בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


עקרונות, מחשבות והגיגים על חיים, בריאות, רפואה וחולי

עקרונות, מחשבות והגיגים על חיים, בריאות, רפואה וחולי
מאת פרופ' אבשלום מזרחי


"אין עושר כבריאות"
(בן-סירא ל, יח)
"מי שמחפש את האמת במדעי הטבע, מגיע למסקנה שקיים כוח עליון היוצא לפועל בחוקי היקום"
(פרופ' אלברט איינשטיין)

לחיים ולטבע זוויות שונות, לבריאות אלף פנים, לרפואה גישות שונות ולחולי שורה ארוכה של מחלות.
כל אלה שזו?רים זה בזה ומהווים את פסיפס החיים, הבריאות והחולי, סביב ישו?תו? של האדם.
בפרק זה אביא כמה מעקרונות החיים, הבריאות, הרפואה והחולי - כפי שלמדתי ואני רואה, מרגיש ומאמין. כמה מה?ג?יג?י לפניכם.
הגדרת הבריאות

ראשית דבר, מהי הגדרת הבריאות?
ארגון הבריאות העולמי, (WHO) World Health Organization, הגדיר את הבריאות כדלקמן:
בריאות היא מצב של שלמות מב?חינה גופנית, נפשית וחברתית. היא איננה מסתכ?מת בהעדר של מחלה או נכו?ת. זו הגדרה כוללנית החובקת את בריאות הגוף, בריאות הנפש והאקולוגיה החברתית החיונית לבריאות האדם.
בדרך כלל אין אנו שואלים את עצמנו כיצד מרגיש אדם בריא. מסתבר שאדם בריא, פרט לשמחה פנימית אשר איננה יכולה להיות מתוארת, אינו מרגיש דבר: לא כאב, לא מיחושים כלשהם, לא דיכאון ולא עצבות או מרירות וכו'.
האמת ניתנת להיאמר שאין בעולמנו (או כמעט שאין) אדם בריא. לכל אחד יש בעיות בריאות כאלה או אחרות. מכיוון שאין כמעט אדם בריא בעולמנו, בא ספר זה להרחיב דעת ותכניו מהווים חומר למחשבה.
ובחרת בחיים - צו אלוהי
כל תרבויות העולם מתייחסות אל החיים כאל ערך עליון. כך גם היהדות אשר מתייחסת לחיים במאור פנים. היא מסתכלת על היקו?ם בהתפעלות ובהשתאו?ת כמו שנאמר בתה?לים (קד, כד): "מה ר?ב?ו? מעשיך ה' כ??ל??ם ב??ח?כ?מ?ה ע?ש??ית?".
החיים ניתנו לנו על ידי כוח עליון, אשר נסתר מעינינו ומב??ינתנו?. לאותו כוח עליון שמות שונים, כל אחד על פי דתו, כל אחד על פי אמונתו.
אנו בני דת משה מאמינים שהקדוש-ברוך-הוא הוא שנתן לנו חיים וציווה עלינו לחיות נכון ובתבונה. וכך נאמר, בלשון ציוו?י, בספר דברים (ל, יט):
ה?ע?ד?ת?י בכם היום את השמים ואת הארץ, החיים והמו?ת נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים.
חיים - מושג רחב וגדול. אפשר לומר תחום רחב ביותר בתכולתו והסך הכולל שלו מוליד את מסגרות החיים.
במילונו של אבן-שושן על הערך חיים נאמר: "תכונתו וכ?ש??רו? של כל יצור חי (אדם, בהמה, עוף, רמש, צמח וכו') לנש??ם לה?זו?ן ולצמ?ח, להפעיל את איברי גופו במשך פרק-הזמן - משעת הל?דה ועד שעת המ??ו?ת".
מסגרות חיינו מורכבות מאוד. הן מו?נ?עות על ידי כוח עליון אשר פועל
בדייקנות בהפעלת גלגלי החיים, החל מהרמה הפלנטרית-הקוסמית ועד לרמה האישית-האינדיווידואלית.
איש לא ראה או מ?כ?יר מיהו אותו כוח עליון המניע את חיינו. אבל ללא ספק הוא קיים, אף שהוא סמוי מב?ינתנו?. פרופ' אלברט איינשטיין אמר בנושא זה: "כל מי שמחפש את האמת במדעי הטבע, מגיע למסקנה שקיים כוח עליון היוצא לפועל בחוקי ה?י?קו?ם".
ה?י?קו?ם - הטבע שבו אנו חיים - הוא ביתו של האדם וביתם של כל ברואי עולם: בעלי חיים, צמחים וגם הדומם הסובב אותנו.
חוקי יקום הם מדויקים. הם פועלים יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה, שנייה-שנייה. כך מו?נ?ע העולם - הפלנטה שעליה אנו חיים.
בתוך היקום המופלא - שב?ו? אנו חיים, חי לו האדם - נ?ז?ר הבריאה, על פי האמונה היהודית. זה ש"נולד בצלמו" של הקדוש-ברוך-הוא.
הפעלת מסגרות חייו של האדם, מצויה בחוקי היקום. גם אלה חייבים להתבצע בקפידה, והכול על מנת לאפשר חיים הרמוניים ובריאים לכל אדם ואדם.
סולם יעקב - סולם החיים האופטימליים
אחת התמונות המעניינות המופיעות בתנ"ך מצויה בחלום יעקב. בחלומו ראה יעקב: "ס?ל??ם מ?צ??ב ארצה וראשו מגיע ה?ש???מ?י?מ?ה" (בראשית כח, יב).
המדרש מס?פ?ר שבסולם זה היו ארבעה שלב?ים. על פי התפיסה היהודית אלה הם ארבעת השלב?ים אשר על האדם לטפ?ס בהם כדי להגיע לרמה הגבוהה ביותר של רוחניות. זו רא?ייה אחת של משמעותו הס?מלית של סולם יעקב.
ראייה אחרת אומרת שסולם יעקב הוא סולם החיים. החיים נטועים באדמה (בארץ) וראשם בשמים - בספ?ירות הרוחניות הגבוהות. האדם במסכת חייו, מדי יום ביומו, ועל פי צרכיו, צריך לנוע מעלה ומטה על שלב?י הסולם. פעם להיות קרוב לאדמה ופעם לעלות מע?לה אל הדר?גות הרוחניות. זוהי דרך החיים. א?ל לו לאדם להיות "שתו?ל" רק בקרקע - בתחתית הסולם ולא רק בשלב?יו העליונים - לעסוק רק ברוח. השילוב בין האדמה לרוח הוא הרצוי בחיים - לנוע על שלב?י הסולם הוא האופטימום בדרכי חייו של האדם.
בריאות - מטרה נעלה
שמירה על חוקי הטבע - חוקי היקום - על ידי האדם מהרמה הפלנטרית-הקוסמית ועד לרמה האישית-האינדיווידואלית, היא צו עליון.
את הבריאות אני ממשיל לגבעת חול. זו האחרונה בנויה ממספר עצום של גרגרי חול זעירים ביותר. אם נוציא מהגבעה גרגר חול אחד ועוד גרגר חול אחד ועוד גרגר חול אחד, הרי בסופו של דבר לא תהיה גבעת חול. כך גם הבריאות - "גבעת הבריאות" - בנויה ממספר עצום של הרג?לי חיים וחוקי טבע. אלה הם "גרגרי הבריאות". אם לא נקיים הרגל חיים זה או אחר ואם לא נקפ?יד לשמור על חוק טבע זה או אחר, הרי שנוציאם מ"גבעת הבריאות" וזו האחרונה - הבריאות - תיפ?גם ותתמוטט כגבעת החול.
אדם בא לעולם בריא. על כך אמר הרמב"ם: "והיות גוף האדם בריא מדרכי השם הוא" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות דעות ד, יא). כל שיש לאדם לעשות הוא לשמור על בריאותו.

