ביה"ס לרפואה טבעיתבית הספר לרפואה סיניתביה"ס לתרפיות מגעלימודי פסיכותרפיה הוליסטיתבית הספר לאימון הוליסטי (קואצ'ינג) ו-NLP בית הספר לקורסי המשך למטפליםחטיבת לימודי רפואה מערבית ומדעיםסגל ההוראה
טיפול בתפישת המטאיזם™קורסי הכשרה והסמכה מקצועית

בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


האדם הקדמון היה רזה מה ניתן ליישם מכך על חיינו? מאת פרו'פ אבשלום מזרחי

האדם הקדמון היה רזה האם ומה ניתן ליישם בחיינו מתזונת האדם הקדמון? מאת פרו'פ אבשלום מזרחי

ברצף ההיסטוריה חלו שינויים באורח חיי האדם, ברצונותיו ובאהבותיו. חלק לא קטן מהשינויים נעוץ בטכנולוגיה שהלכה וחדרה למסגרת חייו של האדם בעיקר במאתיים השנים האחרונות.
אין כמעט עוררין על כך שהאדם בימי קדם היה בריא יותר מהאדם בימינו בעידן המודרני, בעידן של טכנולוגיות מתוחכמות ומרשימות. יודעי דבר יודעים לספר שהאדם הקדמון, כפי הנראה לא סבל ממחלות כרוניות אשר מחב?קות בכאב את העולם המודרני. אלה כפי הנראה לא היו קיימות בימי קדם. מחלות כמו השמנת-יתר, סוכרת ומחלות אחרות שקצרה יריעת המקום מלפרטן. אין ספק שהסיבה העיקרית להעדר מחלות אלה הייתה תזונת האדם בתקופות קדומות.
כוונתי לתקופות קדומות של לפני עשרות ואלפי מאות שנים, שבהן חי האדם בטבע ואת מזונותיו צד או ליקט ממה שהיה מצוי בסביבתו.
שרידים של חברות אנשים מתקופת האבן מצויים במקומות שונים ברחבי העולם: באזור האמזונס בברזיל, ביערות הגשם של פ?פ?ו?אה וגינאה החדשה ובמדבריות דרום-אפריקה. מחיי האדם הקדמון באזורים אלה ניתן ללמוד לא מעט על אורחות החיים אז.
כיום, מדברים על דיאטת האדם הקדמון הדיאטה הפ??ל?יאו?ל?ית?ית שהיא לדעת יודעי דבר הדיאטה המלאה והמושלמת ביותר.
דיאטה זו מבוססת על מזונות שמקורם במה שהאדם ליקט בסביבתו, לפני שהחל בגידול מבו?י?ת של חיטה ודגנים אחרים דבר שהתרחש לפני 9,000 שנים בערך (זו למעשה ראשיתה של החקלאות).
האדם הקדמון שחי על הדיאטה הפ??ל?יאו?ל?ית?ית ניזון ממה שהביא לביתו. מזונותיו כללו אגוזים, פקעות (העשירות בעמילן), פירות בר, בשר חיות בר ודגים.

הקווים הבולטים בדיאטה הפליאוליתית הם: • דיאטה זו כללה כמות קטנה של פחמימות. בהעדר חקלאות מבויתת, הדגנים לא היו מרכיב עיקרי בתפריט האדם הקדמון, כפי שהדבר במציאות ימינו.
• מיעוט ירקות בתפריט.
• המזונות היו, כפי הנראה, נטולי מלח או שמנים צמחיים.
• ההערכה היא ש-50-80% ממרכיבי תזונת האדם הקדמון באו מעולם הצומח ו-20-50% מעולם החי. פריש?ה זו נכונה לאדם אשר חי בתוך היב?שת. אדם שחי ליד י?מ?ים, אגמים ונהרות 10-50% ממזונו באו מ?ד?ג?ה.
