"לאסוף את הקי"
מאת לימור סרוגו מרצה במגמת הזן-שיאצו במכללת רידמן
סיכום הסדנה באדיבות חנית רפאלי
הסדנה התקיימה במסגרת סופ"ש שיאצו 2012- במרכז הימי קיסריה- שדות ים
ב 16-6-2012
ילדים היפר אקטיביים
כשילד נכנס אל הקליניקה, צריך להסתכל קודם כל על האמא איתה הוא מגיע. האם היא מגוננת וסוגרת, אמא מאוד מרוחקת או אמא מכילה.
כל אמא "יודעת" לעשות שיאצו, כי שיאצו הוא הלב של האמא, ממש אינסטינקט.
אצל ילדים מה שאנחנו רואים, זה מה שיש, אין מניפולציות
אנחנו צריכים לאבחן מאיפה נובע החוסר של הילד.
במצבים רבים נוכל לראות בעיה בריאות כי זה הדבר הראשון שעובד.
ילד שנכנס מסכן ועלוב- נראה חוסר כליות, טחול וריאות. חוסר עליו דברים יבנו בהמשך.
דבר ראשון שנעשה הוא לחזק ולתמוך באדמה, צריך לעזור לילד לבנות את האדמה. האדמה היא גם האמא של המתכת (ריאות).
תרגיל1:
הילד יושב עם גלים קרובות לבית החזה, מחבק את הרגליים באמצעות הידיים. האמא מאחור מחבקת את רגליו, דוחפת בעזרת בית החזה קדימה ומושיבה את הילד על הרכיים שלה ומעלה אותו כלפי מעלה לחיבוק חזק.
תינוק מבזבז הרבה מאוד יאנג בגלל עבודה בלתי פוסקת של ידיים ורגליים בעוד שוכב על הגב
התנועה במעבר בין בטן לגב היא תנועה רצופה ומורכבת
תרגיל 2:
לשכב על הגב ולעשות תנועות מהירות עם הידיים והרגל
להתהפך על הבטן וחזרה על הגב
לעבור לתנוחה עוברית וללמוד להתחיל לזחול.
כל ילד זוחל בצורה אחרת...
טיפול בילדים:
בטיפול בילד צריך להיות כל הזמן בהקשבה, נדבר קודם איתו ממקום לא שיפוטי. צריך להיות ממוקדים!
הטיפול עצמו הוא טיפול קצר של 20 דק'
פעילות- יאנג- תנועה- הפסקה יאנג בתוך יין
איזורים החשובים לטיפול בילדים:
רגלים, כפות רגליים,
פנים,
בטן/גב תחתון
ילד יאנגי-
נתחיל את הטיפול מיאנג ליין, מבטן- לגב.
הרבה עבודה של תנועה, עבודת קאטה או עבודת מרידיאן.
עדיף לסיים את הטיפול כשהילד על הבטן, כשהוא מכונס.
ילד שהוא יותר יין, נתחיל טיפול כשהילד שוכב על הבטן ולאט כשיהיה יותר יאנגי נעביר אותו לשכב על הגב.
עם ילדים נעבוד עם יותר תנועה, ניעור, צחוק = שיאצו עם חיוך
עבודת נשימה
חשוב מאוד להזכיר לילד כל הזמן לנשום, זה קריטי.
ילד המרים את ידיו למעלה מעיד על תנועה טובה של ריאות אך גם מעיד על כך שילד מחפש תגובה.
נעבוד על ריאות בשלושה מוקדים:
בית חזה
צלעות (מחזיקים את הצלעות לוקחים נשימה ובנשיפה דוחסים את הצלעות עד הסוף)
הארה
החיבור הזה עוזר לילד להבין לאן נושמים.
חולשה באלמנט האדמה
מתאפיין בחוסר ריכוז, בריחה מהמציאות (למרות שלפעמים זה מקום טוב לברוח אליו, כי מפתח את הדמיון והמעוף)
עבודה על הבטן (הארה)
חולשה של כליות
בריחת שתן=חיזוק הכליות
מהנקודה הנמוכה ביותר עד איזור בית החזה ששם מסתיים המרידיאן ועד איזור הביטוי באוזניים.
טכניקת המדוזה
תנועה של שתי הידיים, תנועה המזכירה את צורת השחייה של המדוזה.
העבודה עם המדוזה מייצרת הד בתוך הגוף גם לאחר הפסקת התנועה.
במהלך העבודה יכולה להווצר תנועה של "קפיצה", כמו קפיצה שקורת כשמתחילים להרדם מכיוון שהתנועה מרגיעה מאוד.
אפשר להתחיל את התנועה במפרקים גדולים: כתף, ברך, קרסול, טכניקה זו עוזרת מאוד בבעיות אורטופדיות.
לעבוד גם במקביל על בטן/גב תחתון, בעיקר אצל ילדים.
כשמסיימים עם עבודת המדוזה, צריך לקרקע בחזרה את האדם אל האדמה. זאת ניתן לעשות על ידי לחיצה בנקודה אחת בלבד לאורך מרידיאן הקיבה כדי למשוך את התודעה למטה.
ילדים מעופפים צריך לקרקע!
כיצד נעשה זאת?
מניחים את הידיים על האוזנים של הילד, לשים לב לא לכסות את איזור האף. עולים מנקודת העין השלשית אל הנקודה בקודקוד "חדר הנפש", חצי צון צון לתוך השיער. זוהי נקודה שמחברת אל הנשימה ופותחת את איזור חלל האף עוזרת בנשימה.
משם מגיעים אל האוזניים מצמידים את הידיים לאוזניים אצבעות על איזור המסטואיד (החיבור בין הראש לצוואר), האוזנים מכוסות לגמריי.
עבודה על הפנים היא עבודה מכנסת ומרגיעה
נקח בד כותנה לבן, נקי וללא ריחות ספציפיים שיכולים לגרום לסלידה, נשים את הבד על העיניים של הילד ונשען עם כפות הידיים.
