פנים, ומעזות פנים, מאדם רע, מיצר רע, ומחבר רע, ומש??כן רע, ומפ??גע רע, מע?י?ן ה?ר?ע, מלשון הרע, ממלשינו?ת, מעדות שקר, משנאת הבריות, מעלילה, ממיתה משונה, מחל?יים רעים, ממקרים רעים, ומשטן המשחית, מדין קשה ומבעל דין קשה, בין שהוא בן ברית ובין שאינו בן ברית, ומדינה של גיה?נום".
• בסיומה של תפילת שמונה-עשרה נאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אל?הינו ואלהי אבותינו שלא תעלה ק?נאת אדם עלי".
• בתפילת "אתה חוננתנו" הנאמרת במוצאי שבת יש האומרים: "פד?נו והצילנו משטן רע ומפ?גע רע, מע?י?ן ה?ר?ע מכל מיני גזרות רעות המתרגשות".
• בתפילת הדרך אומרים: "ותננו לחסד בעיניך ובעיני כל רואינו".
• בפתיחת ההיכל בראש השנה אומרים את הנוסח הבא: "יהי רצון... ובטל מעלינו כל עין הרע".
• בתפילת "אבות על בנים" שנאמרת בערב יום הכיפורים אומר האב בסיום התפילה: "ולא ישלוט יצר הרע וע?י?ן ה?ר?ע".
• בנוסח התרת נדרים, שמקיימים בחודש אלול, אומרים בין היתר: "ומכל מיני גזרות קשות ורעות וכל מיני ע?י?ן ה?ר?ע".
• כאשר עורכים "סדר חנוכת הבית" אומר בעל הבית: "יהי רצון מלפניך... ותצילנו מ?ע?י?ן ה?ר?ע".
עין הרע בתורה
עין הרע אינה מוזכרת במפורש בתורה ובנביאים, אלא בפירושים לפסוקים. אלה מובאים במסכתות ובמדרשים.
הרי כמה דוגמות:
• לאחר העק?דה נאמר: "ו?י??ש??ב אברהם אל נעריו" (בראשית כב, יט). ויצחק היכן היה? חז"ל במדרש מספ?רים שאברהם שלח את יצחק בלילה מפני שחשש מה?יזק עין הרע.
• ברדת בני ישראל מצרימה לשבור בר נאמר: "ו?יב?או בני ישראל לשב??ר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען" (בראשית מב, ה) ופירש רש"י את הפסוק: "מטמינין עצמן שלא י?כּירום, לפי שציווה להם אביהם שלא יתראו כולם בפתח אחד אלא שייכנס כל אחד בפתחו, כדי שלא תשלוט בהם ע?י?ן ה?ר?ע שכולם נאים וכולם גיבורים".
• כאשר שאל פרעה את יעקב לגילו השיב לו יעקב: "מעט ורעים היו ימי שני ח?י??י" (בראשית מז, ט). יעקב, שהאמין בעין הרע, השיב כך לפרעה כדי שלא יינזק מעין הרע (מדרש בראשית עו, ח).
• יעקב בירך את בנו יוסף בברכה המפו?רסמת: "ב??ן פ??ר?ת יוסף ב??ן פ??ר?ת עלי עין" (בראשית מט, כב). זו הייתה ברכ?תו של יעקב ליוסף כנגד עין הרע (פירוש רש"י שם). יוסף היה עלם י?פה תואר ויפה מראה חמדת בשר וגוף. כולם כולן ראו את ק?סמו הפיסי שליב?ב את בנות מצרים בט?פ?סן על החומות ("בנות צ?ע?ד?ה עלי ש?ו?ר") על מנת ל?זו?ן עיניהן בקומתו התמירה ובארש?ת פניו היפות.
האמונה אומרת שרק יעקב, אבי יוסף, ידע וה?כ?יר את מכלול תכונותיו המרשימות של יוסף בנו: החוסן והיופי הגופני, עד קוו?צו?ת תלתליו ועיניו השחורות והעמוקות. עיניים מלאות חלום, עדינוּת ורכּוּת בשילוב עם העוז המופלא שנשקף מפ?ניו הצחורות, הנעימות והאצילו?ת אשר הייתה כבושה בו. ועוד ראה את עוז רוחו של יוסף, את יכולותיו הנפשיות הכ?ב?ירות, כושר מנהיגו?תו ויכולתו להביט בעיני רוחו קדימה שנים רבות.
יעקב חרד ליוסף, דאג שלא תיפ?גענה יכולותיו הגופניות, הנפשיות והרוחניות. לכן ברכ?תו ליוסף הייתה ברכה והגנה מפ?ני ה?יזק עין הרע. לפנינו הברכה הראשונה בכתובים היהודיים המג?נה מפני ה?יזק עין הרע.
ברכה זו ה?ג?נ??ה לא רק על יוסף עצמו אלא גם על בניו מנשה ואפרים וצאצ?איהם. בהקשר זה מספ?ר מובאות מעניינות:
• "למה אין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף? מפ?ני שלא נשא עיניו לראות בפניה של אשת פ?ו?ט?יפ?ר אף על פי שהפצירה בו יותר משנה" (ילקוט מעם לועז, שמואל ברח"י ירושלמי, ע, תתיג, "אור חדש" ירושלים).
• ועוד על זרע יוסף: "ר' יוחנן שהיה יפה תואר לא חרד לעצמו מפ?ני עין הרע כאשר היה יושב בשער בית הטבילה ולא חשש מנשים שבנידה (שבכוחן להפעיל עין הרע יותר מאחרים הערה שלי. א"מ). מדוע לא חשש? משום שהיה מזרעו של יוסף. ומדוע ישב? כאשר עולות בנות ישראל ובאות מן הטבילה שיסתכלו בו ויהיו להן ילדים יפים כמו?תו?" (ברכות כ ע"א).
• על הלוחות הראשונים שנשתברו נאמר במדרש תנחומא שמות לא: "אף דבר שבקדושה יכול לשלוט בו עין הרע. הלוחות הראשונות על ידי שהיו בתשו?אות שלטה בהם עין הרע ונשתב?רו ולכן משום הצניעות עשו ללוחות השניות את המ?שכ?ן כדי שלא תשלוט בהן עין הרע".
• איסור ספירה ישירה. אין לספ?ו?ר את ישראל ישירות אלא על ידי משהו אמצעי: "ולא יהיה בהם נגף בפק?ד א?תם" (שמות ל, יב). כך במדבר ספרו את ישראל על ידי שקלים שכ?ל אחד הביא את ש??קלו ומס?רו? לקופת המקדש.
• על אותו משקל ומאותה סיבה אנו קוראים ששאול המלך ספר את העם לפי מספר הטלאים שהביאו ישראל לקרבן וכך ידע את מניינם: "ו?י??פק?דם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה" (שמואל א' טו, ד).
• אבי המ?זיקים בעינם היה בלעם בן-בעו?ר. הוא ידע את הכללים והפרטים של ההשפ?עה המ?זקת של העין. גם אופיו של בלעם "הכשיר" אותו להזיק במבט עינו. וכך נאמר בספר במדבר (כד, ב-ג): "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל ש??כ?ן ל?שבטיו ותהי עליו רוח אל?הים. וישא משלו ו?י??אמ?ר: נ?א?ם בלעם ב??נו? ב?עו?ר ו?נ?א?ם הגבר ש??ת?ם העין".
• במדרש רבה במדבר נאמר "שביקש להכניס בהם עין הרע". דרכו של בלעם הייתה לצמצם את ראייתו בעין אחת כדי שתהיה ראייתו מרוכזת יותר בעין אחת, מכיוון שזו דרכ?ם של בעלי יכולת לה?יזק עין הרע.
• "והסיר ה' ממך כל ח?לי" (דברים ז, טו). על פסוק זה נאמר בגמרא: "אמר רב: זו עין" (בבא מציעא קז ע"ב). רב הלך בין הקברות וטען שתשעים ותשעה מתים מה?יזק עין הרע ורק אחד מת מוות טבעי: "ר?ב לט?ע?מ?יה?, דר?ב סליק ל?ב?י קבר?י, עבד מ?אי ד?ע?ב?ד, אמר: תשעין ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ". משמע שהה?יזק מעין הרע לבריות היה נפוץ וידוע כבר בתקופת התלמוד וע?צמת ה?יזקוֹ הייתה רב?ה מאוד.