• הבשר שאכל האדם הקדמון היה בשר עופות, או בשר בעלי חיים הולכי על ארבע, שצד בסביבתו. היו אלה בעיקר בעלי חיים צמחוניים, מפריסי פרסה שחיים בעדרים, כמו למשל: בפאלו, ביזו?נים, איילות, סוסים, ממו?תו?ת, ועוד. היו אלו בעלי חיים שניזונו מהמצוי בטבע ואיש לא האביסם בצורה מכוונת. איכותו של בשר בעלי חיים אלה הייתה שונה תכלית שינוי מאיכות הבשר הנאכל על ידי האדם המודרני. בשר בעלי החיים של אז היה פחות שמן. בעלי החיים היו פעילים מב?חינה גופנית יותר מבעלי החיים שמבשרם ניזון האדם המודרני. אלה האחרונים הם בעלי חיים מבו?יתים, האוכלים אוכ?ל מדו?שן, לא אחת עשיר בהורמונים, ולא אחת גם תרופות כאנטיביוטיקה. כל אלה גורמים להשמנתם. בהיותם מצויים במכלאות (רפתות וכו'). בעלי החיים בימינו אינם מפעילים כמעט את שריריהם, כשם שחיות הבר בעת הקדומה היו מתנהגות. אחוז השומן בבשר הנמכר כיום במקומותינו נע בממוצע בסביבות 20-30%, בשעה שאחוז השומן בבעלי חיים צמחוניים החיים בטבע ושאינם מבויתים נע בסביבות 4%.
ואם אנו עדיין בנושא השומנים, הרי ששיעור החו?מצות השומניות הרב-בלתי-רוו?יות גבוה בבשר בחיות בר פי חמישה יותר מאשר אצל בעלי חיים מבויתים שמגדלים אותם בימינו לשחיטה.
מסתבר שבמזונם של הקדמונים, היה יחס טוב מאוד בין החומצות השומניות מקבוצת אומגה-6 לבין אומגה-3. היו אלה יחסים של שניים לאחד (לטובת אומגה-6) או יחס של אחד לאחד.
הבדלים משמעותיים קיימים גם בנושא הכולסטרול והרכ??ב חלבונ?י השרירים של חיות הבר לעומת אלה של בעלי חיים מבויתים שמיועדים לשחיטה.
• גרעיני הבר והאגוזים שבתפריט האדם הקדמון סיפקו חלבונים מלאים לפעמים אפילו תחליף לחלבון הבשר (החלבון המלא), סיבים, ויטמינים ומינרלים החיוניים לבריאות האדם. כעיקרון, המזונות ממקור צמחי בתפריטו של האדם הקדמון, הם דוגמה אידיאלית לכיצד צריכה להיות תכולת מזונותיו של האדם המודרני החייבת להיות מבוססת על מזון מן הצומח.
• הדיאטה הפליאוליתית הכילה ריכוז נמוך של נתרן: 10-20% מכמות הנתרן המצויה בתפריט האדם בימינו. האשלגן יסוד חיוני בתפריט האדם היה גבוה בצורה משמעותית במזונות האדם הקדמון מזה שבמזונות האדם המודרני. יש להזכיר שככל שהיחס בין אשלגן לנתרן במזון גדול לטובת האשלגן, כן ייטב עם בריאותנו. יחס חיובי לטובת האשלגן מסייע, בין היתר, למניעת יתר לחץ דם, תופעה השכיחה כידוע בימינו אנו.
• תכולת הסידן במזונו של האדם הקדמון הייתה, לדעת חוקרי התזונה בתקופה הקדומה, בסביבות 1,600 מ"ג סידן ליום. זוהי כמות העולה על כמות הסידן המומלצת היום להיכ?לל בתפריט האדם המודרני. מקור הסידן היה ממזונות צמחיים ולא מחלב או ממוצריו שספק אם היו קיימים בעולמו של האדם הקדמון, אשר כידוע לנו לא ביית בעלי חיים.
