בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


סיפור הדרור שלנו.

סיפור הדרור שלנו.

אוקטובר 2004

אנו משפחה , הורים + 4 ילדים. כל אחד מאיתנו הגיע מעולם קשה מאוד אחרי גרושים , ופרוק משפחה , ומצב נפשי קשה.
אחדנו את דרכנו , ואנו נשואים כ חמש וחצי שנים.
אני הגעתי לנשואים אלו עם שני ילדים יחסית גדולים, ולאחר כשנה נולדו לנו תאומים.
באותם ימים הייתי מטופלת באגף הרווחה. העובדת הסוציאלית שלוותה אותי הציעה לי להיכנס לתוכנית שנקראת תכנית דרור.
באותם ימים לא ממש הבנתי את משמעות התוכנית, ואת מה שהיא מציעה עבור זוגות בתחילת דרכם.

אני ובעלי היינו נחושים כל כך להצליח ולעלות מהמקום הקשה שבו היינו והחלטנו שאנו נכנסים לתכנית. בכל זאת עמדו בפנינו המון קשיים, הרבה בלגן היה בחיינו. זה בעיקר התבטא עם הילדים, עם חובות שעמדו בפנינו מנשואי הקודמים, חובות לעמידר, להוצאה לפועל וכו'. כל זה הביא לא מעט לוויכוחים ולמריבות בבית. המצב הכלכלי שלנו היה ממש קשה. גרנו באותה התקופה בבית הוריו של בעלי. והקשיים פשוט רק נערמו , ולא מצאנו דרך להתחיל.
באותם ימים כשנכנסנו לתכנית, התחלנו משיחות פרטניות על הזוגיות שלנו. זה תרם מאוד ועזר לנו מאוד להבין אחד את השני.
השיחות הונחו על ידי שתי עובדות סוציאליות, שהיו מסורות מאוד והייתה מצידן אכפתיות גדולה, הן היו נחושות מאוד לעזור לנו. הצלחנו ללמוד לתקשר בצורה בריאה יותר. למדנו שאפשר להתווכח , וגם לריב, אבל בצורה , שלא תשפיל את הצד השני, אלא לנסות ולהבין את הרגשות שלנו, ולהבין יותר אחד את השני, מתוך התחשבות.

כהורים לקחנו המון. איך להבין את ילדינו ואת הצרכים שלהם, ולדעת שחום ואהבה זה המון כדי להגיע אליהם. למדנו להיות יותר סבלניים, ולהבין את מה שעובר עליהם מנקודת המבט של הילד. לדבר איתם בגובה העיניים.

דרך התכנית השתתפנו בסדנא בת 3 ימים, שנערכה בבית מלון. שם השתתפנו בכל מיני סדנאות להורות , לזוגיות. חוויה מדהימה, מה גם שיכולנו ליהנות מהביחד שלנו, ולהתנתק קצת מחיי היומיום, וללמוד דברים מעניינים עלינו כהורים, ועלינו כזוג. בסדנאות השתתפו גם חברים רבים מרחבי הארץ, שמשתתפים בתכנית דרור. העברנו ימים מרתקים עם אנשים שלא הכרנו קודם, ולכולנו אותם קשיים , ואותו מכנה משותף.

כשהגעתי לנישואים אלו הגעתי עם חובות רבים. ביחד עם העובדות המסורות, שעבדו מולנו, הצלחתי לארגן את חיי. הצלחתי להחזיר חלק מחובותיי, וחלקן אני עדיין ממשיכה לשלם, תוך כדי פריסת החוב . הן עזרו לי במכתבים, בהתקשרות עם גורמים שיכולים לתרום מבחינת ארגון החוב. וזה צעד משמעותי מאוד עבורי, שהצלחתי לשלם. ועדיין מצליחה להחזיר , תוך ידיעה, שגם את החוב האחרון אצליח לשלם עד תום החוב.

כשילדי הגיעו לגיל 10 חודשים הן עזרו לי בסידור הילדים במעונות, וכך למעשה הצלחתי לצאת לעבוד. עבדתי כשנתיים, אולם לאחר סגירת המקום פוטרתי.
מלפני שנתיים, קשה לי מאוד להשתלב במעגל העבודה.
אבל חשוב לי לציין, שמיום שפוטרתי נעשו עבורי מאמצים רבים , כדי שכן אצליח להשתלב. וזה אומר, שעזרו לי בהכנת קורות חיים, ונשלחו קורות חיים לכמה חברות. ולא פעם גם העובדות הסוציאליות מתכנית דרור נפגשו עם מנהלי חברות, כדי לנסות ולעזור לי להשתלב. עד לעצם היום הזה אני יודעת , שעושים עבורי מאמצים רבים, והדבר הכי חשוב , שתמיד נותנים לי תחושה , שמאמינים בי. ואת כל התמיכה והעידוד אני מקבלת במסגרת התכנית הנפלאה .

לאחרונה השתתפנו אני ובעלי בקורס מחשבים. קורס שנותן הזדמנות להכיר את המחשב. להכיר תוכנות במחשב כמו אינטרנט, וורד, לשלוח אי מייל ולקבל, אופיס, אקסל. זה נתן לנו המון הרגשת בטחון. לדעת וללמוד.
בסוף הקורס קבלנו תעודות השתתפות. כל זה בזכות זה שאנחנו בתכנית שמציעה שפור חיים ואכפתיות גדולה. ולתת לאנשים קשיי יום את ההזדמנות ללמוד להכיר ולהרחיב קצת את האופקים.

לפני מספר חדשים הוצע לנו דרך התכנית להשתתף בטפולי רפלקסולוגיה. חוויה שקשה לתאר במילים. זה תחום של טפול אישי, וגם טפול בכל בני המשפחה להרגעה, ולכל מערכות הגוף. להיות קשובים לגוף שלנו, ולצרכים של הגוף. למדנו נקודות בגוף, וכך אנחנו יכולים לעזור אחד לשני כבני זוג, וגם לילדים. חוויה מדהימה ומרגיעה מאוד מכל הלחצים והמתחים היומיומיים, שאנו עוברים.

למדתי דרך התכנית לחלוק את מה שיש בי, ולתרום ממה שאני יכולה, ועל כן הצטרפתי להיות בוועד של התכנית. אנו נפגשים בערך אחת לשבועיים מספר חברים, ודנים בכל מיני פעילויות, שאנו חושבים , שיכולות לתרום לאחרים ולנו. ומעלים זאת בפני העובדים הסוציאליים שעובדים מולנו.