• על הפסוק: "יצו ה' א?ת??ך? את הברכה ב??א?ס?מ?יך?" (דברים כח, ח) נאמר בגמרא: "תנא ד?ב?י רבי ישמעאל: אין הברכה מצויה אלא בדבר שאין העין שולטת בו" (בבא מציעא מב ע"א). כך פירשו חכמינו שהברכה וההצלחה הן רק בדברים אשר אינם נעשים בפו?מב??י אלא בצנעה או בהסתר.
עין הרע בנביאים
• את שאמרה חנה: "ונתתה לאמתך זרע אנשים" (שמואל א' א, יא), פירשו חכמינו במסכת ברכות (לא ע"ב) בהאי לישנא: "זרע אנשים זרע שמובלע בין אנשים. כי אתא רב דימי, אמר: לא ארוך ולא גוץ, ולא קטן ולא א?ל??ם, ולא צחור ולא גיחור, ולא חכם ולא טיפש". ופירש רש"י "שלא יתמהו על חכמתו ומתוך שמדברים בו ישלוט בו העין". משמע שלהיות אדם הממוצע בתכו?נותיו הוא האיד?יאל ושאליו צריך האדם להתפלל, לחתור ולקוו?ת שכ?ך יהיו גם צאצאיו.
• השו?נמית פונה אל אלישע בבקשת עצה מה לעשות כדי למנוע מן הנוש??ה שייקח את רכושה. ושם נאמר: "וסגרת?? הדלת בעדך ובעד בנ?יך" (מלכים ב' ד, ד). פסוק זה פ?וֹר?ש בתלמוד (בבא בתרא ב ע"א): "שסגרו את הדלת כנגד עין הרע".
עין הרע בכתובים
• "ושמתי עינ?י עליהם לרעה" (עמוס ט, ד).
• את הפסוק: "וימ?תו גם שניהם" (רות א, ה) פירשו בילקוט רות תר: "ללמדך שעין הרע מכה בבנים".
• "ק?ר?ץ ע?י?ן י?ת??ן ע?צ??ב?ת" (משלי י, י).
• "ש??נ?א?י ח?נ??ם יקרצו עין" (תהלים לה, יט).
• "ויהר?ג כ??ל מ?ח?מ?ד??י ע?י?ן" (איכה ב, ד).
• "ק?ש??ה כ?ש??או?ל ק?נ?א?ה ר?ש??פ?יה? ר?ש??פ??י א?שׁ ש??ל?ה?ב?ת?י?ה" (שיר השירים ח, ו).
עין הרע בתלמוד
במסכתות שונות בתלמוד אנו מוצאים התייחסויות שונות לנ?זקי עין הרע וכיצד יש למנוע חשיפה וה?יזק עין הרע. שלא כבתנ"ך, שם היה צורך להסביר משמעויות נסתרות הקשורות לעין הרע, בתלמוד הדברים נאמרים בצורה ברורה ומובנת לקורא. להלן מספר התייחסויות המבטאות ומש??קפות מסרים ברורים מאוד הקשורים לעין הרע:
• "אמר רבי אבהו אל תקרי ע?ל?י עין אלא עו?ל?י עין" (ברכות כ ע"א). על ידי תוספת האות ו' לברכת יעקב ליוסף (ב??ן פ??רת יוסף ב??ן פ??רת עלי עין) בברכה זו מסלקים אותו משליטתה המ?זיקה של עין הרע.
• מעניינת התייחסות חכמי התלמוד לכך שהן הדגים והן צאצ?אי יוסף מוגנים מעין הרע. כל זאת בהתייחסות לפירוש הפסוק בבראשית מח, טז: "וידגו ל?ר?ב בקרב הארץ". ועל כך נאמר במסכת ברכות (כ ע"א): "רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: "וידגו לר?ב בקרב הארץ", מה דגים ש??ב??י??ם מים מכסין עליהן ואין עין הרע שולטת בהם אף זרעו של יוסף אין עין הרע שולטת בו".
• עוד הסב?ר להגנת הדגים מה?יזק עין הרע מובא במסכת בבא בתרא (קיז ע"ב), שם נאמר "שמעליהם פרוס הרקיע התכו?ל שמ?גן על הדגים".
• "אמר רב: אסור לו לאדם שיעמוד על שדה חב?ירו בשעה שעומדת בקמותיה" (בבא מציעא קז ע"א). ופירשו, שכאשר ישנה קמה בשדה עלול אדם לגרום לה בהביטו בה לה?יזק עין הרע.
• "ר' יהושע אומר: עין הרע ויצר הרע וש??נאת הבריות מוציאים את האדם מן העולם" (אבות ב, יג).
• "רבי אלעזר הקפ?ר אומר: הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם" (אבות ד, כז).
• "עין שלא רצתה ל?ז?ו?ן ממה שאינו שלו אין עין הרע שולטת בו" (ברכות כ ע"א).
• "תניא רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל מקום שנתנו בו חכמים עיניהם או מיתה או עוני" (סוטה מו ע"א).
• "ואמר רבי יצחק: אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין" (תענית ח ע"ב).
• "כל מי שיש בו קנאה בלבו עצמותיו מרקיבים" (שבת קנב ע"ב).

עין הרע במדרשי חז"ל
• מעניינת המובאה הבאה שמקורה בויקרא רבה לא, ז: "הגלגל הזה של העין, אין אדם רואה מתוך הלובן שיש בו אלא מתוך השחור". ההסבר הוא, שכמעט שאין אדם אשר אינו מקנא בחברו. מעטים הם בני האדם הרואים מתוך לובן העין דהיינו בעין טובה.
• "ותרא כי ה?ר?תה" (הכ?וונה להגר), "ה?כניסה שרה עין הרע בהריונה והפילה" (בראשית רבה מה, ה) וכן רש"י ובעל הטורים.
• "ויאמר יעקב לבניו למה תתראו אל ת?כ??נסו כולכם בפתח אחד מפני העין" (בראשית רבה צא, ב).
• "ביום טובתו של חברך ה?י?ה ע?מו בטובה ואל תכניס בו עין רעה" (ויקרא רבה לד, ה).
• "אמר יעקב לקב"ה: בנ?י היכן הם? אמר לו: עין הרע שלטה בהם וה?גלו אותם לבבל" (מדרש רבה איכה תתקצז).
• "העיניים הולכים אחרי הלב" (שוחר טוב, תהלים יד).
• "לאדם יש עיניים, גם ללב יש עיניים" (אותיות דרבי אליעזר לב).
• ילקוט בראשית מפרש "שירושלים חרבה מפ?ני עין הרע", זהו פירוש לפסוק באיכה ב, טו: "הזאת העיר שיאמרו כלילת י?פי מ?ש?ו?ש? לכל הארץ".
עין הרע בספר הז?הר
חכמי הז?ה?ר הצביעו אף הם על כוחה ההרסני של עין הרע. כך אפשר למצוא בז?הר עדו?ת ואזהרות כיצד למנוע או לבטל את ה?יזקי עין הרע.
להלן כמה מובאות:
• "יסטי בר-נש אפילו ממאה ארחין ולא יערע בבר-נש דאית ליה עינא בישא", שתרגומו: יסטה אדם אפילו ממאה דרכים בכדי שלא ייתקל בבן אדם שיש לו עין הרע (ז?הר ויקרא סג).
• בז?הר בראשית יז נאמר שכוח הרע שבא מהעין נובע מכוחות עליונים רעים שתכליתם להזיק לבני אדם. לכוחות אלה קראו בשם "ס?ט?ר?א א?ח?ר?א". הם מתקשרים לאדם הרע בכך שניתן לו הכוח להזיק, ולכן יעצו חכמי הז?הר (הקדמת הז?הר) לבני האדם להיזהר מאדם בעל כושר ה?יזק עין הרע. וכך נאמר: "כל מאן דסתים מעיניה, סלקא לתועלת עילאה" (שפירושו, יסתיר אדם את מעשיו ויישמר על ידי שיהיה צנוע בעסקיו ובכל הליכותיו).
"עין טובה, נפש שפ?לה ורוח נמוכה" הנוסחה לבריאות
המובאות לעיל הן טיפ?ה מי?ם של דברי חכמה אשר נאמרו על ידי חכמי היהדות בגין עין הרע, משמעותה והיבטים חינוכיים-מוסריים הקשורים לה.
