צ'אי הודי- מאת מעין סימון

Cha/chai- תה. אך לרוב כשמשתמשים במושג הכוונה היא לצ'אי מסאלה- תה מתובל! להכנת הצ'אי ישנן דרכים רבות, אך המתכון המסורתי כולל לרוב את החומרים הבאים: מים, חלב, תה שחור, סוכר ותבלינים: ג'ינג'ר (יבש בלבד!!!), הל,  ציפורן, קינמון ופלפל שחור.

צמחי התה גדלו באופן פראי כבר בתקופות קדומות באיזור אסאם (צפון מזרח הודו). בשנת 1930 החליטה החברה הבריטית ה- "East Indian Company" לגדל את הצמח באופן מסחרי, ולהביס כך את המונופול של הסינים במכירתו בבריטניה. רק בשנת 1900 הצליחו סופסוף הבריטים להביס את הסינים במאבקם המסחרי ולמכור כ- 90% מהתה בבריטניה אשר גודל בהודו וסרי לנקה. למרות זאת בהודו המנהג לשתיית תה (Tea Time!) לא נחל הצלחה, עד אשר עודדו החברות הבריטיות בפירסום אינטנסיבי אשר החל בתחילת המאה ה-20. מפעלים, מכרות וחברות טקסטיל אולצו לספק לעובדיהם הפסקות תה!!! תחילה נהגו למכור את התה בנוסח האנגלי- עם מעט תה ומעט סוכר...אך הוא זכה להצלחה גדולה יותר לאחר ששודרג ע"י הוספת יותר חלב, יותר סוכר וכמובן- תבלינים!!! מאז הופץ המתכון בכל העולם!

בהודו נוהגים לרוב להשתמש בתה שחור מסוג "mamri" (אשר מגיע מאסאם). את הצ'אי ניתן להמתיק בדרכים רבות- סוכר לבן, סוכר חום, דבש...והכי חשוב שכמותו תהיה נוכחית - על מנת לחזק את טעמי התבלינים! החלב מכונה בסנסקרית KSIRA טעמו מתוק והינו בעל איכות מקררת ושומנית. מתוך אשטנגה הרידייה, סוטרה סטהנה פרק 5 (20-29) נכתב עליו כי הוא מרכך, מעניק חוזק, בונה את רקמות הגוף, מומלץ לטיפוסי V ו- P, מעורר תשוקה מינית, מעלה K ואיננו קל לעיכול!!! באופן כללי נכתב עליו כי כאשר הוא איננו מבושל הוא גורם להפרשות מוגברות של רקמות הגוף (דהטו) וגורם לחסימה. חלב מבושל הוא בעל איכויות הפוכות- אך בישול עודף גורם לעיכול קשה מאוד!!! מכאן שתפקיד התבלינים בצ'אי מאוד ברור, כל התבלינים הינם בעלי איכויות מחממות (פרט להל- אז מומלץ להשתמש בהל גדול), כולם בעלי טעמים חריפים, אשר מעודדים את תהליך העיכול, מנקים מרעלים, פותחים ערוצים ומקלים על תחושת נפיחות וגזים...