בואו נדבר על
העתיד המקצועי שלכם


מרצה החודש, ספטמבר 2014: טינה גירש

 

הכירו את טינה

מרצה החודש, ספטמבר 2014: טינה גירשטינה גירש היא רקדנית בטן, מורה וכוריאוגרפית העומדת בראש שתי תכניות חדשות היוצאות לדרך בימים אלו במכללת רידמן: הכשרת מדריכות/ים למחול מזרחי והכשרת מחול מזרחי טיפולי. פגשנו את טינה לשיחת היכרות מרתקת על המחול המזרחי וגם על עצמה.


 


את טינה פגשתי ב"סהרה סיטי", בית הספר לריקודי בטן שאותו ייסדה בשנת 1996 ושאותו היא מנהלת עד היום וכמובן מלמדת בו. כשנכנסתי לחדר, היא ישבה ורקמה חגורת בטן מקושטת פייטים וחרוזים, ואני  - שמה לי ולחגורות מנצנצות ומה לי ולריקודי בטן, כמעט שקניתי את החגורה לעצמי.
כי היה בה, בטינה ובבית הספר שלה משהו קסום, משהו שלוקח אותך למחוזות רחוקים ואחרים. והסיפור שסיפרה לי טינה על המחול המזרחי ועל עצמה הלך והתפתל והתחבר, ממש כמו חוטי הרקמה שלה, לסיפור צבעוני ומרתק.

טינה נולדה בגרמניה ועלתה ארצה בגיל 6.  מילדותה עסקה בתחומי אמנות שונים, עם דגש מיוחד על מוסיקה ומחול. מאחוריה 13 שנות לימוד פסנתר קלאסי ולימודי בלט אצל מיטב המורים בארץ. (מיה ארבטובה, רינה שיינפלד והבלט הישראלי בניהולם של ברטה ימפולסקי והלל מקרמן).


איך הגעת לתחום המחול המזרחי?
"את כל גיל העשרה שלי העברתי בקריאת סיפרי אלף לילה ולילה, ואני זוכרת שאפילו הייתי ממציאה להם סוף טוב, סוף פמיניסטי. בתוך תוכי תמיד נמשכתי לצבעים, לריחות ולתבלינים של השוק הערבי שלא הכרתי מהבית שלי.

 כל ילדותי רקדתי ובגיל 25 ניסיתי ללמוד ריקודי בטן עם מורה שמאוד הלחיצה אותי. אני זוכרת שעמדתי קפואה בשיעורים ובדרך הביתה הייתי מבקשת מאחותי (פסי גירש, אמנית, רקדנית ומורה המלמדת גם היא בתכנית) שתראה לי את התנועות ואז כמובן שתפסתי אותן ממש בקלות."

רכבת לילה לקהיר
"בגיל 24 החלטתי לטוס לסופ"ש בקהיר. הייתי לבדי עם 400 דולר בכיס ולא באמת ידעתי למה אני עושה את זה. במטוס פגשתי בחורה ישראלית שסיפרה לי שהתאהבה בבחור מצרי, ושאלה אותי אם אני רוצה לגור איתה בדירה בקהיר. כמובן שהסכמתי ובסוף נשארתי בקהיר ארבעה חודשים.

""ערב ערב היינו מבלות בחאפלות, בחתונות ובמופעים ושם למדתי מתוך התבוננות. ראיתי איך רוקד ילד בן 4, איך רוקדת אחותו בת ה-16, איך רוקדות האמא והסבתא שלהם ואיך כל אחד מספר את סיפור חייו בריקוד". 

מה מיוחד כל כך במחול המזרחי?
"המחול המזרחי שלאדם מהרחוב נראה כפשוט או שטחי הוא עולם ומלואו. יש בו סגנונות רבים: קלאסי, מודרני, בלאדי, סעידי, שארקי, ועוד. כל סגנון מאופיין במוזיקה שונה, בלבוש שונה, באופי שונה של תנועות והבעות גוף. יש המון חוקים בריקוד המזרחי וביניהם הרקדנית מאלתרת כשכלי המוזיקה הם שמובילים את התנועה (האקורידאון מושך את התנועה כלפי מטה, הניי (חליל) מושך כלפי מעלה, העוד מוביל את נענועי האגן, ועוד).