המסר המוסרי ברור: אדם צריך להיות שמח בחלקו, לא להתרברב בהישגיו, במעמדו, בכבודו, ביופיו וברכושו, וכן לשמוח בשמחת האח?ר גם אם הוא נחו?ת מרעהו בתחום זה או אחר.
אחת הדוגמות היפות של אדם השמח בחלקו, וב?חלקו של האחר, מצינו במקרה של אהרן הכּוֹהן אחי משה רבנו. בשלב מסוים הציע משה רבנו את אחיו אהרן הכּוֹהן שינהיג את העם. הקדוש-ברוך-הוא השיב בחרון ובשלילה למשה רבנו. האלוהים ציין שאהרן הכּוֹהן שמח בל?בו "מפרגן" בעגת הרחוב למשה על כי הוא האדם שראוי להנהיג את בני ישראל. וזו לשון הכתוב:
"ו?י?ח?ר אף ה' במשה ויאמר הלא אהרן אחיך ה?ל??ו?י ידעתי כי ד?ב??ר י?ד?ב??ר הוא ו?ג?ם ה?נ??ה הוא י?צ?א לקראתך וראך ושמח בלבו" (שמות ד, יד).
במסכת אבות (ב, יב) באה ההמלצה הטובה ביותר שניתן להמליץ לאדם: "איזו היא דרך טובה שידב?ק בה האדם, רבי אליעזר אומר עין טובה... צאו וראו איזה דרך רעה שיתרחק ממנה האדם. רבי אליעזר אומר עין רעה".
ועוד במסכת אבות (ה, ל) נאמר: "כל מי שיש בו שלושה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו... עין טובה, ונפש שפ?לה, ורוח נמוכה".
אם נרחיב את הדעת במושג מו?סר ההשכל הקשור לעין הרע, נלמד שישנה גלישה למספר תחומים לא מעטים שגורמים להשגת אורח חיים בריא וטוב לאדם ולסובבים אותו.
להלן העיקריים שבתחומים ובערכים אלה:
• הצנע לכת התנהגות בדרך הממוצעת בכל שטחי החיים: הפרטיים, העסקיים והחברתיים. בקיצוניוּת יש רק נזקים ושלילה.
• התנהגות ביושר בכל המעשים.
• מניעת ניצול והרס של הטבע. יש להכיר את הטבע, לשמרו ולהשתלב בו.
• נטילת אחריות הדדית בין אדם לרעהו, בני משפחתו, חבריו, קהילתו וע?מו.
• השתדלות להיות אדם השמח ומאושר בחלקו.
ערכים ומידות אלה ואחרים כאשר הם נחלתו של אדם, אין הוא פגיע מה?יזק עין הרע ואינו מהווה סיכון או פוטנציאל לה?יזק עין הרע.
בכל אחד מא?תנו הכוחות והיכולת לחיות חיים שבהם עין טובה היא המ?נחה והמדריכה ולא עין הרע. מה שצריך הוא רק להשתמש בפוטנציאל החיובי והטוב הטמו?ן בתוכ?נו גם אם קשה להפעילו. בסופו של דבר תמיד יוצאים נש?כ?רים.
אמצע?י הגנה מפ?ני עין הרע
הפ?חד והחשש מפּני ה?יזק עין הרע הולידו שורה ארוכה של אמונות, מעשים וכלים להתגונן ממנו.
כל מה שיובא להלן הוא כאין וכאפס לעומת הצורך להצניע לכת, לא להתרברב ולשמוח בשמחת הזולת.
נביא כמה מהבולטים שבאמצע?י ההגנה השכיחים כנגד ה?יזק עין הרע:
• קמיעות: בתחום זה התפתחו קמיעות שתפקידם למנוע או להדוף גלי קנאה וכעס המולידים ה?יזק עין הרע. מדובר בקמיעות מסוגים שונים, צורות שונות (כתובים במסמך תלוי על הקיר או מונח ענוד כעדי) המשמשים כנגד ה?יזק עין הרע. תופעה זו גלובלית, אך להלן יתמקד הכתוב בקמיעות יהודיים.
למרות ההתנגדות ביהדות לפולחן הקמיעות, התירו חלק מחכמי ישראל להשתמש בהם. הבולט שבשוללי הקמיעות היה הרמב"ם שיצא חוצץ נגד עושי הקמיעות.
להלן אחת ממובאותיו הקשות בנושא זה:
"מנהג פשוט שכותבים על המזוזה מבחוץ, כנגד הר?ו?ח שבין פרשה לפרשה: "שדי", ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ. אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים, או שמות קדושים, או פסוק או חותמות הרי הם בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים לא די להם שב??טלוּ המצוה, אלא שעשו מצוה גדולה, שהיא יחוד השם של הקדוש-ברוך-הוא ואהבתו ועבודתו, כאלו הוא קמיע של הנית עצמם כמו שעלה על ל?בם הסכל שזה דבר המהנה בהבלי העולם" (משנה תורה, ספר אהבה, ה?לכות תפילין ומזוזה ה, ד).

• לחשים: שבהם תכנים שונים, וכולם מכו?ונים למניעת ה?יזק עין הרע.
• דגים: בהיותם פ??רים ורבים מאוד, חיים מתחת לפני המים ושתי עיניהם תמיד פקוחות לתור שלא ייפ?געו הם מו?גנים בפני עין הרע. נשיאת הדג כעד?י, כציור ובעוד אופנים, משמשת כמגן מפ?ני עין הרע.
• עין: העין הפתוחה מג?נה מפ?ני ה?יזק עין הרע. נושאים אותה כעדי או בציור או כאביזר שתולים על קיר.
• הספרה חמש: מייצגת את השם המקו?דש, שהוא מ?גן מפני עין הרע. אמירת המספר "חמש", או "ח'מסה" או ענידת עדי, תליית אביזר או ציור של חמש אצבעות (ח'מסה) באות להגן ולמנוע את ה?יזק עין הרע.
• האות החמישית: על אותו משקל של הספרה חמש נשיאת האות החמישית (השם המקודש) באה להגן מפני ה?יזק עין הרע.
• המילה שדי: מופיעה בעד?יים או בלוחות כנגד ה?יזק עין הרע.

• הספרה שבע: יש הרואים בספרה זו הגנה מפ?ני ה?יזק עין הרע. מצויים הסב?רים שונים מדוע זכתה הספרה שבע להיות אמצע?י כנגד עין הרע. המשכנע שבהסב?רים הוא שביום השביעי (שבת) אוכלים דג. דג בגימטרייה הוא 7, וכידוע דג מקובל כמ?גן מפני עין הרע.
• צבעי הכחול והתכלת: צבעי הכחול והתכלת הם בדרך כלל צבעי המים וצבעו? של הרקיע. אלה צבעים שעין הרע אינה חודרת דרכם. צבע התכלת הוא הרחוק ביותר מה?יזק עין הרע. צבע התכלת הוא גם צבע כיסא הכבוד (סוטה יז ע"א) ובציצית מצוי פתיל התכלת. לכן יש הלובשים בגדי תכלת, עונדים עד?יים שצ?בעם תכלת או שצובעים את קירות בתיהם בצבע זה. כן ישנם קמיעות בצורת חרוז תכלת שב?ו? מחו?ררים שבעה חורים: שילוב של כוח ההגנה מפ?ני עין הרע של הספרה 7 וצבעי הכחול והתכלת.
• הצבע האדום: הצבע האדום מסמל את הגבורה, הכוח והשלטון. מלכים, מצביאים, גיבורים ומנהיגים נהגו ללבוש בגדים בצבע אדום סמל לכוחם. לכן יש הרואים בצבע זה אמצעי להגנה מפני ה?יזק עין הרע. כן יש שעונדים סרט או חוט אדום על פרק כף היד או שלובשים בגדים בצבע אדום והכול כאמצע?י להגנה מפני עין הרע.
• "בן פ??ר?ת יוסף": כתיבה או אמירה של ברכּת יעקב ליוסף "בן פ??ר?ת יוסף" ידועה כאמצע?י להגנה מפ?ני ה?יזק עין הרע. בכל ספרי הסגולות מופיעה אמירה זו שנאמרת במצבים ובאירועים שונים אשר בהם יש צורך להגן מפני עין הרע.
• עופרת: התכת עופרת מעל לראשו של מי שיש לגרש ממנו ה?יזק עין הרע מקובלת אצל יוצאי תימן ועדות ישראל האחרות.
