בלוג מאת הסטודנטים אשר נמצאים בהודו לצורך לימודי הסטז'.
בעת הזו נמצאים הסטודנטים ב SDM COLLEGE, האסן, קרנטקה
למשך חודשיים של לימוד אינטנסיבי וחוויה איורוודים.
השנה יצאה קבוצה של 7 סטודנטים בוגרים של מסלול האיורוודה במכללת רידמן. לאחר מסלול מעמיק בן 3-4 שנים של הסטודנטים זכו לצאת לתקופת התלמדות אינטנסיבית בת חודשיים.למכללת רידמן הסכם שיתוף פעולה עם המוסדות המובילים בעולם ללימוד האיורוודה, SDM COLLEGE, מכללה פרטית לאיורוודה, איכותית ביותר ו GUJARAT UNIVERSITY, האוניברסיטה המובילה בעולם כיום ללימודי איורוודה! לשני מוסדות אלו בתי חולים אוניברסיטאיים הצמודים למוסד הלימוד.
הסטודנטים מבקרים בשני המוסדות הנ"ל, בכל אחד מהם כחודש.
במהלך תקופה זו עוברים הסטודנטים לימוד מעמיק ביותר של חומר עיוני מפי הרופאים והמרצים של המוסדות הנ"ל יחד עם לימוד בתוך מחלקות בית החולים, בצפייה במטופלים השונים, ניתוח מקרים יחד עם הרופאים, ביקור בגן הבוטני, במחלקת הרוקחות ועוד
יום לימודים במהלך הסטז' הינו עמוס וגדוש ומתחיל מוקדם בבוקר עם שיעור יוגה וממשיך בכל הפעילות הלימודית והחווייתית.
הסטודנטים מסיימים תקופה זו כשהם מלאים בידע חדש ובעיקר חוויות איורוודה מלאה ועשירה.
הם חוזרים כאשר הם מוכנים ביותר לקראת היציאה לעבודתם כמטפלים.
במערב הפרוע של הודו או פיסטולות, טחורים והקשאר סוטרה שבניהם...
הגענו לג'מנגר, לאוניברסיטת גוג'ארט לאיורוודה, לפני כ-10 ימים לאחר נסיעה של 33 שעות ברכבת. למזלנו הנסיעה הייתה יחסית נעימה, התפעלנו מכמות הצמחייה והג'ונגלים הירוקים שמאפיינים את סוף תקופת המונסון. בכל מקום נראו נהרות עצומים ומפלים.. בין צ'אי לצ'אי הנוף החל להשתנות.. בבוקר היום השני לנסיעה התעוררנו למראה המישורים האינסופיים שמאפיינים את גוג'רט. כך מצאנו את עצמנו במציאות חדשה, מדינה חדשה, שפה חדשה, לבוש שונה וכמובן אוכל אחר.
אוניברסיטת גוג'ראט הינה המוסד האקדמי המוביל בהודו ללימודי איורוודה. זו היא אוניברסיטה ענקית המוקדשת כולה לאיורוודה. מתנהלים שם מחקרים אקדמיים, בית חולים אוניברסיטאי המטפל בתושבי הסביבה, מחלקות שונות, מאות אנשי צוות, מרצים ואלפי סטודנטים.
למכללת רידמן ישנו שיתוף פעולה עם האוניברסיטה במסגרת שיתוף פעולה זה הגענו להשלמת הסטז' שלנו, לחודש של לימוד אינטנסיבי!
עכשיו אנחנו יושבים בדירת הגג הפרטית שלנו, שמלבד הרעש, החום, היתושים, הזיהום והפיח שעולים מהרחוב הסמוך, היא פשוט מושלמת.
כבר בימים הראשונים התוודענו לאופי רחב הלב והכנסת האורחים החמה שמאפיינת את אנשי גוג'רט. המקומיים שניקרו בדרכינו נרתמו ישר לעזור במה שרק אפשר. אירוח שכולל ארוחות ביתיות, site seeing לאורכה ורוחבה של העיר ומה לא..
ובכל זאת קצת על המטרה שלשמה הגענו עד הלום.. הלימודים באוניברסיטה הגדולה בעולם לאיורוודה!
