בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


המ?ס??כו?ת שבחיינו – מרכיב חשוב מאת פרופ' אבשלום מזרחי

המ?ס??כו?ת שבחיינו – מרכיב חשוב מאת פרופ' אבשלום מזרחי


בחוויה המאגית
מ?ס??כ?ה באה לכסות חלק מהאדם – ל?רוב את הפנים – אך במקרים לא מעטים גם חלקי גוף שונים, להסתיר ולכסות את הקיים ולהציג לעיני כול דמות אחרת.
לאורך כל ההיסטוריה, האדם חיפש – למטרות שונות – אחר מציאוּת חלופית: אמ?תית או דמיונית, אך שונה מהווייתו המקורית.
צורך זה חוצה בני מינים, דתות, לאומים, מעמדות, גזעים וכדומה.
להשגת מציאות חלופית השתמש האדם באמצעים שונים, רבים ומגוּונים. אחד מהם הוא השימוש במסכה.
החתירה להשגת מציאות חלופית נעשתה בע?תות שרצה וקבע האדם: אם זה בשגרת חייו, במחזות בתיאטראות, בסרטים, בפולחנים ובקרנבלים. כל דור ופסיפס עשייתו בתחום זה, כל דור באמצעות הכלים והאפשרויות שעמדו לרשותו. המסכה הייתה כלי ששירת את האדם ברצף ההיסטוריה.
בפולחנים דתיים, בקרנבלים ובטקסים מאגיים, הקהילה מתירה לחבריה להשתמש במסכות. לא אחת המסכות יצרו ישויות מוזרות, בלתי טבעיות, מפחידות, כאלה המקרינות רוע, ר?שע, אלימות ודרקוניוּת, בצד ישויות מעודנות, מחייכות וכאלה המקרינות אהבה, חמלה, חן, חסד ורחמים.
סוגי המסכות – יער עצום – פרי דמיונו ורצונותיו של האדם
אין סוף לדמיונו ולרצונותיו של האדם בתחומים רבים של החיים. הדבר בולט גם בתחום סוגי המסכות שהוא עשה לעצמו ברצף ההיסטוריה.
במקרים רבים מלאכת עשיית המסכות הייתה – ועדיין נותרה – אמנות בפני עצמה.
במקרים אחרים, אופי המסכות, עיצובן ותדמיתן קשורים לנחלה, למסורת ולתרבות של האדם ולאקלים החברתי שהוא חי בו.
משום כך ניתן למצוא מסכות בחלקי עולם שונים: אפריקאיות, הודיות, איטלקיות, מתוצרת סין, יפן, סרי-לאנקה, ועוד.
יש מסכות שהבעתן סתמית ויש שבאות להביע זהויות שונות, להדגיש ערכים ומידות שונים, כמו למשל יש מסכות שלהן הבעת מיניות, אצולה, הופעה שטנית, דמות אוהבת ומלטפת, ישות מפחידה המקרינה אימה, ע?ב?ר?ה, חרון וזעם. יש מסכות המקרינות רגשות: צחוק, שמחה, עצב, בדרנות, דיכאון, שנאה, קנאה, ועוד. בקיצור, יער שכמעט אין לו סוף.
החומרים שמהם מכין/בונה האדם את המסכות שונים ומגוּונים: החל מעיסת נייר, בדים בשלל צבעים, גילופים בעץ, חריטה במתכות (ברונזה, כסף, זהב, ועוד), עיסת חול, ח?מר, פלסטיק, מאיברי בעלי חיים (נוצות, קרניים, עור, ועוד) מחלקי צומח שונים ומכּל חומר אחר שממנו יכול האדם לבנות לו מסכה שתשקף את רצונותיו ואת מאווייו באותה יחידת זמן לאירוע המיוחד העומד לפניו. יש שהמסכה היא למעשה ציור על פניו ו/או חלקי גופו השונים של האדם. גם זו מסכה.
מגוון השימושים במסכות
למסכה שימושים רבים בפסיפס מסגרות חיי האדם.
להלן הבולטים והמעניינים שבהם:
• לשנות זהות אישית בנסיבות שונות.
• להסתיר פנים על מנת לא להזדהות. מצינו מצבים כאלה גם אצל אנשים שמעשיהם חשוכים ואפלים: שודדים, אנסים, רוצחים ודומיהם.
• בהצגות תיאטרון. לאורכן של תולדות התיאטראות אפשר למצוא שימוש רחב מאוד במסכות במחזות שונים להצגת דמויות שונות.
להלן הבולטים והמעניינים שבשימושי המסכה בתיאטרון:
• להצגת דמויות הלקוחות מסיפור המחזה.
• בתיאטראות היווני וההודי להצגת דמות של נשים שלא הורשו להופיע בתרבויות אלה על במת התיאטרון.
• ועוד בתיאטרון היווני היו בו מסכות פנים שמבניהן מאפשר השגת קול גבוה יותר או נמוך יותר של השחקן.
• בתיאטראות שונים מצינו מסכות שבאו להביע מצבים נפשיים שונים: עצב, שמחה, עליזוּת, בכי, דיכאון, ועוד.
• גם מסכות סטיריות היו נחלתן של הצגות לא מעטות ברצף ההיסטוריה.
• שימוש במסכות בתרבות היומיומית של האדם ברחוב הוביל גם לשילובן במחזות. היה זה בעיקר בתקופת הרנסאנס בהצגות של מו?ל?י?יר, שקספיר ואחרים.
• שימוש במסכות נעשה בהצגות השאובות מתכנים מסורתיים, פולחניים ודתיים.
• ואל נשכח את הופעת הליצנים כמעט בכל קרקסי העולם: פניהם וגופם עטויים מסכות.
שימוש מיוחד ומעניין מצינו במסכות בריקודי הק?ט?נ?ק?אל?י (Katankali) הנערכים בדרומה של הודו, ל?רוב במדינות ק?ראל?ה וט?מ?יל נאדו?.
ריקודים אלה מבוססים על סיפורים הלקוחים מאפּוֹסים הינדוּאיסטיים עתיקים. גם כאן אפשר למצוא גברים משחקים בתפקידי נשים. פניהם מאופרים בצורה מיוחדת במינה. על כך בהמשך.
מקור השם מסכה בשפות שונות
בהיות המסכה משרה תחושה של הסתרת המקור, יצירת תחושה של איבוד הביטחון מול פני מי שעומד מוּלך וחשדנות וחוסר אמון כשהוא עטוי מסכה, נראה שבעברית המילה "מסכה" נגזרת מהמילה "מסך" – ואין כמסך מה שמסתיר את האמת מעיני כול.