לפי המידע שברשותנו התופעה של בריחת סידן לא הייתה קיימת באדם הקדמון. לא החלב, או מוצריו, היו הספ?קים הטבעיים לסידן. אלא מזונות צמחיים היו לו.
• החדרת החקלאות לחיי האדם. גידול מבו?קר של דגנים, קטניות, ירקות ופירות נכנס להיסטוריה של האדם לפני 9,000 שנים בערך. מאז החל האדם לשל?ב במזונותיו דגנים וקטניות, ירקות ופירות מגידולים חקלאיים.
• בהיותם מלקטים את מזונותיהם מהמצוי בסביבתם הטבעית, הרי שהמזונות הצמחיים שנכללו בתפריט האדם הקדמון כללו הרבה תאית. זו האחרונה היא מקור הסיבים המצויים בתפריטו של האדם. כמו?ת התאית בתפריט האדם הקדמון היא לפחות פי שלושה מריכוז התאית בדיאטה מערבית. בזו האחרונה חלק מהמזונות הם מזונות מעובדים, שניטלה מהם.
• למו?תר לציין שמזונותיו של האדם הקדמון לא היו מזונות מעובדים או משומרים, או מזוהמים ברעלים שמקורם במדבירי חקלאות רעילים, כפי שהדבר נעשה כיום בעולמנו המודרני החנוק מהק?דמה.
• מהעמקה בלימוד מזונותיו של האדם הקדמון ניתן ללמוד שברובם היו בעלי מדד גליקמי נמוך. אין בדיאטה הפליאוליתית שיעור גבוה של מזונות בעלי מדד גליקמי גבוה, כפי שקיים במזונות המקובלים בתפריטו של האדם המערבי. שלא לדב?ר על כך שמזונות בעלי "קלוריות ריקות" (ממתקים, משקאות ממותקים, ועוד) לא היו מצויים כלל בתפריטו של האדם הקדמון.
פוע?ל יוצא הוא שנעדרו אצל האדם הקדמון תופעות של השמנת-יתר, סוכרת, מחלות לב וכלי הדם ומחלות כרוניות אחרות, שמקורן בתזונה עתירת שומנים ומזונות בעלי מדד גליקמי גבוה.
אף על פי שתפריטו של האדם הקדמון הדיאטה הפליאולית?ית נראית כאידיאלית, יש לציין גם את חסרונותיה, כפי שאני רואה אותם:
• אין בה די פירות וירקות.
• אכילת בשרים בכמות גדולה, כפי שעשה האדם הקדמון, עלולה לגרום לנזקים לכבד ולכליות.

תזונת האדם הקדמון בראי היהדות תזונה צמחונית נטולת בשרים.
ביהדות ובמקורותיה הבשר אינו מזונו של האדם
הקו הבולט לאורך כל המקורות היהודיים החל מהתורה, מס?פר בראשית ואילך הוא שמזונו של האדם הוא אך ורק מפ?ירות העצים ומעשב השדה. אין הבשר מזונו לא של האדם ולא מזונם של בעלי החיים. על כך נאמר בבראשית (א, כט-ל): "ויאמר אל?הים הנה נתתי לכם את כל עשב ז?ר?ע? ז?ר?ע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ ז?ר?ע? ז?ר?ע לכם יהיה לא?כלה. ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש? על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק-עשב לא?כלה ויהי כן". משמע שדין אחד נקבע לאדם ולבעלי החיים לאכול רק ירק, עשב ופירות.
רק לאחר פרשת המבול, עם השחתת הליכות חייו ומידותיו של האדם, התיר הקדוש-ברוך-הוא לאדם את הבשר לא?כלה. כך אנו מוצאים בבראשית (ט, ג): "כל ר?מ?ש? אשר הוא חי לכם יהיה לא?כלה כירק עשב נתתי לכם את כ??ל".