חששותינו לגבי הלימודים באוניברסיטה ממשלתית התבדו תוך זמן קצר ונוכחנו לדעת שרמת הרופאים והמרצים היא גבוהה ביותר, למרות הפשטות היחסית במגוון הטיפולים והחומרים המוגבלים בשל הסיבסוד הממשלתי.
מטעם האוניברסיטה, האחראית עלינו היא ד"ר מנדיפ, רופאה משכמה ומעלה, ביתו של פרופ' סינג, שמלבד המקצועיות הרבה וההשראה שהיא מעוררת בנו, היא גם מהווה מענה לכל בעיה ושאלה.
תוכנית הלימודים שנבנתה על פי בקשתנו היא יותר ממוקדת לפן הפרקטי. כל יום נפתח בשלוש שעות של ביקורים ומעקב אחרי חולים במרפאות החוץ והפנים. לאחר מכן אנו 'נאלצים' להיכנע להרגל המקומי של 3 שעות סייסטה. בגוג'ארט התנהג כגוג'ארטי :) שעות אחה"צ מוקדשות לדיון עם ראשי המחלקות והמרצים הבכירים להבהרת הנושאים והמקרים שבהם צפינו ולכל שאלה שעולה במוחנו..
כל יומיים בתוכנית מוקדשים למחלקה אחרת.
פגשנו את הפרופסור "המטורף" צ'אנדולה שבהרף עין אבחן כל אחד ואחת מאתנו ודאג כבר ביום למחרת לאספקת תרופות לתחלואנו. הרשים אותנו במיוחד ד"ר טאקר, מנהל מחלקת פ.ק. (פאנצה קארמה, ניקוי) שדרכו למדנו להבין איך פועלים טיפולי הפ.ק. עד לרמת התא של הגוף וסיפר לנו על מחקרים חדשניים שבודקים התאמה גנטית על פי סוגי הפרקריטי (טיפוסים, ביו אנרגיות) השונים.
במחלקת סטרי רוגה ופראסוטי טנטרה (רפואת נשים) צפינו באוטרה באסטי (טיפולי שטיפה ואגינלית ופנימית ע"י צמחי מרפא וחומרים שונים) ועל כך אנחנו לא רוצים להרחיב...
בכניסה למחלקת שאליה (כירורגיה) יש דלת עץ מסתובבת בסגנון מסבאה מהמערב הפרוע. גם הטיפוסים שאתה פוגש מעבר לדלת הזו אומנם לא שולפים אקדחים אבל יודעים היטב לשלוף סכינים.. טיפוסים קשוחים, אך עדיין חייכניים כמו שרק הודים יודעים להיות.
צפינו בהם עורכים ניתוחים בקור רוח, קושרים פיסטולות וטחורים בעזרת קשאר סוטרה, צורבים מטופלים באמצעות מתכות לוהטות בטיפולי אגני קארמה ומקיזים דם לכל עבר בטיפולי רקטה מוקשנה.
קלינט אייסטווד היה מתעלף מזמן..
טיפולים אלה מאוד ייחודיים לאיורוודה ונותנים מענה אפקטיבי ומהיר לבעיות קשות ומסובכות ללא תופעות לוואי.
מחר אנחנו חוגגים את יום ההולדת של מהטמה גהנדי ולכן אנחנו בחופש ואולי ניסע לים :)
אנו רוצים להודות מעומק ליבנו לסמדר אשר ליוותה אותנו כאם, רופאה ואחות ודאגה להתאקלמות וההתנהלות החלקה של הסטאז' עד לרגע האחרון. אוהבים אותך.
נסיים באמרה המקומית שנשגרה בפינו ABI CHELLO JAO (עכשיו לך לך)
חופית, מעיין וגל
למה לבוא להאסן?
כידוע לכל תלמידי האיורוודה המסורים, הבריאות נתמכת על ידי שלושת עמודי התווך : אוכל, שינה ומין. הבה ונבחן אותם מנקודת מבט של סטאז'ר נלהב בקולג' בהאסן.