משמעויות הבריאות
בריאות - בעברית, Health - באנגלית. מילים אלה נגזרות ממקורות לשוניים מעניינים.
בריאות נגזרת מלשון בר?א. בריאה פירושה, בין היתר, יצירה, ויצירה מתקשרת תמיד עם שלמות. ליצירה באופייה? של הבריאות תמיד יש אספ?קטים חיוביים, בונים וזורמים.
המשמעות הבסיסית של המילה Health גם היא "שלמות". מקורה של מילה זו באותו שורש אנגלו-סכ?סי שממנו נגזרות המילים holy ,whole ו-hale שפירושן בהקבלה: שלם, קדוש ותקין.
כל הדתות רואות בשלמו?ת האדם - בבריאותו המושלמת - דבר שיש לשאוף אליו. אין אדם, או בעל חיים, שיוכל להתקיים ללא הבריאות המושלמת. בכל הדתות מקור הקדושה של הבריאות הוא השלם והשלמו?ת.
י?ש?ו?ת טהורה - ב??ר?ה?מ?אן - כך מכנה ההינדו?איזם מציאות זו, אשר נושאת בכנפיה היבט יצירתי, היבט מ?ש??מ??ר והיבט הרסני של הקיום.
דווקא ביהדות ובלשונה העברית, השלמות היא הישות של העבר: זה שהיה - בעבר, זה שקיים - בהו?וה וזה שיהיה - בעתיד. ישות מושלמת זו היא כה קדושה עד שאין לבטא את שמה ואין לכתוב אותה בשום שפה שהיא. ישות מושלמת וטהורה זו גדולה מכל שפה. זהו ה"שם המקודש" - השלם, המושלם והבריא.
הצורך בבריאות שלמה דורש שקיומם של פולחנים ייעשה אך ורק על ידי האדם הבריא.
כך בתורה בפרשת א?מ?ר ישנו תיאור קשה מאוד המציין את האיסורים החלים על מי שרשאי לערוך פולחן (ויקרא כא, טז-כג):
וידבר ה' אל משה לאמ?ר: דבר אל אהרן לאמ?ר: איש מזרעך לד?ר?ת?ם אשר יהיה בו מו?ם לא יקרב להקריב לחם אלהיו. כי כל איש אשר בו מו?ם לא י?ק?ר?ב איש ע?ו??ר או פ?ס??ח? או ח?ר?ם או ש??רו?ע?. או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד. או ג?ב??ן או ד?ק או ת??ב?ל??ל בעינו או ג?ר?ב או י?ל??פ?ת או מ?רו?ח? א?ש??ך. כל איש אשר בו מו?ם מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את א?ש???י ה' מום בו את ל?ח?ם אלהיו לא יגש להקריב. לחם אלהיו מ?ק??ד?ש??י ה?ק??ד?ש??ים ומן ה?ק??ד?ש??ים י?אכ?ל. אך אל ה?פ??ר?כ?ת לא י?ב?א ואל המזבח לא י?ג??ש? כי מו?ם בו ולא יחלל את מ?ק?ד??ש??י כי אני ה' מ?ק?ד??ש??ם.
ניגודים - חלק משלמו?ת הבריאות והחיים
מסתבר שבשלמות הבריאות יש גם ניגודים אשר משלימים זה את זה.
הדבר התחיל עוד בגן עדן. עץ הדעת עומד ליד עץ החיים. מול היצירה, והישות הטהורה, עומד החולי והמוות.
הי?ין והי?אנ?ג - ס?מל הט?או?א?יז?ם - מצביעים על מהותה של השלמות שהיא מיזוג של ניגודים משלימים.
אומנות שמירת הבריאות קשורה ליכולתו של האדם לווסת בין הניגודים שבחייו ולהביא לביטוי בכל רגע נתון של חייו כל מה שיכול להוליד שלמו?ת.

האיזון וההרמוניה כנוסחאות לבריאות
איזון והרמוניה הם בין מרכיבי החיים, שכאמור חלקם מנוגדים. זוהי נוסחה לבריאות.
איזון בעברית נגזר ממשמעות: "ה?טה אוזן". הצורך להקשיב לרחשי הלב, לקולות הפנימיים ולרחשי הסביבה הקוסמית, ובכך הוא מוליד הרמוניה ואיזון הבריאות. זוהי מטלה לא קלה, ודרושה מו?דעו?ת גבוהה ביותר על מנת להגיע אליה.
אותה מילה - א?יזו?ן - אפשר שהיא נגזרת מהמילה מ?אזנ?יים שעליהם, יום-יום, שעה-שעה, על האדם להניח עליהם את עשייתו היומית, לא?זנה? ולהביאה להרמוניה, שפירושה כאמור בריאות.
ד"ר אנדרו וייל, מגדולי הרופאים ההו?ליסטיים בני זמננו שאני מוקיר ומעריץ, מביא בספרו המרתק "בריאות וריפוי" (הוצאת אור-עם) דברי ח?כמה על משמעות המילה איזון באנגלית - Balance. לדבריו, מקור המילה הוא בלטינית Bilanx (כפי שהיא מופיעה בצירוף Libra bilanx המציין איזון או יחידת מידה לשקילה (libra)). מילה זו (bilanx) מורכבת משני (bi) לוחות שטוחים (lanx).
המילה Libra מו?כ?רת כסימן בגלגל המזלות - מאזניים. זהו סמל ומזל אשר בא לבטא איזון. זהו הסימן האסטרולוגי היחיד אשר הוא ח?פץ דומם ולא בעל חיים או אדם.
אסטרולוגים מספ?רים לנו שמזל מאזניים נשלט על ידי כוכב נו?ג?ה? (ו?נו?ס) - א?לת היופי וההרמוניה. הדבר בא ללמדנו שיופי נובע ממערך של איזון בין מרכיבי העולם. איזון זה נעשה בעזרת המאזניים: המאזניים של החיים, המאזניים של הבריאות.
ההרמוניה בגוף מתבטאת גם בתשתית התאים, הרקמות והאיברים המרכיבים אותו: כל איבר (או קבוצת איברים) ותפקידו. כל אלה מחוברים על ידי מה שנקרא "ר?שתות תקשורת". הכ?וונה למערכות הדם, הלימפה, העצבים וערוצי זרימת האנרגיה - המ?ר?יד?י?אנ?ים. אלה פ?רו?ש?ים על פני כל הגוף ומ?גיעים אל כל פינה ופינה שב?ו?. כך התשתית המרשימה הזאת מולידה את הצורך בהתייחסות כוללנית - הו?ליסטית בראיית הבריאות, החולי והרפואה. כל זה כשהוא מופיע כתשתית אחת יש להתייחס אליו כאל יחידה אחת, יחידה שלמה, הפועלת בהרמוניה מופלאה.
הבריאות כזרימה
אחת מצורות הראייה וההבנה של בריאות היא לראותה כמשהו זורם. משהו כמקור מים חיים הזורמים באפיקיהם השונים ומהווים תשתית מרשימה של מערך מים הזורם תמיד, שופע און, הדר וחיו?ת. כך היא גם הבריאות. בכל ערוצי האנרגיה שב?ה? קיימת זרימה של כוח החיו?ת אשר במכלול הכולל מהווה את תשתית הבריאות. בין היתר זהו אחד מעקרונות הבריאות והרפואה הסינית, הטוענת שבריאות היא זרימה אנרגטית.
המחלה - מהותה ומשמעותה
יש הרואים במחלה כעין פסק זמן בבריאות. המחלה משמשת כעין תמרור אדום לאדם להתעורר ולפ?תח מו?דעו?ת כי משהו לקוי במסגרות חייו. המחלה היא ערעור שיוו?י המשקל, הפרת האיזון, שיבוש ההרמוניה וחסימה בזרימת האנרגיה - אנרגיית החיים. תופעות המחלה יכולות להיות שונות: פגיעה במערך הגופני, הנפשי או הרוחני, או בשניים או שלושה מהם יחדיו.
התמרור האדום בא לומר לאדם: "תקן את הליכותיך, עש??ה הכול על מנת להשיב את האיזון וההרמוניה לאפיקיהם, עש??ה הכול על מנת להסיר חסמים בזרימת אנרגיית החיים". במילים אחרות: על האדם החולה לבדוק היכן שגה, היכן לא פעל נכון והיכן לא הקשיב לחוקי הטבע - חוקי היקו?ם והקיו?ם.
ברבים מן המקרים האדם יכול להסיר מעצמו את תופעות המחלה ולחזור ולהיות בריא, אך לעתים עליו לקבל סיוע מבחוץ בצורת תרופה - ארו?כ?ה ומרפ??א - כזו או אחרת, על מנת שבריאותו תשוב אליו.
מחלה, לכשנרפ??את, מולידה החלמה. אותן האותיות אך בסדר הפוך.