גם לפי פרשנות חז"ל, רק לאחר שנשחת האדם בתקופת נ?ח ה?תיר הקב"ה לאדם לאכול בשר. על כך נאמר במסכת סנהדרין (נט ע"א): "אמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון לא הו?ת??ר לו בשר לאכ?ילה, דכתיב: 'לכם יהיה לא?כ?ל?ה וכל ח?י??ת הארץ' ולא ח?י??ת הארץ לכם. וכשבאו בני נ?ח התיר להם, שנאמר: 'כ??י?ר?ק עשב נתתי לכם את-כ??ל'".
ואף שהותר לו לאדם הבשר לא?כלה, אכילת הבשר לא נתפסה במקורות היהודיים כדבר טוב ורצוי. אחד הסיפורים המעניינים בנושא זה הוא סיפור ק?ב?רו?ת התאווה המופיע במקרא. זיכרון בני ישראל היה תמיד קצר אז והיום. אחרי דורות של עבדו?ת קשה במצרים בהיותם במדבר פנו בני ישראל, בלחץ האספסו?ף שבק?רב?ם, ברוח הבאה (במדבר יא, ד-ה): "והאספס?ף אשר בק?רב?ו? התאוו? תאו?ה ויש??בו? ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכ?ל?נו בשר. זכרנו את הדגה אשר נ?אכל במצרים ח?נם את הק?ש??א?ים ואת האבט?חים ואת ה?חציר ואת הבצלים ואת השומים". משה, כמנהיג העם, התלונן לפני האלוקים וזה החליט ללמד את בני ישראל מה טמון באכילת הבשר: "וא?ל העם ת??אמ?ר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם בא?זנ?י ה' לאמר מי יאכ?לנו בשר כי טוב לנו במצרים, ונתן ה' לכם בשר ואכלתם. לא יום אחד ת??אכ?לו?ן ולא יו?מ?י?ם ולא חמ?שה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום. עד ח?ד?ש? ימים עד אשר י?צא מאפ?כם והיה לכם לז?ר?א" (במדבר יא, יח-כ), ואז כאשר זללו את הבשר הענישם האלוקים: "הבשר עודנו בין ש??ניהם טרם י?כ??ר?ת ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם מכה רבה מא?ד. ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאו?ה כי שם קברו את העם המ??תאו??ים" (במדבר יא, לג-לה). "סיר הבשר" סמל לשעבוד ולאכילת הבשר הוא תוצאה של התאווה.
היהדות אוסרת במפורש על אכילת בשר ל?שמה? אלא מתירה את אכילתו רק מב??שר הקרבנות אשר הוקרבו ונועדו לכפ?ר על חטאים ועוו?נות, כמו שנאמר (דברים יב, טו): "רק בכל א?ו??ת נפשך תזבח ואכלת בשר".
מכ?יוון שיש לשחוט את הבהמה ומכיוון שהדבר יגרום לה כאב, היהדות מ?ציבה הגבלות ומחמירה בדיני השחיטה. הרמב"ם מביא בכתביו דינים אלה. כוונת הדינים להקשות את אכילת הבשר, וכאשר שומר המצוו?ת יתקשה לקיים את הדינים אולי יגב?ר האדם על תאוותו לאכילת בשר ולא ישחט את בעל החיים. ואפשר לראות זאת שאמנם, בלית בר?רה היהדות מתירה אכילת בשר, רק אם יצרו? של האדם גובר עליו.
נביאי ישראל גם הם התנגדו להקרבת קרבנות. כך פונה הנביא ישעיה (א, יא): "למה לי ר?ב ז?בחיכם י?אמ?ר ה', ש?בעתי ע?לו?ת א?יל?ים ו?ח?ל?ב מ?ר?יא?ים ודם פ??ר?ים ו?כבשים וע?ת?ו?ד?ים לא חפצתי".