הריקוד המזרחי הוא דרמטי ומלא הבעה- הוא מספר מה קורה לך בנשמה, ברגש. מעבר לפן האסתטי תנועות המחול המזרחי עתיקות היומין הן גם בריאות וידידותיות מאוד לגוף ומעודדות יציבה, עמידה נכונה ונשימה ומעניקות חיבור לנשיות ולהעצמה נשית."

סהרה סיטי - מגשימה חלום
"בשנת 1996 הגשמתי חלום ופתחתי בתל-אביב את "סהרה סיטי"- בית ספר לריקודי בטן וסטודיו לעיצוב תלבושות. כמורה וכמנהלת המקום חשוב לי שכל אישה תצליח. הבנתי שכל תלמידה תופסת את התנועות בדרך שונה- יש שמבינות דרך הגוף, יש שמבינות דרך הראש, יש באמצעות דימויים, ועוד. כדי שהתלמידות יצליחו הן חייבות לקבל יחס אישי. בית הספר יותר מכל דבר אחר הוא בית חם לנשים מכל הגילאים ומכל המגזרים. מקום מקבל ומכיל, מקום מפגש מעצים בין נשים, מקום שיש בו מורים נהדרים שהם גם מורי דרך לחיים, מקום שבו הנשים מוצאות בעיקר את עצמן."


כיצד נולד הרעיון להשתמש במחול מזרחי ככלי טיפולי?
"במשך שנים נתתי לנשים שיעורים פרטיים ופעמים רבות, אחרי תנועת גוף אחת או שתיים החלו הנשים לבכות וחשפו בפניי סיפורי חיים, על מוות, מחלות, בגידות והתמודדויות קשות אחרות. הייתי הולכת הביתה בתחושה של כובד עצום על כתפיי, נאלצתי להיות "כספת" אשר שומרת אצלה את כל אותם סיפורים. הרגשתי שזה שואב ממני את כל הכוחות."

"עם הזמן הבנתי שהעובדה שאותן נשים חושפות בפניי את כאבן ואת סיפוריהן, ולא חולקות אותם אם בני המשפחה ועם הקרובים להן ביותר- מלמדת משהו על כוחו של המחול המזרחי ועל הפוטנציאל התרפויטי העצום שטמון בו. בהמשך, ביחד עם אנשי מקצוע בתחומי הטיפול בניתי את התכנית להכשרת מטפלים באמצעות מחול מזרחי. המיוחד בתכנית הוא שבמהלכה הסטודנטיות עוברות בעצמן תהליכים מרתקים של התפתחות אישית. "

כל הדרך מהמחלקה הסגורה אל הצוות המטפל
"אחד הסיפורים המרגשים ביותר מיני רבים, הוא סיפורה של נערה אובדנית בת 16, שהייתה מאושפזת במשך שנתיים במחלקה סגורה של בי"ח פסיכאטרי, והגיעה אל ביה"ס של טינה. דרך המחול המזרחי היא יצאה ממצבה הנפשי הקשה ולימים הצטרפה לקורס הכשרת המדריכות ולתכנית להכשרת מטפלים.
בסיום הכשרת המטפלות השתלבה לתקופה של התנסות מעשית במעון לנערות במצוקה, שם היא היוותה מודל עבור אותן נערות וגילתה מחויבות להצלחתן בלמידה בהיבט הקוגנטיבי, הערכי, המוסרי והרגשי. בנוסף היא נטעה בהן את האמונה ביכולתן לחולל שינוי. לאחר סיום תקופת ההתנסות הצטרפה למעון כעובדת מן המניין. הימצאותה במסגרת עבודה כזו היא בהחלט סגירת מעגל."

נאחל לטינה הצלחה רבה!