אהאר (תזונה) שמחנו לשמוע מד"ר שילהג'ה שהטקרה שהקפדנו לשתות בסיום כל ארוחה לצורך פאצ'נה (משפר עיכול) היא בעצם יוגורט מדולל, שמהווה את אחד הנידנה (גורמים) הבולטים לחלק גדול מהמחלות שאנחנו פוגשים מדי יום ב-OPD... קיווינו למצוא נחמה באחת המסעדות בעיר (למשל, ה-swarna hotel), אבל רמת החריפות שם הגיעה לשיאים חדשים. מה שכן, השירות במסעדה הוא בליגה אחרת; זאת ניתן להבין מהשלט על הקיר : no urgent service""...
נידרה (שינה) היתושים, הקור, השעון המעורר של השומר במגורי הבנות שמצלצל מהשעה שלוש בבוקר עד-דלא-ידע, וצעקות הבנות זו לזו : "לאאאאקשמיייי!", "דאאאאוויקא!" לא בדיוק תורמים לשינה ערבה. רונן משתדל מאוד שלא להירדם בשיעור, למרות שהמורים לא לגמרי מבינים למה הוא קם באמצע ההרצאה (טוב, הם לא היו בצבא).
מין הבנים מגיבים בהתלהבות חסרת פרופורציות למראה הכתף החשופה של הסטודנטית מבומביי, ואילו הבנות נמסות ממראהו של הרופא לוג'יקרנה ("גורג' קלוני ההודי"), או ד"ר צ'טם המתמחה במחלקת הפאנצ'ה קארמה, שהוגדר על-ידי סמדר כ"מוגלי".
מעבר לזה בואו נגיד, שאת הקאמה-סוטרה לא נכתוב פה בחודש הקרוב.
אז נכון, שלושת עמודי התווך שלנו פה לא בדיוק איתנים בחודש האחרון (בנושאי דהטו-קשאיה (דלדול רקמות) אתם מוזמנים לפנות לעירית), אבל אנחנו מלאי חיים והשראה.
מתי בפעם האחרונה קפצתם לבית המרקחת הקרוב וקניתם ארישט, אבקה לחניכיים, גהריט וקשיר-באלה טילאם תרופות צמחיות איורוודיות (גל...)?
ואיפה עוד נזכה לראות מטופלת שתוך שבוע עברה ממצב של אפאתיות מוחלטת (קאפה אונמדה) לתקשורת נורמטיבית, בזכות זה שהסניפה קצת (טוב, נו, הרבה) ואצ'ה?
או ילד בן עשר שהגיע עם אסטמה כרונית, ומצבו השתפר אחרי וירצ'נה?
מעיין חוותה שיפור משמעותי אחרי טיפול אחד של קאטי-באסטי (טיפול לגב התחתון), עור הפנים של סמדר הולך ומתבהר מדי יום, נועה נהנית מהרכות שנותנת סנהנה (שימון ועיסוי) טובה, ורונן מקבל טיפולי פטרה-פינדה (עיסוי עם כדורי צמחי מרפא).
מדהים להיווכח שהשיח על נידנה, דושה, דושיה (מושגי יסוד באיורוודה) וסוגי טיפולים שונים הוא הנורמה. הדברים שנראו לנו ערטילאיים אצל צ'אראקה מקבלים פה משמעות פרקטית במתן תרופה למטופל.
בקיצור, האיורוודה חיה ונושמת כאן, ונותנת לנו את המוטיבציה להחיות ולהפיץ אותה גם בישראל.
למרות החוסר הזמני בצרכים הבסיסיים, הבאלה, המאנאס, האוג'ס והטג'ס (כוח, איכות ההכרה, חיוניות ותשוקה פנימית) שלנו משגשגים פה. ללא ספק, חוויה של ג'יבאניה (איכות חיים).
שבוע שני בהאסן : פרחים, טחורים ומה שביניהם
התחלנו להבין קצת מה קורה, להכיר את המסדרונות השונים ב"מבוך" של בית החולים. סוף סוף אנחנו לא מתבלבלים בדרך לכיתה...הואטה (ביו אנרגיה המורכת מאלמנטים) נרגעה קצת, התמקמנו ונכנסנו לשגרת הסטאז'. קמים מוקדם בבוקר, עושים נקיונות וטיפולים כאלה ואחרים (אבהיאנגה עיסוי איורוודי, פרטי-מארשה נאסייה טיפול אף, גהריטים מרקחת רפואית, אבלהות, ארישטים לכל אחד מאיתנו יש ארון תרופות קטן ), ממשיכים לתרגול יוגה, ארוחת בוקר ולימודים...