פתגמים על עין הרע הנהוגים בכמה מקהילות ישראל
• "לוע אריה שיטרו?ף אותך ולא עינו של אדם" (ספרד).
• "כמו שהמלח נמס כן תימס העין הרעה" (תוניס).
• "ב??ר אל תקרא לתבואה, אם לאסם עוד לא הובאה" (תימן).
• "במקום שמחה שם תפחד" (כּורדיסטן).
• "בלי נ?ח?ש? ובלי ל?ח?ש?" (הולנד).
• "מה שהעין רואה הנפש שואלת" (ספרד).
• "מה שעינ?י רואה אין ידי מניחה" (מרוקו).
• "לולא ראו העיניים, לא לקחו ידיים" (אירופה).
• "העין נוטלת כמלואה?" (תימן).
מחבר הספר מזמין את הקורא הרוצה להרחיב דעת בנושא עין הרע לקרוא את ספרו של יצחק פחה "עו?ל?י עין". הספר ראה אור בהוצאת המכון לחקר הרפואה בהלכה, ירושלים.
אמצעי הגנה בפני ה?יזק עין הרע לקט מתרבויות העולם
מעניין לדעת שבתרבויות שונות האמצעים למניעה, או להרחקה, של ה?יזק עין הרע הם שונים.
להלן לקט נבחר ומעניין:
• ביהדות: בנוסף לכל מה שנאמר לעיל בנושא ה?יזק עין הרע ביהדות, מצינו עוד מספר אמצע?י הגנה שכדאי לציינם:
• חוט אדום מסביב למיטתו של תינוק כבר משנת חייו הראשונה, או חוט אדום מתחת לכר שלו, אלה באים להגן על התינוק, החשוף ביותר מבּין בני כל הגילים לה?יזק עין הרע.
• במאה השנים האחרונות התפתח מנהג להקיף את מבנה קבר רחל אמנו, השוכן בדרך לבית לחם, בחוט אדום. מאמינים שלקבר רחל אמנו אנרגיות חיוביות, והן ת??ג?נ??ה על האדם. לאחר שהוקף מבנה הקבר בחוט אדום, החוט נגזר לחתיכות קטנות, ונהוג לקשור אותן על פרק יד שמאל לשם הגנה מפני ה?יזק עין הרע. ומדוע על פרק יד שמאל? יש לכך ג?רסאות וסברות שונות. האחת טוענת שיד זו קרובה ללב יותר מיד ימין. ג?רסה אחרת טוענת שיד שמאל היא היד הנקבית, ועל כן כל מה שעומד להיכנס לגופו של האדם עובר דרכה. כך אומרת האמונה. יד זו, כשהחוט האדום שזור על פ??רקהּ, מונע את כניסתם לגופו ולסביבתו של האדם דברים שהאנרגיות שלהם שליליות ומזיקות.
• יהודי אשכנז נהגו לומר ביידיש "בלי עין הרע". הכוונה באמירה זו היא לבטל את ההשפעה המזיקה של עין הרע אצל אלה שזכו ליופי או להישגים מכל סוג שהוא.
• על אותו משקל, יהודי קהילות המזרח יאמרו "ח'מסה עליך". והרי כף הגורל מג?נה אף היא מה?יזק עין הרע.
• וכלל ישראל אומרים באותם מצבים קטע מברכתו של יעקב אבינו לבנו יוסף: "בן פ??ר?ת יוסף בן פ??ר?ת ע?ל?י עין" (בראשית מט, כב). זוהי ברכה להגנה בפני ה?יזק עין הרע, הראשונה שמובאת במקורות היהודיים.
• הרומאים השתמשו בקמיעות שבתוכם מצויים קישוטים/איורים/ציורים פאליים (דהיינו, שיש בהם צורת א?יבר המין הזכרי). האמונה הייתה שבקמיעות אלה יש כוח מאגי להגן בפני ה?יזק עין הרע.
קמיעות, שבתוכם שזו?ר איבר המין הזכרי, נקראים בלטינית בשם פ?ס?ינו?ם (Fasinum). ש??ם זה נגזר מהפועל הלטיני Fasinare, או מהפועל האנגלי To facinate, שפירושו לדחוק. הכוונה היא לדחוק להרחיק את אנרגיות השליליות שעלולות להזיק לאדם.
• קמיעות דומים מצויים גם בתרבות האיטלקית של ימינו. אחד מקמיעות אלה נקרא בשם קו?ר?נ?יס?לו? (Cornicello), שפירושו המילולי הוא קרן קטנה. יש שקמיעות אלה נקראים באיטלקית גם בשמות אחרים: קו?ר?נ?ט?י (Cornetti), או קו?ר?נ?טו? (Cornetto), או קו?ר?נו? (Corno).
מדובר כאן בקמיע ארוך המפותל ק?מעה. במקרים רבים, קמיעות אלה נעשים מאלמוג שצבעו אדום. אחרים עשויים מזהב או מכסף. בעיצוב הקמיעות נעשה חיקוי של הקרן המפותלת של הדישוֹן האפריקאי.
• אמונה של רבים מהמאמינים בקמיעות פאליים טוענת, שכאשר המכשפה שבאה להזיק לאדם, אם תראה את איבר המין הזכרי (המצוי בקמיע) תו?סט תשומת לבה מהמאמץ המנטלי והרוחני שדרוש לה כדי להטיל קללה, שהיא כידוע מהגורמים העיקריים לגרימת ה?יזק עין הרע.
מאמינים אחרים טוענים, שהסיבה מבוססת על האמונה שבהשפעת עין הרע נגרם ייבוש נוזלים. בכך נגרם נזק לאדם או לסביבתו.
מניעת הפ?אלו?ס (ייבּוּש היכולת המינית של הגבר, דהיינו, גרימת חוסר ז?קפה אין-אונות) יכולה להיעשות על ידי הכנסת איבר המין הזכרי (המצוי בקמיע) אל האזור הלח שבאיבר המין הנשי. אכן, אמונה מיוחדת, כפי שצוינה כבר לעיל, שהביא החוקר אלן פינס ואף כתב ספר על אודותיה.
• בק?רב הרומאים וצאצ?איהם במדינות אגן הים התיכון, מי שלא קיבל חיזוק בעזרת קמיעות פאליים היה צריך להשתמש במחוו?ת מיניות כדי להימנע מה?יזק עין הרע. זהו א?חד השימושים המיוחסים למ?אנו? קו?ר?נוּטו? (Mano Cornuto אגרוף שבּוֹ נמתחות כלפי מעלה האצבע המורה והזרת כמו קרניים) ולמ?אנו? פ?יקו?
((Mano Fico אגרוף שבּוֹ האגודל לחוצה בין האצבע המורה לאמה מייצג את איבר המין הזכרי המצוי בנרתיק). בנוסף לקמיעות הפאליים, לשם הגנה מפני ה?יזק עין הרע הרומאים נשאו ע?מם כקמיעות פסלי שיש בתנוחות ידיים, או פסלים המעוטרים בסמלים מאגיים אחרים. מנהגים אלה קיימים עד היום ברוב מדינות אמריקה הלטינית, שם התושבים ממשיכים לשאת חפצים שמצוי עליהם סמל המ?אנוֹ פ?יקוֹ כקמיעות למזל טוב ולהגנה מפני נזקיה של עין הרע.
• בברזיל, המאנו פיקו מככּב "בגדול" גם בתקופתנו. שם הוא נקרא בשם פ?י?יג?ה (Faiga). קמיע זה נוהג הברזילאי לענוד כענק על צווארו, או להציב פייגה גדולה בבית, לשם הגנה על יושביו. בברזיל, רבים הם האנשים המעניקים זה לזה פייגה כמתנה למזל טוב ולמניעת ה?יזק עין הרע. האמונה (האכזרית) הנפוצה בברזיל טוענת, שכּל זמן שהפייגה, שקיבל אדם במתנה, נמצאת עמו, מזל טוב יהיה מנת חלקו. אך ברגע שפייגה זו ת?אבד רעות יפקדו אותו. וכך, ניתן לראות ברזילאים רבּים העונדים על צווארם ענק ובו שזורות מספר פייגות שקיבל אותן במתנה והוא חושש לאבדן פן יבו?לע לו. אמונה חובקת ברזיל.