ריפוי, רפואה וטיפול
ריפוי ורפואה במובנם הפשוט באים לסייע לאדם להיפ?טר מסימני המחלה ולחזור להיות אדם בריא. לא אחת הדבר כרוך בטיפול כזה או אחר ורק אלו מולידים בריאות.
בל?ע?ז: cure, care ו-treat (בהקבלה: ריפוי, דאגה וטיפול) מקורם משורש לטיני אחד שמשמעותו: לרפא. המשמעות של לרפא היא לטפ?ל (treat). משמעותה השורשית של מילה זו מצויה בצרפתית העתיקה שאומרת: להתמיד עם משהו או לחתור למטרה מסוימת, וכאן הכוונה לחתור להביא לרפואה שלמה.
המילה רפואה באנגלית: medicine, נגזרת מהשורש הינדו-אירופי אשר ממנו נגזרו המילים הבאות, הקרובות זו לזו: measure, meditate ו-remedy (בהקבלה: לעשות מדיטציה, מ?ידה ותרופה). מילים אלה עם המילים cure, treatment ו-medicine מלמדות על פעולה מ?קיפה להשבת סדר בתחום מסוים של הבריאות אשר נפגע ויש צורך לשקמו.
אם כך, בריאות היא מצב של שלמות, מצב של יכולת לאזן בין ניגודים ולהביא להרמוניה בזרימת תהליכי החיים. אדם בריא הוא אדם שחש רק שמחה פנימית, אושר של ממש. פרט לכך אין הוא חש דבר: לא לחץ, לא דיכאון, לא עצב, לא כאב ולא מרירות או דכדוך הנפש וכדומה.
נפתו?לי החיים ה?נם מורכבים ביותר. הם מתרחשים בגוף במכלול מספר עצום של תהליכים כימיים ותהליכים נפשיים ורוחניים. בתהליכים של חילוף החומרים נוצרים חומרי פסולת, חלקם רעילים, ועל הגוף להפרישם כמה שיותר מהר. לגוף יש היכולות להפריש את חומרי הפסולת בשגרת החיים (שתן, צואה, זיעה, התעטשו?ת, נשימה ונשיפה).
אך לעתים קורה שעל הגוף להאיץ את תהליכי ההפרשה דרך כל פתח אפשרי בגוף. פעולת חירום זו מתרחשת לא אחת בתהליכים לא נעימים, כמו למשל: כאבים, נזלת, שיעול, פריחה על הגוף, הקאה, שלשול, הזעת יתר, עליית חום הגוף, ועוד. ברפואה המערבית תופעות אלה מוגדרות כמחלות בעוד שבראיית הבריאות הטבעית-ההו?ליסטית אלו הם תהליכי ניקוי, החלמה ושיקום. לפי התפיסה הטבעית-ההו?ליסטית אלה אינן מחלות אלא תהליכים אשר באים לשקם ולתקן את הגוף. אין בראייה הטבעית וההו?ליסטית התייחסות למחלות, אלא התייחסות לחולה עצמו. רופא צריך לטפ?ל בחולה ולא במחלה. עליו לייעץ לו ולכוונו לחיות חיים ברוח ובקצב של הטבע והליכותיו ולא לטפ?ל בסימפטומים. יכולות הריפוי של האדם והשמירה על בריאותו, נעוצות גם בעובדה המופלאה שרוב תאי הגוף (למע?ט תאי השיניים והעצבים) מתחדשים תקופתית. חידוש זה מהווה נדבך חשוב בתהליכי הריפוי העצמי של הגוף.
לא ניתן להשיג בריאות שלמה
בריאות שלמה - או אולי בריאות מושלמת? - לא ניתן להשיג בשום מקרה. אין איש מא?תנו בריא בכל האפיקים והערוצים המרכיבים את הבריאות. אנו נתונים להשפעות קוסמיות וסביבתיות. אנו נתונים להשפעות של קשרים חברתיים ויחסים עם בת/בן זוג, אנו נתונים להשפעות טובות או רעות בנושאי עבודה, חברה, פוליטיקה, ועוד. כל אלה ואחרות פוגעות לא אחת בבריאות האדם.
אבל למרות אי-השלמות המצויה בבריאותו של כל אדם ואדם, אנו חייבים לעשות הכול על מנת לחתור ולהביא את חיינו לשלמות מלאה - להמשיך ולטפ?ס במשעולי הרג?לי החיים, התוב?נות ומסגרות החיים אשר יובילו לבריאות. מתי לעשות זאת? יום-יום, שעה-שעה, דקה-דקה, כל היום וכל הלילה.
אדם שהבריאות היא בתחום המו?ד?עו?ת שלו מפ?תח כלים להתמודד עם השפעות מזיקות - סביבתיות ואחרות. הכלים חייבים להיות מוכנים במערך כזה שיופעלו מיד ומהר ככל האפשר כאשר מופיע לחץ, או השפעה שלילית ומ?זקת כזו או אחרת.
לגוף יכולות לריפוי עצמי
אולי אין אנו ש?מים לב לכך במידה מספקת, אבל לגוף יש היכולות הפנימיות שלו לרפא את עצמו.
כמה דוגמות:

• נפצענו למשל ביד - חתך קטן. אם נתבונן, נראה שהדימום מהחתך נפסק תוך מספר דקות. הדם נקרש. זהו מנגנון מופלא למניעת הפסד דם. הגוף ביכולותיו הפנימיות מביא לקרישת הדם. אם יש בחתך - בפצע - חיידקים, הרי שתוך מספר שעות - עד יממה או שתי יממות - נראה הצטב?רות של מו?גלה בפצע. נשמע מפחיד? המוגלה היא למעשה הצטב?רות של כדוריות דם לבנות אשר תפקידן להתמודד ולחסל את המזהם החיידקי. הן מו?אצות על ידי הגוף אל אותו החתך הקטן שביד.
מאוחר יותר, לאחר מספר ימים, מתחיל הפצע להתייב?ש, להגליד. רקמות מתאימות באות וסוגרות את אזור החתך והפצע נעלם כל?א היה (או שהוא משאיר צלקת).
זהו התהליך שכ?ל אחד מא?תנו חווה, איך אומרים? "על בשרו". זוהי דוגמה מופלאה ליכולת הגוף להתמודד עם בעיות בריאות.

• אדם חולה בשפ?עת. נ?גיף השפעת מצוי בגופו, בדמו. חום גופו עולה - כתגובה לקיומו של הנגיף בדם. זו דרך איד?אלית שב?ה? הגוף מתמודד עם הנגיף. לא מעטים מא?תנו מתרגשים מאוד מעליית חום הגוף וממהרים להביא להורדתו לרמת חום גוף בריא. בהרבה מהמקרים זו טעות. החו?ם בא להילחם בנגיף הפולשני. זה לא נעים לראות אדם קודח בחו?ם, אך זו דרך טבעית להילחם בנגיף, או בכל גוף זר הפולש אל תוכ?נו ומתמקד בדם.
בנוסף לעליית חום הגוף, במקרה של אינפקציה וירלית - כשפ?עת - הגוף יוצר כמויות גדולות של חלבון הקרוי בשם אינטרפרון המצוי בדם. האינטרפרון מעכב את ה?תר?ב?ו?ת הנגיף מחולל המחלה, את נגיף השפ?עת שבעניינו?.

• אדם אוכל מזון מקולקל המכיל רעלנים כאלה או אחרים. הגוף ביכולותיו חש בכך ומגיב אם בהקאות ואם בשלשולים. זוהי תגובת הגוף להיפ?טר מהמזון הקלוקל. א?ל לו לאדם לעצור לא את ההקאות ולא את השלשולים. נכון שזה לא נעים, אך זו הדרך הטבעית להביא לטיפול בהרעלת מזון. יש להיות ערניים שלא לאב?ד נוזלים מהגוף ולהגיע למצב של התייב?שות כתוצאה מההקאות או מהשלשולים. אז יש לדאוג לשתייה מרובה. אך לא להפסיק לא את ההקאות ולא את השלשולים. אכן, תגובה מרשימה של הגוף להרעלת מזון.
בריאות אפשר להחזיר לת?קנה בכל גיל
בריאות אפשר להחזיר לת?קנה. כמעט תמיד. הדבר יכול להיעשות כמעט בכל גיל. מה שצריך הוא מו?דעו?ת, רצון, נחישו?ת והתמדה בביצוע כל הדרוש לשם החלמה.
זכורה לי אמירתו של ר' נחמן מברסלב: "אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, האמ?ן שאפשר גם לתקן". כמה שזה נכון.
מכ?יוון שאין יותר טוב מהניסיון, אביא את סיפור המקרה הבא:
בשנות השמונים של המאה העשרים עמדתי בראשה של עמותה ששמה היה "המועצה הציבורית לתזונה ולאורח חיים בריא". עשייתנו הציבורית הייתה מעוגנת בארגון הרצאות, סדנאות, ימי עיון, כנסים, שב??תות עונג, ועוד בנושאיה הרבים של הראייה ההו?ליסטית של חיים, בריאות, רפואה וחולי. פעילותנו ה?קיפה את כל פינות הארץ והכול במשך עשר שנים (1993-1983). גם אני מפ?עם לפעם נהגתי להרצות במסגרות אלה. נושאי הרצאתי עסקו ברוב המקרים בהרגלי חיים נכונים כנוסחה לבריאות.
והנה בשנת 1999 קיבלתי מכתב מאדם, שנקרא לו בשם בדוי: דויד. הוא חגג בשנת 1999 את יום הולדתו התשעים. במכתבו אלי כתב לי (והרחיב אחר כך בשיחה טלפונית) בערך כך: שמעתי אותך מרצה לפני חמש-עשרה שנים, כיצד אדם צריך לחיות נכון. הייתי אז (והוא אז בן שבעים וחמש שנים) חולה במספר תסמונות ולא ת?פקדתי. לאחר ששמעתי את הרצאתך, החלטתי לקחת את עצמי בידיים. פניתי ליועץ בריאותי - לנטורופת. קיבלתי צמחי מרפא כתרופה ושיניתי את הרג?לי האכילה שלי. מאז אני אוכל מזון צמחוני, המותאם לי אישית. התחלתי לעשות כשגרה פעילות גופנית-רוחנית (יוגה, פלדנקרייז) והורדתי את המתחים שהיו בחיי. התחלתי לקחת הכול בקלות, מבלי להתרגז או לכעוס. ולאחר כשנתיים-שלוש שנים החלמתי ממחלתי וכיום אני אדם בריא. אני מצרף למכתבי זה את תוצאות בדיקות הדם שעשיתי לאחרונה. (כולן היו בטווחי הערכים הנורמליים.) כיום אני מנהל חיים רגילים כאחד האדם. אני בריא ושלם. אני עובד כמדריך תיירות בארץ (להזכיר לקורא: דויד בן תשעים שנה!). אני נשוי (פעם שנייה) ומקיים גם יחסי מין ככל גבר. מזוני צמחוני ומותאם לי אישית. אני מרגיש שאני חייב לך תודה על כל שהורית? ולימדת אותי כיצד עלי לחיות נכון. אני מוכן להרצות בכל מקום שתרצה איך לחיות נכון - שישמעו וילמדו גם אחרים.
הייתי המום ונרגש מקריאת המכתב. התקשרתי לדויד ושוחחתי ע?מו ארוכות. הוא נשמע אדם נמרץ, ע?רני וחיוני. האמת, אינני זוכר מה היה תוכן הרצאתי אז, ומתי והיכן התקיימה. אך אין זה משנה לענייננו.
לא עברה שנה ובשנת 2000 אני מוצא עצמי מרצה בתערוכת "אלטרנטבע" בגני התערוכה בתל-אביב. גם כאן ה?רציתי על "הרגלי חיים כנוסחה לבריאות". בתום ההרצאה, בשלב השאלות מצד קהל המאזינים, הרים את ידו אדם, קם ואמר בערך כך: אני דויד, האיש שה?צלת את חיי ועזרת לנו לשפ?ר את בריאותי. אני מציע לכל הקהל לאמ?ץ את דרכי החיים שנאמרים כאן. הוא סיפ?ר את תולדות חייו בקצרה. הקהל היה המום וכך הייתי גם אני. דויד נראה בחזותו כאדם שגילו לא יותר משישים עד לשישים וחמש שנה, והוא כידוע כבר בן תשעים ואחת שנה.
סיפור זה - סיפורו של דויד - הוא סיפור מהחיים. הוא צריך להביא לידיעתנו שכמעט תמיד אפשר לתקן את הבריאות ולשפרה. מה שצריך זה מו?דעות, רצון, נחישות והתמדה בתיקון דרכיו של האדם, כל אדם. הכול נתון בידיו של האדם ברוח שנאמר במקורות היהודיים: "הרשו?ת נתונה".