והנביא ירמיה מדבר באותה הלשון (ז, כא-כב): "כה אמר ה' צבאות אל?הי ישראל ע?לו?ת?יכם ס?פו? על ז?בחיכם וא?כ?לו? בשר. כי לא ד?ב?רתי את אבותיכם ולא צ?ו??ית?ים ביום הוציא? אותם מארץ מצרים על דברי עו?ל?ה ו?ז?ב?ח".
את הפסוק: "ויאמר משה ב??ת?ת ה' ל?כם בערב בשר לאכ?ל ולחם ב?ב??קר ל?ש??ב??ע?" (שמות טז, ח), מפרשים (יומא עה ע"א): "ת??נ?א מ?ש???מ?יה? ד??ר?ב??י יהושע ב??ן ק?ר?ח?ה: ... מכאן ל?מדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה", וזאת כפי הנראה מפני הבושה שאדם מתאווה לאכול ב??שר בעלי חיים ששחט וניתק את פתיל חייהם ולא יכול היה להסתפ?ק ולאכול מאכלים ממקור צמחי, שגם הם מזינים, גם טעימים וגם בריאים.
בחזון אחרית הימים אשר לנביא ישעיה מדו?ב?ר שבאחרית הימים בעלי החיים הטורפים יחזרו להיות צמחונים כפי שהיו עם בריאת העולם. וכך נאמר בישעיה (יא, ו-ז): "וג?ר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירב?ץ. ועגל וכפיר ו?מ?ר?יא י?ח?ד??ו ונער קט?ן נ?ה?ג בם. ופרה ו?ד?ב תרע?ינה י?ח?ד??ו י?רב??צו ילדיהן ואריה כבקר יאכל ת??ב?ן". שימו לב! האריה, סמל בעלי החיים הטורפים, ישוב ויאכל תבן! חלום אחרית הימים של היהדות. שימו לב! חזון אחרית הימים בראיית היהדות שמזונו של האדם ושל כל בעלי החיים כולל בעלי החיים הטורפים יהיה צמחוני, נטול בשר.
הקו הברור והחד בראיית היהדות סביב תזונת האדם הוא שתזונה צמחונית היא האידיאלית, כשהיא נטולת בשרים לסוגיהם.
לו? יהי.
מתי החל השינוי בתפריט האדם הקדמון?
השינוי בתפריט האדם הקדמון החל על ידי ש?יפורים במתכונת מזונותיו. תחילה האדם הקדמון ייב?ש את הפקעות, שאותן ליקט בסביבתו, ולהפוך אותן זמינות לאכילה במשך כל עונות השנה. יותר מאוחר האדם החל ל?קלו?ת את הזרעים המלאים. בכך ללא ספק הוא פגם באיכות מרכיבי הגרעינים. שלב עיקרי היה הכנת דייסות, בצקים מקמחים, שטחן באבני ריחיים, מהם הכין לחם, אותו התפ?יח בש?או?ר, ומאוחר יותר דברי מאפה אחרים.
החדרת החקלאות למסגרות חיי האדם א?פשרה גידול מבו?קר של מגוון דגנים וקטניות, גידול ירקות ועצי פרי. בכך התרחקו האדם מהתפריט של אבותיו הקדמונים הדיאטה הפליאוליתית אשר התבססה על ליקוט מזון שגדל בר בטבע.
האדם התאים את עצמו לשינויים שהכניס בתחום התזונה. המזונות מהחקלאות א?פשרו לו להפיק בקלות גלוקוז. הדבר גורם מחד גיסא לשיפור תפקוד המוח, לתוספת אנרגיה לפעילויות הגוף פיזית ומנטלית, אך מאידך גיסא הדבר גרם להכללת פחמימות בתפריט היומי ומכאן התפתחות מחלות שונות כהשמנת-יתר, סוכרת, ועוד.
המבנה הגנטי "גנים של מתושלח"
ייתכן, ויש לכך סבירות גבוהה, שהמבנה הגנטי של האדם הקדמון היה שונה מזה של האדם המודרני. יש הטוענים שהמבנה הגנטי של הקדמונים הביא לעולם אנשים חסו?נים ובריאים, אשר מסוגלים לחיות בטבע ולשרוד בו. יש המדברים על "הג?נים של מתו?שלח" כגנים של האדם הקדמון.