• בהו?דו? נקרא ה?יזק עין הרע בשם ד?ר?יש??ט?י (Drishti), שפירושו מבט (והרי מצינו שמבט חודר עלול לגרום לה?יזק עין הרע), או בשם נ?ז?אר (Nazar). בתרבות זו נזקי עין הרע מסולקים, בין היתר, בטקס שנקרא א?א?ר?ת'י (Aarthi). הסילוק הממשי של נזקי עין הרע משלב אמצעים שונים, המותאמים אישית לאדם. בטקס הינדי מסורתי זה מסובבים להבה שקו?דשה (על גבי צלחת) סביב פניו של האדם, זאת על מנת "לספוג" את ההשפעות הרעות ונזקי עין הרע שנגרמו לו.
• במקרים אחרים, יש הנוהגים לירוק לתוך פלפלים חריפים שהושמו בצלחת. לאחר מכן, פלפלים אלה מושלכים אל האש ובכך "שורפים" את נזקי עין הרע. ריטואל זה נעשה גם לשם הגנה מפני פגיעה ונזקים העלולים להיגרם לכלי רכב. יש הנוהגים לסחוט לימונים לפלפלים החריפים. את הלימונים הסחוטים משאירים ליד כלי הרכב. אז תולים ברכב מחרוזת ששזורים בה לימון טרי והפלפלים החריפים שהוחמצו במחרוזת. לפנינו קמיע הינדי למניעת ה?יזק עין הרע לאדם ולרכבו.
• ועוד בהודו? למזל טוב ולמניעת ה?יזק עין הרע: מריחת מ?טבל שהוכן מאבקת כ?ו?רכ?ו?ם על ל?ח?ייהם של בני זוג, שזה עתה נישאו, או על לחייהם של תינוקות.
• ועדיין בהודו. יש א?מהות הנוהגות למרוח פ?ו?ך כ??ח?ל סביב עיני ילדיהן. זאת על מנת לפגום מעט ביופיים ועל ידי כך להפחית את החשש לפגיעותם מה?יזק עין הרע.
• בבנגלדש מציירים לעתים קרובות על מצחם של ילדים קטנים נקודות שחורות גדולות, זאת כדי שיגנו עליהם מה?יזק עין הרע.
• באירן, בעירק, בטג'יקיסטן, באפגניסטן ובפקיסטן שורפים את זרעי הצמח ש??ב?ר לבן (Peganum harmala) על גושי פחם. הזרעים היו מתפוצצים בקולות נפץ חלשים ומשחררים עשן ריחני שמרחף סביב ראשו של מי שנפגע ממבטים של זרים, או נחשף למבטים חודרים ונגרם לו נזק מעין הרע. באותו מעמד קוראים קטעי תפילה זורואסטרית, המסייעת לסילוק נזקי עין הרע. ל?רוב, התפילה נאמרת על ידי מוסלמים וזורואסטרים המתגוררים באזור שמשתמשים בו בשבר הלבן כנגד ה?יזק עין הרע. יש המאמינים כי גם ההתפוצצויות של ז?רעי השבר הלבן גורמות ל"בריחת" נזקי קללה.
• גם באירן מבצעים טקס כזה שצוין לעיל. הטקס נערך במסעדות מסורתיות, שם נחשפים הלקוחות לעיניהם של זרים ויש להגן עליהם מפני ה?יזק עין הרע העלול להיגרם על ידי הזרים.
• בטורקיה נמכרות כמו?סו?ת של שבר לבן מיובש. גם הן משמשות להגנה מפני ה?יזק עין הרע.
• במקסיקו ובאמריקה המרכזית כמו ביתר ארצות תבל נחשבים התינוקות לבעלי סיכון גבוה במיוחד להיפגע מה?יזק עין הרע. לעתים קרובות נוהגים שם לענוד לתינוקות אלה קמיע להגנה, שעליו, בדרך כלל, מצוירת נקודה דמוּי?ת עין.
• ועדיין באותו אזור. אמצע?י הגנה אח?ר הוא מתן רשות למעריצים לגעת בתינוק או בילד. בכך נמנעת פגיעה בפעוט זה בסיס האמונה. באופן דומה, אדם שלובש בגד כלשהו שעלול לעורר קנאה, עליו להציע לאחרים לגעת בו, ובכך להרחיק קנאה. לפעמים אומרים בעלי הניסיון זה עוזר כאמצעי להפיג תחושות של קנאה.
• אחת השיטות המסורתיות להרחקת ה?יזק עין הרע באזורים הכפריים במקסיקו נעשית על ידי פנייה לקו?ר?נ?ד?רו? ((Curandero, שפירושו מרפא עממי. זה מעביר ביצת תרנגולת טרייה על גופו של אדם המאו?ים להינזק מעין הרע, או זה שנפגע כבר מה?יזק זה. הדבר נעשה כדי "לספוג" את כוחו של האדם בעל היכולת להזיק רוח שעלולה לחדור, או שכבר חדרה לגופו של האדם. לאחר מכן שוברים את הביצה על זכוכית ובוחנים את צורתה. צורת החלמון אמורה לגלות את האדם הקנאי, אם גבר אם אישה.
• בתרבות ההיספּנית המסורתית בדרום-מערב ארצות הברית ובאזורים שונים במקסיקו, מעבירים ביצה על גוף האדם שעין הרע פגעה בו. לאחר מכן שוברים את הביצה לתוך קערת מים ומכסים את הקערה בקש או בכפות עץ הדקל בצורת ש??ת?י וע?ר?ב. את הכפות מניחים תחת ראשו של המטופל בעת שהוא ישן. בכך על פי האמונה מרחיקים כל ה?יזק של עין הרע.
• מעניין לציין שבא?סלם אין התייחסות ישירה לעין הרע אך נאמר שיש להיזהר "מפּני דעתו של קנאי בקנאו?" (סו?ר?ה 113: השחר הב?ו?ק?ע?, 5).
• המוסלמי כאשר הוא חושש מה?יזק עין הרע (למשל, אם מישהו דיבר על יופיים של בנו או בתו), אומר "מ?ש??א?ל?ל?ה" שפירושו "כך רצה האל". בכך מו?גן האובייקט מנזקיה של הקנאה.
ההיסטוריה של חרוּזי עין הרע
ראשית דבר, יש לציין שמשום מה מקובל לקרוא לעין, אשר על פי האמונה באה להגן מפני ה?יזק עין הרע, בשם "עין השטן" (Evil Eye), או "עין הרע", אך הכוונה היא למעשה ל"עין הטובה" המעניקה הגנה מפני ה?יזק בפני עין הרע.
ייתכן בהחלט שמקור עין הרע נעוץ כבר בתקופת האבן המאוחרת. הממצאים הראשונים מגיעים ממסופוטמיה ומתוארכים לתקופה שלפני חמשת אלפים שנה בערך, והם כתובים בכתב יתדות על לוחות ח?מר.
מוטיב עין הרע רוֹוח בתרבויות היהודית, הנוצרית והמוסלמית, כמו גם בדתות הבודהיסטיות וההינדו. מסורת נפוצה זו מצאה ביטוי חדש באומנות הזכוכית בת שלושת אלפי שנים של אנטוליה. א?מ??ן זכוכית כלשהו שילב את הכוח של מוטיב העין עם כוחה של האש ויצר קמיע חדש: חרוזי עין הרע. מאז תחילת הייצור של חרוזים אלה החלו אנשים להצמיד אותם לכל דבר שרצו להגן עליו ולשמרו מכל רע, החל מתינוקות שזה עתה נולדו ועד לסוסים ואפילו דלתות הבית. מסורת זו עדיין קיימת באנטוליה. שם מצויים חרוזי עין הרע המבהיקים, שיוצרו בעבודת יד בשיטות עתיקות הקיימות גם בשערי המאה העשרים ואחת.
כיום מצוי מוקד האמונה הפּעילה בעין הרע אצל עמים החיים באגן הים התיכון ולחופי הים האגאי. בטורקיה, כמו גם ביוון וברוב חלקי המזרח התיכון, עונדים קמיע סביב הצוואר לשם הגנה מפני ה?יזק עין הרע. קמיע זה נקרא "בונג'וק". מדובר בקמיע עין העשוי מחרוז כחול או זכוכית כחולה והוא אמור "לשקף" בחזרה, כאילו היה מראה, את הכחול שנמצא בעין הרע ובכך "לבלבל" את המזיק, הרע והרוע. באזורים אלה קיימת עדיין נטייה לראות את האנשים כחוּלי-העין כמי שנושאים את עין הרע.