המילה Mask באנגלית מקורה כנראה מהשפה היוונית העתיקה: Masca, שפירושה "רוח רפאים".
בשפות האירופיות המסכה נקראת באותו משקל: Mask – באנגלית; Maschera – באיטלקית; Masque – בצרפתית.
יש אומרים שמקור המילה Mask – על כל נגזרותיה, קשור או נגזר, מהמילה מ?ס?כ?ר?ה בלשון הערבית. פירושה של מילה זו הוא הונאה, רמאות, זלזול וכדומה.
יש אומרים שהמילה נגזרת ממסקרה – שפירושה איפור – מרכיב חשוב בהכנת מסכות רבות.
בלטינית המסכה נקראת בשם Person – שפירושה "להוליך את הקול". הכּוונה לקולם של השחקנים בתיאטראות היווני והרומי.
מעניין שמה של המסכה בשפה היפנית – Omote – שפירושו כפול: גם פנים וגם מסכה.
באותן ע?תות שאדם עוטה מסכה (בין אם רק על הפנים ובין אם גם על חלקי גוף אחרים) למע?ט במקרים של הופעת שחקן בהצגות, האדם מציג בעצם השימוש במסכה את זהותו והווייתו באותה יחידת הזמן. הדבר בולט בפולחנים שונים, במסיבות ובקרנבלים שונים חובקי עולם. באירועים אלה יש שעוֹטי המסכות מתאימים את עצמם לאירוע ומסתירים את זהותם ואישיותם המקורית.
בהוויה היהודית מצינו את ההיתר הרבני להשתטוֹת בחג הפורים. זהו חג שאדם רשאי להתחפש לדמות שהיה רוצה להידמות אליה באותו מועד וכמובן "לרדת מן הפסים" ולהשׁתכר ברוח שנאמר בתלמוד הבבלי (מגילה ז ע"ב): "אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
למסכות כוח מאגי רב-עצמה
למסכות כוח מאגי רב-עצמה שלא ניתן להסבר הגיוני, לוגי או רציונלי.
במקרים רבים, הופעתו של אדם בלבוש מסכה משנה את דפוסי התנהגותו הטבעיים הנטועים בו מעצם הווייתו. הוא מגלם אישיות התואמת את המסכה, אם לטוב ואם לרע, אם לאכזריוּת ואם לאהבה, ועוד ועוד.
המסכה מככּבת בפולחנים דתיים, כמו למשל בפולחני דתות האפרו-אמריקאיות (וו?דו? ואחרות), בפולחנים שמאניים (כמו למשל כאלה להרחקת ש??דים או לש??ם ריפוי מחלות), בטקסים מסורתיים שונים ובתהלוכות – וכולם נטועים במסורות של בני עמים רבים. ריטואלים אלה הם נחלת האדם עוד מתקופות קדומות.
לבישת המסכה, בתוספת סממנים אחרים, כמו ריקוד, נגינה (ל?רוב תיפוף), שירה, וכניסה למצב של טראנס וכדומה, מהווים פסיפס מרשים בחוויה מאגית באירועים מסוג זה.
למסכה חשיבות רבה בעצם קיומם, בעשייתם ובניסיון להשגת מטרתם של אירועים מסוג זה – והם רבים כתרבויות רבות בעולם.
יש שהאנשים – עורכי הפולחנים והטקסים – לובשים ומתלבשים במסכה שמייצגת דמויות וירטואליות הקשורות לאירוע ולמטרתו: רוחות, אלים, ש??דים, מלאכים, בעלי חיים, צמחים, דמויות מן המיתולוגיה המקומית (דרקונים, למשל), ועוד.
נראה שהאדם לובש המסכה בפולחנים ובטקסים מאגיים מייצג שתי ישויות. האחת ישותו שלו עצמו והשנייה של אותה דמות שהוא מבקש לייצג בעצם לבישת המסכה בריטואל המאגי.
בפסיפס האירועים הפולחניים המסכה נועדה להשפּיע השפּעה מאגית על קהל היעד באותו מעמד. עצם הווייתה וצורתה יש שהיא מהפנטת, גורמת לחרדה, לפחד, לתחושת רוגע, לאהבה ולשלום. יש שנוכחותה מפריחה תקווה באדם שמטרתו תושג, תעצומות הנפש שלו מתחזקות, והוא מסוגל להתמודד עם מהמוֹרו?ת החיים. המסכה בהווייתה נוסכת בו אמונה שמשאלותיו יתמלאו והחיים ישובו לזרימה נהדרת. כאמור, למסכה חלק חשוב ביותר בריטואל מאגי בפולחנים ובאירועים אחרים.
המסכה בשימוש האדם – כבר בימי קדם
כאמור, האדם ידע והכיר את הפוטנציאל הטמון במסכה. ברצף ההיסטוריה הוא עשה בה שימושים רבים למגוון רחב של מטרות.
להלן לקט של שימושים עתיקים במסכות במסורות שונות:
• שימוש במסכה הנחשב לעתיק ביותר מצוי באיור ב"מערת האחים" בצרפת. משערים שנעשה לפני כ-32,000 שנים. באיור זה נראית דמות אדם מחו?פּשׂ לחיה בעלת קרניים במסכה המכסה את כל הגוף. דמות החיה שבמסכה הייתה שילוב חלקי צורות של בעלי חיים שונים. שילוב זה בא להעצים את השימוש המאגי שנראה שהייתה הסיבה לשימוש שעשה בה האדם. אפשר שהיה זה על מנת ליצור קשר עם הא?לים והרוחות.
מסכה זו העניקה לאדם של?בשהּ דמות הדומה/הקרובה לאלים ולרוחות ובכך העצימה את אישיותו, את יכולותיו המאגיות ואולי אף את מעמדו החברתי.
• מסכות שימשו בפולחני ציד. מסכות אסקימואיות שנמצאו באלסקה מצביעות על השימוש במסכות בדמות לווייתן, או כאלה שעוצבו מעץ ועליהן נוצות – לציד דגי הסלמון. מסכות אחרות היו שעטנז של דמות אדם ודמות בעלי חיים שונים.
האמונה בק?רב הציידים הייתה שלבישת המסכה בעת הציד מביאה לשליטה על נפש בעל החיים הניצוד, ובכך ניתן לצוד אותו מהר וללא כל פגע.
