מיוגה עד שעת שינה נטולת סמארטפון, מדיקור ועד האוכל המתובל של סבתא – כל הדרכים להתמודד עם המגפה של התקופה ודווקא עכשיו, כשהכול אצלנו עדיין "בסדר"
המגפה של המאה ה-21 – כך מגדיר ארגון הבריאות העולמי את תופעת הלחץ הנפשי. כולנו, במידה זו או אחרת, חולים. בפרט בישראל, שבה לנסיבות החיים והקריירה חובר המצב הביטחוני. התוצאה היא סביבת סטרס קיצונית, שמטיסה אותנו הישר מהבקו"ם לשנה של "ניקוי ראש". אבל מתברר שיש לא מעט מה לעשות, ואפילו לא צריך להרחיק עד הודו בשביל זה. אז קחו אוויר, עצמו עיניים (מטאפורית...) ותבחרו.
נתחיל במה שהלחץ עושה לגוף האדם. אסף קורן, נטורופת והרבליסט קליני, רואה את זה על בסיס יומי אצל מטופליו: "כשאנחנו לחוצים אנחנו ישנים מעט מדי, אוכלים בצורה לא מאוזנת, לא שותים מספיק וסובלים גם משינויים פיזיולוגיים". לחץ נפשי, הוא מתאר, גורם להפרשת הורמונים שמגבירים את הסיכון לבעיות רפואיות. שורה של מחקרים מהשנים האחרונות הראו כי סטרס הוא אחד ממחוללי המחלות המשמעותיים ביותר של העידן. יכולה להיות לו השפעה על רמת הסוכר בדם, על מערכת החיסון, על הפוריות ועוד.
אז מה עושים? כשאנחנו נתקלים בקושי בריאותי, הנטייה היא ללכת לרופא ולבקש תרופה. אלא שלדברי קורן, כך אנחנו מטפלים רק בהיבט מסוים של הבעיה, בסימפטום. אם לא נפנה קשב גם למקור – לנפש – נמצא את עצמנו מבקרים אצל הרופא שוב ושוב ושוב.
מנפלאות השינה
"הערך החשוב ביותר שהרפואה הטבעית מביאה לאנשים הוא האחריות לבריאות שלהם", אומר קורן, שמנהל את מגמת הרפואה הטבעית במכללת רידמן. "אנחנו בעצם מלמדים להיות אקטיביים ולא לסמוך רק על הרופאים. מובן שבהתמודדות עם מחלות רבות אין תחליף לטיפול התרופתי. אבל כל מטופל יכול לקחת אחריות על עצמו ולשים לב לתזונה, פעילות גופנית, חשיבה חיובית וצמחי מרפא להקלה על תופעות הלוואי".
אם בעבר נהגו למתוח קו ברור בין רפואה קונבנציונלית לטיפולים טבעיים ומשלימים, הרי שכיום יותר ויותר מבינים כי רפואה אינטגרטיבית, שמשלבת בין גישות, היא הדרך המיטבית להציע את הטיפול המתאים ביותר לכל אדם. זו הסיבה שהרוב המוחלט של המרכזים הרפואיים בישראל משלבים גם טיפולים אלטרנטיביים ונפשיים בסל השירותים. במחלקות האונקולוגיות לדוגמה פועל גם מערך של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מדקרים ומטפלים במגע.
יש לא מעט מחוללי לחץ שכנראה לא נוכל להוציא מחיינו. אבל יש גם פעולות רבות שכל אחד יכול לבצע כדי להוריד את גובה הלהבות הפנימיות ולמנוע מהסטרס לגבות מחיר יקר מדי. "רוב מי שקורא את הכתבה הזאת מעביר את השעתיים האחרונות של היום מול הטלוויזיה או הסמארטפון", אומר קורן. "אם נמיר רק שעה מתוך זה לשינה, נשפיע המון על היכולת של הגוף להתמודד עם מתח נפשי ונשפר את תפקוד המוח".
בשלב הבא מציע קורן לאכול אוכל, פשוט אוכל. מה זה אוכל? "לא הדברים התעשייתיים שאנחנו רגילים לקנות, אלא מה שסבתא שלנו ידעה לזהות כאוכל והכינה לנו כשהיינו ילדים – עם המון תבלינים, עשבים, ירקות ובעיקר אהבה".
לסחוב קניות זה לא ספורט
עצה נוספת שרופאים נותנים כמעט לכל מטופל – מחולים בסרטן ועד לנפגעי תאונות בשיקום – היא לזוז, בכל דרך ומתי שרק אפשר. "אנחנו יצור שנולד לתנועה. כשאנחנו לא זזים, זה משפיע על כל המערכות שלנו – הפיזיולוגיות והנפשיות. אני לא אומר שכל אחד צריך לרוץ מרתון, אבל אני כן מציע לכולם להתנתק קצת מהכיסא, לעשות כמה צעדים, למתוח את הגוף ולחשוב כל הזמן איך להקדיש לו יותר תשומת לב, במקום לשרוף עוד כמה שעות מול המסך. לא מספיק לעלות במדרגות או לסחוב קניות מהרכב הביתה – חשוב לפנות זמן שיוקדש רק לפעילות הזאת, שתיטיב עם הגוף והנפש".
אבל העצה החשובה ביותר היא לקחת את המושכות ולנווט את החיים, ולא לחכות למחלה שתאלץ אותנו לעשות זאת. הרעיון הוא להתחיל עכשיו, מיד, ובייחוד אם "הכול בסדר". קורן: "אם אתם חשים שהלחץ הוא חלק בלתי נפרד מחייכם – אל תשלימו איתו, זכרו שהוא לא גזירת גורל ושיש איך לנצח. מגוון טיפולים הוכחו כיעילים בהפגת סטרס – מתרגול יוגה ומדיטציה, דרך דיקור ועד צמחי מרפא. לא כל טיפול יעבוד לכל אחד, לכן חשוב להתנסות עם כמה סוגים ולגבש את האסטרטגיה שתעזור להחזיר את השליטה על הנפש, ודרכה על הגוף".
העיסוק בסטרס ובניסיונות למזער אותו מלווה את האנושות משחר ימיה, והוא צבר תאוצה דרמטית בעשורים האחרונים. הקריירה שלנו תזזיתית יותר, הציפיות של הסביבה מאיתנו ובעיקר שלנו מעצמנו תובעניות יותר, ואנחנו מנסים להספיק הכול ולא להזניח דבר – מלבד פרט "קטן" אחד: אותנו. החדשות הרעות הן שהמתח, הלחץ החיצוני, רק ילך ויחמיר. החדשות הטובות הן שיש המון מה לעשות, צריך רק להפנות לזה קשב ולנסות.