הימים עוברים מהר (מדי) ומלאים בלמידה. כל כך הרבה מתרחש כאן בשבוע...בינתיים נתאר לכם יום אחד יום שלישי (פעמיים כי טוב), בשבוע השני בהאסן.
פתחנו את הבוקר בשיעור על קאטי-באסטי. טיפול רפואי לכאבי גב, סמדר התפנקה בג'אנו באסטי והמטופל המקומי שסובל מפריצת דיסק היה הדוגמן הראשי. למדנו למה כדאי להשתמש בקמח מלא ולמה בקמח לבן (כנראה שקמח מאורד-דאל/חומוס לקאטי באסטי זה כבר פאסה), מהם סוגי השמנים שכדאי להשתמש בהם, ועוד.
השיעור הבא היה חווייתי יותר...עברנו מהכיתה למחלקת ה-shalya tantra (כירורגיה), שם חזינו בטחורים : פנימיים, חיצוניים, בצבעים שונים, ב"שעה 3, שעה 7"...אחר-כך הגיעה מצגת מפורטת למדי של טיפולי קשאר. על כל אלה ניצח ביד רמה (ובאצבע שלופה) ד"ר המנטה קומאר, שאף חיבר "סמהיטה משלו" בנושא פרוקטולוגיה, וטבע את הסוטרה המפורסמת : "האצבע היא כלי האבחון החשוב ביותר לפרוקטולוג".
אחרי הפסקת הצהריים הגיע זמן "סיבוב המחלקות". סטודנט משולהב (פיטה ורידהי...) הרביץ בנו תורה אודות נאסייה טיפולי אף, כהכנה לצפייה בקארמה : סיווג, ציטט, פירט, תיאר איך חולים שהיו בתרדמת ונדחו מבית חולים נוירולוגי חזרו להכרה ולתפקוד בזכות טיפולי צ'ורנה נאסייה...כשהגענו לחלק הפרקטי - הפלא ופלא, המטופל של הנאסייה לא היה בנמצא. גם האפשרות להדגים על מי-מאיתנו נפסלה, בגלל חוסר מקום.
טיפול נאסייה עדיין לא ראינו, אבל זכינו לפגוש חולת קמפה-ואטה (פרקינסון) וחולת נפש.
היום קיבל תפנית חגיגית בערב, כשמגורי הבנות תססו בהכנות לפסטיבל "אונאם" של יום המחרת. מדובר בפסטיבל שמקורו בקראלה, והוא מבוסס על סיפור מיתולוגי אודות מלך שמגיע לביקור מעולם המתים מדי שנה. הפסטיבל נחגג בתחרות בין קבוצות הסטודנטים, שמכינות מנדלות מרהיבות מפרחים. בילינו כמה שעות לתוך הלילה בהפרדת עלי הכותרת ובשיחה עם הסטודנטים; ההיכרות הקרובה יותר תרמה להבנתנו את הקסם של המקום והאנשים : המסירות, החום, החריצות, הפתיחות, העניין הכן ועומק הלימוד, ומעל הכל החיוך שנסוך על פני כל מי שעובר, שמרחיב את הלב. הסטודנטים כאן לומדים לפחות חמש שנים, חמישה ימים בשבוע, ומשננים את הסמהיטות.
בארוחות כנראה לא מיישמים את ההמלצות שאנחנו שומעים פה שוב ושוב ("לא חריף, לא מטוגן, בלי תפוחי אדמה..."?!), אבל בסך-הכל, תענוג להיות בסביבה שכולה איורוודה. לדוגמה, סיור מרתק בגן הבוטני, של צמחי המרפא. או "גליון מטופל", שבחזית שלו מפורטות דושה, דושיה... כולם כאן מאוד נכונים לעזור, ידידותיים ומראים אהבה אמיתית לתחום. התחושה היא של התרחבות ושפע של "ידע החיים".
