דברים של טעם
על חוש הטעם לפי צ'ארקה סמהיטה (סוטרסטהנה פרק 1, 64-66)
כתב: קובי קושניר, סטודנט במגמת האיורוודה
"אפ (מים) ופריטבי (אדמה) הם הבסיס לתחושת הטעם (ראסה), שהוא הנושא של חוש הטעם (ראסאנדריה); בעוד שלמאפיינים הספציפיים של טעם אחראים גם שלושת היסודות האחרים (אקאש חלל, ואיו אוויר, וטג'אס אש)" [64]
תחושת הטעם נוצרת רק במעורבות של יסוד המים, כאשר יסוד האדמה מהווה נקודת יחוס. יש לזכור שיסוד האדמה הוא הבסיס לתחושת הריח; ואכן חוש הטעם וחוש הריח קשורים זה בזה.
המאפיינים הספציפיים של טעם (כלומר הטעמים השונים) נוצרים עקב צירוף של כל היסודות, כולל שלושת היסודות האחרים. מידת הצירוף של היסודות השונים קובעת הן את סוג הטעם (מתוק, חמוץ וכו') והן את מידת עוצמתו (מתוק, מתוק מאוד וכו').
"מתוק, חמוץ, מלוח, חריף, מר ועפיץ אלה הם ששת הטעמים" [65]
הטעם המתוק נמצא בראש הרשימה משום שהוא ממלא תפקיד חשוב בתזונה. יש לשים לב שהטעם המתוק אינו רק מתיקות במובן המוכר במערב, אלא גם טעם הגורם למתיקות בעת תהליך העיכול טעמם של רוב החומרים המכילים עמילנים.
הטעם העפיץ מכונה גם "מכווץ" שכן זו התחושה המורגשת בלשון וזו השפעתו ברקמות הגוף.
כיצד צירופי היסודות קובעים את סוג הטעם? הטעם המתוק נוצר מצירוף של אדמה ומים (ולכן זהו הטעם הדומיננטי שבבסיס חוש הטעם). הטעם החמוץ נוצר מצירוף של אדמה ואש. הטעם המלוח נוצר מצירוף של מים ואש. הטעם החריף נוצר מצירוף של אוויר ואש. הטעם המר נוצר מצירוף של אוויר וחלל. הטעם העפיץ נוצר מצירוף של אוויר ואדמה.
"תרופות ומזונות שיש להם טעם מתוק, חמוץ ומלוח מפחיתים ואטה; אלה שיש להם טעם עפיץ, מתוק ומר מפחיתים פיטה; ואלה שיש להם טעם עפיץ, מר וחריף מפחיתים קאפה" [66]
הטעמים מתוק, חמוץ ומלוח מפחיתים ואטה משום שלחומרים שיש להם טעמים אלה יש גם תכונה של שמנוניות, שהיא הפוכה לתכונות הואטה. מבחינה פיסיולוגית טעמים אלה גורמים להגברת הנוזליות והשמנוניות של הרקמות שאיתן הם באים במגע; במילים אחרות לעצירת נוזלים ברקמות.
הטעמים שאינם מפחיתים דושה מסוימת אכן מגבירים אותה. לפיכך הטעמים מתוק, חמוץ ומלוח מגבירים קאפה, בהיותם קשורים לשמנוניות ונוזליות, ובהיותם חוסמי ערוצים (אבהישיאנדי).
בהתאמה מר וחריף מחריפים ואטה; חריף, חמוץ ומלוח מגבירים פיטה.
אם נזכור את צירופי היסודות המעורבים ביצירת כל אחד מהטעמים, ואת צירופי היסודות שבבסיס כל אחת מהדושות, נבין מדוע טעמים מסוימים מפחיתים או מגבירים דושות מסוימות. למשל, פיטה המורכבת מאש ומים מופחתת בעיקר על ידי הטעם המר, הנוצר מצירוף של אוויר וחלל; ומוגברת על ידי כל הטעמים שבהם קיים יסוד האש (חריף, חמוץ ומלוח).
