שמן שומשום
מאת: כרמל שחר, אסיסטנטית ומרצה במגמת האיורוודה
המלך של השמנים - מדוע הוא נקרא כך?
שמן שומשום הוא השמן הנפוץ ביותר באיורוודה והוא אחד השמנים היחידים המתוארים בכתבים העתיקים - אצל הרמב"ם, ברפואה הסינית וכמובן באיורוודה כבעל תכונות חדירות מעולות.
שמן שומשום תופס באסיה את המקום שתופס שמן זית במדינות הים התיכון. במטבח בדרך כלל משתמשים בו לתיבול לאחר שהאוכל מוכן ולא כשמן בישול וזאת בשל הטעם החזק שהוא משרה על האוכל.
ישנם כמה סוגים שונים של זרעי הצמח: לבן, צהוב, חום ושחור, כאשר העיקריים שבהם הם הלבן והשחור. מהזרעים הלבנים אפשר להפיק את מירב השמן, אבל לפי האיורוודה השמן הטוב ביותר לריפוי מופק מהזרעים השחורים.
תכונותיו:
• טעמו מתוק, מכווץ ומר.
• בעל אנרגיה מחממת וקר למגע.
• איכויותיו - כבד, חד, שמנוני וצמיגי.
מבין כל השמנים נחשב לחודר ביותר לרקמות כי הוא נספג בקלות, לכן הוא מהווה נשא מעולה לצמחים ולשמנים אתריים.
שמן השומשום עשיר ב: ברזל, סידן, מגנזיום, נחושת, אשלגן, ויטמינים A,B,E, חלבונים וחומצות אמינו.
שמן השומשום מחזק את הגוף בכלל ואת מערכת העצבים בפרט.
הוא נותן כוח ואנרגיה ולכן מצוין לאנשים זקנים ולחלשים בכלל. מצוין כנגד כאבי פרקים, אוסטאופורוזיס, בעיות בעצמות כגון שברים. מעלה אגני (אש העיכול) ומסייע בבעיות עיכול, משלשל ומלחך (גורם להפרשת נוזלים). מגביר את סירקולציית הדם, מחזק את מערכת החיסון ומעניק לחות לעור ומפיג יובש פנימי וחיצוני.
השפעותיו על מערכת העצבים הן אנטי דיכאוניות, נוגדות חרדה, מפיג עייפות ומסייע באינסומניה.