כוח הרוח - הכוח המניע בחיינו
נפלאות דרכי השם. נפלאות דרכי הטבע. הכוח אשר דואג לשמירת הבריאות: לקרישת הדם, לחיסול המזהם החיידקי, להיפ?טר ממזון מקולקל, ועוד. בכל המקרים האלה אנו עדים לכוח פנימי, שלא ניתן להגדירו אלא בצורה מופשטת. כוח פנימי זה מניע את מסגרות החיים ומאפשר לגוף להתמודד עם בעיות בריאות.
כך ברצף ההיסטוריה אנו מוצאים הגדרות וכינויים שונים לאותו כוח הרוח אשר שומר על בריאותנו.
כמה דוגמאות:

• היפ?ו?קרטס, "אבי הרפואה הטבעית", גדול רופאי יוון העתיקה, כתב על פו?נו?ס - כוח החיים, ככוח הפנימי אשר דואג לשיקום תקינותו של הגוף.

• צ?'י-Qi - המושג האנרגטי לכוח החיים אשר הטביעו הסינים בפילוסופיית הבריאות והרפואה שלהם. אותו צ?'י זורם בערוצי האנרגיה - במרדיאנים. אלה הפרוש?ים בתשתית מופלאה בגופנו. כאשר ישנה חסימה בזרימת הצ'י, ישנה בעיית בריאות. הסרת החסימה גורמת לחזרה לבריאות.

• פ??ר?צ?ל?זו?ס (Paracelsus), הפילוסוף והפיזיקאי יליד שוויץ (1541-1493), טבע את המושג מו?נ?י?ה - כוח מגנטי הקיים בכל בעלי החיים ושומר על חיוניותם ועל תפקודם התקין של הגוף והנפש.

• "נוזל החיוניו?ת" - מושג אשר היה מקובל על האלכימאים בימי הביניים. תפקידו הוא שמירת הבריאות.

• אנרגיות האו?ר?גו?ן הקוסמית - מושג שטבע ויליאם רייך במאה העשרים.

• הכוח הח?יו?נ?י (Vital force) - מושג שטבע ד"ר סמואל האנמן (1843-1755), אבי ההומיאופתיה הקלאסית המודרנית.
• כוח החיים (Life force) - מושג אשר גם הוא מקובל בימינו והמתאר את הכוח המניע את חיינו.

• "אנרגיה רוחנית" - מושג שטבע רופא בשם ד"ר לינדלר, במאמר פילוסופי שפרסם בשנת 1975. הוא טוען שזו אנרגיה אשר מניעה אטומים ומולקולות ושאר יסודות החומר. בעזרתה של אנרגיה זו מושגת שליטה מוחלטת על הגוף והנפש ונמנעות ונרפ??אות מחלות.

