ביה"ס לרפואה טבעיתבית הספר לרפואה סיניתביה"ס לתרפיות מגעלימודי פסיכותרפיה הוליסטיתבית הספר לאימון הוליסטי (קואצ'ינג) ו-NLP בית הספר לקורסי המשך למטפליםחטיבת לימודי רפואה מערבית ומדעיםסגל ההוראה
טיפול בתפישת המטאיזם™קורסי הכשרה והסמכה מקצועית

בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


הכירו את מלני הירשברג

מלני המתוקה והחייכנית היא מגשימת חלומות סדרתית. עם נחישות עצומה וציונים לתפארת היא כבשה את היעד שהציבה לעצמה כבר בשנה א': מלגת ממשלת סין. כיום היא לומדת בסין, ואצל המקומיים היא על תקן "סלב" של ממש. הנה כמה מילים שהצלחנו להחליף בשיחת סקייפ עם הכוכבת שלנו בצ'ונגצ'ינג: מלני הירשברג.
 

איך הגעת ללימודי רפואה סינית?
"תמיד חלמתי להמשיך את דרכו של אבא שלי שהיה רופא ונפטר כשהייתי בת 16. כשבגרתי קצת התלבטתי אם להיות רופאה או פסיכולוגית. התפנית התחוללה בעקבות מה שקרה במהלך שירותי הצבאי. בצבא פיקדתי על קורס חובשים ויום בהיר אחד פתאום נפלתי על הברכיים ופוניתי לבית חולים עם פריצת דיסק חמורה. במשך שלושה חודשים הייתי בבית הוריי והמתנתי לניתוח וסבלתי מכאבים חזקים שהתגברו כל כך שאפילו מורפיום כבר לא עזר."
 

"באותה תקופה קיבלתי מחבר המלצה על מטפל ברפואה סינית והחלטתי לנסות. בעקבות הדיקור הכאבים פחתו בצורה משמעותית, זה היה מדהים. לימים קפצה מול עיני מודעת פרסומת ללימודי רפואה סינית במכללת רידמן. התחלתי לחקור קצת בעניין והגעתי להבנה שזה תחום שמשלב באיזשהו אופן בין רפואה לפסיכולוגיה, הרגשתי שזו בחירה נכונה עבורי ונרשמתי ללימודים."

איך הרגשת כשקיבלת את המלגה?
"עד היום כל חלום שהיה לי הגשמתי - הדרכה בצופים, פיקוד על קורס חובשים, משלחת של הסוכנות היהודית, כל יעד שסימנתי לעצמי הצלחתי להשיג גם אם כנגד כל הסיכויים. כשהייתי בשנה א' שמעתי שבסיום שנה ד' מחולקת מלגה מטעם ממשלת סין. באותו יום חזרתי הביתה והודעתי שבסיום הלימודים אני אסע לסין לשנה.

השנים חלפו מהר והנה פתאם הגענו לשנה ד' וקיבלנו מייל משורי נוימן (סגן מנהל ביה"ס לרפואה סינית ומנהל קשרים האקדמיים עם סין) שהגיע הזמן להגיש מועמדות. בסוף תהליך המיון נשארנו חמישה מועמדים. באותו ערב עבדתי במסעדה ואמרתי לבן הזוג שלי שיש לי תחושה שהתשובה עומדת להגיע. כשסיימתי את המשמרת בשעה 24:00 בלילה קיבלתי מייל משורי שבישר לי שאני זו שזכתה במלגה. לא ישנתי כל הלילה מרב התרגשות, לא הייתה מאושרת ממני."
 

איפה בסין את נמצאת?
"אני נמצאת בצ'ונג צ'ינג - עיר מחוז בדרום סין. כששמעתי שאני אמורה להגיע לשם פרצתי בבכי, מעולם לא שמעתי על המקום הזה, חשבתי שאגיע לכפר קטן ונידח. כשנרגעתי קצת והתחלתי לחקור הסתבר לי שמדובר בעיר הגדולה בעולם מבחינת שטח המונה 30 מיליון תושבים...אבל עדיין הייתי מלאת חששות."

"מהרגע שהגעתי לצ'ונגצ'ינג כל חששותיי התבדו: המקומיים התייחסו אליי בצורה מדהימה מהרגע הראשון. מסתבר שאני הישראלית הראשונה שבאה לעשות שם התמחות והסינים נורא מתפעלים מזה, הם נותנים לי המון כבוד. בבית החולים כל פעם שאני דוקרת מצטופף סביבי מעגל של אנשים שמבקשים להצטלם איתי וגם אנשי הצוות - כאילו הייתי סלבית של ממש... מדובר באנשים שרובם לא יצאו מעולם מצ'ונגצ'ינג והם פשוט בשוק מזה שמישהו זר הגיע ללמוד רפואה סינית".

ספרי קצת על שגרת החיים שלך
"יומיים בשבוע אני במחלקת הדיקור, שם אני מתבוננת וגם מתנסה בדיקור כפי שנהוג אצלם. בנוסף, התמזל מזלי ובזמן ששוטטתי במסדרונות ביה"ח פגשתי שני רופאים מומחים ברפואה פנימית ואל כל אחד מהם אני מתלווה יום בשבוע. עם שניהם אני נמצאת בקליניקה שבה הם מטפלים בעיקר באמצעות צמחי מרפא. צמחים אני אוהבת במיוחד בעקבות שורי, מרצה מעניין ומשגע שגרם לי להתאהב בתחום. יום אחד כשהשתעממתי קצת, הלכתי להציץ בבית המרקחת ומאז אני גם עוזרת שם, מכינה מרשמים וזה ממש מגניב."

מה תרצי לומר לסיכום?
"אני רוצה להודות למכללת רידמן, לעדי פרום ולשורי נוימן שהאמינו בי לפחות כמו שאני האמנתי בעצמי ונתנו לי את המתנה של החיים שלי. וכמובן תודה גדולה לאמא שלי שלולא העזרה והתמיכה שלה לא הייתי מגיעה לכאן. זו חוויה שאי אפשר לכמת אותה, מעבר לרפואה הסינית אני חווה כאן תרבות שונה לחלוטין, זה פשוט לחיות חיים אחרים."
 

תודה רבה למלני על השיתוף, בטוחים שתצליחי להגשים את עצמך בהמשך הדרך...