מאת: שרון בן שמואל מעין .Dip.Ac - מרצה במכללת רידמן. מלמדת "פילוסופיה תזונה סינית" וג'ין שין דו- אקופרסורה.
זה היה באחד מימי החמסין של יולי. היא נכנסה לחדר הטיפולים שלי שחומה וחייכנית, בצעד בוטח תלתה את תיקה והתיישבה מולי. כאשר הגביהה את משקפי השמש שלה כקשת לראשה, רק אז יכולתי לחוש במה שניבט אליי דרך זגוגיות עיניה. זו לא היתה שמחה.
ד' בחורה ישירה בת 30, לא חסכה ממני ולו פרט אחד במסע החתחתים בו היא צועדת בגאון בשלש השנים האחרונות. אצלה, כמו אצל נשים רבות בנות גילה, מצאו כי הכל בסדר. זה רק שלהן זה לא מצליח. היא אחרי שש הזרעות בדרך להפריה חוץ גופית, נעה בין תקווה לייאוש ומנסה לאסוף את שברי זוגיותה המתפוררת.
לאחר תשאול מעמיק עברה ד' אל מיטת הטיפולים, עליה שכבה בלבוש מלא ועל הגב. נקודת המוצא של טיפול ג'ין שין מניחה, כי כל חוויה אשר אנו חווים, נרשמת עמוק בשרירינו וברקמות נוספות. אם פרשנו חוויה כשלילית, היא "ננעלת". כך אנו מפסיקים לנשום לאותו אזור ויוצרים "שריון", הגנה, המבטיח באופן מלא כי לא נצטרך לפגוש יותר בחוויה הזו. האזור מפסיק לחיות. אנחנו מוגנים. ע"י החזקת צמדי נקודות דיקור באזורים השונים בגופנו, יש לנו דרך לחוש עד כמה נחסמה זרימת "כח החיים" (הצ'י) ולעזור לו לחזור לתנועה. מה שיקרה כתוצאה מכך זו הקלה בכאב פיזי ושחרור רגשי עמוק.
התחלתי לעבוד עם צמדי הנקודות. להפתעתי, אזור האגן והבטן זרמו בחופשיות ולא נראו כבעייתיים. ההפתעה הגדולה חיכתה לשתינו באיזור בית החזה. בכל פעם בה ניסיתי להניח את אצבעותיי בנקודות בית החזה, ד' הסיטה את ידי. המקום כאב מאוד והמגע הביא אותה לתחושת מחנק וקוצר נשימה. בהנחיה שלי, היא הסכימה לנשום ולהשתהות עם הכאב והתחושה, עד אשר יעלה משהו חדש. ואז זה הגיע. סדק קטן החל להיסדק בחומת האבן.
ד' ראתה תינוק ג'ינג'י כבן שנה. היא החלה להיאנח ביבבה חרישית, ואז עלתה מפיה זעקה: "אני מריחה אותו. אני יכולה להריח אותו. כל כך אהבתי את הריח שלו" ונחשול גדול של כאב פרץ סכר של עשרים וארבע שנים. בכי קורע לב פילח את חדר הטיפולים ובתוכו שברי מילים על ילדה בת שש ואח ג'ינג'י בן שנה ומותו הפתאומי וחוסר היכולת של האם להתמודד עם האובדן, וההכחשה של המשפחה וחוסר הלגיטימציה להתאבל וה"צורך" להמשיך את החיים וילדה בת שש שמתבקשת לא לדבר על זה, כי זה מכאיב לאמא וכל זה בתוך בית קברות פרטי שנחצב בבית החזה הילדי.
ביום החמסיני של יולי פגשה ילדה בת שלושים ילדה אהובה בת שש וחיבקה אותה באהבה. מתוך העבודה עם הנקודות, נפתח שריון רב שנים והביא לשחרור עמוק ומרפא. בפגישה הבאה סיפרה ד', כי בעקבות הטיפול כינסה את בני משפחתה ושיתפה אותם בחוויה. הם עלו לבית העלמין וערכו טקס אזכרה ראשון מאז המקרה. שנה לאחר מכן, חיבקה ד' בזרועותיה תינוקת שחומה וחייכנית כמותה.
רפואה שלמה לעולם תבקש להביא בחשבון את כלל מורכבתו של האדם. בעדינות, ברכות ובקשב רב. כל מי שנתן לגופו אי פעם מקום, מקום לכאבים, מקום לרגשות, מקום להיות, יודע סודו של ריפוי. לא בכדי נקראת אומנות הג'ין שין דו גם "אומנות ההקשבה". מי ייתן ולא נאטום את אוזנינו לקולות הלב של אחינו בני האדם.
אמן.