• בכתובים היהודיים אנו מוצאים את האמירה החשובה הבאה: "ל?א ב?ח?י?ל ו?ל?א ב?כ?ח? כ??י א?ם ב??רו?ח?י א?מ?ר ד' צ?ב?או?ת" (זכריה ד, ו).
רק בכוח הרוח מו?נ?ע העולם: בנייה, הרס, שמירת הבריאות וריפוי. זהו אחד מיסודות האמונה היהודית, התואמת את התפיסה ההו?ליסטית (הכוללנית) של חיים, בריאות, רפואה וחולי. רק באנרגיות רוחניות (שהן למעשה אותן האנרגיות ואשר קיבלו שמות והגדרות שונים שצוינו לעיל) העולם וברואיו חיים ומתקיימים.
כאמור, כוח הרוח פועל בערוצי הזרימה האנרגטית - המ?ר?יד?י?אנ?ים - דרך מרכזי אנרגיה הנקראים בשם צ?'אקרו?ת (Chakras). הצ'אקרות מפוזרות על פני כל הגוף. שבע מהצ'אקרות הן המרכזיות ופזורות לאורך הגוף מהראש ועד לכפות הרגליים. כוח החיים, הוא הכוח האנרגטי, פועל כנגד כוח המשיכה של כדור הארץ (כוח הג?ר?וויט?צ?י?ה). כוח זה מושך את האדם כלפ?י מעלה. כך האדם הבריא עומד זקוף, הולך ופועל כנגד כוח משיכת כדור הארץ. כאשר אדם נחלש ובריאותו מתרופפת - כוח החיים שב?ו? אינו פועל כתיקונו. הוא הולך שפוף ולע?תים נדרש לשכב. במקרים אלה כוח הגרוויטציה חזק מכוח החיים.
המקרה הקיצוני הוא כאשר האדם עובר לעולם האמת. במקרה זה, אין כוח החיים פועל עליו. המת תמיד נמצא רק תחת כוח הגרוויטציה. הוא תמיד מוטל שוכב שהרי מעולם לא ראינו אדם מת שעומד.
החלשת כוח החיים יכולה להיעשות על ידי גורמים שונים: תזונה לקויה, מצבי נפש ורוח שליליים, זיהום סביבתי (אוויר, מים), חיים תחת לחץ, ועוד. כך ששמירה על אורחות חיים בריאים מולידה תפקוד אופטימלי ויעיל. לכן רק בכוח הרוח - כוח החיים - נע כל דבר בחיינו ובעולמנו.
הומ?יאוס?ט?ז?יס – איזון הבריאות בכוחות פנימיים
בשנת 1925 טבע הביולוג ולטר ק?נו?ן (Walter Canon) מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית, את המושג הו?מ?יאו?ס?ט?ז?יס. ת?אוריה זו פותחה לראשונה עוד בשנת 1885 על ידי הפיזיקאי הצרפתי קלוד ברנרד.
המושג נגזר משתי מילים יווניות: הומיאו, שמשמעותו דומה, וסטזיס, שפירושו עומד, קיים.
מושג ההומיאוסטזיס בא לבטא את האיזון בבריאות הקיימת בגופו של כל בעל חיים ובאדם (שהוא ענייננו). בגופנו מנגנונים (או מנגנון) אשר בעזרתו הגוף מגיב לגורמים אשר מאיימים על מצבו הנורמלי - המצב הבריא של האדם.
בדרך כלל לגוף יכולות לשמור על הבריאות התקינה שלו: הכוח החיוני, מערכת החיסון למרכיביה, מערכת קרישת הדם, ועוד. כאמור, ברוב המקרים אלה מסוגלים להתמודד עם מ?ר?ע?ין ב??יש??ין שמתקיפים את הגוף כמו למשל: חיידקים מחוללי מחלה, רעלים כימיים במזון, גורמים אלרגניים, מצבי טראומה - פגיעה כירורגית (תאונה לדוגמה), ועוד.
כאשר מנגנוני ההגנה הטבעיים בגוף לוקים בחסר ואינם מסוגלים להתמודד עם בעיית בריאות כזו או אחרת, ההומיאוסטזיס - המצב המאוזן - עובר למצב של חוסר איזון - ה?ט?רו?ס?ט?ז?יס. במצב אחרון זה הבריאות אינה תקינה. ערעור האיזון דורש עזרה וסיוע מחוץ לגוף. כאן באות לסייע תרופות וגישות טיפוליות למיניהן: צום, צמחי-מרפא, אמבטיות מים חמים-קרים, חוק?נים, דיקור סיני - א?קו?פ?ו?נ?ק?טו?ר?ה, תרופות הומיאופתיות, טיפולי מגע, ועוד. יש הרואים בצו?ם כדרך האופטימלית לטיפול בבעיות הבריאות לסוגיהן. תרופות אלה מחזקות את כוח החיו?ת ולא רק מרפאות את הסימפטום. אז, כאשר כוח החיים חוזר לתיקונו, יש לו היכולות להחזיר את הגוף למצב מאוזן - להומיאוסטזיס.
החוט המשולש - הבריאות היא איזון פעיל בין מרכיבי הגוף - מעקרונות הראייה ההוליסטית
האיזון הפנימי המביא לשמירת הבריאות, טמון בשילוב של הת??פקו?ד המבני, הביוכימי והרגשי. זהו המשולש אשר מרכיב את ישותו של כל בעל חיים וכמובן גם של האדם. אפשר לראות את יישום האדם גם כמשולש אח?ר המחבר את הגוף עם הנפש והרוח. יהיה המשולש אשר יהיה, ההרמוניה בתפקוד שלושת קדקודי משולשים אלה נעשית על ידי אנרגיית החיים שתוארה לעיל. המשולש המקודש הוא בסיסה? של הראייה ההו?ליסטית (הכוללנית) של החיים, הבריאות, הרפואה והחולי.
כדאי לזכור שמשולש בטבע הוא מבנה חזק ביותר. שבירתו מולידה הרס - חולי ומ?דווה בלשון הבריאותית-רפואית. ועל כך נאמר בק?הלת (ד, יב): "ו?החו?ט ה?מ?ש??ל??ש? ל?א ב?מ?ה?ר?ה י?נ??ת?ק".
זאת ועוד: ה?ניחו במהו?פ?ך את שני המשולשים הנ"ל ותקבלו מגן דויד. אותו מגן אשר בא להגן על דויד המלך, על עם ישראל וגם על בריאות האדם. מגן דויד הוא אחת מצורות המ?נ?ד?ל?ה - הצורות האנרגטיות בעלות היכולת לשמור על הבריאות. למגן דויד שני קדקודים, האחד נטוע באדמה והשני נטוע במרומים.
המקור של כל בעיות הבריאות כמעט
הוא ברמות הנפש והרוח
הקורא הממוצע שאינו בקיא בר?ז?י הבריאות, הרפואה והחולי, יחשוב למקרא כותרת זו, שאם בעיות הבריאות שלו מקורן בנפש או ברוח - משמע שהוא חולה נפש או חולה רוח. אך לא כך הדבר. כל שנאמר בקטעים הקודמים מלמד על הקשר ההדוק בין הגוף לבין הנפש והרוח. "כי הנפש היא העושה את הגוף" - קבע הרמב"ם. ועוד נאמר: "ו?נ?ש??מ?ר?ת??ם מ?א?ד ל?נ?פ?ש??ת?יכ?ם" (דברים ד, טו). לא נאמר לשמור על הגוף - נאמר לשמור על הנפש, ולא ככה סתם אלא מאוד.
כל האמו?נים על ראיית הבריאות ההו?ליסטית מסכ?ימים לראייה זו. עוצמת הפגיעה בנפש וברוח משליכה על הבריאות ופוגעת או בגוף או בנפש או ברוח. בראייה המערבית מדברים על מחלות פסיכוסומטיות.
ואם הפגיעה היא נפשית-רוחנית הרי שגם הריפוי חייב להיות נפשי-רוחני: בכוח האנרגיות הטמונות בנו, או שנחדירו? לגוף, למשל בסיוע תרופות אנרגטיות- רוחניות.
אין להיב?הל ממחלה
אין להיב?הל ממחלה. מחלה היא כעין רמזור אדום הדולק ומזהיר. אדם חייב לפ?תח מו?ד?עו?ת לאותו רמזור אדום: לבדוק הליכותיו, לבדוק אם והיכן טעה בהרגלי חייו ולעשות הכול על מנת להביא לריפוי המחלה. "התוצר הסופי" של ריפוי המחלה הוא ההחלמה. כאמור, אותן האותיות אך בסדר שונה.
הדחקה ואיזון מדומה - מקור של רבות מהמחלות הכרוניות
בתהליכי הריפוי שאנשים נוהגים לאמצם אנו מוצאים תהליכי הדחקה אשר מולידים מה שנקרא איזון מדומה.
המדובר בטיפול אשר במסגרתו נוטלים אנו תרופות מערביות: כמו למשל מורחים משחות על פריחה בעור, ועוד. הגוף עם מנגנוני ההישרדות שלו מביא לשיפור ולהיעלמות של הסימפטום, אך אינו מטפ?ל בשורש הבעיה. זוהי הדחקה של טיפול השורש בבעיית הבריאות. במצב זה הגוף נמצא באיזון מדומה ולא באיזון אמיתי. עם הזמן, ועם חזרתם של הסימפטומים, הגוף נמצא בעומס של עשייה לטפ?ל במצבי החולי החוזרים ונשנים, עד שבסופו של דבר (והדברים יכולים לקחת גם מספר שנים), המחלה מתפרצת במלוא עוצמתה ומופיעה מחלה כרונית. התפרצות זו משמעה כאילו אמר הגוף לבעליו: "די להדחיק את בעיית הבריאות, ח?ד?ל להביא לאיזון מדומה. אנא טפ?ל בשורש בעיית הבריאות ואז אולי תחלים".
התנהגויות כאלה חוזרות ונשנות במסלולי החיים של רבים מא?תנו, אם אנו מטפלים בסימפטום ולא בשורש הבעיה.
מיקרואורגנזמים אינם הגורמים למחלות
גופנו מש?ו?פ??ע בחיידקים - חלקם חיידקים "טובים" השוכנים למשל במעיים (כמו חיידקי הקו?ל?י (Eschericia coli)). אלה האחרונים מייצרים ומפרישים למעיים ויטמינים: ויטמין B12 ו?ויטמין K (האחרון הוא חלק מהמערכת לקרישת הדם). בנוסף, עם החיידקים ה"טובים" נמנים גם החיידקים ה"פ??רו?ב??יו?ט?יים" - חיידקים מקבוצת חיידקי חומצת החלב, שעוסקים בהם רבות בתקופתנו ורואים אותם כחיידקים המחזקים את מערכת ההתגוננות בגוף.
אבל לצ?דם של החיידקים ה"טובים" שוכנים גם חיידקים "רעים" - חיידקים שלכאורה הם מחוללי מחלות. לאלה אפשר להוסיף גם פטריות, שמרים ונגיפים (וירוסים) אשר נחשבים למחוללי שורה ארוכה של מחלות. ש??ם כולל לכל יצורים מיקרוסקופיים אלה הוא: מיקרואורגניזמים.
כך בשגרת חיים בריאה, כאשר הגוף נמצא במצב של איזון, הומיאוסטזיס, אין המיקרואורגניזמים מחוללי המחלות גורמים לנו לחולי כזה או אחר: לא לדלקות אוזן, לא לדלקות גרון, לא לדלקת ריאות ולא למחלות נוספות.
לו?א?י פ??ס?ט?ר היה הראשון במאה התשע-עשרה אשר טען שחיידקים הם מחוללי מחלות. הוא זכה לכינוי: "צייד החיידקים". בגינו התפתחה ת?אוריה, המקובלת עד היום על אסכולת הבריאות המערבית - הא?לו?פ??ט?ית. זו טוענת שמיקרואורגניזמים (חיידקים, פטריות, שמרים ונגיפים) הם מחוללי מחלות רבות (כמו אנגינה, שפ?עת, דלקות אוזן, גרון, ועוד).