היו ש??ע?טוּ על גופם, בצאתם לציד, את עור בעל החיים שביקשו לצוד. הדבר נעשה על מנת "להתמזג" עם הסביבה הטבעית ו/או לבלבל את בעל החיים המיועד לציד ביערות ובג'ונגלים.
• בשבטים אפריקאיים (כמו בקונגו), במלזיה, במקסיקו ובקנדה לבישת מסכות באה לייצג רוחות ונשמות של זקני השבט שהלכו לעולמם. בכך נעשית פנייה אליהם שיספּרו ויעניקו מח?כמתם לבני הדור ויגנו עליהם מפני מ?ר?ע?ין ב??יש??ין.
כאן נעשה שימוש גם במסכות שנעשו מ?גולגלות – אם של בני השבט שהלכו לעולמם ואם של אויבים שהומתו.
לשימוש במסכות מ?גולגלות יש שהוסיפו קעקוע ו/או צביעה על הפנים ועל חלקי גוף שונים.
אכן, מאגיה במיטבה.
• מסכות ותחפושות בדמות בעלי חיים היו לא רק למטרות ציד, אלא אף לצורכי השתלבות בטבע הסובב את האדם והזדהות עם ברואיו ולקבלת הגנה מאותם בעלי החיים.
כמה דוגמות:
• באיי האוקיינוס השקט נמצאו מסכות עם פני דגים שיש להם פיות ענקיים, שיניים ואוזניים גדולות. כן נמצאו מסכות בדמות פני ציפורים שונות.
• מסכת ברונזה שהתגלתה בסין באה על פי האמונה לס?מל את רוח הנמר המ?גן על האיש שילבש אותה.
• מסכות עם לבוש זאב לבשו בני שבטים מאמריקה הצפונית. מסכות אלה מס?מלות את רוחו של בעל החיים ויש אומרים שמסכה כזו באה להגן עליו מפּני פגעי חיה טורפת זו. המסכה מייצגת את רוחו של הזאב.
• ידועות גם מסכות לטקסי פולחן להורדת גשמים, לתפילה למניעת נזקי טבע (שיטפונות, רעידות אדמה, ועוד), לריפוי ממחלות ולהרחקת שדים, ועוד. במקרים רבים בתחום זה המסכות היו בדמויות של רוחות, א?לים, ש??דים ומכ?שפות. לא עלינו.
• בתמונות ובהיירוגליפים ממצרים העתיקה מצויות מסכות המייצגות דמויות א?לים מיתולוגיים מתרבות זו.
כמה דוגמות:
• דמות אדם עוט?ה את הא?ל אנוּבּיס – א?ל המוות כשפּניו פני תן.
• תנין מסמל את א?לת הנילוס – א?מ?ית. ושוב, גוף אדם וראש תנין.
• תוּת – א?ל הח?כמה – מופיע כדמות גוף אדם עם פני א?ל.
• הו?רו?ס – א?ל השמש – כדמות של ב??ז.
• מסכות שימשו לפולחנים בתרבות סין עוד בתקופת הברונזה (לפני יותר מ-3,000 שנים).
אכן, לפני הקורא נפרשׂ פסיפס של שימושים רבים במסכות כבר בתקופות קדומות ביותר וכולן מעוגנות בפולחנים ובשימושים מאגיים.
מסכות באירועים חברתיים – נשפים כדוגמה
שימוש במסכות בנשפי מסכות הוא ל?רוב נחלתם של אנשים אמידים, בני אצולה ועשירים, בעיקר בני תרבויות המערב.
יש שבאירועים אלה אנשים מסתירים את זהותם האמ?תית באמצעות המסכות – דמות אותה הם חפ?צים להציג באותו מעמד ואירוע: מגוון המסכות הנו רחב ביותר –יער שכמעט אין לו סוף.
המסכות המיוחדות והמרשימות בריקוד הק?ט?נ?ק?אלי
המדובר במסורת ריקודים הנפוצה במדינות ק?ר?אל?ה וט?מ?יל נאדו? שבדרום הודו.
ריקודי הק?ט?נ?ק?אלי (Katankali) מקורם בתרבות המקומיים מהמאה השש-עשרה.
הפירוש המילולי של המילה ק?ט?נ?ק?אלי הוא "מחזה מסו?פּר". במאות השש-עשרה והשבע-עשרה התפתח פולחן זה בזמן שלטונה של השושלת הזמו?רית.
ריקודים אלה והווייתם מבוססים על סגנונות ריקוד קדומים שהיו נהוגים בהודו, כמו הקו?טיאיזם (Kootiatam) וקרישנה-נטאם, בשילוב עם אומנויות הלחימה הקדומות שהיו נהוגות במסורות העתיקות של מדינות ק?ר?אל?ה וט?מ?יל נ?אדו?.
יש לציין שהרוקדים הם בחורים המגלמים דמויות של נשים, האסורות להופיע במחזות. תוכן המחזה לקוח מהאפּוֹסים ההודיים העתיקים. הוא מתבצע בצורה מרשימה של ריקודים, המלוּוים במוסיקת כלי הקשה רועשת וקצבית. ברבים מהמחזות בולטת החוויה המאגית של מלחמות בין ש??דים ורוחות א?לים כאשר האדם נמצא במרכז האירוע.
יש שמחזות אלה נערכים במקדשים ויש שהם נערכים במרכזים קטנקאליים ברחבי מדינות ק?ר?אל?ה (כמו בעיר קו?צ?'ין) וט?מ?יל נ?אדו?.
לא תוכני הריקוד הקטנקאלי הם מעניינו של פרק זה אלא המסכות שעל פניהם של הרקדנים.
מחבר ספר זה זכה לחזות בהצגת ריקודים קטנקאליים בקו?צ'ין שבמדינת ק?ר?אל?ה. טרם ההופעה הרקדנים (אז היו שניים במספר) הוכנסו לחדר והושכבו בו על הרצפה ושם או?פּרו? פניהם. הצופים חזו גם בתהליך האיפור המעניין, המרתק והמסקרן.
מאפּרים בעלי ידע, כישורים וניסיון רב צובעים את פניהם של הרקדנים בצבעים בוהקים, ל?רוב בצבעי האדום וגם הירוק. את עיסת הצבעים מכינים בתוך עלי בננה. על שתי הלחיים הודבקו בדבק כעין שתי מחיצות – מע?ין כנפיים – שנעשו מעיסת אורז סמיכה. משהסתיים טקס צביעת הפנים והרקדנים קמו על רגליהם, הם הולבשו כובעים גבוהים, עגולים ודקורטיביים – המיוחדים לתרבות הריקוד הקטנקאלי.