חרוזים להגנה בפני ה?יזק עין הרע
עם הכלים המעניינים שמהווים אמצעי הגנה בפני ה?יזק עין הרע נמנים החרוזים.
השימוש בחרוזים בכלל, וכאמצעי להגנה בפני ה?יזק עין הרע בפרט, היה נפוץ בתרבויות רבות עוד בתקופות קדומות.
האדם נהג לייצר חרוזים שטבועה בהם ה"עין הטובה". זו באה להגן בפני ה?יזק עין הרע. חרוזים אלה נקראים בשם חרוזי עין.
בני האדם (לרוב נשים) נהגו לענוד אותם על צווארם או לקשור או לחבר אותם לגופם בדרכים שונות. החומרים שמהם נעשו החרוזים בכלל ואלה שבענייננו בפרט היו: עץ, זכוכית, ל?ב?ד, אבנים, מתכות, ועוד.
כמה ציוּני דרך מעניינים בנושא:
חרוזי עין מזכוכית
א?חד השימושים הראשונים שנעשו בזכוכית (שפותחה במסופוטמיה בסביבות 2500 לפני הספירה) היה ייצור חרוזי עין. כמויות עצומות של חרוזי עין מזכוכית, שמקורם באסיה המערבית הקדומה, באגן הים התיכון ובאירופה, נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות. בשנת 1996 פורסם מאמר על חרוזי עין מזכוכית בכתב העת של המכון לארכיאולוגיה בארצות הברית. במאמר זה מצוי צילום של חרוזי עין עתיקים מזכוכית. אף אחד מהחרוזים שצולמו לא תוארך לתקופה שמע?בר למאה השישית לספירה. מממצאים אלה ניתן ללמוד על אופן ייצור החרוזים. תוארו חרוזים עם כתמי עיניים (נקודה או כתם בצבע שונה מזה של גוף החרוז), טבעות עם נקודות, חרוזים עם שכבות של נקודות וגם חרוזי עין מורכבים. אלה הם חרוזי עין עם עיניים קטנות יותר ובודדות או עם עיניים רבות המוטבעות בפסיפס זכוכית.
חרוזי עין מזכוכית (להגנה מפני ה?יזק עין הרע) שמקורם במצרים העתיקה היו יפים ביותר ומספרם היה רב. המצרים יצרו אותם החל מהשוש??לות הקדומות ועד לתקופה הרומית. בייצור החרוזים המצריים, במיוחד אלה שיוצרו בממלכה החדשה בשושלות ה-18, ה-19 וה-20 (1070-1540 לפני הספירה) נעשה שימוש מלא חיים ושופע חיוניות בזכוכית לשם יצירת מוטיב העין.
חרוזי עין פיניקיים
לאורך חופי אגן הים התיכון המזרחי (הל?ב?נ?ט) הפכו הפיניקים את מוטיב העין לסחורה חשובה ביותר.
הפיניקים, שחיו בקבוצה קטנה של ערים-מדינות (צידון, צור, בירוּת ובּיב??לוֹס), השתמשו בדרכי המסחר העתיקות והפליגו למרחקים עצומים, וייתכן שהגיעו אף לקצה דרום אפריקה. בין הסחורות שהעבירו היה צבע סגול וחרוז?י עין מזכוכית.
כמו הבבלים (שנחלו הצלחה בשו?מר והיו כוח שולט במערב אסיה מ-1760 ועד 1600 לפני הספירה), המצרים והיוונים, כך גם הפיניקים הקדישו מחשבה רבה לנושא קבורת המתים. הם דאגו לקבור לצד המת תליוני ראש מיוחדים מזכוכית גולמית וחרוזי עין.
הפיניקים היו אמנים מוכשרים במה שקשור לחרוזי זכוכית. הם לקחו סגנונות א?פנתיים מהעמים שעמדו א?תם בקשרי מסחר ובה בעת פיתחו גם טכנולוגיה משלהם. עד ל?-800 לפני הספירה הפכה קרתגו (עיר פיניקית על חוף אפריקה הצפונית) לנמל בינלאומי שזכה לפרסום הודות לחרוזי העין ולתליוני הזכוכית שנמכרו בו. חרוזי עין ותליונים אלה הופצו על ידי הסוחרים הפיניקיים בכל אזור אגן הים התיכון עד למאה השנייה לפני הספירה. יש להניח שמי שיצרו את חרוזי העין הסיניים המעוצבים במהלך תקופת "מלחמת המדינות" (221-481 לפני הספירה) הושפעו מהחרוזים הפיניקיים שיוּבּאו לסין בדרך המשי.
החל מאמצע המאה השמינית לפני הספירה התחרו היוונים והפיניקים בייסוד התיישבויות בסיציליה שבאיטליה, בדרום צרפת ובמזרח ספרד. בצרפת, במסליה (מרסיי, שנוסדה ב-600 לפני הספירה) סחרו היוונים עם הק?לטים, בעוד שבספרד הייתה לנוכחות היוונים והפיניקים השפעה עצומה על האוכלוסייה המקומית. הקשרים שיצרו הפיניקים עם אוכלוסיות ממקומות שונים, כולל ארצות נידחות, יצרו מערכת של סחר חליפין של רעיונות פילוסופיים וסחורות כאחד. נראה שחרוזי עין מזכוכית היו במוקד רשת המסחר הזאת. אינספור חרוזי עין פשוטים ומורכבים מזכוכית, הדומים להפליא לאלה שייצרו הפיניקים והמצרים, הגיעו למרכז אירופה בתקופה שב??ין 500 לפני הספירה ועד 100 לספירה. חרוזי עין מזכוכית בצבעים כחול ולבן, שהיו פופולריים במיוחד ומקורם היה בפיניקיה במאה השמינית לפני הספירה, הועתקו במרכז אירופה, עברו גם לצרפת וחדרו אף לאנגליה. סבורים שהביקוש לחרוזי עין אלה היה בעיקר עקב הרצון להתגונן בפני ה?יזק עין הרע.
חרוזי עין רומיים
בתקופת האימפריה הרומית, מב??טן של העיניים היה בדיוקנאות הרומיים המביטים היישר אל העולם.
העיניים העדינות והרוחניות של המלך-אל המסופוטמי, שאותן החליפו העיניים היווניות, שהקרינו חשיבה אידיאליסטית, הפכו בתקופה הרומית לעיניה המעשיות של המציאוּת. אינספור חרוזי עין מאוחים מ?ברקת (אגאט) וחרוזי עין מזכוכית בעלי אלמנטים של פסיפס, שיוצרו בעיקר על ידי בעלי מלאכה מצריים ויווניים שהתגוררו בארצות שנכבשו על ידי הרומאים, משקפים את הנטייה שהלכה וגברה לכיווּן הריאליזם. הדיוקנאות הזעירים והמיוחדים שהוטבעו בחרוזי הפנים מהתקופה הרומית נחשבים לאחת מנקודות השיא בהיסטוריה של ייצור חפצי זכוכית. הרומאים האמינו שהקפדה על הטקסים מבטיחה להם שהמזל והפרנסה יהיו א?תם. הרומאים הכירו בקיומו של הר?שע והרוע.
העולם הרומי היה גדוש ברוחות ובאותות ובמופתים. הם קיימו מגוון של טקסים פולחניים שנועדו לפייס כוחות חורשי-רע. הטקסים היו בדרך כלל אישיים והתקיימו בבית. א?לי העמים שנכבשו אומצו והפכו לא?לים רומיים. בתקופות של מתח היו מייבּאים א?לים ממקומות אחרים כדי לקבל את עזרתם. בשנת 217 לפני הספירה פלש חניבּעל לאיטליה במלחמה הפונית השנייה. פחדים וחרדות מילאו את לבם של האנשים. הם ביקשו את עזרת הא?לים ובנוסף החזיקו קמיעות רבים וביניהם חרוזי עין מתוך אמונה שאלה יג?נו עליהם.
הכמות העצומה של חרוזי העין שיוצרו בתקופת האימפריה הרומית קשורה ככל הנראה למגוון של טקסים, איסורים, אמונות וחשיבה מאגית, שנאספו ממגוון רחב של מקורות ברחבי העולם של אז. אנשים רבים שחיו באימפריה הרומית במסופוטמיה, במצרים, באירן, באנטוליה, ביוון ובל?בנט האמינו בכוחן המ?גן של העיניים כוחה של העין הטובה.