ללו?אי פ?סטר היה ויכוח נוקב עם עמיתו מתחרהו ק?לו?ד ב??ר?נ?ר?ד. זה האחרון טען שלא החיידקים הם הגורמים למחלה אלא כ??ש??ל של מערכות ההגנה של הגוף. הוא, ורק הוא, מוביל להתפשטות הגורם החיידקי ולהתהוו?ת המחלה. על ערש? מותו לואי פסטר הודה שקלוד ברנרד צדק.
זו למעשה התפיסה ההו?ליסטית הטוענת שלא החיידק, לא הנגיף ולא הפטרייה הם הגורמים למחלה. חוסן גופני ונפשי מונע את ערעור ההומיאוסטזיס ואת התפתחות מחלות על ידי מיקרואורגניזמים.
אף על פי שזו האמת הערומה, כדאי לציין שיש מקרים שבהם מיקרואורגניזם אלים מסוגל לגרום נזק לבריאות האדם גם כאשר חו?סנו? ובריאותו תקינים. המדובר בקבוצת חיידקים ונגיפים אלימים, כמו למשל חיידק הד?ב?ר - Pasteurella pestis, חיידק הג?ח?ל?ת - Bacillus anthracis, נגיפים קטלניים כנגיפים התוקפים את מערכת העצבים והמוח. אבל "בגדול" אפשר לומר שלא המיקרואורגניזמים הם הגורמים למחלות.
גם תאומי-ביצה אינם זהים. התייחסות לאדם חייבת להיות על בסיס אישי-אינדיווידואלי
תאומי-ביצה אולי זהים ברוב מרכיבי הופעתם החיצונית, אך בתחום הנפש והרוח אין ספק שאינם זהים ולעתים אף אינם דומים. כל שכ?ן שאנשים שאינם תאומי-ביצה אינם דומים זה לזה. כל אדם הוא ישות בפני עצמו: בגופו, בנפשו ובאישיותו. לכל אחד יש להתייחס בצורה אישית ביותר בראיית החיים, הבריאות והמחלה. על כך אמר הרמב"ם בספרו "פירוש לפרקי אבו?קרט": "שום חולה אינו דומה במחלתו למ?שנהו?". הגישה האישית-האינדיווידואלית היא מיסודות ההבנה ההו?ליסטית.
אני בטוח שרבים מא?תנו כאשר יעבירו לנגד עיניהם כיצד נראים ומתנהגים ילדיהם, או אחיהם, או בני משפחתם, יעמדו על כך שכ?ל אחד שונה מרעהו, במגוון רחב של מבנה, תכונות והתנהגויות. כשם שאין טביעת אצבעות של שני אנשים זהה, כך גם אין אותם שני אנשים דומים (או זהים) זה לזה.
נכון שתהליכים ביוכימיים ופיזיולוגיים זהים אצל כל בני האדם, אך השתקפות אישיותו, נפשו ורוחו של האדם שונה מאיש לרעהו. מכיוון שכ?ל אלה האחרונים קשורים לבריאתו של האדם, ההתייחסות אל כל אדם חייבת להיות על בסיס אישי ברוח שאמר הרמב"ם כמצוין לעיל.
לפי הבנתי, ראיית הרפואה האלו?פ?טית-המערבית את הבריאות, ובעיקר את החולי, לוקה בחסר. זוהי רפואה סימפ?טומטית אשר מתייחסת אך ורק לסימפטומים ולא לאדם. אותן תרופות ניתנות לכאבי ראש, אותן תרופות ניתנות ללחץ תוך-עיני (ג?לו?קו?מ?ה) ואותן תרופות ניתנות ללחץ דם גבוה וכו', ואין התייחסות לאדם כפרט: לגופו, לנפשו ולרוחו לא בתהליך האבחון-הדיאגנוזה - ולא בקביעת תרופה.
זאת ועוד: אין לעשות כלל וכלל הכללות, כמו למשל עישון גורם לסרטן ריאות. זה לא נכון. יש מעשנים אשר אינם לוקים בסרטן. הם מאריכים ימים ומתים מב??לו?ת. נכון שעישון הוא גורם סיכון להתפתחות מחלות סרטן, אך כאמור כשלעצמו אינו גורם לסרטן ריאות.
כן גם באשר למרכיבי התזונה שלנו. אין תפריט אחד שטוב לכל בני האדם. אין תפריט אחד לארוחת בוקר, צהריים או ערב האיד?אלי לכולנו. הכול חייב להיקבע על בסיס אינדיווידואלי. על השאלה מה לאכול? אמר הרמב"ם: "ו?ת?ב?ח?רו? באיכותו כפי מ?ז?ג הגוף" (פרקי משה ברפואה, המאמר העשרים, 12). כמה שהוא צודק.
כוחו של הדמיון - רב ועצום בבריאות
זהו אחד התחומים המרתקים, המדהימים והשנויים במחלוקת בקרב האמונים על הרציונל והמד?יד. המדובר בכוחו של הדמיון בשמירת הבריאות ובריפוי מחלות.
תחום זה כולו נמצא במערך של ישותנו הבלתי ניתנת למדידה ועל כך חלוקות הדעות. פ??ר?צ?ל?זו?ס (Paracelsus), הפיזיקאי והפילוסוף, יליד שוויץ, אשר חי כאמור במאה החמש-עשרה, ואשר זכה לתואר "אבי הרפואה המודרנית", כבר אז טען בערך כך: "הרוח היא העליון, הדמיון הוא הכלי והגוף הוא החומר הפלסטי. כוח הדמיון הוא פקטור עצום ברפואה. הוא עלול לגרום למחלה באדם ובבעלי החיים וגם להביא לריפוי ולהחלמה".
כאמור, כוחו של הדמיון הוא עצום ברפואה. הוא יכול ליצור מחלה באדם ובאותה מידה גם לרפ?א אותה. מחלות בגוף ניתן לרפא על ידי תרופות כימיות או על ידי כוח הרוח הפועל באמצעות הנשמה.
מעניין שעל כוח הדמיון (וגם על כוח התפילה) ידעו כבר לפני יותר מאלף שנים. הרופא והפייטן הערבי הידוע אלסעיד איב??ן סינ?א מלו?ך? (נולד בבוכרה ומת בפרס: 1037-980), אמר בלשון הבאה: "הדמיון והתפילה של האדם יכולים לפעול לא רק על האדם עצמו, אלא גם על אחרים. לא רק מקרוב אלא גם מרחוק. הם יכולים לגרום לחולי או להביא להחלמה או לבריאות שלמה".
מהי תרופה?
תרופה היא כל דבר אשר יהפוך את האדם החולה לאדם בריא. האדם החולה ייקח את התרופה לאותו פרק הזמן אשר נקב?ע לו על ידי יועץ הבריאות. כאשר יבריא, לא יצטרך להמשיך ולקחת את התרופה. התרופה הביאה לריפוי ועתה הוא בריא, ואינו נזקק לה עוד.
המילה המקראית לתרופה היא א?רו?כ?ה, ברוח שנאמר: "ה?נ?נ?י מ?ע?ל?ה ל??ה? א?ר?כ?ה ו?מ?ר?פ??א" (ירמיה לג, ו) או באנגלית תרופה נקראת Remedy.
באותם מקרים שחומר בלקיחתו השגרתית גורם לסילוק הסימפטומים של המחלה בלבד (למשל: הורדת לחץ דם) ועל החולה להמשיך ולנ?טלו? מדי יום ביומו, אין זו תרופה. זאת מכיוון שאינה מרפ?אה. הורדת רמת הסימפטומים, שתחזור ותעלה אם נפסיק ליטול את התרופה, אין פירושה ריפוי. על כן חומרים אלה אינם Remedy. אלה הם Drugs, חומרים כימיים בעלי השפעה זמנית על סימפטום זה או אחר אבל לא חומר שמרפא.
נחזור ונדגיש: התרופה Remedy מרפאה כליל ואילו החומר הכימי - Drug - אינו מביא לרפואה שלמה אלא מוריד את רמת הסימפטומים. כל בר דעת ותבונה יוכל להבין שלרפואה המערבית אין כמעט תרופות. אין לרפואה המערבית Remedies, אלא חומרים כימיים - Drugs. משום מה לציבור מספ?רת הרפואה המערבית שיש לה תרופות בשעה שכמעט אין לה כאלה.
זאת ועוד: בשעה שבנטילת Drugs מופיעות תופעות לוואי שליליות, הרי שלתרופות של ממש - ל-Remedies, כמעט אין נלוו?ת תופעות לוואי שליליות. הבדל משמעותי זה מלמד שהחתירה צריכה להיות לכיוו?ן פיתוח ושימוש בתרופות של ממש: Remedies ולא Drugs. כמעט בכל המקרים מקור התרופות הוא מחומרי טבע בצורתם הגו?למית (Crude) ולא מולקולה כימית אחת מזוקקת ונקייה, כהרכבם של רוב ה-Drugs.
בעת כתיבת הספר הגיע לשולחני מאמר מזעזע אשר פורסם בשנת 2002 בביטאון היוקרתי לרפואה של איגוד הרופאים האמריקני: Journal of American Medical Association - ממצאי סקר על סיכוני תרופות. בסקר נבדקו יותר מ500- תרופות מערביות אשר הותרו לשיוו?ק בין השנים 2000-1975. נמצא של20%- מהתרופות השפעה המסכנת את החיים(!) ולהן קוראת הרפואה המערבית בשם תרופות! ממש מזעזע.
המוסר והיושר המקצועי והציבורי דורש שתרופה לא תזיק לבריאות! אם היא מזיקה לבריאות, גם אם יש לה יכולות להקל תופעות של חולי, אין היא תרופה שיש להתיר את שיווקה. קו חשיבה זה אינו קיים בתשתית ראיית הבריאות של הרפואה המערבית. עצוב.
פנים נוספות לתרופה
פועל יוצא מהנאמר לעיל הוא שהאזרח הממוצע חושב ובטוח שהרפואה המערבית נותנת לו תרופות, כאשר למעשה אין הוא מקבל תרופות. וכדאי להוסיף:
לשם ריפוי לא תמיד יש צורך להחדיר לגוף חומרים טבעיים כאלה או אחרים. לא אחת יש שהתרופה היא אנרגטית בלבד, כאשר האנרגיה החיובית בבסיסה של התרופה משפיעה בדרכים שונות על האדם ומחוללת אצל החולה בריאות שלמה, או כמעט שלמה. דוגמה מרשימה לתרופות אנרגטיות הן התרופות ההומיאופתיות, אשר כידוע אין בהן כל חומר כימי אלא רק את האנרגיה של חומר המוצא.
הרא?ייה הנקודתית-המולקולרית בעוכרי הבריאות והרפואה; אל תפרקו את הטבע, קחו אותו כמ?ק?ש??ה אחת
שום דבר בטבע אינו פועל לבד: לא האטום, לא המולקולה, לא שום צמח ולא שום בעל חיים וכמובן גם לא האדם לבדו. כולם פועלים בהיותם שזורים זה בזה. וכאן האחד משפיע על רעהו והכול ביחד מביאים לזרימת החיים, להוויית הטבע ולישות אדם בריאה. זהו אחד מעקרונות היסוד של ראיית החיים ההו?ליסטית: הרמוניה בקיום, בהפעלה ובזרימה של הכול, וביחד.
והנה באה הרפואה המערבית ומנסה להביא ארוכה ומרפא, במה שהיא קוראת בשם "תרופות". אלו הן למעשה תרכובות המוגדרות כימית, Drugs של ממש. כך כאשר הגישה היא מולקולרית כמעט תמיד אנו פוגשים את נחיתות גישה זו.
כמה דו?גמו?ת:

