רותי סילברמן חפץ הייתה מהראשונים בארץ שלמדו רפואה סינית, הראשונה שלקחה סטודנטים ישראלים לסטאז' בסין וללא ספק לימדה כבר דורות רבים של מטפלים. אחרי כל כך הרבה שנים כמטפלת ומרצה היא לרגע לא מפסיקה להתלהב מהמקצוע ושמחה להעניק את הידע והניסיון שלה לסטודנטים שלנו בשלוחת חיפה.
כך הגעתי לתחום הרפואה הסינית....
"הגעתי לרפואה הסינית ממש במקרה, כנראה שכוונתי לכך מלמעלה. בעצם כבר הייתי רשומה לכמה מסלולים באוניברסיטה (רפואה, פסיכולוגיה,פיזיותרפיה) ולא ידעתי שבכלל קיים מקצוע כזה רפואה סינית.
לתיאום פגישת ייעוץ ללא עלות לחצו כאן
בשנת 1989 נסעתי לטיול בסין. באותם ימים ישראלים כמעט ולא נסעו לסין, אי אפשר היה להתקשר מסין לארץ ובסין בכלל לא שמעו על ישראל - זו הייתה חוויה בלתי רגילה. במהלך הטיול פגשתי בחורה אנגלייה שהגיעה להתמחות ברפואה סינית בסין. אחריה פגשתי עוד שני אנשים מהתחום, במפגש עם האדם השלישי כבר הבנתי שכנראה זה לא מקרי.
כשחזרתי לארץ ונרשמתי ללימודי רפואה סינית ההורים שלי לא הבינו מה זה הדבר הזה שהלכתי ללמוד, הם תכננו שאלך ללמוד מקצוע "מכובד", ועם זאת כיבדו את החלטתי ומעולם לא עצרו אותי. אחרי שנה אחת של לימודים כבר היה לי ברור שרפואה סינית זה הייעוד האמתי שלי: החיבור בין גוף לנפש, ההסתכלות ההוליסטית על האדם - זה מה שהכי משך אותי. רפואה סינית היא בעצם השילוב המושלם של כל הדברים שרציתי ללמוד."
מתי התחלת ללמד רפואה סינית?
"בשנה השלישית ללימודיי במכללה לרפואה המשלימה כבר התחלתי ללמד, היות ולא היו אז מספיק מרצים בארץ. בהמשך גם לקחתי את קבוצת הסטודנטים הישראלית הראשונה לסטאז' בנאנג'ינג שבסין. מה שגיליתי שם והפתיע אותי מאוד היה שרמת הלימודים בארץ הייתה מפתיעה לטובה, מדובר בימים של ראשית לימודי הרפואה הסינית בישראל. "
"במכללת רידמן התחלתי ללמד בשנת 1997. בהתחלה לימדתי תזונה סינית לנטורופתים ואחר כך עברתי ללמד במגמה לרפואה סינית בה אני מלמדת עד היום. כיום אני מלמדת בשלוחת חיפה ובמקביל מטפלת בקליניקה שלי בתל אביב ובמקום מגוריי - קיבוץ ראש הנקרה בצפון. השילוב בין טיפול והוראה הוא שילוב מנצח בעיניי. אני מאוד אוהבת ללמד - זה מגרה את המוח ומכריח אותי להיות כל הזמן בעניינים. אני מלמדת כבר מעל 20 שנים ושומרת על קשר עם הבוגרים שלי שמתקשרים לפעמים ומתייעצים איתי בעניינים מקצועיים. תמיד כיף להיפגש עם הסטודנטים שלמדו אצלי בחתונות ובאירועים או סתם להיתקל בהם ברחוב."
מהו המסר העיקרי שאת רוצה להעביר לסטודנטים?
"כיום אני מלמדת סטודנטים משנה א' ומדהים לראות איך כבר בסמסטר ב' של שנת הלימודים הראשונה הם מתחילים להבין את הגישה הסינית, הבנה שהולכת ומתפתחת ככל שלומדים ומעמיקים. הרעיון הוא להוציא מתוך ביה"ס לרפואה סינית אנשי מקצוע מעולים שחושבים, שלא מפחדים לשאול שאלות ולא מפחדים להגיד שהם לא יודעים. מותר למטפל להגיד שהוא לא יודע, להגיד שהוא רוצה להתייעץ ולשאול. המקצוע מחייב אותנו להיות צנועים."
"בנוסף חשוב לי להדגיש בפני הסטודנטים שחלק גדול מהתפקיד שלנו הוא גם הדרכה: להדריך את המטופלים שלנו איך לחיות נכון, לאכול נכון, לזהות את שפת הסימנים של הגוף. מטרתנו היא להפוך את הסטודנטים לטובים ומקצועיים, שיודעים לשאול שאלות ולהתחבר למטופל לא רק ברמה הטכנית אלא להבין מאין נובעת הבעיה בעומק הדברים. מטפל טוב צריך לראות מעבר, שתהיה לו סוג של אינטואיציה שמאחוריה יש ראציונל שמבוסס כמובן על המון ידע ועל ניסיון קליני רב. לבסוף חשוב מאוד שהמטפל יכבד את האדם שמגיע אליו לטיפול."
לסיום תוכלי לחלוק איתנו סיפור קטן מהקליניקה שלך?
"הגיע אלי תינוק בן חמישה חודשים שסבל מכאבי בטן, שלשולים ודימום בצואה. ההורים שלו היו כבר ממש מיואשים לאחר שכבר עשו לו את כל הבדיקות האפשריות שיצאו תקינות. הם כבר החלו לטפל בו בסטרואידים ואז רופאת המשפחה שלהם הציעה שינסו טיפול ברפואה המשלימה.
ברפואה הסינית האבחנה של התינוק הייתה מאוד ברורה - הוא סבל מחולשה של הטחול. בטיפול השני שעשיתי לו הוא כבר הפסיק לחלוטין לדמם ולשלשל. המשכתי לתת לו טיפולי חיזוק אחת לחודש, אך בגדול הילד ממש הבריא, זה היה סיפוק עצום. בכל פעם אני נפעמת מחדש מכוחה של הרפואה המדהימה הזאת".
תודה רבה לרותי על ששיתפת אותנו בתובנותייך, המשיכי בעשייתך הברוכה!
