לפני מספר ימים, בפסק דין תקדימי, הכיר בית הדין הארצי לעבודה בזכאותם של נפגעי עבודה לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה, מעבר לזכאותם לטיפולים 'קונבנציונאליים'.
בית הדין הגדיר את המונח 'רפואה משלימה', כטיפולים שמטרתם לרפא, וזאת להבדיל מטיפולים שמטרתם היא לשפר את איכות החיים של המטופל, אותם כינה בית הדין כטיפולים אלטרנטיביים.
השופטת נילי ארד קבעה, כי פרשנות מילולית ותכליתית של המונחים 'טיפול רפואי' ו'ריפוי' המופיעים בחוק ובתקנות, תומכת במסקנה לפיה יש לכלול את הטיפולים המשלימים בגדר החוק, וזאת בין היתר לאור מגמת החקיקה בעניין ההכרה ברפואה המשלימה, וכן לאור ההזדקקות ההולכת וגוברת בציבור לסוג זה של טיפולים.
המשמעות עבור ציבור העוסקים ברפואה המשלימה היא כפולה: מחד - הכרה רשמית וממסדית באיכות ובמשמעות הטיפולים מתחום זה לריפוי, ומאידך - הגדלת כמות מטופלי הסדר, הגדלה שמשמעותה היא תנועת מטופלים גדולה יותר בקליניקות שלכם!
מביאים לידיעתכם, ומוסיפים את הידיעה כפי שפורסמה, במלואה:
בית הדין הגדיר את המונח 'רפואה משלימה', כטיפולים שמטרתם לרפא, וזאת להבדיל מטיפולים שמטרתם היא לשפר את איכות החיים של המטופל, אותם כינה בית הדין כטיפולים אלטרנטיביים.
השופטת נילי ארד קבעה, כי פרשנות מילולית ותכליתית של המונחים 'טיפול רפואי' ו'ריפוי' המופיעים בחוק ובתקנות, תומכת במסקנה לפיה יש לכלול את הטיפולים המשלימים בגדר החוק, וזאת בין היתר לאור מגמת החקיקה בעניין ההכרה ברפואה המשלימה, וכן לאור ההזדקקות ההולכת וגוברת בציבור לסוג זה של טיפולים.
המשמעות עבור ציבור העוסקים ברפואה המשלימה היא כפולה: מחד - הכרה רשמית וממסדית באיכות ובמשמעות הטיפולים מתחום זה לריפוי, ומאידך - הגדלת כמות מטופלי הסדר, הגדלה שמשמעותה היא תנועת מטופלים גדולה יותר בקליניקות שלכם!
מביאים לידיעתכם, ומוסיפים את הידיעה כפי שפורסמה, במלואה:
ביה"ד הארצי לעבודה הכיר בזכאות נפגעי עבודה לטיפולי רפואה משלימה
בפסק דין תקדימי, הכיר בית הדין הארצי לעבודה בזכאותם של נפגעי עבודה לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה, מעבר לזכאותם לטיפולים 'קונבנציונאליים'.
המערער נפגע בתאונת עבודה, כתוצאה ממנה נזקק לטיפולים רפואיים ולטיפולים במרפאת כאב. כחלק מהטיפול, הופנה בין היתר לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה, כגון, דיקור, שיאצו והידרותרפיה. קופת החולים והמל"ל טענו, כי המערער אינו זכאי למימון חלק מהטיפולים המשלימים, ועל קביעה זו, אשר אושרה בביה"ד האזורי, הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
ראשית, הגדיר בית הדין את המונח 'רפואה משלימה', כטיפולים שמטרתם לרפא, וזאת להבדיל מטיפולים שמטרתם היא לשפר את איכות החיים של המטופל, אותם כינה בית הדין כטיפולים אלטרנטיביים.
השופטת נילי ארד קבעה, כי פרשנות מילולית ותכליתית של המונחים 'טיפול רפואי' ו'ריפוי' המופיעים בחוק ובתקנות, תומכת במסקנה לפיה יש לכלול את הטיפולים המשלימים בגדר החוק, וזאת בין היתר לאור מגמת החקיקה בעניין ההכרה ברפואה המשלימה, וכן לאור ההזדקקות ההולכת וגוברת בציבור לסוג זה של טיפולים.
בית הדין אף התווה קווים מנחים לבחינת הביקורת השיפוטית על החלטות קופת החולים והמל"ל בעניין הענות או סירוב לבקשות נפגע עבודה למימון טיפולים משלימים.
במקרה הספציפי, הוחזר התיק לבית הדין האזורי לעבודה, אשר יקבע האם ניתן להכיר בסוג הטיפול אותו מבקש המערער, כ'ריפוי' כנדרש בחוק.
הנשיא אדלר הוסיף, כי יש לקבוע קריטריונים משפטיים לפיהם יקבע אילו סוגי רפואה משלימה יכללו במסגרת זכאות הנפגע, וכי יש להבחין בין ביקורת שיפוטית על שיקולי מדיניות של המל"ל ושל קופות החולים, לבין ביקורת הנוגעת להחלטות המתייחסות למקרה פרטי של מטופל ספציפי.
המערער נפגע בתאונת עבודה, כתוצאה ממנה נזקק לטיפולים רפואיים ולטיפולים במרפאת כאב. כחלק מהטיפול, הופנה בין היתר לטיפולים מתחום הרפואה המשלימה, כגון, דיקור, שיאצו והידרותרפיה. קופת החולים והמל"ל טענו, כי המערער אינו זכאי למימון חלק מהטיפולים המשלימים, ועל קביעה זו, אשר אושרה בביה"ד האזורי, הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.
ראשית, הגדיר בית הדין את המונח 'רפואה משלימה', כטיפולים שמטרתם לרפא, וזאת להבדיל מטיפולים שמטרתם היא לשפר את איכות החיים של המטופל, אותם כינה בית הדין כטיפולים אלטרנטיביים.
השופטת נילי ארד קבעה, כי פרשנות מילולית ותכליתית של המונחים 'טיפול רפואי' ו'ריפוי' המופיעים בחוק ובתקנות, תומכת במסקנה לפיה יש לכלול את הטיפולים המשלימים בגדר החוק, וזאת בין היתר לאור מגמת החקיקה בעניין ההכרה ברפואה המשלימה, וכן לאור ההזדקקות ההולכת וגוברת בציבור לסוג זה של טיפולים.
בית הדין אף התווה קווים מנחים לבחינת הביקורת השיפוטית על החלטות קופת החולים והמל"ל בעניין הענות או סירוב לבקשות נפגע עבודה למימון טיפולים משלימים.
במקרה הספציפי, הוחזר התיק לבית הדין האזורי לעבודה, אשר יקבע האם ניתן להכיר בסוג הטיפול אותו מבקש המערער, כ'ריפוי' כנדרש בחוק.
הנשיא אדלר הוסיף, כי יש לקבוע קריטריונים משפטיים לפיהם יקבע אילו סוגי רפואה משלימה יכללו במסגרת זכאות הנפגע, וכי יש להבחין בין ביקורת שיפוטית על שיקולי מדיניות של המל"ל ושל קופות החולים, לבין ביקורת הנוגעת להחלטות המתייחסות למקרה פרטי של מטופל ספציפי.