לפנינו מסכה שמעוצבת ומצוירת על פניו של האדם – במקרה זה רקדני הקטנקאלי שבדרום הודו.
שימושים תיאטראליים במסכות
שימוש רב ונרחב במסכות ממסכות שונות מצינו בתיאטראות עוד בתקופות קדומות. במקרים רבים המסכות התבססו על מסכות האלים שהיו מרכיבי פולחנים קדומים.
כמה דוגמות:
• בתיאטראות היווני והרומי נעשה שימוש במסכות אלים מהמיתולוגיות הלאומיות, כמו דיוניסוס, ז?או?ס, יופיטר, ועוד. כן הופיעו במחזות שונים דמויות אנשים שונים שעוצבו על ידי מסכות מתאימות.
• בתיאטרון היפני – השומר על מסורת אבות עתיקת יומין – מש??חקות דמויות של ש??דים ורוחות. דמותם עוצבה במסכות מתאימות.
• בתרבות הק?לטית הדמויות ה?נן דמויות של פ?יו?ת. הן עוצבו במסכות המביעות ח?ן, יופי, רכּו?ת ואהבה – תכונות מובילות אצל חלק גדול של הפ?יות בתרבויות אלה.
מסכות משובצות גם במחזות בתיאטרון המודרני בתקופה זו. יער המסכות הוא רחב בהתאם לתוכני המחזות והדמויות המיוצגות בהם.
מסכות בקרנבלים חובקי עולם
מסכות מהווֹת חלק חשוב ביותר בקרנבלים החובקים את כל תרבויות העולם. כל הקרנבלים אפופים שמחה, עליזוּת, התהוללות במעש, בזמר, בצליל ובריקוד – לעתים עד לאיבוד חושים.
הדמויות האנושיות המשתתפות בקרנבלים, ברוב המקרים, עוטות מסכות לפניהם או לגופם.
במקרים רבים הדמויות הופכות להיות אנונימיות. הצופה בהן לא יכול לזהות ולקבוע איזו דמות אנושית מסתתרת מאחורי המסכה.
הרצון להיות שונה בזהות בתקופת הקרנבל אינו ברור, לא ניתן להסבר הגיוני, אך הוא קיים ומהווה צורך אנושי חובק עולם.
יש שההכנות לקרנבלים נעשות במשך חודשים ארוכים. לפעמים הן מתחילות מיד עם תום הקרנבל השנתי שזה עתה הסתיים. העיסוק בהכנת תוכני הקרנבל והמסכות שבּוֹ נעשה ברמה הקבוצתית או ברמה האישית ביותר.
בעקבות השתתפות בקרנבל המסכות בוונציה של מחבר ספר זה ורעייתו נירה, השניים כתבו את רשמיהם בביטאון "טבע הדברים" (מס' 74 מדצמבר 2001).
להלן מובא הטקסט בשלמותו כפי שפורסם בביטאון "טבע הדברים".
קרנבל המסכות בוונציה
צוהר של שמחה וססגוניוּת יצירתית בשגרת החיים
מאת נירה שירן-מזרחי ואבשלום מזרחי
כיכר ונציה, כיכר סאן מרקו – הגדולה בכיכרות ונציה – הכיכר עמוסה בבני אדם דוחק רב וסדר מופתי. התפאורה שיוצרת הכיכר מופלאה ונותנת תחושה של תיאטרון רחוב. כולם נעים בשקט וברוג?ע והשמחה שרויה באוויר. ובתוך ההמון מסתובבים המחופשים, אלו אשר מהווים את מוקד השמחה ואת האטרקציה העיקרית לחגיגה זו – קרנבל המסכות ונציה.
לפנינו ים של תחפושות המשקפות חלומות, משאלות ורצונות המתגשמים ולוּ רק לימים מספר. אנו עומדים וצופים במסכות ובתלבושות אלו ושואלים האם ההשקעה בבניית התלבושת מראה על ע?צמת הצורך בהזדהות עם נושא המסכה או אולי עצם היציאה מהשגרה וההכנות לקרנבל הם העניין הסוחף אלפי אנשים מר?חבי העולם לבוא לכאן ולהשתתף בקרנבל המדהים הזה.
הקרנבל מתרחש לקראת סופו של החורף. הקור היה עז אולם השמש באה לפצות ולהאיר את ההצגה המרשימה הזאת. בכל ימי הקרנבל האירה השמש את העיר. נראה היה כי ונציה לא תצליח לעמוד בעומס הרב של הקהל שהגיע לכאן. נחלים של תיירים ומקומיים נהרו במשך כל שעות היום והלילה ברחובות הצרים המוליכים אל הכיכר, כיכר סאן מרקו, וממנה. לאורך כל ימי הקרנבל לא ראינו מהומה או הפרות סדר כלשהן – שקט וסדר מעורר הערצה וקנאה.
כאשר ירדנו מהרכבת המביאה את אלפי החוגגים לוונציה ויצאנו לעיר קיבלו את פנינו צלילי מוסיקה והמוני חוגגים מחופשים. הקרנבל הוא של מבוגרים והחגיגה היא שלהם בנושאי התחפושות ובדרך שבּהּ הם מציגים אותם.
אנו בארץ מתייחסים יותר לתחפושות בהקשר של ילדים ונוער. שם בוונציה כמעט שלא נראים ילדים, זהו קרנבל הנלקח ברצינות רבה על ידי עולם המבוגרים הרוצים לחווֹת, ולוּ לפחות פעם בשנה, מציאות אחרת, זו שהם יוצרים לעצמם.
קרנבלים היא תופעה כלל עולמית, תופעה אנושית הקשורה בצרכיו הנפשיים של האדם באשר הוא. בהתבוננות עמוקה יותר ניתן לראות כי רוב הקרנבלים מתרחשים לקראת סיומו של החורף והמשותף להם הוא הצורך בפורקן ובשבירת השגרה. החורף הקשה מביא לסגירוּת, להתבודדות ולהתמודדות עם קשיים פיזיים ונפשיים. האביב שבא בעקבותיו מעורר את הטבע, הצמחייה והאדם. זו התעוררות לצורכי חיזור, רבייה והמשכיות. האביב הוא התפרצות של שמחה ופורקן מקשייו של החורף. מתוך שמחה זו צמחו הקרנבלים הראשונים. במשך השנים שינו צורה והתעדנו בתוכניהם. שבירת השגרה ומתן אישור לגיטימי לשינוי היו גורם נוסף וחשוב בעיצוב הקרנבלים בעולם. ככל שהחברה הייתה קפדנית יותר לגבי אזרחיה הצורך בפורקן היה גדול יותר.