חרוזי עין ק?לטיים
העמים הק?לטיים הם למעשה קבוצת לאומים חשובה המהווה חוליה נוספת בסיפור חרוזי העין. מקורם של הק?לטים במרכז אירופה. הם מזוהים יותר כבני תרבות מסוימת ולא כשוכני אזור מסוים. בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, בשל הגירה וקשרי מסחר, התפזרו הק?לטים בכל רחבי אירופה והגיעו לאיטליה, לספרד, לצרפת, להולנד, לאירלנד, לסקוטלנד ולאנגליה. בכל מקום שהגיעו אליו, שיפּרו הק?לטים את איכות עבודות הברונזה והיקפן. ואז, בערך ב-700 לפני הספירה, צצה במרכז אירופה "תרבות האלשטאט" (Hallstatt). היא הייתה התרבות הראשונה שהשתמשה בברזל. תרבות זו מזוהה עם התרבות הק?לטית. ניתן לזהות גם את החפצים ואת התכשיטים הק?לטיים שליווּ את אנשי האליטה בחייהם על פני האדמה ובחיי העולם הבא: צמידי ברונזה משובצים זכוכית כחולה וחרוזי ספירלה לבנים, כמו גם פסלי ברונזה שנחרטו עליהם אלמנטים של חרוזים ספירליים בדוגמאות שונות.
במאה החמישית לפני הספירה לערך נכנסו הק?לטים לאיים הבריטיים, ליוון, לרוסיה ולבסוף גם לארצות סקנדינביה. הם חיו בשבטים וחשו כחלק מבני המקום שהגיעו אליו. היו בהם שכּינו את עצמם אירים, אחרים קראו לעצמם גאלים, דנים, נורווגים ובעוד שמות. קיימת סברה שגם הוויקינגים היו ק?לטים.
חרוזים עם מוטיב ספירלה נמצאו בצפון סקוטלנד ובאזורים שונים באנגליה. סבורים שחלק מהם יוצרו במקום שנמצאו בו. הם מתוארכים לתקופה שבין 600 לפני הספירה ועד לסוף המאה הראשונה לספירה. לאחר מכן הפסיקו לייצרם. נראה שהיו קיימים קשרים בין הק?לטים לבין תרבות הא?לים. החברה הק?לטית, אף שסבבה סביב אצולת הלוחמים, העמידה נשים בתפקידי מנהיגוּת. פוריות ומיניות הן המאפיינים העיקריים של חפצי הא?מ??נות הק?לטית. הם העריצו א?לים רבים, במיוחד א?לות. מאחר שהק?לטים האמינו שכחול הוא צבע קדוש לא?לות-האם, הם נהגו לעתים קרובות לצבּוֹע את גופם בכחול. הצורה הספּירלית שהופיעה בחרוזים ובתכשיטים שלהם, כמו גם באתרים ארכיאולוגיים רבים ברחבי אירופה ואירלנד (המאגר הגדול ביותר של ממצאים מהתרבות הק?לטית), עשויה להעיד על קשר נוסף בין הק?לטים לבין תרבות הא?לות מתקופת האבן המאוחרת. אם כך הדבר, ייתכן שאפשר ללמוד מ?מ?מצאים אלה שלא ניתן לייח?ס רוע מוחלט לרוח הק?לטית. הק?לטים נ?שבּו בסופו של דבר בקסמי הדת הנוצרית שקנתה לה אחיזה רבּת-ע?צמה בחלק גדול מהיבשת. הדת המקורית שלהם פסה מהעולם, וכל שנותר הוא כמה מנהגים טקסיים ואגדות שעברו מדור לדור, ביניהם האגדה של המלך באלור בעל העין הרעה.
חרוזי עין באירופה תקופת ההגירה
לאחר התמוטטות האימפריה הרומית התפתחו חרוזי עין בתרבויות רבות במהלכה של תקופת הגירה רבת תהפוכות. מה שאפיין במיוחד את התקופה הזאת, היא הנטייה לספוג ובה בעת לשנות מגוון של סגנונות וטכניקות של אמנות חריזה.

חרוזי זכוכית וע?נבּר נמצאו בכמויות אדירות בקברים מתקופה זו במרכז אירופה. לפני שנת 480 לספירה היו החרוזים דומים יותר בעיצובם לחרוזים מהתקופה הרומית. לאחר תקופה זו פיתחו תוֹש?בי האזור סגנונות חדשים משלהם. יצרני הזכוכית, הפרנקים, למשל, אף שהושפעו מדוגמאות קדומות שהובאו מהמזרח התיכון, יצרו סגנונות משלהם ובה בעת חיקו חרוזים ק?לטיים, שיוצרו אלף חמש מאות שנים קודם לכן. הפרנקים (איחוד של מספר שבטים גרמניים) העתיקו דוגמאות ק?לטיות ואף שילבו במחרוזות שלהם חרוזים ק?לטיים עם דוגמאות ספירליות, אולי משום שראו בהם קמיעות שיכולים להגן עליהם. מחרוזות רבות באירופה של אותה תקופה כוללות חרוזים מיוּבּאים וכאלה שנשדדו מקברים במזרח התיכון.
מבחינה טכנית, מצביעים הממצאים על שינוי הדרגתי בחרוזים שעליהם עיניים בעלות מספר רבדים. חרוזים מתחילת התקופה מתהדרים בכמות גדולה יותר של עיניים ובריבוי של שכבות, ואילו על חרוזים מתקופות מאוחרות יותר מופיעות עיניים פשוטות בדוגמאות חדגוֹניוֹת. בשלב האחרון בהגירות העמים באירופה לקחו חלק גם הוויקינגים (שהיו סוחרים ומלחים מופלאים). עד ל?-800 לספירה היו הוויקינגים ע?ם של יורדי ים שסחרו עם האירופים ושלטו על אירופה הצפונית, המערבית והמזרחית, כולל נהרות צרפת והאיים הבריטיים. במרבית המקומות שהגיעו אליהם הוויקינגים החלו לייצר חרוזי זכוכית. בתי מלאכה הוקמו בסקנדינביה, שם ייצרו הוויקינגים חרוזי זכוכית מקומיים ייחודיים שאותם ענדו הנשים הוויקינגיות. לחרוזי עין שנמצאו באתרים ויקינגיים בסקנדינביה יש מקורות מגוּונים, ואין זה מפתיע בהתחשב במרחקים הגדולים שעברו הלוחמים והסוחרים הוויקינגים. אין ספק שלחרוזי העין הוויקינגיים יש קשר לעין הרע. הוכחה לכך ניתן אולי למצוא בהמשכיות המסוימת של האיקונוגרפיה מתקופת האבן המאוחרת, כמו השמש המופיעה כעיניים השולחות קרניים. בסמל זה השתמשו כנראה בעונות האביב והקיץ כדי לקיים טקסים לעידוד הצמיחה. השמש מופיעה גם על חפצי א?מ??נות רבים באגן הים התיכון החל מהתקופה של 3000 לפני הספירה ועד לתקופת החרוזים הוויקינגיים המתוארכים לתקופה שבין 1200-900 לספירה. בחרוזי הזכוכית הק?לטיים ניכרות השפעות רומיות וא?סלמיות רבות.

חרוזים מהתקופה הא?סלמית הם החוליה החשובה הבאה בהיסטוריה של חרוזי העין. באזורים רבים בעולם הא?סלמי התפתחו חרוזי עין רבי-חשיבות, בעיקר במצרים, במסופוטמיה, בסוריה, בלבנט ובאירן. חרוזי העין המשיכו להיות סוג נפוץ של חרוזים בכל המקומות הללו. חרוזי התקופה הא?סלמית מובילים בסופו של דבר אל העת החדשה של ייצור חרוזי זכוכית באירופה (תקופה שהחלה בשלהי ימי הביניים), תקופה שבּהּ הפכו המוטיבים של כתמי העיניים למרכיב מרכזי בייצור החרוזים הוונציאניים שנועדו בעיקר למסחר וליצוא. אולם חשיבות גדולה יותר נודעת לתחייה המחודשת של ייצור חרוזי עיניים באגן הים התיכון המזרחי (טורקיה, אוזבקיסטן, חברון ומצרים) ורובם היו להגנה מפני ה?יזק עין הרע.