• ה"תרופות" Drugs, אשר הרפואה המערבית משתמשת בהן, הן כמעט תמיד מולקולות כימיות מוגדרות. ברוב המקרים יש להן תופעות לוואי שליליות, אשר לא אחת הן מ?זיקות לבריאות במקום להועיל. אותן "תרופות" כמעט שאין בהן המרפ?אות את האדם, דהיינו: הופכות אותו מאדם חולה לאדם בריא כאשר לא יזדקק עוד ל"תרופות". אותן "תרופות" יכולות להחליש את עוצמת הסימפטום הקליני ויש חובה לקחתן כמעט תמיד באופן תקופתי (למשל, תרופות להורדת לחץ דם, תרופות להורדת לחץ תוך-עיני, ועוד).
לעומת ה"תרופות", שהן על הבסיס המולקולרי, התרופות הטבעיות הן מכלול של תרכובות - מוליקולות כימיות - אשר מרכיבות את התרופות הטבעיות בצורתן הגולמית. לאלה אין כמעט תופעות לוואי שליליות ולקיחתן גורמת לא אחת לריפוי גמור כאשר המטופל אינו נזקק עוד לקחתן לאחר שה?בריא.
ניקח לדוגמה את החומרים האנטיביוטיים. אלה הם מולקולות כימיות מוגדרות. כמעט כנגד כל סוגי החומרים האנטיביוטיים חיידקים מפ?תחים עמידו?ת-יציבות. לחיידק יכולות להתמודד ולפתח עמידות כנגד החומר האנטיביוטי בהיותו חד-מולקולרי וכאן כישלונה של האנטיביוטיקה. בנוסף לזה לאנטיביוטיקה תופעות לוואי שליליות.
לא כך במקרה של חומרים טבעיים - "אנטיביוטיקה טבעית", הפועלים כנגד מיקרואורגניזמים (חיידקים, נגיפים, פטריות ושמרים מחוללי מחלות). ניקח למשל את הפ??רו?פ?ו?ל?יס, החומר האנטימיקרוביאלי מהטובים ביותר הקיימים בטבע. הוא מיוצר על ידי הדבורים. מב?חינה כימית הפרופוליס הוא תערובת של ש?רפים מעצים ומ?ש?יחים, שמנים אתריים, אבקת פרחים זכ?רית (פ?ו?ל?ן), פ?ל?בו?נו?א?יד?ים, דונג הדבורה, ועוד. הפרופוליס פועל כנגד טווח רחב ביותר של חיידקים, נגיפים, פטריות ושמרים מחוללי מחלות. כנגד הפרופוליס אין התפתחות עמידו?ת של חיידקים ואין לו כל תופעות לוואי שליליות כשם שיש לאנטיביוטיקה קונבנציונלית. לחיידקים אין יכולות לפתח עמידו?ת כנגד חומר המכיל מספר מולקולות כפ?רו?פ?ו?ל?יס.