הקרנבלים, באופיים השונה זה מזה, הם חלק אינטגרלי כמעט בכל תרבות ותרבות. יש המפורסמים יותר ויש המפורסמים פחות: קרנבל הס?מב??ה בריו דה ז'נרו בברזיל, קרנבל המסכות בוונציה, קרנבל המ?אר?ד?י גראס (Mardi Gras), הקרוי גם "יום שישי השמן" – בניו-אורלינס שבארה"ב, פסטיבל פאסבּאכט (Fasbacht) בבאזל שבשוויץ, פסטיבל האש בוולנסיה שבספרד, קרנבל החורף בניס שבצרפת, קרנבל השטן – הדיאבּלדה (Diablada) של אוֹרו?רו? (Oruru) בבוליביה, הקרנבל בטרינידד. ואל נשכח את תהלוכת העדל?י?דע בחג הפורים. קיימים עוד קרנבלים ופסטיבלים ברחבי המזרח הרחוק אשר בהם אנשים מתחפשים, משנים זהותם על ידי מסכות ומרכז הקרנבלים הוא ברוב המקרים תהלוכות ססגוניות, המפיחות שמחה – ולו? לשעות מספר – והכול על פי מסורת כל קרנבל וקרנבל.
חלק לא קטן מהקרנבלים ראשוניוּתם במסורת הדתות, למשל: ביהדות ובנצרות. חוקי דת נוקשים ובלתי מתפשרים הולידו צורך לתת למאמיניהן ע?תוֹת לפורקן ממתח החיים סביב ערכי הדת והצורך בקיום יומיומי של מצווֹת. הקרנבלים באו לתת פורקן זמני – "שחרור לחץ" – של קהל המאמינים.
על חג הפורים במסורת היהודית נאמר: "לעשות אותם ימי משתה ושמחה" (מגילת אסתר ט, כב) ובמסכת מגילה שבתלמוד הבבלי (ז ע"ב) נאמר: "אמר ר?ב?א: מ?יח?י??יב א?ינ?ישׁ ל?ב?סו?מ?י ב??פו?רי?א ע?ד ד?ל?א י?ד?ע ב??ין א?רו?ר ה?מ?ן ל?ב?רו?ך? מ?ר?ד??כ?י" (אדם צריך להשׁתכר עד שׁלא י?דע בין ארור המן לברוך מרדכי). רוח שובבוּת, עליזוּת והתפרקות ממסגרת הש??גרה הותרה עד-דלא-ידע בחג הפורים, ורק בו.
וכך אנו פוגשים בנצרות במסורת הקרנבלים מסגרת של התרת הרצועה של שחרור מבוּקר, אך זמני, מהשגרה הדתית הנוקשה. זו החלה בשילוב של אלמנטים דתיים הקשורים לישו, תוך אימוץ ושילוב של פולחנים פגאניים. גם חג הפורים אינו "נקי" מסממנים פגאניים. "אוזני המן" אשר נאכלות בחג הפורים הן כנראה שרידיו של פולחן בבלי קדום לכבודה של "מלכת השמים" כאשר עוגיות "אוזני המן" דומות לאיבר המין הנשי.
יש הרואים את מקור הפסטיבלים במאה השנייה לספירה באימפריה הרומאית, בפסטיבל של Calends – ראש חודש ינואר. בפסטיבל זה אנשים עטו מסכות מוזרות, גברים לבשו בגדי נשים או כיסו את עצמם בעור בעלי חיים (כלב, סוס ואחרים), סחבו עגלות מקושטות ברחובות, צעקו וניבלו את פיהם. עם עליית הכנסייה הנוצרית היא החליטה להתנגד לכל הפסטיבלים הללו ולנסות להרחיק מהם את האלמנטים הפגאניים שהיו במספר פסטיבלים. לדוגמה: חג החמורים שבּוֹ היו מושיבים נערה יפה עם תינוק בידה לזכר הירידה למצרים של מ?ר?י?ה הקדושה.
אך הדבר לא צלח, ואז החלו אף ראשי הכנסייה להשתתף בפסטיבלים. היו פסטיבלים שאפילו האפּיפיור השתתף בהם כשהוא לבוש בגדים כנסייתיים ועמו קרדינלים וכמרים. ש??מש הכנסייה הוביל את ההמונים בשירה ובריקודים כאשר בידיהם פרחים וחיות מקושטות. פסטיבלים אלה היו רבים במהלך מאות שנים. מוצר לוואי לפסטיבלים אלה היו הצגות ומחזות בתיאטראות של ימי הביניים הקשורים לשמחה ולעצב בכנסייה.
מובן שברצף השנים היו גם אפיפיורים אשר התנגדו לחגיגות השמחה, אך הדבר לא צלח והפסטיבלים הם ששׂרדו.
וכך אנו פוגשים בנצרות במסורת הקרנבלים את התרת הרצועה של שחרור מבוּקר וזמני מהשגרה הדתית הנוקשה – זו החלה בשילוב של אלמנטים דתיים הקשורים לישו, תוך אימוץ ושילוב של פולחנים פגאניים אשר היו נטועים בחלקים לא מעטים של המאמינים הנוצריים – מנהגים שקשה היה להתעלם מהם: טקסי פוריות, המיתוס הקדום של האל המת והקם לתחייה והקשר של כל אלה למגזר החקלאי ולעונות השנה. ישו קם לתחייה באביב יחד עם צמיחת הדגן.
וכך בלית בר?רה החלו במסורת הנוצרית לשל?ב חגיגות ושמחות סביב "הקוקטיל" הנוצרי-פגאני.

יום 25 בדצמבר הוא יום הולדתו של ישו. חג הסטוּרנלי?ה – חגו של האל סטוּרנו?ס – נחוג בין 17 ל-25 בדצמבר. זלילה, סביאה, פריצות מינית וחילופי תפקידים בין אדונים לעבדים היו הקווים המנחים שלו. בתקופת הסטורנליה שירתוּ אדונים את עבדיהם. האדונים ספגו עלבונות ונזיפות מעבדיהם – אדוניהם לחג. א?חד העבדים היה נבחר להיות מלך הכ??או?ס. המלך הנבחר היה מורשה לצווֹת צווים מגוחכים ולשכב עם פילגשי אדוניו. בתום החגיגות הושב הסדר על כנו.