החוויות האישיות על כפתורי חרוזי עין סיפור חיים של רופא יליד טורקיה
להלן דברים של רופא טורקי החי באיסטנבול (והשנה שנת 2007) על תפוצת העין הטובה (או כפי שהוא קורא לה Evil Eye) בטורקיה.
בשל האמונות הרוֹוחות על הסיכון שבה?יזק עין הרע, רוב המשפחות בטורקיה מנסות להגן על ילדיהן ועונדות להם חרוזי עין, או נכון יותר כפתורי עין טובה. כשתינוק גדל, הוא מגלה לאט לאט את חלקי גופו. תינוק טורקי מגלה גם את הכפתור-החרוז שהצמידו לגופו. מבלי שיבין את מטרתו או את נחיצותו, הוא נושא ע?מו את החרוז בכל עת. אולם היה לי קל מאוד לקבל את המצב משום שכּל האנשים סביבי ענדו סוגים שונים של חרוזים כנגד עין הרע, כך שלא היה לחץ חברתי כלשהו כנגד ענידת החרוזים. אני זוכר שנשאתי עמי חרוז נגד עין הרע בכל תקופת ילדותי.
בפתחה של המאה העשרים ואחת, לבני נוער בטורקיה כבר קשה לשאת את החרוז באופן גלוי. רבים מהם נוהגים להסיר אותו או לשאת אותו במקום נסתר. זה הגיל שבּוֹ נוהגים לדון באמונות, במסורות ובדת. בני נוער מתנגדים בדרך כלל לדברים הנכפים עליהם על ידי החברה, המסורת, המשפחה וכל מסגרת סמכותית אחרת. זוהי התנהגות אופיינית לגיל הנעורים בכל מקום בעולם. היו אפוא נערים שסירבו להמשיך לשאת את חרוזי עין הרע שענדו מאז ינקותם, והיו שהחלו לשאת אותם באופן שלא יהיו גלויים לעין. הם הידקו, למשל, בסיכת ביטחון את החרוז לבגד התחתון, הסתירו אותו מאחורי העניבה, בתוך כיס וכן הלאה. דרך מקובלת נוספת לשאת את החרוז הייתה כחלק מתכשיט. זה יכול להיות צמיד, ארנק יד, שרשרת, עגילים, או בימינו אפילו בפירסינג. אולם כשהגענו לפנימייה (בין גיל 11 ל-17 שנים) שם קל היה להבחין בחרוזים כנגד ה?יזק עין הרע של התלמידים האחרים. כשראינו איש אצל רעהו את הקמיעות הללו, ההסבר הנפוץ ביותר שלנו היה שאימא הכריחה אותנו לשאת אותם. אף על פי שכולם נשאו קמיע כזה, איש לא הכיר באופן גלוי בסגולותיו. מאוחר יותר ניתן היה לראות במלת?חות חדרי הכושר שחלק מהקמיעות הוצמדו לבגדים התחתונים, מתחת לחולצה. רבים מהספורטאים הטורקים נושאים או עונדים כפתורי עין ברכה להצלחה בתחרויות ספורט. אירוע אח?ר שבּוֹ כולם מרגישים צורך לשאת חרוז נגד עין הרע הוא בעת בחינות שיש להן השפעה משמעותית על החיים, כמו מבחני בגרות, או בחינות הכניסה לאוניברסיטה.
בהיותי רופא, הזדמן לי לראות מטופלים בעלי רקע חברתי-תרבותי מגוּון, הנושאים חרוזי עין במקומות שונים בבגדיהם התחתונים.
הסבר מדעי לשימוש בחרוזי-כפתורי ה"עין הטובה" ראייה של הרופא הטורקי
מערכת החיסון של גופנו היא אוסף של מנגנונים שנועדו להגן על הגוף מפני גופים זרים (מיקרואורגניזמים) לחדור לגוף. ההגנה בפניהם המורכבת ביותר קשורה למערכת הפסיכו-נוירו-אימיונולוגית בגופנו. פעולתם של המנגנונים האלה טרם נחקרה והובנה באופן מלא, אולם ברור כי למצבו הנפשי של האדם יש קשר הדוק למערכת החיסון שלו. מתח נפשי משפּיע לרעה על מערכת החיסון ואילו מוטיבציה חיובית ואמונות חיוביות משפיעות עליה לטובה. אם אדם כלשהו מאמין שחפץ מסוים יגן עליו מפני מחלות, תהיה לאותו החפץ השפעה חיובית על מערכת החיסון שלו. זהו למעשה ההסבר המדעי היחידי שניתן למצוא להשפעה של חרוזי עין על הבריאות. אין ספק שלא מדובר בתרופה, אולם יש לחרוזים אלה השפעות הן על הבריאות הנפשית והן על כשירות מערכת החיסון של אנשים המאמינים באמונה שלמה בכוחו של הקמיע.
כשהחלטתי לכתוב מאמר על חרוזי עין הרע, התחלתי לשאול את מטופליי אם הם נושאים ע?מם חרוזי עין. השאלה השנייה הייתה, היכן הם נושאים אותם. התוצאות הראשוניות היו מעניינות מאוד והן בהחלט משקפות את התרבות המקובלת בטורקיה בשערי המאה העשרים ואחת. החלטתי לבנות קבוצת מחקר המורכבת ממאה אנשים בוגרים. כשבחנתי את התוצאות שהתקבלו, גיליתי ששישים ושלושה אנשים מתוך המאה נשאו ע?מם כפתורי-חרוזי עין. עשרים ושניים מתוך שישים ושלושה האנשים האלה (35%) היו גברים והיתר הרוב ארבעים ואחת (65%) היו נשים. כשהעמקנו בנתונים, הגענו למסקנה שמנהג נשיאת חרוזי עין הרע עדיין נפוץ מאוד. רוב הגברים נושאים אותו כקמיע כשהוא חבוי אי-שם לרוב בתחתית הגוף. ואילו מרבית הנשים נושאות אותו כתכשיט. לעתים הנשים מסתירות את הקמיע בין ק?פלי החזייה. לרוע המזל, נשיאת חרוז עין הרע עלולה לפעמים להיות מסוכנת בק?רב ילדים, וזאת עקב בליעת סיכות ביטחון שאליהן היו מחוברים חרוזי עין הרע.
חרוזי עין הרע על פי תפיסתם של א?מ?נ?י הזכוכית הטורקים
בטורקיה עדיין מקובל להשתמש בטכניקות עתיקות ופשוטות ביותר לייצור חרוזים. החרוזים מיוצרים באופן י?דני בלבד. א?מ??נ?י הזכוכית משתמשים במקל ברזל עבה ובמקל ברזל דק. הם מגלגלים את בסיסו של החרוז על המקל העבה ואז מוסיפים את צבעי הלבן והכחול של העיניים בעזרת המקל הדק. החל משנות השלושים של המאה העשרים ישבו יצרני החרוזים בעיקר בכפרים גו?ר?ס?ה (Görece) וקו?רו?ד?ר?ה (Kurudere). באזורים אלה נפוצים מאוד עצי האורן. אלה משמשים את אמני הזכוכית להדלקת הכבשנים. מבנה כבשני הזכוכית ושיטות העבודה נותרו כפי שהיו בעת העתיקה. את הכבשנים מ?סיקים כאמור בעזרת עצי אורן עם עלות השחר. כשמגיע החום בכבשן
לכ?-900 מעלות צלזיוס מתחילה עבודת האמן.
מלבד חרוזי-כפתורי עין הרע המסורתיים (שצורתם עגולה), ישנם אמנים טורקים המכינים את הקמיעות מלוחות זכוכית שטוחים ודקים שיש בהם רמז לעין הרע. המטרה העיקרית היא בכוונה לשלב את האמונה המסורתית בא?מ??נות מודרנית, כאשר אנשים רבים עדיין רוצים בסוג כלשהו של הגנה מפני עין הרע, אולם הם מעדיפים שהקמיע לא יבלוט למרחקים כחרוזי העין המסורתיים. אלה מעדיפים קמיע שטוח שקל לשאתו ו/או אפשר להסתירו בנקל.
מילות לסיום
ה?יזק מעין הרע עלול להיגרם לכל אדם ואדם. "הנוסחה" הבדו?קה להגנה מפני ה?יזק היא הנהגה של חיים צנועים, פשוטים וישרים, העטופים בענווה ו?במה שקרוי ש??פלו?ת רוח.
 

לקריאה נוספת על לימודי נטורופתיה
 

כ