מן הלב אל הפה

מן הלב אל הפה
מאת: שורי נוימן, ס. מנהל ביה"ס לרפואה סינית

ביום האחרון ללימודיי בביה"ס לרפואה סינית הגישה לי מורתי דף נייר קטן, מעוטר בגוונים כתומים ובקישוטים שפשרם לא נודע עד היום. היה כתוב שם "כשתגיע אל פסגת ההר, תדע - הדבר אותו חיפשת, היה כל הזמן למטה, למרגלותיו של ההר." מה שנראה אז כאמרת שפר מעטיפת מסטיק ורוד, קיבל היום חיזוק ממקור לא צפוי:

 

ספר דברים, פרשת נצבים: "כ??י ה?מ??צ?ו?ה ה?ז??את א?ש??ר א?נ?כ?י מ?צ?ו??ך? ה?י?ו?ם ל?א נ?פ?ל?את ה?וא מ?מ??ך? ו?ל?א ר?ח?ק?ה ה?וא. ל?א ב?ש???מ?י?ם ה?וא ל?אמ?ר מ?י י?ע?ל?ה ל??נו? ה?ש???מ?י?מ?ה ו?י?ק??ח?ה? ל??נו? ו?י?ש??מ?ע?נו? א?ת?ה? ו?נ?ע?ש??נ??ה. ו?ל?א מ?ע?ב?ר ל?י??ם ה?וא ל?אמ?ר מ?י י?ע?ב?ר ל?נו? א?ל ע?ב?ר ה?י??ם ו?י?ק??ח?ה? ל??נו? ו?י?ש??מ?ע?נו? א?ת?ה? ו?נ?ע?ש??נ??ה. כ??י ק?רו?ב א?ל?יך? ה?ד??ב?ר מ?א?ד ב??פ?יך? ו?ב?ל?ב?ב?ך? ל?ע?ש??תו?".

 

הרמב"ן בפרושו לפסוק אומר: שפסוק זה נאמר על מצוות התשובה, החזרה בתשובה.

כולנו ילודי אישה וברי חלוף, ואעפ"י שכור מחצבתנו זהה, נראה כי במהלך חיינו אנחנו מאבדים את עצמנו, אנו מאבדים את אותו מרכז את האדמה. אימא אדמה שכה היטיבה איתנו בשנותנו הראשונות- נזנחה, ולפעמים אנו מוצאים את עצמנו עומדים לפני שוקת שבורה ללא משענת, ללא יכולת להמשיך ולהתקדם.  בנקודות השבר של החיים, אנו רוצים לחזור אחורה, רוצים לחזור אל המוכר המחבק והאהוב.

רובנו מצליחים לזהות את הבעיה, ויש בנו ההכרה שאנחנו לא במצב טוב, אך זהו רק שלב ראשון בריפוי. אותו יצר קדום השוכן בתוכנו מערים קשיים רבים. אנחנו פוחדים שאנו בנקודת אל חזור, אנחנו חוששים שכדי למצוא את עצמנו מחדש אנו זקוקים לטיפוס על איזשהו הר גבוה ודמיוני, אולי נסיעה להודו ואולי סין? אולי אנו חלשים או לא מספיק מבינים? אנחנו מתייאשים מאד מהר, עוד אפילו לפני הצעד הראשון.

משה רבנו מספר לנו שהתשובה אינה רחוקה מאיתנו. היא לא בשמיים ולא מעבר לים אלא בפינו ובלבותינו. מה כבר יש בפינו ובליבותינו?

 

עפ"י הרפואה הסינית, בעולמנו ישנו יסוד חשוב והוא יסוד האש הגדולה.  בגוף האדם יש יסוד אש קטן- הוא הלב. מקור האש הקטנה הוא באש הגדולה. האש הגדולה היא מקור היצירה והבריאה. הנה יצאנו למדים שיש בליבנו קישור- לינק ישיר אל האש הגדולה, אל מקור היצירה והבריאה. כדי לחזור ולשוב אל מקור היצירה יש להתרכז בלב, בלבותנו. אך עבור רובנו הדרך אל לבנו אינה כה נהירה, כיצד עושים זאת?  ידוע מקדמת דנן שישנו מרידיאן קטן, מרידיאן חיבור המסתעף מהמרידיאן הראשי של הלב ומגיע אל הפה והלשון. אחת הדרכים (ישנם עוד דרכים) אם כן, להגיע אל הלב היא דרך הפה והלשון. המחשבה אינה מספיקה אנו חייבים להשתמש באברי חישה- פה ולשון. לאמור בקול את המילים הנכונות. בשלב ראשון לאמור שטעינו, בשלב שני לבקש סליחה ובשלב האחרון לשוב, זוהי תשובה דרך הפה ודרך הלב- " שובה ישראל עד ה' אלוהיך"

 

עשרת הימים שבין ראש השנה ויום כיפור נקראים עשרת ימי תשובה. שלשה ספרים נפתחים בראש השנה: של צדיקים, של רשעים ושל בינוניים. צדיקים ורשעים נכתבים ונחתמים לאלתר כל אחד בספר המתאים לו. בינוניים עומדים תלויים מראש השנה במשך עשרת ימי תשובה עד יום הכיפורים לראות אם הצליחו לחזור בתשובה או לא. אלו עשרה ימים של חשבון נפש. נאמר כי צדקה תציל ממות, לכן בימים אלו כדאי לעסוק בצדקה ובמעשים טובים.

 

נקודת החיבור על מרידיאן הלב היא ht5. היא נקראת בסינית טונג לי- 通里 שפרושה הוא "לעבור פנימה"  זוהי נקודה חשובה של מרידיאן הלב ובמיוחד היא משפיעה על הלשון והפה. שמה מרמז על יכולתה לחדור פנימה דרך המרידיאן ישירות אל איבר הלב. דיקור בנקודה זו משפר את הקשר שבין הלשון, הפה ואיבר הלב. ברמה הרוחנית ע"י דיקור בנקודה זו אנו יכולים לשפר ולזקק את הקשר שלנו אל הלב- יסוד האש הקטן, ומשם אל יסוד האש הגדול, אל מקור היצירה. זוהי החזרה בתשובה. החיבור של שלנו עם יסוד האש הגדול.

 

דרך נוספת להפעיל את הפה והלשון ולחברם אל הלב היא תפילה. לתפילה שני כיוונים מהלב אל הפה ומן הפה אל הלב. ישנם כאלו שתפילתם היא מעומק הלב, אך גם תפילה שאינה מעומקו של לב, ברגע שנאמרה יכולה היא לחדור אל הלב ומשם אל יסוד האש הגדול אל מקור היצירה.

לשנה טובה תכתבו ותחתמו.