וכך החגיגה (= פסטיבל) הנוצרית הקרויה בשם הכולל קרנבל (Carnival) החלה ביום האחרון שלפני תקופת הסיגוף בת ארבעים הימים של הצום (Lent), אשר מקדימה את חג הפסחא (Easter), חג הפסח הנוצרי. וכך שהחגיגות נמשכו בתקופה שבּין חג המולד למועד תחילת הצום.
הלוח הנוצרי בנוי סביב חייו של ישו. מחזור אחד מתחיל בציפייה להולדתו ומסתיים בחג המולד ואילו המחזור השני קשור לצליבה ולתחייה שחלו באביב. הקרנבל מתרחש בין מחזור הלידה למחזור הצליבה.
המילה קרנבל Carnival פירושה: Carne – בשר ו-Vale – פרידה. דהיינו להיפרד מהבשר. כלומר יש לצום ולהסתגף, להכות את הגוף ולהימנע מאכילת בשר עד לתחייה – תחילת האביב – חג הפסחא, שהוא מועד האמונה לתחייתו של ישו.
כיום לקרנבלים השונים כמעט שאין כל זיקה או סממן הקשור לדת זו או אחרת. הם נהפכו לנחלת הכלל כאשר באיזשהו מקום נשכחו הסממנים הדתיים שהובילו ליצירת תשתית הקרנבלים.
מסתבר שרוב הקרנבלים בעולם נערכים עם סיום החורף ופריצת האביב. בכך הם נותנים משמעות עמוקה הקשורה לטבע ולעונות השנה. קרנבלים רבים מתקיימים בסיומה של תקופת החורף שהיא בין עונות השנה התקופה הקשה והמסוכנת ביותר לאדם: פחד מאיתני הטבע – מרוחות ומשיטפונות, חשש מבצורת, חשש מרעב, תקופת הסתגרות והתבודדות ארוכה בד' אמות הבית, ועוד.
מתוך מציאוּת זו יוצא האדם מביתו אל האביב הפורח בתחושה של שמחה, שחרור, חדוות יצרים ורצון להתחדשות, פריקה של עול והתחברות אל הצבעוניוּת בפרצים של רגש ושמחה. זהו מגוון הסיבות לראשיתם של רבים מהקרנבלים. ואם נוסיף לזה את ה"טרמפּ" שתפסו במודע ובתת-מודע מאפיינים נוקשים של הדתות השונות והרי לפנינו "קוקטייל" של "ונהפוך הוא" – כאשר המסכה, המוסיקה, פ??רץ השמחה והרצון לבטא חלקים נסתרים הטבועים באדם באים לידי ביטוי חיצוני בתקופה של מספר ימים בשנה – הלא היא תקופת הקרנבל.
וכך בתקופה זו האדם בודק את עצמו: להיות מין אחר – איש או אישה, עשיר או עני, יצאנית או שוטר, שוטה הכפר או גביר הכפר ועוד ועוד חלומות רבים, הטבועים ברצונותיו הסמויים (או הגלויים) ובחלומותיו של כל אדם ואדם באשר הוא ללא הבדל של גזע, מין, גיל או קשר לדת.
אחת הדרכים להיות אח?ר היא להתחפש ובעיקר ללבוש מסכה. תחפושת ומסכה הן הכלים החומריים שבעזרתם אדם יכול לחיות באופן מהיר ביותר מציאות חלופית שחלם עליה ואותה הוא רוצה לחווֹת – להיות מספר ימים בזהות אחרת – מוזרה או אהודה, מאיימת או חברית, מכוערת או יפהפייה, אלוהית או שטנית, ועוד.
המילה מסכה נגזרת בעברית מהמילה מסך. Mask – באנגלית, Masque בצרפתית, Mascher באיטלקית, Persona – בלטינית ומ?ס?כ?ר?ה בערבית. השם בערבית פירושו מסחר, רמאות וליצנות. מילה אחרונה זו מתקשרת עם מסקרה שפירושה איפור שכידוע בא לכסות, להסתיר ולשנות את דמותו של המתאפּר – לובש המסכה.
המסכה היא כעין "מכסה" לאישיותו של האדם. היא כשלעצמה או עם יתר מרכיבי התחפושת, אם ישנם כאלה, יוצרים דמות חדשה המאפשרת לאדם לעבור שינוי – מטמורפוזה – לאותה דמות אשר החליט האיש להיות למספר ימים – ימיו של הקרנבל, שקריוּת זמנית ולפעמים יצירת דמות על-טבעית או אבסטרקטית והכול פרי שילוב של חלומות ומאוויים השזורים בדמיון וביצירתיוּת לא מעטים.
נוסיף למסכה ולתחפושת גם את התנועתיוּת אשר מקנה לו האדם בתחפושתו והרי לפנינו משהו אחר: שונה, מוזר, דמיוני ומרהיב – הדמות אשר עיצב ויישם לו האדם לתקופת הקרנבל.
עלייתה של הקומדיה ד?ל א?ר?ט?ה מילאה תפקיד חשוב בשימוש במסכות בקרנבלים באיטליה. במסכות, בעקבות הקומדיה ד?ל א?ר?ט?ה, קבעו כמה טיפוסי דמויות אשר עם הזמן התפשטו מאיטליה והיו גם נחלת קרנבלים רבים ברחבי העולם.
מקורותיו של הקרנבל בוונציה דומים לאלה של הקרנבלים הנוצריים האחרים. תחילתו במאה השמונה-עשרה. ע?צמתו והיקפו לא היו רבים. לפני כעשרים שנה הוחלט להחזיר לחיים את הקרנבל בוונציה.
בשנים האחרונות קרנבל המסכות בוונציה תופס מקום של כבוד בשורת הקרנבלים באירופה ובעולם.
אומנות בניית המסכות הוונציאניות הפכה לאחד ממוקדי הקרנבל. יצירת המסכות ובנייתן נעשו לא?מ??נות, מהמרשימות בהיסטוריית בניית התחפושות בהיסטוריה של האדם.
אף על פי שיש אולי התארגנות כזו או אחרת בבניית התחפושת בקרנבל הוונציאני, עיקר התחפושות נעשות על ידי הפרט. בינות מאות אלפי האנשים הבאים לחווֹת את הקרנבל בוונציה מסתובבים בעשרת ימי הקרנבל (בשנת 2001 בין התאריכים 17 ל-26 בפברואר) אנשים מחופשים: בודדים, בזוגות, בשלשות, בקבוצות. הם מסתובבים בינות הקהל הרב והעצום הלוך וס?בוֹב – ללא אומ?ר, ללא כל צליל: רק הולכים, או נעמדים בפוזה כזו או אחרת על פי שיקול דעתם או על פי בקשת הקהל – לעמוד, לראות ולצלם!