• סיפור האינטרפרון. האינטרפרון (Interferon) הוא חלבון אשר נוצר על ידי הלימפו?ציטים (מקבוצת כדוריות הדם הלבנות בגופנו) כאשר מתחוללת בגופנו אינפקציה וירלית. תפקיד האינטרפרון להילחם ולהשמיד את הנגיפים מחוללי המחלה. בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים התברר שלאינטרפרון גם יכולות למנוע גידול של תאים סרטניים ולהרוס תאים סרטניים קיימים. הייתה זו תו?ב?נ?ה משמעותית שי?רתה את יריית הפתיחה ב"מירוץ" מדעי-רפואי שבו השתמשו (ועדיין משתמשים) באינטרפרון לטיפול במחלות הסרטן לסוגיהן.
ההיסטוריה של ייצור האינטרפרון החלה בשנות השבעים של המאה העשרים. היה זה בבנק הדם של פינלנד בהלסינקי. מנהל בנק הדם, רופא בשם ק?נ?ט?ל (Cantell), אסף את שכבת הכדוריות הלבנות מדמם של תורמי דם, ובטכניקה פשוטה גרם לאינדו?קציה (ה?ש??ר?א?ה) ליצירת אינטרפרון על ידי נגיף מסוים.
תוך עשרים וארבע שעות הכדוריות הלבנות יצרו והפרישו מהתאים אינטרפרון בכמויות גדולות. התכשיר הרפואי של קנטל הכיל חלבונים מכדוריות הדם הלבנות: רק עשרה אחוזים מהחלבונים בתכשיר היה אינטרפרון עצמו בעוד שי?תר תשעים האחוזים מהחלבונים בתכשיר היו חלבונים מאותן כדוריות לבנות, אשר כידוע מהוו?ת את ה"חיילים" של מערכת החיסון שלנו.
בתכשיר האינטרפרון של קנטל נערך ניסוי קליני מרשים ביותר בבית החולים Karolinska שבשטוקהולם בירת שוודיה. בניסוי הקליני בבני אדם הצביעו קנטל ועמיתיו על ר?מ?יס?י?ה (דחייה) של תאים סרטניים במקרים של סרטן קטלני במיוחד - סרטן העצמות (Osteosarcoma). הפרסום הרפואי-מדעי ה?כ?ה גלים בקהילת המדענים והרופאים ברחבי העולם. מכאן החלו להתבצע בכל העולם (וגם בישראל - אני אישית הייתי שותף לכך) שורה ארוכה של מחקרים וניסויים קליניים באינטרפרון. אבל! רשות הבריאות של ארצות הברית, ה-FDA, הוציאה הוראה חד-משמעית שיש להשתמש שימוש קליני באדם רק באינטרפרון נקי (בדרגת טוהר של מאה אחוז), דהיינו תכשיר אינטרפרון חופשי מכל החלבונים האחרים המצויים בכדוריות הלבנות. כך, האינטרפרון שהוצע לניסויים קליניים היה תכשיר נקי-חד-מולקולרי, שהכיל מאה אחוז של חלבון האינטרפרון. כאשר ניסו לחזור על הניסוי הקליני של קנטל וחבריו עם התכשיר הנקי, לא הצליחו להביא לדחייה של סרטן העצם. חלה פה ושם הטבה בבריאות, אך תופעה של דחייה כמעט מלאה, כפי שהשיגו קנטל וחבריו, לא התרחשה. מע?בר לזה: הטיפול באינטרפרון הנקי גרם לתופעות לוואי שליליות אצל מטופלים: הקאות, חום גבוה, ועוד.
הייתה זו גישה נקודתית-מולקולרית ולא הו?ליסטית-כוללנית, אשר בה נעשה שימוש במולקולה אחת, ולא במכלול החלבונים הקיימים בכדוריות הדם הלבנות, שהרי כולם ביחד - ולא כל אחד לחוד - בדרך הטבע עושים את העבודה של הגנת הגוף.
קנטל הבין אז את משמעות הצורך בגישה הו?ליסטית. הוא פרסם מאמר מרתק בביטאון המדעי היוקרתי Nature, תחת הכותרת: "כמה נקי צריך להיות האינטרפרון?". במאמרו ציין את הראייה ההוליסטית כהכרחית וכחשובה ביותר בראיית הבריאות, החולי ובטיפול בו. קנטל טען שהאינטרפרון לבדו לא יסייע לריפוי מלא של מחלות הסרטן. האינטרפרון יעבוד ביעילות רק בהרמוניה עם החלבונים האחרים אשר מצויים בכדוריות הדם הלבנות, כפי שהדבר נעשה בטבע.
לצערנו, תובנתו של קנטל לא נפלה על אוזניים קשו?בו?ת. המדענים והרופאים המשיכו וממשיכים "לנב?ו?ר" בטבע כדי למצוא את "המולקולה הבודדת" (או המוליקולות הבודדות) ש"תעשה לנו טוב".
חשיבותה ויתרונותיה של הראייה ההו?ליסטית הן רבות, זאת מכיוון שכאמור שום דבר בטבע ובחיים לא עובד כיחידה בודדת. לא אטו?ם, לא מולקולה, לא תא, וגם לא שום צמח ולא בעל חיים. גם האדם אינו מת?פקד ופועל לבד ביקום. כל מרכיבי הטבע מת?פקדים בהרמוניה ובשיתוף פעולה עם הסובב אותם - זוהי התוב?נה ההו?ליסטית-הכוללנית.
הראייה הנקודתית-המולקולרית של "תרופות" בעולם הרפואה המערבית, לפיה יש לנקות ולנקות את ה"תרופה" עד שתהיה בתכשיר רק מולקולה אחת, גורמת ברוב המקרים גם לתופעות לוואי שליליות, ובכל מקרה להצלחה חלקית בלבד, בה מו?פחתים הסימפטומים. מולקולה בודדת לא מביאה לידי ריפוי. לרפואה המערבית אין כמעט תרופות אשר הופכות אדם חולה לבריא. הגישה הנקודתית-מולקולרית לא עובדת.
כאמור, מולה עומדת הראייה ההו?ליסטית-הכוללנית. ראייה זו שונה הן בהבנת הבריאות, הן באבחון (גוף, נפש ורוח כיחידה אחת) והן בטיפול. התרופות הטבעיות מכילות את כל המצוי בטבע באותו תכשיר ובו - ורק בו - נעשה השימוש. ומדובר בשימוש בטבע כמו?ת שהוא - מי שמפרקו? לא י?צל?ח.
אין נ?סים ואין על-טבעי - הכול טבעי
לא אחת אנו שומעים הערכות וטיעונים בערך כך: "הבראתו של משה הייתה נס משמ?ים", או "לאיש יש כוחות על-טבעיים".
אני טוען שאין נ?סים ואין כוחות על-טבעיים. הכול נמצא בטבע וקורה בטבע, ועל כן הכול טבעי.
אמרתי אין נ?סים. ישנם תהליכי החלמה אשר אינם מובנים, אינם ברורים ואינם ניתנים להסבר על ידינו. אין פירושו של דבר שעלינו לקרוא לכך נס. המדובר בתהליך ריפוי טבעי אשר נסתר מעיננו ומב?ינתנו. וכך לגבי דברים וכוחות על-טבעיים. הם כוחות טבעיים, אך גם כאן נסתרים מב?ינתנו ומהבנתנו.
אמו?ר מעתה שכ?ל מה שקורה בטבע הוא טבעי, ורק טבעי.
אומנות הא?בחו?ן - מה שיוצא החוצה מלמד
על מצב הבריאות
אמירה זו המופיעה בכותרת, מצביעה על הפוטנציאל הגלום בהכרת בריאות האדם, המתבטאת במרקם הגופני, המנטלי, הרגשי והרוחני.
אומנות הא?בחון היא מהפ??נים אל החוץ. דהיינו: מה שמתרחש וקורה בתוך גופנו ניתן לא?בחו?ן על ידי מה שיוצא ממנו.
זוהי אומנות אשר נלמדת על ידי אלה המשמשים כיועצי בריאות הו?ליסטיים - כל אחד בתחומו, כל אחד בגישתו.
הדברים הבאים הם המדדים החיצוניים אשר מעידים על פנימיותו של האדם. ראשית דבר, כל שאדם אומר ומתאר, כל מה שיוצא מפיו ומעיד על מצב בריאותו?. בנוסף תצפיות ברו?ק, בצואה, בשתן, בצבע הלשון ובצורתה, בצורת הבטן ובמצבה, כירולוגיה של כף היד (צורה, צבע, ועוד), הציפורניים וצורתן, רפלקסולוגיה של כפות הרגליים ושל כפות הידיים, גרפולוגיה - צורת כתב היד והיבטים נוספים הקשורים לכתב היד, צורת הדיבור: ברוגע או בגמגום, ברצף או בצעקות או בבכי,
ציור שיצייר, שפת הגוף, תנועתו ויציבותו, הבגד שאנו לובשים, סוג הבגדים שאדם לובש (הדו?ק, משוחרר, זרו?ק, ועוד), צבעי הבגדים, אביזרי לבוש אחרים, תסרוקת, כובע, משקפיים (לקריאה ולש??מ?ש), נעליים, ועוד, מבנה הפ??נים, חזות העור ובריאותו ואופן מעוף העיניים. כל אלה וסימנים אחרים מהווים כלים מדהימים המאפשרים בניית פסיפס מרשים של מצב בריאותו? של האדם. אם נוסיף לכלים אלה גם בדיקות אחרות כמו למשל בדיקות דם, נוזל מ?ח חוט השדרה, ועוד נגיע לנסיקה ביכולת האבחון.
רוב מרכיבי הפוטנציאל שיוצא אל מחוץ לאדם אינם מיושמים בגישות האבחון המקובלות ברפואה המערבית. כל אלה מהווים את חו?ד החנית בכל?י האבחון אשר מצויים ברשותה של הרפואה ההו?ליסטית.
רפואה משולבת היא הגישה האופטימלית
כיום עומדות זו בצד זו שתי גישות בריאותיות-רפואיות: הגישה ההוליסטית והגישה המערבית-המודרנית-האורתודוקסית.
לכל אחת ואחת מהן יש יתרונות וחסרונות. מי פחות ומי יותר.
אל לקהילת הרופאים המערביים להתנשא, יש לה לא מעט לתקן, לשפר ולשנות בגישה הבריאותית-רפואית. על מנת להבין במה מדובר אני ממליץ לקרוא את ספרו של הרופא James Le Fanu: "The Rise and Fall of Modern Medicine", הספר ראה אור בהוצאת Carrol and Graf Publishers. רק שילוב - אינטגרציה - בין שתי הגישות הוא המצב האידיאלי, כאשר הרופא המערבי (ה- .D.M) והמרפא ההוליסטי, שאינו רופא, יתנו זה בצד זה ייעוץ בריאותי-רפואי למטופל.
רפואה משולבת, מה שנקרא באנגלית Integrative Medicine - היא הגישה האופטימלית.
לו? יהי.
ואחרון אחרון חביב - כמה שורות על האושר
לאושר פנים רבות. אפשר לכתוב עליו מאמר שלם או אפילו ספר או ספרים שלמים. החלטתי להסתפ?ק ולהביא על האושר את דבריו של הדלאי לאמה, מנהיגם הרוחני של הטיב?טים, מגדולי אנשי הרוח בעולם של ימינו, ואחד האנשים שהרשימו אותי ביותר בדרגתו הרוחנית הגבוהה, האמיתית, המחב?קת, התומכת והאוהבת.
דברי הדלאי לאמה שיובאו להלן פורסמו כדברי מבוא לספר המרשים והמעניין "אלכימיה רגשית", ספרה של טארה בנט-גולמן, אשר יצא לאור בהוצאת מטר בשנת 2001:
כל אחד מא?תנו משתוקק לאושר ואינו רוצה לסבול. כיוון שהאושר הוא תכלית החיים, חשוב מאוד לגלות מה יביא אותנו למדרגת האושר הגבוהה ביותר. ההתנסויות בחיינו - ואחת היא אם הן יגרמו לנו להנאה או לסבל - תמיד יהיו התנסויות נפשיות או גופניות. בדרך כלל, לנפש יש השפעה מכריעה על מרב?ית בני האדם, ומכאן חשיבותה הר?ב?ה של שלוות נפש בחיינו.
התפתחות חומרית תורמת אמנם תרומה חשובה לקידומו של האדם, אולם אם נקדיש תשומת לב רבה מדי לדברים חיצוניים ונתייחס בביטול להתפתחותנו הפנימית, סופנו שניא?לץ להתמודד עם בעיות רבות שיתעוררו כתוצאה מחוסר האיזון הזה. השלווה הפנימית היא המפתח: אם נחווה שלווה פנימית נוכל לטפל במצבים שונים מתוך רוגע ותבונה. ללא שלווה פנימית, נמשיך להיות מודאגים, מוטרדים ובלתי מרוצים עקב הנסיבות השונות, גם אם חיינו יהיו נוחים ביותר מהבחינה החומרית.
כאשר אנו חו?וים שלווה פנימית אנו מצליחים לחיות בשלום עם הסובבים אותנו. כאשר בקהילה שלנו יש שלום, היא יכולה לחלוק את השלום הזה עם קהילות שכנות, וכן הלאה. כאשר ממלאים אותנו אהבה וטו?ב לב כלפי אנשים אחרים, לא רק שאותם אנשים מרגישים שאוהבים אותם ושא?כפ?ת מהם, אלא שכתוצאה מכך, גם אנו מצליחים להעמיק את האושר והשלווה הפנימית שלנו.
כבודהיסט למדתי שהדבר העיקרי המערער את השלווה הפנימית שלנו הוא מה שאנו מגדירים כרגשות שליליים. כל אותם מחשבות, רגשות ואירועים נפשיים המשקפים מצב נפשי שלילי, או מצב נטול אהבה וחמלה, מערע?רים את חוויית השלווה הפנימית שלנו. מחשבות ורגשות שליליים כמו שנאה, כעס, גאווה, תשוקה, חמדנות, קנאה וכדומה משפיעים לרעה על שיוו?י המשקל הפנימי שלנו, ואף גובים מחיר כבד מבריאותנו הגופנית. מאז ומתמיד, שיטת הרפואה הטיב?טית ראתה בהפרעות מנטליות ורגשיות את הגורם למחלות שונות, בהן מחלת הסרטן. מדענים ואנשי מקצוע מתחום הרפואה במערב שותפים כיום יותר ויותר לגישה הזאת.
רגשות שליליים הם המקור בה"א הידיעה להתנהגות לא מוסרית. מלבד זאת הם הבסיס לחרדה, לדיכאון, למבוכה ולמתח, האופייניים כל כך לחיינו כיום. ועדיין, מכיוון שלעתים קרובות כל כך איננו מצליחים להכיר בפוטנציאל ההרסני שלהם, איננו רואים כל צורך לקרוא עליהם תיגר.
מורה טיב?טי דגול שעסק באימון הנפש ציין פעם שאחת האיכויות המופלאות ביותר של הנפש היא יכולתה להשתנו?ת. אני נושא תפילה ומקווה שקוראי הספר "אלכימיה רגשית", אשר י?י?ש?מו? הלכה למעשה את העצות הרבות המובאות בו, אכן יוכלו לחולל שינוי בנפשם, יתגב?רו על רגשותיהם השליליים ויגיעו לשלווה פנימית. לא רק שהם עצמם יהיו מאושרים יותר, אלא שללא ספק יתרמו גם לחיזוק השלום והאושר בעולם כולו.
הדלאי לאמה
3 ביוני, 2000
אכן, מסר חשוב להשגת האושר מהרמה האישית ועד לרמה הגלובלית.
מילות לסיום
הרבה פנים לחיים, לבריאות, לרפואה ולחולי. כל אחד ואחד מהם הוא אמת ערומה אשר מהווה חלק מתשתית הטבע שב??נו והסובב אותנו. הבנה וקבלה של תחומים אלה יכולות להביא כל אדם לנסיקה בחייו בתחומים של בריאות והתפתחות אישית. זו "הרשות שנתו?נ?ה" לכל אחד ואחד מא?תנו.


לקריאה נוספת על לימודי נטורופתיה