הטיפול בדיכאון וחרדה- שי מזרחי
סופ"ש שיאצו 2014 תקציר- רעיה ליבמן
חלק א': הטיפול בחרדה
חרדה היא מצב פיזיולוגי שבו מערכת העצבים הסימפטטית פועלת ללא סיבה נראית לעין.
פחד אינו שווה חרדה, משום שבפחד (שהוא רגש חיוני להישרדותנו) יש גורם מאיים וחשש מסיבה מוצדקת, ובחרדה אין גורם או סיבה כזו.
הרגע שבו מופעלת מערכת העצבים, הוא הרגע שכל תאי הדם והעצב עוברים למצב ערני ורגיש ביותר ויוצרים סימפטומים כמו דופק מואץ, כאבי בטן, נשימות מהירות ושטוחות, הזעת יתר, רעד של שרירים, פחד מהבלתי נודע, וכו'.
כיצד זה יתבטא בטיפול?
במהלך הטיפול המטופל צריך לקבל תחושה של ודאות שתחליף את הפחד מהבלתי נודע.
תנועה שיוצרת רצף שלפיו המטופל יידע לצפות למה שעתיד לקרות, על מנת לא ליצור "הפתעות" יחד עם שמירה על קצב מסוים שמתאים לאדם שנמצא כרגע על המזרון וסובל מאותה חרדה.
טכניקות
1- אופי המגע
2- עבודה עם מרדיאנים
אופי המגע
אופי מגע קבוע- קצב יחסית קבוע (לאו דווקא איטי)
טכניקת עבודה "פיל"
משחק מאזניים בין יד האם ליד העובדת יד נכנסת ויוצאת בהישענות, ברצף.
כעיקרון כמה שפחות מגע בבטן, יותר גפיים וגב.
*טכניקת ליטוף או סירוק של האזור תקשורת עם מערכת ההתראה של המטופל, עם הסנסורים החשופים והערניים מאד שעל פני השטח.
*המטרות של טכניקה כזו יהיו להעיר את הרקמה שעליה אני רוצה להשפיע.
להמחיש את השינוי.
מרידיאנים
מרידיאני מערכת המים השולטים על מערכת העצבים
BL
1. ליטוף/סירוק גב
2. תחילת עבודה מהמוח, מהראש של המטופל על צד אחד. מקצב קבוע.
3. ליטוף/סירוק
4. צד שני
5. ליטוף/סירוק
6. שידור ודאות
7. ליטוף/סירוק
KID
1. ליטוף/ סירוק רגל
2. תחילת עבודה על המסלול מתחילת המרדיאן ועד לאגן.
3. ליטוף/סירוק
4. רגל שנייה
מרדיאן מערכת האש הקשר של האדם עם עצמו
PC
1. ליטוף/סירוק יד
2. עבודה עם כיוון המרדיאן
3. ליטוף/סירוק
הרעיון הכללי הוא כזה
ראשית להרגיע את מערכת העצבים ואת הסנוסרים, לאחר מכן לאפשר כוח להתמודד ותוך כדי כך לחבר את המטופל לעצמו על מנת שיבין שכל החרדה מגיעה בסופו של דבר ממנו.
ברגע שיהיו 4-3 טיפולים שנראים אותו דבר, כשמסתמנת הטבה בחרדה של המטופל נתחיל להוסיף אלמנטים של "הפתעה" או של "חוסר ודאות" בעדינות. למשל בריחות קטנות מהקצב הקבוע (הישארות באזור מסוים למשך יותר זמן), רוטציות או מניפולציות בטפטופים במהלך הטיפול. ("כמו גנב, גונב פה ושם איזו רוטציה, סיבוב וכו'...")
חלק ב': הטיפול בדיכאון
מצב שאינו טבעי ומנוגד לכוח החיים. "כמו כפתור להשמדה עצמית".
יש שתי דרכים להגדיר דיכאון
1. דכדוך ( יומיומי, פשוט)
2. דיכאון קליני / מג'ורי.
נדבר על הסוג השני.
בסוג הזה של הדיכאון, בשורה התחתונה, יש מצב של אובדן טעם לחיים אצל האדם.
"דיכאון מתחיל בדיכוי משהו בתוך עצמי, משהו שאני רוצה לעשות ולא עושה וככל שהדיכוי הופך לדפוס יש פחות ופחות כוח להתנגד אליו ולצאת ממנו כך שבסופו של דבר זה יוביל לאפטיות".
מטרת הטיפול תהיה להשיב את הטעם לחיים.
כיצד עושים זאת במגע?
מרגישים קי.
נרצה לגרום למטופל לשוב ולהרגיש את כוח החיים, לעורר את התחושה הזו.
הצורה שבה מרגישים הכי טוב את כוח החיים היא אל מול איום.
איום בשפה שלנו יכול להיות מתורגם בצורה של כניסה מאד עמוקה אל הבטן.
ועל המזרון כניסה למקום מסוים, המתנה לקי והזזתו למען יתפשט בגוף.
העבודה תהיה על הבטן, על החזה ועל הראש. בשלושתם, נמתין לקי ונוסיף תנועה מקומית.
העבודה תהיה כעיקרון כמעט נייטרלית אבל בקצב יחסית נמרץ, חי.
בעבודת מרידיאנים תהיה התייחסות אל LIV באזור הרגליים, שמניע תקיעות.
כמובן שגם כאן תהיה התייחסות אל PC מתוקף הקשר של האדם לעצמו.
יש לשים לב ולהבדיל בין מצבי חרדה למצבי דיכאון ולמצב שבו הם מופיעים יחד.
לחרדה ולדיכאון יש אינטרס לבוא ביחד.
כאשר יש דיכאון מאד קשה ועמוק ומעורבים בו התקפי חרדה, נשאלת השאלה במה לטפל קודם?
ובכן, במצב כזה, התקפי החרדה הם בעצם מנגון ההגנה של הגוף מפני הדיכאון.
לכן לא "ניקח" מהמטופל את החרדה שלו, כי היא כאן על מנת לאותת על משהו גדול יותר שמתחולל ומכלה את כוח החיים של המטופל.