תחושת ה"ביחד" של כולם – תחושת ההליכה עם ובינות אנשים אשר מסתירים את זהותם – היא תחושה מיוחדת במינה המזמינה רצון ושאיפה להמשיך ולהסתובב עוד ועוד. העין אינה שׂבעה מלראות תחפושות ומסכות מיוחדות, ססגוניות ורבות דמיון ויצירה. רק הרגליים מתעייפות ואז אתה מוזמן לשבת באחד מבתי הקפה או המסעדות הפזורים ברחבי העיר.
תחושת השלווה והביטחון נסוכה על פני כל קרואי הקרנבל וב?א?יו. כיכרות העיר מלאות באנשים מחופשים ושאינם מחופשים, סמטאות העיר, בע?תות של לחץ נהפּכות על ידי המשטרה המקומית לחד-סטריות. אין חשש ממכוניות נהוגות על ידי נהגים שיכורים – שכּן פשוט אין כבישים בוונציה השוכנת על המים – כולם בטוחים, מה שמוליד שלווה ורגיעה מיוחדות במינן.
נהגי ה"אוטובוסים" – סירות – והגונדולות עטורי תחפושות קלות וססגוניות. נגני האקורדיון, השוכנים בגונדולות, מוסיפים בנגינתם לעיר נופך של שמחה וכייפיוּת מתמשכת השזורה ברצון מודע, אף שאינו מודע: "שלא ייגמר לעולם".
מה שמאפיין את התחפושות בקרנבל הוונציאני הן המסכות המכסות, כמעט כולן, את כל פני המשתמש בהן. באין מלל אינך יודע מי מסתתר מאחורי המסכה: גבר או אישה, צעיר או בא בימים, לבן עור או כהה עור. אתה עומד ומנסה לזהות – אך הדבר בלתי אפשרי. המסכה משמשת כשמה כמסך.
תעשיית המסכות הוונציאניות הפכה לשם דבר. ברחבי העיר פזורים מפעלים וחנויות לבניית מסכות מסוגים שונים החל מהמסכה הלבנה הסתמית – הניטרלית, דרך מסכות הזאני – דמות המשרת הדומה לארלקינו עם מסכה על חצי הפנים בצבע שחור ואף ארוך. הפוליצנלה – מסכת הליצן, מסכת הדוקטור – עם האף דמוי המ?קור, ועוד מסכות כיד הדמיון.
כמעט כל המסכות עשויות מעיסת נייר. למבקר במפעלים ובחנויות לממכר מסכות הפזורות ברחבי העיר ניתנת האפשרות לצפות בהליך בניית המסכות. הק?דמה הביאה לוונציה גם מסכות העשויות מפלסטיק, אך אלה נדחקות הצ?דה מול הע?צמה וההיקף של המסכות העשויות מעיסת נייר. ביקור וצפייה בתעשיית המסכות הם כשלעצמם חוויה מרשימה, אשר אינה מאפשרת שלא לקנות מסכה ונציאנית אחת, שתיים ולעתים אף יותר. אנו קנינו שלוש מסכות.
עיקר הפּעילות מתרחשת בכיכר סאן מרקו. במרכז הכיכר מוצבת במה ומתקיימות עליה הופעות של ליצנים בשירה ובריקוד, כאשר לקראת יומו האחרון של הקרנבל מתרחשת על במה זו תצוגת מסכות ובחירת המסכה (או המסכות) המיוחדות ביותר של קרנבל השנה. תהלוכת המסכות היא ססגונית, עליזה ושטופת שמחה, כאשר הקהל הרב העומד בקור העז של ונציה, צופה בתהלוכה הצועדת לפניו ובמה שמתרחש על הבמה המרכזית.
פרט לאירוע המוני זה, שנמשך כל עשרת ימי הקרנבל (בדרך כלל למ?ן שעות הצהריים), מוצעים לקהל, אשר הכסף זמין בכיסו, נשפי מסכות ססגוניים המתקיימים למ?ן תחילתו של הערב ועד לשעות הקטנות של הלילה.
כרטיס השתתפות בנשפים עולה כמה מאות דולרים ועל כן אין הם נחלת הכלל. לנשפים אלה חייב כל אדם לבוא מחוּפש והם כוללים ריקודים, תחרות תחפושות וכמובן גם סעודה כיד המלך, זלילה של ממש, עד-דלא-ידע.
התחפושות מעוצבות או על ידי האדם עצמו או שהן נעשות בהזמנה אצל בעלי ידע וניסיון בבניית מסכות.
בניית המסכות נמשכת ש??בועות וחודשים. המתחפשים הם בדרך כלל איטלקים או אירופים. משׂיחות שקיימנו עם כמה מחופשים למדנו שיש כאלה שזהו תוכן חייהם במשך 4-3 חודשים לפני הקרנבל – מדי שנה בשנה.
האדם הצופה בקרנבל המסכות אינו חדל להתפעם מהיקף היצירתיוּת המשולבת בדמיון בצד היופי המיוחד המאפיין כל מסכה ומסכה. מושקעת אנרגיה מנטלית ואנרגיה רוחנית בצד כסף לא קטן להיות אחר, להיות שונה, להיות מיוחד, להיות בלתי-ידוע, להיות סמוי למשך מספר ימים בשנה – ימים של חריגה משגרת החיים – ימים המעניקים בהרבה מקרים לאדם כוח להמשיך ולחיות במסג?רות החיים שיעד לו הגורל – עד לקרנבל הבא.
פ??רץ הרעיונות והיצירתיוּת המתמקד ברצון להיות שונה, היציאה לכיכרות למפגש עם המוני האנשים שבאים לחזות במסכות – בתחפושות, הנשפים והריקודים בונים את הפסיפס המרשים של קרנבל המסכות בוונציה.
זהו אירוע מיוחד וייחודי המומלץ לכל מי שרוצה לזכות בחוויה מיוחדת ובלתי שגרתית – צוהר של שמחה, ססגוניוּת ויצירתיוּת בכל מסכה.
(מאמר זה הוכן בעזרתה של ורדה מאיר ולה תודתנו).

לסיום, לקט היבטים מעניינים הקשורים למסכות
להלן לקט של היבטים מעניינים הקשורים למסכות, שליקט מחבר ספר זה:
• המסכות הן אמצעי, או פעולה שמטרתה לש??ווֹת לדבר כלשהו משמעות וזהות השונה ממה שהוא תוך כדי הסתרת הזהות האמ?תית.