אין ספק שלאפקט הגנטי השפעה על מסגרות חיינו, כולל הפ??ן התזונתי, אך להרכב המזון, לאיכותו ולהרגלי החיים נודעת חשיבות רבה בבריאות האדם.

מיעוט פחמימות בתפריטו של האדם הקדמון, היה מקור השראה לכל אלה אשר פיתחו דיאטות נטולות פחמימות, העשירות בחלבונים ובשומנים, כמו למשל דיאטת אטקינס. הניסיון לאמץ מיעוט פחמימות בדיאטה זו לא צלח. דיאטה חייבת לכלול את כל אבות המזון.
ספר מעניין ומרתק בנושא תפריטו של האדם הקדמון על הדיאטה הפליאוליתית הוא ספרם של Boyd Eaton וחבריו "The Paleolithic Prescription". הספר יצא לאור בהוצאת Harper and Row. אני ממליץ מאוד על ספרזה.
לסיום
הכ?ללים העיקריים שאני דול?ה מתזונת האדם הקדמון, הם שיש להעשיר את מזונותינו במזונות צמחיים, שיש להם מדד גלוקמי נמוך ככל האפשר ולהמעיט מהכללת מזונות מעובדים או משומרים בתפריטנו.
אני בטוח שאחרים ימצאו נקודות חשובות אחרות בתזונת הקדמונים, שאותם היו רוצים לאמצם בחייהם. כל איש על פי ראייתו ואמונתו.
 

 

כניסת סטודנטים
שם ומשפחה  דוא''ל  טלפון  * שלוחה  בחר... תל אביב חיפה ירושלים כנרת באר שבע אילת אזור בארץ  תוכן    שם ומשפחה  דוא''ל      ביה"ס לרפואה סינית
ביה"ס לרפואה סינית - לימודי רפואה סיניתרפואה סינית מסורתית TCMצי קונג רפואיטווינאביה"ס לרפואה טבעית
ביה"ס לרפואה טבעיתנטורופתיה NDתזונה טבעיתחדש! פרויקטי חקר של הסטודנטים במסלול תזונה טבעיתביה"ס לאיורוודה ויוגה
ביה"ס לאיורוודה ויוגהאיורוודה - רפואה הודיתהכשרת מורי יוגהיוגה - תרפיה הוליסטיתמדריכי יוגה לילדיםיוגה בהריון ולאחר לידהאנטומיה יישומית וקינזיולוגיה של היציבה בזיקה ליוגההכשרת מורי בייבי-יוגהביה"ס לפסיכותרפיה הוליסטית והילינג
ביה"ס לפסיכותרפיה הוליסטיתפסיכותרפיה גופנית- איזון גוף ונפשהילינג פסיכו-פיזי TMביה"ס לתרפיות המגע
ביה"ס לתרפיות המגעמטפל רב-תחומי במגע HHPזן שיאצוטווינאעיסוי אינטגרטיביאקופרסורה תאילנדיתרפלקסולוגיהביה"ס ללימודי המשך
ביה"ס ללימודי המשךקורסים למטפלים בתחום רפואה סיניתקורסים למטפלים בתחום תזונה ונטורופתיהקורסים למטפלים בתחום ההעצמה וההתפתחות האישיתקורסים למטפלים בתחום תרפיות המגעקורסים נוספים למטפליםהרבליסט קלינילימודי רפואה מערבית
לימודי רפואה מערביתקורסים לקהל הרחב
קורסים לקהל הרחבביה"ס לאימון הוליסטי
ביה"ס לאימון הוליסטירידמן קריירה - מחלקת ההשמה
רידמן קריירהפורומים בשיתוף סטארמד
פורומים בשיתוף סטארמד


לקריאה נוספת על לימודי נטורופתיה