ביה"ס לרפואה טבעיתבית הספר לרפואה סיניתביה"ס לתרפיות מגעלימודי פסיכותרפיה הוליסטיתבית הספר לאימון הוליסטי (קואצ'ינג) ו-NLP בית הספר לקורסי המשך למטפליםחטיבת לימודי רפואה מערבית ומדעיםסגל ההוראה
טיפול בתפישת המטאיזם™קורסי הכשרה והסמכה מקצועית

בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


בדרך הלב/מאת הדס אלמוג

בדרך הלב-המקור האנרגטי הטיפולי
סדנה בהנחיית: הדס אלמוג
סיכמה: רעיה ליבמן

"נתחיל באמירת שלום" כולנו מתחילים להסתובב בחדר ולומר שלום אחד לשני כל אחד בדרך שלו קידה, מבט, חיבוק.


בדרך הלב/מאת הדס אלמוגהקשר הזה, הראשוני ביותר, חשוב מאין כמוהו. הרי אין לנו שום דרך לדעת מראש את מי נפגוש בקליניקה. לכן, במידה מסוימת ברושם הראשוני אדם מול אדם מטפל מול מטופל נרצה להציג מקום מכיל ומאפשר עבור אותו אדם לפי "לב השיאצו הוא לב של אמא" אני ניגשת לאט אל המטופל ונותנת לו את האדמה שלי.



לתשומת לבנו - חיבוק מחזה אל חזה עוטף ומייצב את תנוחת הגוף אל המדריאנים PC+LU+HT . בחיבוק של המטופל ניתן להרגיש טמפרטורה, עודף/ חוסר, את החששות של המטופל (אם למשל הוא חושש- ייפרד מהר מהחיבוק) חיבור ישיר ל- HT.


תרגילי חמשת הטיבטים


על פי הטיבטים חמשת הטקסים נועדו למטרה הברורה של שימור הבריאות וחיות הנעורים של הגוף- "יש שבעה מרכזי אנרגיה בגוף השולטים בשבע בלוטות ההפרשה הפנימית של המערכת האנדוקרינית שתפקידן לווסת את תפקודי הגוף. כשכל מרכזי האנרגיה מתערבלים אנחנו נהנים מבריאות מושלמת. כשאחד או יותר מהמרכזים מאט את פעילותו, נחסם זרם האנרגיה ומתרחשים תהליכי הידרדרות גופנית והזדקנות".


למה עוד זה טוב?
• סגירות
• עצב עמוק
• חום- טיהור חום ( ניתן אח"כ לראות הזעות/ הפרשות שונות)
• מצבי תקיעות


הנשימה היא חלק חיוני ובלתי נפרד מהתרגול. בין כל אחד מחמשת התרגילים יש לעמוד בעמידה זקופה, ברגליים בפישוק ברוחב הכתפיים, להניח ידיים על המותניים, לנשום נשימה עמוקה וארוכה דרך האף עד שתחושו את הבטן מתנפחת ומתמלאת אוויר ואז לנשוף החוצה דרך הפה כשהשפתיים מכווצות בצורת O. בכל התרגילים יש לשאוף דרך האף בחלק א' של התרגיל ובחלק ב' לנשוף דרך הפה כשהשפתיים מכווצות בצורת O ומשמיעות צליל חלש של שריקה.


תרגיל מס' 1
 
מתחו ידיים לצדיים כשהן אופקיות לרצפה והסתובבו עם כיוון השעון, כשהמבט ממוקד בנקודה אחת.  נסו להסתובב במהירות המרבית בלי לאבד שליטה. אם אתם מרגישים בחילה או סחרחורת, האטו את המהירות או הפסיקו.


תרגיל מס' 2
 
 בשאיפה: 1. שכבו על הגב כשהידיים מונחות לצדי הגוף.
 2.הרימו את הראש וגעו בחזה עם הסנטר.
בנשיפה: הרימו את הרגליים כשהן ישרות, כך שיהיו מאונכות לרצפה (כפות הרגליים בפלקס), ואז הנמיכו לאט את הרגליים והראש עד שייגעו בחזרה ברצפה.


תרגיל מס' 3
 
 
בשאיפה: 1. עמדו זקופים על הברכיים (הברכיים ברוחב האגן) ומקמו את הידיים מאחורי הישבנים ומתחתיהם.
2. קרבו את הסנטר אל החזה.
בנשיפה: הקשיתו את עמוד השדרה ומשכו בעדינות את הראש לאחור כשהמבט פונה כלפי מעלה.


תרגיל מס' 4
 

בשאיפה: 1. שבו על הרצפה כשהרגליים מתוחות קדימה, כפות הידיים ניצבות לגוף והגב ישר.      
2. קרבו את הסנטר לעבר החזה.
3. משכו בעדינות את הראש לאחור.
 
בנשיפה: כופפו ברכיים והרימו את הישבן ואת הגב כשהמבט פונה כלפי מעלה, כך שנוצר גשר. כווצו את השרירים ואז הרפו.


תרגיל מס' 5
 
בשאיפה: 1. התמקמו בשכיבה על הבטן, הניחו את כפות הידיים על הרצפה ונעצו את כריות כפות הרגליים ברצפה.
2. התרוממו מעלה כך שנוצר קיעור בעמוד השדרה. הראש משוך לאחור, המבט כלפי מעלה.
 
בנשיפה: הרימו את הישבן כלפי מעלה בגב ישר ככל האפשר, הנמיכו את המבט כלפי מטה, ומתחו את הזרועות כך שתיווצר מעין צורת משולש עם הגוף. הצמידו את הסנטר לחזה ונסו להצמיד את העקבים לרצפה.


בתרגילים האלו כל אחד מאיתנו פוגש את החוסרים שלו. במפגש קליני אנחנו מנסים להיפגש עם החולשה של המטופל שלנו. אנחנו מגיעים ממקום של קדושה, של יראת כבוד כלומר אני מכבד את המטופל שלי ואת המקום שממנו הוא בא.


אני מבקש רשות מהמטופל, יושב לידו ומתבונן.


כאשר אני מתקרב אני מתכוונן אל המקום שבו המטופל שלי הכי צריך אותי "השיאצו עבורי הוא הנוכחות שלי בחוסר של המטופל"


כאשר הנחתי את היד, אני מבקש רשות להיכנס. השאלה תהיה האם הדלת נפתחת, האם יש לאן להיכנס או לא. התפקיד שלי הוא לראות אם המטופל שלי פתוח להכניס אותי.


תרגיל אבחון על-פי דופק מערבי


נתחבר אל דופק המטופל (הדופק המערבי) ונקשיב לקצב שלו לתדירות ולעוצמה. לאחר מכן עם היד הפנויה נעבור על חלקי הגוף/ ההארה של המטופל ממרחק סביר, נוגע לא נוגע שכזה, ונשים לב אם יש שינוי בדופק מעל אותו איבר או אזור (האצה/ האטה/ התחזקות/ היחלשות וכו').

הסדנה מדברת בעיקר על הקדושה של הטיפול. על בקשת הרשות, על החיבור הפשוט והתמים כל כך, על הכבוד הרב שאנו מוכרחים לרכוש כלפי המטופל (וכפועל יוצא מזה כמובן כלפי עצמנו) המון אחדות, זן, שקט.