גילי, תעשי לי סנדוויץ'!
גילי הלפטק, ד"ר גילי בשבילכם, מורה בצוות רפואה מערבית של קמפוס ירושלים, העפילה בכישרון בישול אדיר ובחן שאי אפשר לפספס לשלבים מתקדמים בתחרות "מאסטר-שף", וגרמה לכולנו להזיל דמעה כשהודחה בשלב רבע הגמר. פגשנו אותה לדיבור בין סבבי רופאים
כשגילי הלפטק, באחד הרגעים הטלוויזיוניים האנושיים שנצפו, בכתה מול המצלמות, וסיפרה שלמרות תשע השנים האחרונות אותן השקיעה ברפואה, מדגדג לה פתאום אולי לחזור לאהבת נעוריה – הבישול – יכולנו כולנו להזדהות. גם עם הכנות האינסופית, והיושר בו היא מדברת עם עצמה, אבל בעיקר עם הלבט הזה, שצץ ודאי אצל כל אחד מתישהו – האם בחרתי בחיי בדרך הנכונה ביותר עבורי? גילי בת 29 ילידת חיפה, גרה כיום בשכונת נחלאות הציורית בירושלים. בגיל 20 התחילה ללמוד רפואה באונ' העברית, ולא סתם רפואה אלא מסלול כפול MD/PHD שפירושו דוקטורט ברפואה וגם דוקטורט מחקרי במעבדה, בתחום של מערכת החיסון. כילדה חלמה לבשל אבל החיים גלגלו אותה ככה שבגיל תיכון התנדבה במד"א ובמיון ברמב"ם, או אולי ראתה יותר מדי פרקים של E.R, וניצת בה גם חיידק הרפואה.
"כל הזמן התקיימה בי הדואליות הזאת, בין בישול לרפואה", היא אומרת, "פשוט היה לי כל כך כיף לבשל, לצלול לתוך החוויה ולהיות בתוך התהליך הזה ב"מאסטר-שף" עם אנשים מקסימים, שפתאום התחלתי לחשוב, בעצם למה לא?". אבל היא לא תמימה, היא יודעת היטב שמקצוע הבישול קשה ושוחק, ולא באמת נוצץ כמו שיכול להיראות לפעמים בתוכניות בערוץ 2. "זו עבודה מאוד קשה, ובאיזשהו מקום אני לא באמת רוצה להוציא את הכיף שיש לי כרגע, מהבישול – אני נהנית מאוד ועושה את זה בכל זמן פנוי שיש לי". בהמשך היא חושבת לשלב בין עולם הרפואה לעולם הבריאות – בישול מכוון לסוכרת, צליאק, קרוהן, חולי לב, חולי כיליה – אין הרבה אנשים שעושים את זה. GO GILI!
גילי נמצאת כרגע לקראת סיום הסטאז', והכיוון אליו היא הולכת הוא תחום הרדיולוגיה, תחום שהכירה לעומק בעת ששהתה בחילופי סטודנטים בביה"ח "הר סיני" בניו-יורק: "בעיקר רדיולוגיה פולשנית – צינטורים תחת הדמיה", היא אומרת בהתלהבות - הבחורה יודעת לעשות חיים! "בימים שאחרי פרק ההדחה אנשים זיהו אותי בבי"ח וגם ברחוב, וקיבלתי המון אהבה וחיבוקים, אנשים כל כך הזדהו איתי שזה מאוד חימם לי את הלב. כשראיתי את הפרק שבו הודחתי בכיתי שוב, ברור. וגם נזכרתי שבכיתי שם פחות בגלל שהדיחו אותי ויותר בגלל התגובות והדברים המרגשים שאמרו לי השופטים.." גם אנחנו בכינו גילי, אוהו כמה שייבבנו
גילי מלמדת רפואה מערבית בקמפוס ירושלים של מכללת רידמן, ומספרת שעד שהחלה בעבודתה, לא היה לה שום קשר לעולם הרפואה המשלימה. "מאז שאני ברידמן נפתחתי לכיוונים מרתקים שלא היו חלק מהעולם שלי קודם לכן, כיוונים שממש לא הכרתי. השיעורים שאני מעבירה בנויים בצורה של דו שיח עם הסטודנטים – אני מביאה את הזווית המערבית, והם מביאים את הזווית של התחומים שהם לומדים, וככה אני נחשפת לכל מיני דברים מרתקים. עם השנים גם התחלתי להתעניין יותר ויותר, ולקרוא מחקרים בתחום.
בעיקר התחלתי לשמוע מאנשים סביבי על כל מיני מקרים שהרפואה המשלימה עזרה איפה שהרפואה הרגילה לא הצליחה, למשל במקרה של קרוהן, ושל כל מיני פתולוגיות במערכת העיכול, זה עובד! הלוואי שיכולנו לעשות בצורה גורפת את הסינתזה בין כל עולמות הידע עבור החולה היחיד".
אז מה נאחל לך לשנה החדשה?
"שאני אמצא דרך אפשרית לשלב בין רפואה לבישול"
אמן! שנה טובה ומאושרת, בריאות לך ולמשפחתך