• מתי הופיעו המסכות הראשונות? סבורים שהן הופיעו לראשונה באפריקה – לפני כ-30,000 שנים בערך. לבניית המסכות השתמשו בעורות בעלי חיים. במסכות השתמשו בפעולות צ?י?ד – לשם חיקוי והסוואה מבעלי החיים.
 המסכות הראשונות היו בדמויות של ציפורים.
• ברצף ההיסטוריה, סוגים שונים של מסכות קמו לאנושות.
להלן כמה מהבולטות שבהן:
 מסכות ש??בטיות. היו אלה מסכות ששימשו למטרות שונות. השימושים הבולטים במסכות אלה היו למטרות ריפוי. היו בהן אלמנטים להרחקת ש??דים ורוחות ולטיפולים בבעיות נפשיות. במסכות אלה היו מוטבעות צורות וסימנים מיסטיים, כאלה שבאים לסייע לשלוט בטבע, או שהיו טבועים בהם סמלי השבט, שעל פי האמונה יש להם יכולות ריפוי.
היו מרפאים שבטיים (בזימבּאו?וה, למשל) ש??ע?טו על ראשם מסכות בעלות אופי של הפחדה והרתעה, לשם סילוק הש??דים והרוחות, או לשם הרחקת גורמי מחלה אחרים.
שמאנים ברחבי העולם נהגו לעטות את פניהם במסכות שונות ומשוּנוֹת. כך נמצאו מסכות של שמאנים משבטי קונגו, גינ?אה החדשה, ליבריה,
חוף השנהב, ועוד. רופאי האלילים מזימבאו?וה נהגו לעטות מסכות ססגוניות בעלות מרכיבים מפחידים להרחקת ה"דיבוק" מגופו של החולה.
 מסכות קבורה. מסכות ייחודיות אלה הוּטבעוּ על פני המת על מנת לש?מר את צורת פניו האמ?תית. מסכות קבורה היו נפוצות בעולם העתיק בעיקר במצרים, ביוון, ברומי ובתרבויות האנדים והא?צטקים.
מעניין לציין שהשימוש במסכות קבורה היה בעיקר בקבורת בני משפ??חות מלוכה ואצוּלה. במקרים רבים היו המסכות עשויות מזהב (שהוא כידוע מתכת שאינה מ?תכלה), לשם שימור פני המת לנצח.
לבני המעמד הנמוך מסכות הקבורה – אם היו לו – כאלה היו עשויות מח?מר או מעץ.
 מסכות תיאטרון. מסכות אלה נפוצות בתיאטראות בכל מדינות העולם כבר שנים רבות מאוד. כל תרבות והמסכות שלה. כל הצגה והמסכות שלה.
בתרבויות השונות לא מעטים מהשחקנים האמינו שהמסכות, אותן הם עוטים במשך המשחק, מג?נות עליהם מפני ה?יזק עין הרע העלול להיגרם להם על ידי מי מהצופים בהם.
מעניין לציין מסכות בתיאטראות ייחודיים: Noh (ביפן, במאה הארבע-עשרה); Kabuki (ביפן, במאה השבע-עשרה); Comedy Tragedy (ביוון, במאות האחרונות לפני הספירה והראשונות לספירה).
 מסכות ונציאניות. עיר זו זכתה לכינוי עיר התחפושות ומשחקי הפיתוי. התפתח בה פולחן מסכות וקרנבלים. הדמויות נשאבו מחיי היומיום ומהקומדיה ד?ל א?ר?ט?ה, שנוסדה במאה החמש-עשרה.
 מסכות לוחמים. מטרת השימוש במסכות אלה הייתה לטעת פחד בקרב חיילי האויב, או לשם חדירה סמויה לתחומיו, או על מנת להסתיר את פני הלוחמים. כאן ברצף הדורות, החל משבטים אפריקאיים וכלה בתנועות שחרור (חמאס ודומיהן) יש לוחמים העוטים מסכות בעת לחימתם.
 מסכות בדתות שונות. מסכות אלה נהוגות בתרבויות ובדתות שונות. יער מסכות אלה גדול והשימוש בדתות ובתרבויות שונות במסכות נעשה במועדים, בחגים ובפולחנים שונים, למשל ב"ליל כל הקדושים" בנצרות ובחג הפורים ביהדות.
 מסכות באמנות המודרנית. גם בתחום האמנות – ל?רוב בקרב הציירים וציוריהם, גדולי הציירים (פיקסו, מאטיס, קליי ואחרים) עשו שימוש במסכות בציוריהם.
 מסכות בתרבות הקוֹמיק?ס והסיפורים. כאן נעשה שימוש היתולי ובידורי במסכות על ידי שימוש בהן לציוּן של גיבורים, התרחשויות, וכדומה. בתחום זה מוּכּרים לרבים סוּפּרמ?ן, ב??ט?מ?ן, ס?פ??י?ד?ר?מ?ן, ואחרים.
 מסכות בעולם הסרטים. בתחום זה ל?רוב המסכה באה על מנת להסתיר את ז?הות החובש אותה או על מנת להעניק לו כוחות מיסטיים או כוחות אחרים יותר מהמצויים בו. ידועים הסרטים "המסכה", "האיש במסכת הברזל", וסרטים אחרים.
 מסכות בעולם האינטרנט. גם כאן יש יער של אפשרויות וירטואליות לשימוש במסכות בת?כנות שונות לצ'אט, לחדרי קהילות ומשחקים רבי-משתתפים. המשתמשים בתכנות כמו Icq או Irq והגולש מיוצג על ידי המסכה שבחר. כך הדבר נעשה גם במסג?רות אינטרנטיות אחרות.
בקיצור, לפנינו שפע שימושים במסכות מימי קדם ועד לימינו אנו. מספרם רב כיד הדמיון, שכידוע אין לו גבולות.
מילות לסיום
מסכות חבקו וחובקות עולם. האדם השתמש בהן תמיד למטרות שונות ומשונות.
ברבים מהשימושים במסכות נמצא עמוק המרכיב החווייתי-המאגי שהוא בלתי מוסבר, נטול כל היגיון רציונלי, לעתים בא להביא ברכה וטוב, אך לעתים הוא אפוף ברוע ובר?שע.
המסכות היו, עודן ויהיו חלק מפּסיפס חיי האדם.
 

לקריאה נוספת על לימודי נטורופתיה